מה התרחש לאחרונה? ספטמבר 2020

המדריך הקטן לחודש ספטמבר, 2020

 

שלום לכם הורים יקרים,

ערב יום כיפורים אני רוצה לכתוב לכם ברוח אופטימית כשעננה מעיבה מעל כולנו. שנה חדשה החלה במעון בצל מגפת הקורונה. מעון אוניברסיטת תל אביב שואף לפעול כמודל לחינוך תינוקות ופעוטות.  העולם והמדינה סוערים ואנחנו עם צוות המעון שואפים ליצור אי של שפיות לילדיכם ולכם. התחלנו את השנה עם מגבלות הקורונה והצוותים קלטו את הילדים היטב וייצרו אווירה טובה ובטוחה. כעת אנחנו שוב בסגר וצוות המעון בחל"ת. אני מחכה שהסגר יסתיים ונחזור לפעילות סדירה. אני סומכת עליכם שתשמרו על החוקים כדי שהמעון אכן ימשיך לתפקד.

אני מאחלת לכם ההורים שתגדלו ותחנכו את ילדכם באווירה נעימה ובטוחה, תשמחו איתם, תפתחו להם דלתות לעולם המרתק ותטפחו בהם את אהבת האדם ודאגה לאחר. אני מאחלת לצוות המעון שלנו שנה שקטה של עשייה חינוכית מיטיבה באווירה של נועם ושיתוף פעולה.

אני מקדישה לכם אבות ואימהות את שירה של נעמי שמר - כמו חצב

 

החצב מדהים אותי כל שנה. מהקיץ היבש מלא הקוצים הוא פורץ במלוא הדרו ומביא אופטימיות. כך לפחות אני מרגישה. אני אומרת לכם וגם לי שהתקופה הזו תעבור ואני מאחלת שנה טובה ובריאה לכולנו.  

 

דלתי פתוחה לשיח אתכם, שנה ברוכה,

דורית ארם

dorita@tauex.tau.ac.il

 

 

מה התרחש לאחרונה ?

השנה נפתחה בצילה של מגפת הקורונה. משפחות חדשות הצטרפו אל כל כיתות המעון.

בחודש אוגוסט, התקיימה אסיפת הורים עם צוות האוניברסיטה, מנהלת המעון, המטפלות-מחנכות ויועצת המעון. שנת הלימודים נפתחה, וימי ההסתגלות, בקפסולות, עברו בהקשבה ורגישות לצורכי הילד והמשפחה תוך שמירה על הנחיות התו הסגול. באוויר התחושה היתה, שבמעון שלנו אנו מצליחים לקיים שגרה בריאה, מבורכת ותקינה.

החודש נפתח את המידעון בשיר "מתנה לראש השנה " מילים: לאה נאור ולחן: מתי כספי. שיר אופטימי זה מתאים לשיח עם ילדים על מתנות ומשמעותן. הוא מקשר את הילדים לסתיו (עלה שנשר ומעט גשם). אפשר לעודד ילדים לצייר ציור - מתנה לשנה החדשה.

ציפור אחת קטנה שלחה אלי נוצה

 רציתי להחזיר אמרה לי: לא רוצה

 זאת מתנה לראש השנה

שתהיה לך שנה יפה ונחמדה

וגם לי, תודה

וגם לי, תודה, תודה

 

ענף אחד נמוך שלח עלה אדום

רציתי להחזיר אמר לי: מה פתאום.

זאת מתנה לראש השנה,

שתהיה לך שנה יפה ונחמדה

וגם לי, תודה, תודה

 

 

 

אתם מוזמנים להאזין לשיר עם הילדים, בביצוע נפלא של חוה אלברשטיין.

 

 

 

למידה והפעלות

בכיתת פטל


נהנו התינוקות מפעילות עצמאית וספונטנית עם משחקי מים, באמצעותה הם מאמנים את השרירים, מפתחים את החושים (מגע), עורכים היכרות עם סביבה חדשה (רטובה) ולמידה של מושגי יסוד וחוקים פיסיקליים לדוגמה מה צף על פני המים ומה שוקע.

 

 

 

 

 

 

בכיתת תות

 

בחצר הכיתה מתקיימת פעילות מגוונת. סיגל בפעילות קריאה משותפת והקניה של מילים חדשות. במעון מתקיימת תכנית רוחבית, בכל כיתות המעון, לקריאת ספרים ושפה עם ילדים בגיל הרך. יועצת המעון מדריכה ומנחה את המטפלות, לקריאה דיאלוגית על פי מודל שפותח על ידי פרופ' דורית ארם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בכיתת אגס

 

הימים החמים מזמנים פעילויות רטובות וקרירות. סוזי הכינה לילדים פעילות נעימה עם סבון וקצף בחצר הכיתה. המרקם העדין והאוורירי של הקצף, מגרה את המערכת החושית של הילדים, ומעודד התנסות בתהליכים מדעיים של חקירה וגילוי.

 

 

 

 

 

 

 

גם שיר הפריחה בועות סבון והילדים בחנו את הבועות מקרוב, למדו על צורתן העגולה והשקופה, בה קשת של צבעים מרהיבה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בכיתת תפוח

 

פעילות יצירה בקבוצות קטנות התקיימה בכיתה.

 

דינה המחנכת, הסבירה על משמעות הרימון בחגי תשרי והילדים בחרו את צבע הרימון אותו הם קישטו במדבקות צבעוניות. הפעילות תרמה למיומנויות הקשב של הילדים, התארגנות במרחב הדף והמוטוריקה העדינה של הפעוטות.

 

 

 

 

 

במקביל, ציפי הכינה עם הפעוטות בצק צבעוני ללישה בידיים. באמצעות כלי מטבח, שבלונות וגלגלות הם לשו ועיבדו את הבצק לשלל צורות. פעילות עם בצק  מטפחת מיומנויות מוטוריות חשובות, למידת חיקוי ומעודדות יחסים חברתיים וקשר קרוב בין המחנכת לילדים.

 

 

ילדי תפוח התנסו גם במשחק וציור חופשי במרחבי הגן והחצר. למשחק תפקיד בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים  ונחשב כלי יעיל לפתרון בעיות, השערת השערות, בניית מודעות, חיקוי ורכישת ידע ולמחנכת תפקיד מרכזי בפיתוח יכולות אלו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בכיתת דובדבן

מפגש קריאה בקבוצה קטנה. פולי מקריאה את הספר אוטו גלידה של מיקי מבורך ברוח הקריאה הדיאלוגית והילדים מרותקים. היא מרחיבה ומעשירה על צבעים, מספרים וחברות בין חתולים/חברים, לצד ערך של דחיית סיפוקים. הקריאה פעילה, והילדים משלימים משפטים. זו חגיגה המעשירה את השפה ומעוררת עניין בספר ובקריאת ספרים.  

 

 

 

 

 

 

 

ברוח חגי תשרי, התקיים מפגש משותף לכל ילדי הכיתה. שרה הגננת, הסבירה לילדים על מנהגי החג (תפוח בדבש), ארבעת המינים, פירות החג (תפוחים בצבעים שונים, טעמים ומראה), ברכות לשנה טובה ועוד.

 

 

 

 

 

 

 

 

חוגים

ליווי התפתחותי: מפגש היכרות  נפתח בשיר בוקר טוב,  המדריכה קראה בשמו של כל ילד והגישה לו בועת סבון, אליה הושיט את ידו ופוצץ אותה. בהמשך תרגלו הושטת בועה ליד ימין וליד שמאל על הבטן ועל הגב- ליצירת קשר עין יד פה ובדיקת חציית קו אמצע והעברות משקל. הילדים הרכים התנסו בחצי גלגול מהבטן אל הצד ומהגב אל הצד תוך כדי עידוד הושטת היד ועידוד לסיום התהפכות. ילדים בוגרים יותר המדריכה עודדה לזחול לכיוונים שונים במרחב, הזדקפות והכנה לעמידה. הפרחת בועות סבון מעודדת תנועה במרחב ורצון להגיע אליהן ולגעת בהן. בעזרתן הכירו הילדים זה את זה ואת המדריכה, והחלה למידה של איברי הגוף.

 

 

 

חיות והפתעות (אחת לשבועיים): למפגש החודש הביאה המדריכה שרקנים קטנים. הילדים למדו על אורח חייהם, מזונותיהם, לאיזו משפחה הם שייכים ועוד. המפגש לווה בשירה ותנועה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תיאטרון סיפור (אחת לשבועיים): במסגרת החוג הילדים צפו בהצגה "הזחל הרעב" על פי ספרו הקלאסי של אריק קארל. במרכז ההצגה עומד זחל רעב שאוכל מגוון מאכלים ומותיר בהם חורים טרם הפיכתו מגולם לפרפר. התכנים הותאמו לילדים הרכים ושולבו אלמנטים של מוסיקה, שירה ותנועה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

 

 

היצור הקטן שתמיד חבש כתר

 כתבה: סוזאנה אסקרלי

איירה: צ׳צ׳יליה קפורלינגוה

״היצור הקטן שתמיד חבש כתר" הוא סיפור מידעי שנכתב במקור באיטלקית, במרץ 2020, בזמן שאיטליה נאבקה בהתפרצות מגפת הקורונה אשר התפשטה במהרה בכל רחבי העולם. האיורים בספר מאירים וברורים, ומעבירים בפשטות ובהומור את מאפייני המגיפה והשלכותיה. קישור לספר דיגיטלי>

 

 

 

 

 

 

 

המלצה לפעילויות

קריאה משותפת של הסיפור מזמנת שיחה עם ילדיכם על נגיף הקורונה. הספר מבקש להסביר לילדים מה קורה סביבם ומתייחס לקשיים שרוב הילדים חווים בהתמודדות עם חיים בתנאי סגר, כאשר שגרת יומם נקטעת. הספר מתייחס אל קשיים כמו געגוע לחברים ולסבים והסבתות, חוסר היכולת ללכת לגני משחקים ולמסגרות החינוך ועוד. כמו גם, לחשיבות ההקפדה על ההנחיות הבריאותיות בהתמודדות עם המגפה ולמקומו המרכזי של המדע והמחקר במציאת הפתרון למצב החירום העולמי.

בימי הסגר הראשון, ואף עתה אנו מציעים להיעזר במודל "גש"ר מאח"ד (גוף, שכל, רגש, מערכת, אמנות, חברתי, דמיון), אשר פותח על ידי עפרה איילון ומולי להד, להתמודדות עם מצבי לחץ ואי ודאות.

המודל מבוסס על משאבים או עוגנים המסייעים להתמודדות עם תחושה של איום ומצבי דחק. ההנחה,  שבכל אדם טמון הפוטנציאל להתמודדות וניתן לזהות את סגנון ההתמודדות (או מספר סגנונות התמודדות) הייחודי לו.  לדוגמה, שימוש בדמיון, באינטואיציה, שימוש ביצירתיות וכן בהומור להתמודדות עם המשבר וכפי שבאים לידי ביטוי בספר זה. בדפוסים אלו, הבחירה בפעילות יצירתית כמו קריאה משותפת הורה ילד, חיונית להרפיה ולהרגעה, לכושר המצאה, לחשיבה יצירתית ולפתרון בעיות גמיש.

כתבה: גליה מעודד קראבאנוב, יועצת חינוכית מעון אוניברסיטה

 

מקורות

המודל הרב-ממדי  להתמודדות עם מצבי לחץ ואי ודאות  .BASIC PH - השירות הפסיכולוגי הייעוצי, נדלה מאתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי [26/3/2020]: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/ Units/Shefi/HerumLachatzMashber/herum/BasicPh.htm

 

 

 

מאמר החודש

 

כמדי חודש, להלן תקציר של מחקר העוסק  בלחץ של הורים ורווחה של ילדים במשפחות המתמודדות עם התפרצות מגיפת הקורונה.  המחקר מתייחס אל התמודדות הורים הנדרשים לאזן בין חייהם האישיים, עבודה וגידול הילדים, לבד ובהעדר משאבים נוספים. למאמר המלא>

עם פרוץ מגפת הקורונה, חייהם של משפחות רבות השתנו באופן פתאומי. בסביבה הביתית, תפקידם החינוכי של ההורים הפך למכריע עוד יותר מימים שלפני המגיפה. בימי הסגר, הורים הפכו לאחראיים בלעדיים על קידום ההתפתחות והלמידה של ילדיהם, פעוטות בגיל הרך. למעשה, בהעדר מסגרות חינוכיות, הורים נותרו לבדם כמטפלים ומחנכים לילדיהם, בניהול משק הבית. הורים רבים המשיכו לעבוד מהבית, והתקשו לתמרן בין מרחבי עבודה ומרחב  לילדיהם. על פניו נראה כי ההסגר מאפשר לחלוק זמן איכות עם הילדים, אך  מנגד נמצא מכביד על ההורים, בתפקידם המורכב. מצבים מסוג זה הגבירו את הסיכון לחוות מתח ורגשות שליליים אצל ההורים, אשר השפיעה על רווחת הילדים.

הורים איטלקיים לילדים בני שנתיים עד ארבע עשרה מילאו סקר מקוון בו דיווחו על תנאי הסביבה הביתית שלהם, קשיים שחוו בהסגר, תפיסתם את הקשר הורה-ילד ובעיות רגשיות והתנהגותיות אצל ילדיהם. תוצאות המחקר הראו שתפיסת הקושי בימי הסגר של ההורים היוותה גורם מכריע המערער את רווחתם של ההורים ושל הילדים. דיווחי הורים על קשיים רבים בהתמודדות עם הסגר מעלים רמות של  לחץ רב, אשר בתורו, מגביר את קשיי הילדים. החוקרים הסיקו כי, התמודדות עם הסגר היא חוויה מלחיצה במיוחד עבור הורים הנדרשים לאזן בין חייהם האישיים, מחויבויות לעבודה, טיפול וחינוך הילדים, לבדם ובהעדר משאבים נוספים. מצב זה מציב את ההורים בסיכון גבוה יותר לחוות מצוקה, אשר עשויה לפגוע ביכולותיהם להיות מטפלים טובים התומכים בילדיהם. ילדים ללא תמיכה הורית, בתקופה מראים תסמינים פסיכולוגיים ברורים יותר.

מקורות

Spinelli, M., Lionetti, F., Pastore, M., & Fasolo, M. (2020). Parents' Stress and Children's Psychological Problems in Families Facing the COVID-19 Outbreak in Italy. Frontiers in Psychology11, 1713.‏‏

 

 

משולחנה של היועצת החינוכית

חשיבות סדר היום אצל פעוטות וילדים בגיל הרך

מהו סדר יום ?

סדר יום הוא תכנון נכון ויעיל של משאב יקר  - הזמן. משאב זה משפיע במידה ניכרת על האופן בו אנו מתנהלים, ועל התוצאות של הפעולות שלנו. כאשר אנו קובעים סדר יום לעצמינו או לילדינו, אנו למעשה מגדירים מראש מהו את פרק הזמן שנקדיש לכל פעולה ולמיצוי פרקי הזמן העומדים לרשותנו. סדר יום חשוב במיוחד בתקופה בה אנו נמצאים כאשר כל כך הרבה סימני שאלה תלויים באוויר.

קביעת סדר יום תורמת רבות להתפתחות הילד. סדר היום יוצר תחושה של יציבות ושל קביעות עבור ילדים רכים. סדר יום מובנה וקבוע מקנה גם שגרה היוצרת ביטחון אישי ומקדמת תחושת מוגנות. סדר יום גם מכבד את צורכי ההורים, ומאפשר להם להתפנות לניהול המשפחה ולתקשורת טובה עם בני הזוג.

לסדר יום יתרונות רבים. ברמה הפיזית, הילד נהנה מארוחות מסודרות בזמנים קבועים, שינה, רחצה ועוד. ברמה הרגשית, הילד צופה מראש את סדר יומו דבר אשר מקנה לו ביטחון רב בכל הנוגע למקומו ולתפקידו במהלך היום. ברמה החברתית, הילד מפתח את הכישורים החברתיים, בשעות מסוימות במהלך היום המוקדשות לצורכי משחק עם חברים, אחים, הוריו ומשפחתו. ברמה הקוגניטיבית, הילד לומד להשתלב במצבים קבועים החוזרים על עצמם, ומפתח יכולת להתגמש גם עם שינויים המתרחשים במהלך היום.

מכאן שסדר יום מאזן את צורכי הילד הבסיסיים וההתפתחותיים ומספק לו התמצאות בטוחה בזמן.

 

מה הן עקרונות לתכנון סדר יום של ילדים בגיל הרך? 

  • את תכנון סדר היום לילדים יש להתאים לגילו של הילד. יש להיות קשובים לקצב של התינוק ולא רק לקצב ולצרכים של ההורים. סביב גיל ארבעה חודשים ניתן להכניס תינוקות לסדר יום. כאשר העמידה על סדר-יום קבוע אמורה להיות זורמת ולא מכבידה.
  • בסדר היום יוצרים איזון עבור הילד בין מצבים שנדרש בהם מאמץ מוגבר לבין מצבים של הרפיה.
  • סדר היום עולל פעילויות של בחירה ופעילויות מתוכננות. שילובן של כל אחד מסוגי הפעילויות הללו חשובה להתפתחותו של הילד. רוטינות המתוכננות מראש, לדוגמה קימה, רחצה, ארוחות ושינה לעומת פעילויות חופשיות אשר אינן מתוכננות מראש כגון, משחק חופשי וצפייה בטלוויזיה.

 

במסגרת החינוכית. במסגרת המעון מקפידים על סדר-יום קבוע. למשל, משחק חופשי בפינות הגן, מפגש בוקר, יצירה, ארוחת-בוקר, יציאה לחצר ועוד. הפעילויות נעשות בשעות קבועות כאשר סדר יום מובנה מאופיין על ידי עקביות וחזרה על זמנים ותכנים ומחבר בין יכולת הריכוז של הילדים לבין משך זמן הפעילות.

חשוב מאוד להביא את הילד לגן סביב שעה קבועה ובתחילת היום, למשל, בזמן הפעילות החופשית. הילד יודע שעוד מעט יושבים למפגש בוקר ואכן מגיע מפגש הבוקר, לאחריו הוא מחכה ליצירה ואכן מגיע זמן היצירה, וכך הלאה. אימות הדברים מקנה לילד בטחון עצמי. הילד יודע מה מצופה ממנו, יודע שכל דבר מתרחש בעיתו ורצף ההתרחשויות הקבוע חוזר על עצמו. לסדר היום במסגרת החינוכית גם מסר מרגיע. הילד מסיק שאם הארוחה חוזרת כל יום, גם אימא או אבא יחזרו לקחת אותי כל יום.

המלצות משרד הבריאות להורים לילדים בגיל הרך בימי קורונה. נסו לשמור על שגרה – השגרה מקנה לילדים בטחון. הקפידו לשמור על הרגלים קבועים, זמני ארוחות ושינה. ייצרו הזדמנויות שבהן הילדים יוכלו לשתף אתכם במחשבותיהם ובשאלותיהם. שחקו עם ילדכם, שלבו בשגרה פעילויות של קריאה משותפת בספר, משחק משותף, הקשיבו למוזיקה, יצירה, ופעילות גופנית. מצאו דברים שגם אתם תוכלו ליהנות מהם. נסו לשלב פעילויות ביתיות מגוונות של משחק ותנועה, אשר יקלו על המתח ויאפשרו לכם זמן של הנאה משותפת. בתקופה זו, כאשר הילדים נמצאים בבתים ימים ארוכים, טבעי שחלק משגרת היום תכלול צפייה בטלוויזיה או משחק במחשב. עם זאת, במיוחד בגילאים צעירים מומלץ להשתדל להגביל את זמני המסך ולהציע אפשרויות לפעילויות אחרות.

כתבה: גליה מעודד קראבאנוב, יועצת חינוכית מעון אוניברסיטה

 

מקורות

וולפסון, נ' (2011). סדר יום – אירגון ושמו משפחה. הגיל הרך

משרד הבריאות הישראלי  (2020), שגרה בריאה לילדים – הורות והתמודדות בימי קורונה. נדלה מאתר:

https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/healthy-routine/health-routine-children/

Hemmeter, M. L., Ostrosky, M. M., Artman, K. M., & Kinder, K. A. (2008). Moving right along... planning transitions to prevent challenging behavior. YC Young Children, 63(3), 18.

 

רעיונות לפעילויות בימי קורונה

 

 

הרצאה על הורות מיטיבה בימי קורונה ברוח מחומש ההורות של פרופ' דורית ארם במסגרת הסלון הווירטואלי של אוניברסיטת תל אביב. ההרצאה עשויה להיות לכם לעזר בהתמודדות היומיומית כהורים בתקופה מאתגרת זו. אתם מוזמנים להפנות הורים נוספים להקשיב לה. קישור להרצאה>

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יצירת שלכת

עלי שלכת במגוון צבעים וצורות וסוגים ליצירת תמונת שלכת. את העלים נדביק על בריסטול, ונעזר בטוש שאינו מחיק להשלמת הפרטים.

 

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>