שישי בא לגן: סיפור, אתם רוצים סיפור?

בתאריך 01.04.16 פרופ' דורית ארם, ראש מגמת הייעוץ החינוכי באוניברסיטת תל אביב, הרצתה בפני הורי המעון ואורחים נוספים, אודות קריאת ספרים והתפתחות שפה רגשית-חברתית בגיל הרך.

למצגת של פרופ' ארם>>

 

קריאת ספרים נתפשת כאינטרקציה וחוויה טבעית בין הורים לילדים. קיימת הסכמה כי קריאת ספרים מקדמת אוצר מילים והבנת הנקרא אך תרומת קריאת ספרים למיומנויות אנלפבתיות (כגון ידע אותיות) פחות ברורה ויותר צנועה. בנוסף לכך, חשוב להורים לדעת כי בעת התבוננות בספר הילד מסתכל על הכל – מלבד הכתב! לכן ספרים עם מעט טקסט או ללא טקסט, מתאימים מאוד בגיל הרך.

 

 

השפה המופיעה ברוב הספרים העלילתיים לגיל הרך מתייחסת לעולמם הפנימי של הדמויות. ניתן לראות כי כל 3 משפטים לערך מופיעה התייחסות לרגש או אירוע חברתי. ריבוי הקריאות החוזרות ואופי הספרים מאפשר להורים להגיע לשיח מקדם עם ילדיהם בתחום הרגשי-חברתי. הסיפור מעודד הזדהות עם הגיבורים ומטפח תחושת אמפתיה כלפיהם. ספרים יכולים לזמן שיח על נושאים שונים מנקודה מבט מרוחקת. לדוגמה, הספר "ג'ינג'ר" (מאת: שרלוט ווק) עוזר לעסוק במתח בין אחים באווירה טובה דרך הדמויות בסיפור.

 

 

בגיל הרך קשה להבחין בין כעס לצער, התרגשות ושמחה וכן הלאה. שפה היא עולם של אפשרויות והיא קובעת את התודעה ולכן שיח על מגוון רגשות מעשיר את העולם המנטלי והרגשי של הילדים. בעזרת הספרים ניתן לשיים רגשות ואם הילד יודע שכעת הוא לא כועס אלא מקנא – האינטרקציה היא שונה. לכן ידע על רגשות (לדעת לזהות, לשיים, להבחין) הינו חשוב לילדינו.

 

 

על ההורים להיות המתווכים העיקריים של רגשות ואירועים חברתיים וזאת על ידי הרחבות, שאילת שאלות והתייחסויות לכלל סוגי הרגשות- השליליים והחיוביים (עליהם הרבה נוטים לדלג מתוך מחשבה שהם ברורים מאליהם, למרות שאינם).

 

 

מחקרים מראים כי קיימת משמעות לכמות הספרים אותם קוראים לילדים. בד בבד, יש משמעות חשובה לסגנון השיח המתנהל עם הילד. חשוב לזכור כי ישנם דברים שילדים לא יבינו לבדם, אלא אם יסבירו זאת להם. בעזרת הספר הורים יכולים להביא לדרגת מחשבה גבוהה יותר על ידי התבוננות מעמיקה, הדבר המתאפשר על ידי הקריאות החוזרות.

 

 

דגמאות לשאלות הרחבה שהורים שואלים:

מנטלי: למה הוא מתכוון?/ מה הוא רוצה?

תחום רגשי: X מאוד עצוב / מה X מרגיש?

תחום חברתי: זה יפה להתנהג ככה?

קישור לחיי הילד: אתה היית רוצה שיעשו לך...? / איך היית מרגיש במצב הזה...?

 

 

מודל קריאה המבוסס על Bruner, 1986:

שלב א' - התייחסות למבנה עלילה ואוצר מילים

התייחסות לכריכה, שם המחבר/ת, רצוי לשאול את הילד מה לדעתו יהיה הסיפור. (לפרש מילים קשות, לא חובה את כולן).

 

שלב ב' - התייחסות להביטים מנטליים מרכזיים

על ההורה לעצור ולשוחח עם הילד על האמונות של הדמות, הכוונות שלה, והרגשות שלה. איך הוא מרגיש? מה הוא חושב? מה הוא רוצה? מה הוא מתכוון? מה הוא מקווה? מה החברים שלו עשו?

 

שלב ג' - קישור לחיי הילד

על ההורה לקרוא את הסיפור ולעצור בנקודות אשר קרובות לחיי הילד (חבר לא הגיע, ריב עם חבר, מסיבת הפתעה וכו') על מנת לשוחח על איך מה שקרה בספר קשור לחייו האישיים של הילד. כמו כן, על ההורים להסביר איך הדמות מרגישה במצב מסוים ולשאול את הילד האם הם היו מרגישים / מתנהגים באותו אופן אם היו במקום הדמות? כך אנחנו מגדילים את ההשתתפות של הילד בקריאה וגם את השתתפותכם בחוויות של ילדכם. 

 

שלב ד' - עידוד הילד לספר את הסיפור

ההורה הופך למקשיב, לקהל בעוד הילד הופך, בעזרת ההורה, למספר הסיפור במילים שלו. האפשרות של הילד לספר את הסיפור ברצף, לראות ולחוות שישנו מישהו בצד השני שמבין אותו – זה חשוב עבורו. ההורים מצידם צריכים לשאול שאלות מכוונות: מי? לאן? למה? וכדומה.

 

 

ספרים מומלצים:

אריה הספריה/ מישל קנודסן

 

תנחש כמה אני אוהב אותך/ סם מקברטני

 

כספיון/ פאול קור

 

איתמר מטייל על הקירות/ דויד גרוסמן

 

טרופותי/ ג'וליה דונלדסון

 

אנטון והבנות/ אולה קונקה

 

משהו אחר/ קתרין קייב

 

פחדרון בארון/ מרסר מאיר

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive