מה התרחש לאחרונה? פברואר 2021

 

 

המדריך הקטן לחודש פברואר, 2021

 

מה התרחש לאחרונה

בתחילת החודש היינו שוב בסגר והופסקה פעילות המעון. החזרה לשגרה בכל פעם לא קלה אך יחד עם המאמצים של כולם הילדים מסתגלים במהירות ומגיעים למעון עם חיוך.  החודש גם חגגנו את חג הפורים.

החודש נפתח את המידעון בשיר "אני תמיד נשאר אני" מילים ולחן: דתיה בן דור.

השיר מדבר על שינויים שאנו חווים, שינויים שבוודאי הרגשתם בייחוד בתקופה האחרונה בה הילדים לא הלכו למעון, דבר המשפיע עליהם רגשית – הם לפעמי היו שמחים, לפעמים עצבים, כועסים או רעבים. קבלו את השינויים הרגשיים שהילדים חווים באמפתיה ואהבה.  הזכירו להם, וגם לכם, שלצד הרגעים הלא קלים יש גם רגעים שמחים וקסומים.

לפעמים אני עצוב
ולפעמים - שמח.
לפעמים אני זוכר
ולפעמים - שוכח.
לפעמים אני שבע
לפעמים - רעב,
לפעמים אני כועס
ולפעמים - אוהב.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני גדול
ולפעמים - קטן.
לפעמים אני גיבור
ולפעמים - פחדן.
לפעמים אני ביחד
לפעמים - לבד,
לפעמים אני באמצע
לפעמים - בצד.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני כינור
ולפעמים - תופים.
לפעמים אני קייצי
ולפעמים - חורפי.
לפעמים אני עצלן
ולפעמים חרוץ,
לפעמים אני מתוק
ולפעמים - חמוץ.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני חכם
ולפעמים - טיפשי.
לפעמים אני ראשון
ולפעמים שלישי.
לפעמים אני תופס
ולפעמים - תפוס,
לפעמים אני ענק
ולפעמים - פספוס.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

 

 

אתם מוזמנים להאזין לשיר עם הילדים, בביצועו של עוזי חיטמן.

למידה והפעלות

פטל - מרוה, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון, מקריאה סיפור לילדים ומלמדת את הילדים על בעלי חיים והילדים משחקים במשחק חופשי בחצר ולומדים את שמות הפירות.

 

 

וכמובן ילדי הכיתה חוגגים את חג הפורים בתחפושות צבעוניות ויפות

תות - ילדי תות התקבצו יחדיו למפגש פורימי, "עם מסיכות  ורעשנים שירים וריקודים". 

 

אגס - הילדים התחפשו ושיחקו יחד בחצר במשחק חופשי וצבעוני.

 

תפוח - הילדים מרותקים ונהנים מהפעלה ברוח חג הפורים של צוות הכיתה.

דובדבן התקיימה פעילות של צביעה בצבעי מים, הילדים התנסו בציור חופשי וחיזקו את המוטריקה העדינה שלהם באמצעות הצביעה עם המכחול

וכמובן ילדי הכיתה התחפשו וערכו מפגש חגיגי.

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

כולם ראו חתול

 כתב  ואייר: ברנדן ונזל

                                                                       

החתול התהלך בעולם, עם אוזניים, כפות ושפם", ופגש בדרך כל מיני חברים – ילד, כלב, עכבר, שועל, דג, דבורה. כולם ראו אותו, והאיורים מראים את החתול דרך עיניהם, כל אחד בצורה שונה. האם מישהו מהרואים "צודק" יותר מהאחרים? האם יש דבר כזה, חתול "נכון"?

 

 

 

 

 

המלצה לפעילויות

הספר מציג את חשיבותה של נקודת מבט והאופן בו היא מעצבת את ההבנה שלנו את העולם. באמצעות האיורים היפהפיים ילמדו הילדים על האופן בו רואים או חשים בעלי חיים שונים את העולם, כמו גם על היופי בקיומן של נקודות מבט שונות, פיזית ומטפורית גם יחד שוחחו עם הילדים על משמעות נקודת המבט שלי לעומת נקודת המבט של האחר. שלכל אחד אופן שונה להתבונן בעולם ולהבין ולפרש א המציאות.

 

מאמר החודש

 

כמדי חודש, להלן תקציר של מחקר, הפעם בנושא  תרומת מאפיינים אישיים ומאפיינים סביבתיים, בהם שותפות ההורים בגידול הילד, לניבוי הסתגלותם של אחים בכורים לאחר לידת אח נוסף במשפחה. מעבר הילדים הבכורים לאחים, הוא מעבר משפחתי נורמטיבי הכולל קבלת פנים של תינוק חדש למשפחה, העשוי להוות עבור הילדים אירוע דחק . למאמר המלא>

על בסיס מודלים התפתחותיים שונים, ניכר כי למאפיינים אישיותיים וסביבתיים תפקיד מרכזי בעיצוב מסלול הפרט. לפי המודל ההתפתחותי של ברונפנברנר (1988), הסביבה המשפחתית הינה הסביבה הקרובה ביותר לילד. על כן, במחקר הושם דגש על השפעתן של תת-המערכות המשפחתיות על ההתפתחות של ילדים צעירים.

ממצאי המחקר הראו כי קיים קשר חיובי בין תגובתיות שלילית שהוערכה טרם הלידה, לבין בעיות מופנמות ומוחצנות של ילדים. נמצא כי לאחר לידת הילד השני, בעיות המוחצנות בקרב הילדים גדלו באופן משמעותי. ילדים בעלי תגובתיות שלילית, היו רגישים יותר לשותפות החלשה בין הוריהם והציגו התנהגויות מופנמות רבות יותר נוכח המעבר להיותם אחים. בנוסף, ילדים אלו הציגו התנהגויות מוחצנות רבות יותר כאשר השותפות בין הוריהם נחלשה ורמת התמיכה בניהם הייתה נמוכה. נראה כי השותפות בין ההורים מהווה גורם מגן לנוכח מעבר הילדים הבכורים לאחים, עבור ילדים בעלי תגובתיות שלילית במשפחות בהן ההורים הציגו רמות גבוהות של חוסר שותפות. ניכר כי סכסוך בין הורים עלול לערער את הביטחון הרגשי של הילדים ואת המידה בה הם מרגישים בטוחים בסביבה המשפחתית. חוסר ביטחון רגשי, בתורו, עשוי להשפיע לרעה על התנהגות הילדים ועל האינטראקציות החברתיות שלהם. שותפות זוגית חלשה מאופיינת ברמות גבוהות של תחרות, חוסר שביעות רצון וקרירות בין ההורים, ועשויה לאיים על בטחונו הרגשי של הילד. לסיכום, ניכר כי לגורמים אישיותיים וסביבתיים כאחד, תפקיד חשוב בהסתגלות הילד הבכור ללידת אח נוסף במשפחה.

מקורות

Kolak, A. M., & Volling, B. L. (2013). Coparenting moderates the association between firstborn children’s temperament and problem behavior across the transition to siblinghood. Journal of family psychology27(3), 355.

פינתה של היועצת החינוכית

את המדור החודש כותבת מרווה בדיר, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון. מרווה היא גם עובדת סוציאלית במקצועה, ומבקשת להרחיב בנושא תזונת ילדים.

תזונת ילדים בגיל הרך ותפקודים קוגניטיביים בגיל הילדות וההתבגרות

מחקרי האורך של המכון לתזונה של מרכז אמריקה ופנמה (Institute of Nutrition of Central America and Panama (INCAP)) תרמו רבות לגוף המחקר העוסק בקשר שבין תזונה לקויה בגיל הילדות לבין התפתחות קוגניטיבית לקויה והישגים לימודיים בבתי הספר בגיל הילדות וההתבגרות. רוב המחקרים מראים כי התפתחות איטית במערכת המוטורית והתפקוד הקוגניטיבי קשור לתזונה לקויה בשלבים מוקדמים במהלך החיים.

טור זה מציג החודש, התייחסות למחקר אשר עוסק בקשר ובחשיבות התזונה עם ההתפתחות הפיזית והקוגניטיבית של הילד במהלך ההיריון, בגיל הרך ועד ההתבגרות.

החוקרים מראים כי קיים קשר חיובי חזק בין נטילה של  תוספי תזונה בתקופת הריון לבין לידת הילד והתפתחותו, בנוסף המחקרים גם הראו קשר בין קבלת האם לתוספי מזון לתינוקות (בני 15-36 חודשים)  לבין ביצועים מנטליים שאינם מוטורים.

כתוצאה מזה, החוקרים מבחינים כי קבלת תוספי מזון בתקופת הריון יותר משמעותית מאשר קבלת תוספי מזון לאחר היריון.

המחקר מראה כי משקל לידה נמוך (פחות מ 2.5 ק״ג) קשור לביצועים פסיכו-מוטורים ירודים במהלך השבועיים הראשונים בחיים.

מחקרים בחנו קשרים בין צמיחה פיזית להתפתחות עצבית במהלך שלוש השנים הראשונות לחיים, בנוסף עליה במשקל וגובה במהלך ה24 חודשים הראשונים נקשר באופן חיובי להתפתחות הילדים, אך צמיחה בגילאים 24 עד 36 חודשים לא הייתה לה השפעה, ובהקשר הזה התפתחות מוטורית הייתה קשורה באופן חזק ועקבי יותר לצמיחת ילדים מאשר להתפתחות נפשית.

מחקרים אחרים אשר חקרו את הקשר בין תזונה וקוגניטיביות בגיל הרך, מראים כי מצב התזונה קשור לביצועים פסיכולוגיים ללא קשר לגורמים סוציו-תרבותיים, כלומר ישנו קשר מאוד חזק בין תזונת הילד בגיל הרך עד 24 חודשים לבין ההתפתות המוטורית של והתפקוד הקוגניטיבי של הילד בשנים לפני הבית ספר, תוצאה זו אינה ייחודית לגיל הרך כי תוצאות קרובות כך שמחקרים אחרים הראו קשר חזק דומה בין תפקוד קוגניטיבי בגיל הבגרות לבין תזונה.

צמיחה פיזית הייתה מנבא יותר טוב אצל בנות מאשר בנים, בנוסף ילדים בגיל הרך עם תת-תזונה הראו רמה נמוכה במשימות הדורשות קשב גבוה, דבר המרמז על כך שהריכוז עשוי לתווך קשרים בין תזונה מיטבית לבין ביצועים קוגניטיביים.

עוד יותר, חוקרים טוענים כי התזונה ב24 חודשים הראשונים לחיים הם הכי חשובים מבחינת השפעה קוגניטיבית על הילדים, ואחרים טענו כי התקופה יותר ארוכה והיא בעצם שלושת השנים הראשונות, ובשני המקרים מודגשת החשיבות של התזונה בשנים הראשוניים בחיים והשפעתה על ההתפתחות הקוגניטיבית.

כהמשך למה שנזכר למעלה ותוצאת נוספת למחקרים, יש חשיבות בין תזונה לקוגניטיביות במהלך הגיל הרך, כך שתזונה והיכולת הקוגניטיבית הם הגורמים המשמעותיים להישג חינוכי.

כל התוצאות האלה מעלות את חשיבות ההתערבות לקדם לאימהות בהריון ופעוטות תכניות המספקות הצרכים החסרים אצלם להתפתחות קוגניטיבית תקינה.

לסיכום, תוצאות מחקר זה מצביעות על חשיבות תזונה בריאה לאימהות בהיריון ולאחר לידה. כמו כן מדגיש את חשיבותם של תוספי המזון לתזונת הילדים – בארוחה מזינה ובריאה.

לתזונת האם והילד, השלכות רחוקות טווח על מיומנויות קוגניטיביות והתפתחות הילד.

לפיכך, בחרתי לבסס את נושא זה דרך התנהגויות הוריות מיטביות המקדמות תזונה בריאה, בראי מחומש ההורות.

תזונה נכונה לילדים בגיל הרך בראי מחומש ההורות

מודל מחומש ההורות מציג חמישה עקרונות להורות מיטבית, והמלצות להתנהגויות הוריות המקדמות תזונה בריאה.

 

 עקרון השותפות, שני ההורים מתואמים, ומהווים חזית אחת מול הדרישות של הילד. הם אינם  מוותרים או מעלימים עין (לדוגמה, אכילת ממתקים). בנוסף, מתעניינים   במסגרת החינוכית, מה אוכלים בגן או בבית הספר,  ומשלימים עבור הילד את שחסר.

 

עקרון המנהיגות, הורים קובעים את תרבות האכילה, מה האוכל ואיך אוכלים לדוגמה מזון בריא על כל סוגיו - על השולחן, אכילה ברוגע ליד הילד.

עקרון האהבה, דואגים לאוכל מזין לילד ומקיימים שיח חיובי עימו: לדוגמה "כל הכבוד שטעמת – אכלת אוכל מזין וטוב" "מה אהבת במיוחד?". עורכים קניות אוכל משותפות, מבשלים עם הילד והכנסת הילדים למטבח ושיתופם בהכנת המאכלים ועיצובם ובניית חוויית ארוחה משותפת נעימה שלשיח, שירה והומור.

עקרון העצמאות, הסבר שמתאים לגיל על חשיבות הגיוון באוכל, על הצבעים של הפירות והירקות ומשמעותם – סיפורים, להתייעץ עם הילד: מה נבשל? מה נקנה? לאפשר בחירה אבל לא להפוך למסעדה. ולאפשר עצמאות ולא להיבהל מלכלוך.

עקרון הכללים, חשוב לאמץ כללי אכילה בבית: אוכלים ליד שולחן, ארוחות משפחתיות, כללים משפחתיים (לדוג' בלי טלפון, טלוויזיה) יושבים יחד עד סוף הארוחה, כללים  ברורים לגבי כמות החטיפים ליום.

מקורות

DiGirolamo, A. M., Ochaeta, L., & Flores, R. M. M. (2020). Early childhood nutrition and cognitive functioning in childhood and adolescence. Food and Nutrition Bulletin41(1_suppl), S31-S40.

 

 

המלצה לפעילות לשבת 

 

 

השמש מאירה לנו את סופי השבוע והאביב הולך ומתקרב אלינו. החודש נמליץ לכם לטייל בשבת בקטיף תותים עצמי הפרוסים ברחבי הארץ. קטיף עצמי מאפשר זמן בילוי משפחתי ואיכותי ואחריו תוכלו לזלול יחדיו תותים טריים ומתוקים!

 

 

 

 

 

 

לסיום, בחרנו להביא לכם קטע של נעם חורב ברוח חג פורים, כותב ופזמונאי ישראלי.

כתבה וערכה: ענבר אבמן, רכזת פעילות מעון האוניברסיטה. 

 

 

 

 

 

 

המדריך הקטן לחודש פברואר, 2021

 

מה התרחש לאחרונה

בתחילת החודש היינו שוב בסגר והופסקה פעילות המעון. החזרה לשגרה בכל פעם לא קלה אך יחד עם המאמצים של כולם הילדים מסתגלים במהירות ומגיעים למעון עם חיוך.  החודש גם חגגנו את חג הפורים.

החודש נפתח את המידעון בשיר "אני תמיד נשאר אני" מילים ולחן: דתיה בן דור.

השיר מדבר על שינויים שאנו חווים, שינויים שבוודאי הרגשתם בייחוד בתקופה האחרונה בה הילדים לא הלכו למעון, דבר המשפיע עליהם רגשית – הם לפעמי היו שמחים, לפעמים עצבים, כועסים או רעבים. קבלו את השינויים הרגשיים שהילדים חווים באמפתיה ואהבה.  הזכירו להם, וגם לכם, שלצד הרגעים הלא קלים יש גם רגעים שמחים וקסומים.

לפעמים אני עצוב
ולפעמים - שמח.
לפעמים אני זוכר
ולפעמים - שוכח.
לפעמים אני שבע
לפעמים - רעב,
לפעמים אני כועס
ולפעמים - אוהב.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני גדול
ולפעמים - קטן.
לפעמים אני גיבור
ולפעמים - פחדן.
לפעמים אני ביחד
לפעמים - לבד,
לפעמים אני באמצע
לפעמים - בצד.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני כינור
ולפעמים - תופים.
לפעמים אני קייצי
ולפעמים - חורפי.
לפעמים אני עצלן
ולפעמים חרוץ,
לפעמים אני מתוק
ולפעמים - חמוץ.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני חכם
ולפעמים - טיפשי.
לפעמים אני ראשון
ולפעמים שלישי.
לפעמים אני תופס
ולפעמים - תפוס,
לפעמים אני ענק
ולפעמים - פספוס.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

 

 

אתם מוזמנים להאזין לשיר עם הילדים, בביצועו של עוזי חיטמן.

למידה והפעלות

פטל - מרוה, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון, מקריאה סיפור לילדים ומלמדת את הילדים על בעלי חיים והילדים משחקים במשחק חופשי בחצר ולומדים את שמות הפירות.

 

 

וכמובן ילדי הכיתה חוגגים את חג הפורים בתחפושות צבעוניות ויפות

תות - ילדי תות התקבצו יחדיו למפגש פורימי, "עם מסיכות  ורעשנים שירים וריקודים". 

 

אגס - הילדים התחפשו ושיחקו יחד בחצר במשחק חופשי וצבעוני.

 

תפוח - הילדים מרותקים ונהנים מהפעלה ברוח חג הפורים של צוות הכיתה.

דובדבן התקיימה פעילות של צביעה בצבעי מים, הילדים התנסו בציור חופשי וחיזקו את המוטריקה העדינה שלהם באמצעות הצביעה עם המכחול

וכמובן ילדי הכיתה התחפשו וערכו מפגש חגיגי.

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

כולם ראו חתול

 כתב  ואייר: ברנדן ונזל

                                                                       

החתול התהלך בעולם, עם אוזניים, כפות ושפם", ופגש בדרך כל מיני חברים – ילד, כלב, עכבר, שועל, דג, דבורה. כולם ראו אותו, והאיורים מראים את החתול דרך עיניהם, כל אחד בצורה שונה. האם מישהו מהרואים "צודק" יותר מהאחרים? האם יש דבר כזה, חתול "נכון"?

 

 

 

 

 

המלצה לפעילויות

הספר מציג את חשיבותה של נקודת מבט והאופן בו היא מעצבת את ההבנה שלנו את העולם. באמצעות האיורים היפהפיים ילמדו הילדים על האופן בו רואים או חשים בעלי חיים שונים את העולם, כמו גם על היופי בקיומן של נקודות מבט שונות, פיזית ומטפורית גם יחד שוחחו עם הילדים על משמעות נקודת המבט שלי לעומת נקודת המבט של האחר. שלכל אחד אופן שונה להתבונן בעולם ולהבין ולפרש א המציאות.

 

מאמר החודש

 

כמדי חודש, להלן תקציר של מחקר, הפעם בנושא  תרומת מאפיינים אישיים ומאפיינים סביבתיים, בהם שותפות ההורים בגידול הילד, לניבוי הסתגלותם של אחים בכורים לאחר לידת אח נוסף במשפחה. מעבר הילדים הבכורים לאחים, הוא מעבר משפחתי נורמטיבי הכולל קבלת פנים של תינוק חדש למשפחה, העשוי להוות עבור הילדים אירוע דחק . למאמר המלא>

על בסיס מודלים התפתחותיים שונים, ניכר כי למאפיינים אישיותיים וסביבתיים תפקיד מרכזי בעיצוב מסלול הפרט. לפי המודל ההתפתחותי של ברונפנברנר (1988), הסביבה המשפחתית הינה הסביבה הקרובה ביותר לילד. על כן, במחקר הושם דגש על השפעתן של תת-המערכות המשפחתיות על ההתפתחות של ילדים צעירים.

ממצאי המחקר הראו כי קיים קשר חיובי בין תגובתיות שלילית שהוערכה טרם הלידה, לבין בעיות מופנמות ומוחצנות של ילדים. נמצא כי לאחר לידת הילד השני, בעיות המוחצנות בקרב הילדים גדלו באופן משמעותי. ילדים בעלי תגובתיות שלילית, היו רגישים יותר לשותפות החלשה בין הוריהם והציגו התנהגויות מופנמות רבות יותר נוכח המעבר להיותם אחים. בנוסף, ילדים אלו הציגו התנהגויות מוחצנות רבות יותר כאשר השותפות בין הוריהם נחלשה ורמת התמיכה בניהם הייתה נמוכה. נראה כי השותפות בין ההורים מהווה גורם מגן לנוכח מעבר הילדים הבכורים לאחים, עבור ילדים בעלי תגובתיות שלילית במשפחות בהן ההורים הציגו רמות גבוהות של חוסר שותפות. ניכר כי סכסוך בין הורים עלול לערער את הביטחון הרגשי של הילדים ואת המידה בה הם מרגישים בטוחים בסביבה המשפחתית. חוסר ביטחון רגשי, בתורו, עשוי להשפיע לרעה על התנהגות הילדים ועל האינטראקציות החברתיות שלהם. שותפות זוגית חלשה מאופיינת ברמות גבוהות של תחרות, חוסר שביעות רצון וקרירות בין ההורים, ועשויה לאיים על בטחונו הרגשי של הילד. לסיכום, ניכר כי לגורמים אישיותיים וסביבתיים כאחד, תפקיד חשוב בהסתגלות הילד הבכור ללידת אח נוסף במשפחה.

מקורות

Kolak, A. M., & Volling, B. L. (2013). Coparenting moderates the association between firstborn children’s temperament and problem behavior across the transition to siblinghood. Journal of family psychology27(3), 355.

פינתה של היועצת החינוכית

את המדור החודש כותבת מרווה בדיר, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון. מרווה היא גם עובדת סוציאלית במקצועה, ומבקשת להרחיב בנושא תזונת ילדים.

תזונת ילדים בגיל הרך ותפקודים קוגניטיביים בגיל הילדות וההתבגרות

מחקרי האורך של המכון לתזונה של מרכז אמריקה ופנמה (Institute of Nutrition of Central America and Panama (INCAP)) תרמו רבות לגוף המחקר העוסק בקשר שבין תזונה לקויה בגיל הילדות לבין התפתחות קוגניטיבית לקויה והישגים לימודיים בבתי הספר בגיל הילדות וההתבגרות. רוב המחקרים מראים כי התפתחות איטית במערכת המוטורית והתפקוד הקוגניטיבי קשור לתזונה לקויה בשלבים מוקדמים במהלך החיים.

טור זה מציג החודש, התייחסות למחקר אשר עוסק בקשר ובחשיבות התזונה עם ההתפתחות הפיזית והקוגניטיבית של הילד במהלך ההיריון, בגיל הרך ועד ההתבגרות.

החוקרים מראים כי קיים קשר חיובי חזק בין נטילה של  תוספי תזונה בתקופת הריון לבין לידת הילד והתפתחותו, בנוסף המחקרים גם הראו קשר בין קבלת האם לתוספי מזון לתינוקות (בני 15-36 חודשים)  לבין ביצועים מנטליים שאינם מוטורים.

כתוצאה מזה, החוקרים מבחינים כי קבלת תוספי מזון בתקופת הריון יותר משמעותית מאשר קבלת תוספי מזון לאחר היריון.

המחקר מראה כי משקל לידה נמוך (פחות מ 2.5 ק״ג) קשור לביצועים פסיכו-מוטורים ירודים במהלך השבועיים הראשונים בחיים.

מחקרים בחנו קשרים בין צמיחה פיזית להתפתחות עצבית במהלך שלוש השנים הראשונות לחיים, בנוסף עליה במשקל וגובה במהלך ה24 חודשים הראשונים נקשר באופן חיובי להתפתחות הילדים, אך צמיחה בגילאים 24 עד 36 חודשים לא הייתה לה השפעה, ובהקשר הזה התפתחות מוטורית הייתה קשורה באופן חזק ועקבי יותר לצמיחת ילדים מאשר להתפתחות נפשית.

מחקרים אחרים אשר חקרו את הקשר בין תזונה וקוגניטיביות בגיל הרך, מראים כי מצב התזונה קשור לביצועים פסיכולוגיים ללא קשר לגורמים סוציו-תרבותיים, כלומר ישנו קשר מאוד חזק בין תזונת הילד בגיל הרך עד 24 חודשים לבין ההתפתות המוטורית של והתפקוד הקוגניטיבי של הילד בשנים לפני הבית ספר, תוצאה זו אינה ייחודית לגיל הרך כי תוצאות קרובות כך שמחקרים אחרים הראו קשר חזק דומה בין תפקוד קוגניטיבי בגיל הבגרות לבין תזונה.

צמיחה פיזית הייתה מנבא יותר טוב אצל בנות מאשר בנים, בנוסף ילדים בגיל הרך עם תת-תזונה הראו רמה נמוכה במשימות הדורשות קשב גבוה, דבר המרמז על כך שהריכוז עשוי לתווך קשרים בין תזונה מיטבית לבין ביצועים קוגניטיביים.

עוד יותר, חוקרים טוענים כי התזונה ב24 חודשים הראשונים לחיים הם הכי חשובים מבחינת השפעה קוגניטיבית על הילדים, ואחרים טענו כי התקופה יותר ארוכה והיא בעצם שלושת השנים הראשונות, ובשני המקרים מודגשת החשיבות של התזונה בשנים הראשוניים בחיים והשפעתה על ההתפתחות הקוגניטיבית.

כהמשך למה שנזכר למעלה ותוצאת נוספת למחקרים, יש חשיבות בין תזונה לקוגניטיביות במהלך הגיל הרך, כך שתזונה והיכולת הקוגניטיבית הם הגורמים המשמעותיים להישג חינוכי.

כל התוצאות האלה מעלות את חשיבות ההתערבות לקדם לאימהות בהריון ופעוטות תכניות המספקות הצרכים החסרים אצלם להתפתחות קוגניטיבית תקינה.

לסיכום, תוצאות מחקר זה מצביעות על חשיבות תזונה בריאה לאימהות בהיריון ולאחר לידה. כמו כן מדגיש את חשיבותם של תוספי המזון לתזונת הילדים – בארוחה מזינה ובריאה.

לתזונת האם והילד, השלכות רחוקות טווח על מיומנויות קוגניטיביות והתפתחות הילד.

לפיכך, בחרתי לבסס את נושא זה דרך התנהגויות הוריות מיטביות המקדמות תזונה בריאה, בראי מחומש ההורות.

תזונה נכונה לילדים בגיל הרך בראי מחומש ההורות

מודל מחומש ההורות מציג חמישה עקרונות להורות מיטבית, והמלצות להתנהגויות הוריות המקדמות תזונה בריאה.

 

 עקרון השותפות, שני ההורים מתואמים, ומהווים חזית אחת מול הדרישות של הילד. הם אינם  מוותרים או מעלימים עין (לדוגמה, אכילת ממתקים). בנוסף, מתעניינים   במסגרת החינוכית, מה אוכלים בגן או בבית הספר,  ומשלימים עבור הילד את שחסר.

 

עקרון המנהיגות, הורים קובעים את תרבות האכילה, מה האוכל ואיך אוכלים לדוגמה מזון בריא על כל סוגיו - על השולחן, אכילה ברוגע ליד הילד.

עקרון האהבה, דואגים לאוכל מזין לילד ומקיימים שיח חיובי עימו: לדוגמה "כל הכבוד שטעמת – אכלת אוכל מזין וטוב" "מה אהבת במיוחד?". עורכים קניות אוכל משותפות, מבשלים עם הילד והכנסת הילדים למטבח ושיתופם בהכנת המאכלים ועיצובם ובניית חוויית ארוחה משותפת נעימה שלשיח, שירה והומור.

עקרון העצמאות, הסבר שמתאים לגיל על חשיבות הגיוון באוכל, על הצבעים של הפירות והירקות ומשמעותם – סיפורים, להתייעץ עם הילד: מה נבשל? מה נקנה? לאפשר בחירה אבל לא להפוך למסעדה. ולאפשר עצמאות ולא להיבהל מלכלוך.

עקרון הכללים, חשוב לאמץ כללי אכילה בבית: אוכלים ליד שולחן, ארוחות משפחתיות, כללים משפחתיים (לדוג' בלי טלפון, טלוויזיה) יושבים יחד עד סוף הארוחה, כללים  ברורים לגבי כמות החטיפים ליום.

מקורות

DiGirolamo, A. M., Ochaeta, L., & Flores, R. M. M. (2020). Early childhood nutrition and cognitive functioning in childhood and adolescence. Food and Nutrition Bulletin41(1_suppl), S31-S40.

 

 

המלצה לפעילות לשבת 

 

 

השמש מאירה לנו את סופי השבוע והאביב הולך ומתקרב אלינו. החודש נמליץ לכם לטייל בשבת בקטיף תותים עצמי הפרוסים ברחבי הארץ. קטיף עצמי מאפשר זמן בילוי משפחתי ואיכותי ואחריו תוכלו לזלול יחדיו תותים טריים ומתוקים!

 

 

 

 

 

 

לסיום, בחרנו להביא לכם קטע של נעם חורב ברוח חג פורים, כותב ופזמונאי ישראלי.

כתבה וערכה: ענבר אבמן, רכזת פעילות מעון האוניברסיטה. 

 

 

 

 

 

 

המדריך הקטן לחודש פברואר, 2021

 

מה התרחש לאחרונה

בתחילת החודש היינו שוב בסגר והופסקה פעילות המעון. החזרה לשגרה בכל פעם לא קלה אך יחד עם המאמצים של כולם הילדים מסתגלים במהירות ומגיעים למעון עם חיוך.  החודש גם חגגנו את חג הפורים.

החודש נפתח את המידעון בשיר "אני תמיד נשאר אני" מילים ולחן: דתיה בן דור.

השיר מדבר על שינויים שאנו חווים, שינויים שבוודאי הרגשתם בייחוד בתקופה האחרונה בה הילדים לא הלכו למעון, דבר המשפיע עליהם רגשית – הם לפעמי היו שמחים, לפעמים עצבים, כועסים או רעבים. קבלו את השינויים הרגשיים שהילדים חווים באמפתיה ואהבה.  הזכירו להם, וגם לכם, שלצד הרגעים הלא קלים יש גם רגעים שמחים וקסומים.

לפעמים אני עצוב
ולפעמים - שמח.
לפעמים אני זוכר
ולפעמים - שוכח.
לפעמים אני שבע
לפעמים - רעב,
לפעמים אני כועס
ולפעמים - אוהב.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני גדול
ולפעמים - קטן.
לפעמים אני גיבור
ולפעמים - פחדן.
לפעמים אני ביחד
לפעמים - לבד,
לפעמים אני באמצע
לפעמים - בצד.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני כינור
ולפעמים - תופים.
לפעמים אני קייצי
ולפעמים - חורפי.
לפעמים אני עצלן
ולפעמים חרוץ,
לפעמים אני מתוק
ולפעמים - חמוץ.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני חכם
ולפעמים - טיפשי.
לפעמים אני ראשון
ולפעמים שלישי.
לפעמים אני תופס
ולפעמים - תפוס,
לפעמים אני ענק
ולפעמים - פספוס.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

 

 

אתם מוזמנים להאזין לשיר עם הילדים, בביצועו של עוזי חיטמן.

למידה והפעלות

פטל - מרוה, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון, מקריאה סיפור לילדים ומלמדת את הילדים על בעלי חיים והילדים משחקים במשחק חופשי בחצר ולומדים את שמות הפירות.

 

 

וכמובן ילדי הכיתה חוגגים את חג הפורים בתחפושות צבעוניות ויפות

תות - ילדי תות התקבצו יחדיו למפגש פורימי, "עם מסיכות  ורעשנים שירים וריקודים". 

 

אגס - הילדים התחפשו ושיחקו יחד בחצר במשחק חופשי וצבעוני.

 

תפוח - הילדים מרותקים ונהנים מהפעלה ברוח חג הפורים של צוות הכיתה.

דובדבן התקיימה פעילות של צביעה בצבעי מים, הילדים התנסו בציור חופשי וחיזקו את המוטריקה העדינה שלהם באמצעות הצביעה עם המכחול

וכמובן ילדי הכיתה התחפשו וערכו מפגש חגיגי.

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

כולם ראו חתול

 כתב  ואייר: ברנדן ונזל

                                                                       

החתול התהלך בעולם, עם אוזניים, כפות ושפם", ופגש בדרך כל מיני חברים – ילד, כלב, עכבר, שועל, דג, דבורה. כולם ראו אותו, והאיורים מראים את החתול דרך עיניהם, כל אחד בצורה שונה. האם מישהו מהרואים "צודק" יותר מהאחרים? האם יש דבר כזה, חתול "נכון"?

 

 

 

 

 

המלצה לפעילויות

הספר מציג את חשיבותה של נקודת מבט והאופן בו היא מעצבת את ההבנה שלנו את העולם. באמצעות האיורים היפהפיים ילמדו הילדים על האופן בו רואים או חשים בעלי חיים שונים את העולם, כמו גם על היופי בקיומן של נקודות מבט שונות, פיזית ומטפורית גם יחד שוחחו עם הילדים על משמעות נקודת המבט שלי לעומת נקודת המבט של האחר. שלכל אחד אופן שונה להתבונן בעולם ולהבין ולפרש א המציאות.

 

מאמר החודש

 

כמדי חודש, להלן תקציר של מחקר, הפעם בנושא  תרומת מאפיינים אישיים ומאפיינים סביבתיים, בהם שותפות ההורים בגידול הילד, לניבוי הסתגלותם של אחים בכורים לאחר לידת אח נוסף במשפחה. מעבר הילדים הבכורים לאחים, הוא מעבר משפחתי נורמטיבי הכולל קבלת פנים של תינוק חדש למשפחה, העשוי להוות עבור הילדים אירוע דחק . למאמר המלא>

על בסיס מודלים התפתחותיים שונים, ניכר כי למאפיינים אישיותיים וסביבתיים תפקיד מרכזי בעיצוב מסלול הפרט. לפי המודל ההתפתחותי של ברונפנברנר (1988), הסביבה המשפחתית הינה הסביבה הקרובה ביותר לילד. על כן, במחקר הושם דגש על השפעתן של תת-המערכות המשפחתיות על ההתפתחות של ילדים צעירים.

ממצאי המחקר הראו כי קיים קשר חיובי בין תגובתיות שלילית שהוערכה טרם הלידה, לבין בעיות מופנמות ומוחצנות של ילדים. נמצא כי לאחר לידת הילד השני, בעיות המוחצנות בקרב הילדים גדלו באופן משמעותי. ילדים בעלי תגובתיות שלילית, היו רגישים יותר לשותפות החלשה בין הוריהם והציגו התנהגויות מופנמות רבות יותר נוכח המעבר להיותם אחים. בנוסף, ילדים אלו הציגו התנהגויות מוחצנות רבות יותר כאשר השותפות בין הוריהם נחלשה ורמת התמיכה בניהם הייתה נמוכה. נראה כי השותפות בין ההורים מהווה גורם מגן לנוכח מעבר הילדים הבכורים לאחים, עבור ילדים בעלי תגובתיות שלילית במשפחות בהן ההורים הציגו רמות גבוהות של חוסר שותפות. ניכר כי סכסוך בין הורים עלול לערער את הביטחון הרגשי של הילדים ואת המידה בה הם מרגישים בטוחים בסביבה המשפחתית. חוסר ביטחון רגשי, בתורו, עשוי להשפיע לרעה על התנהגות הילדים ועל האינטראקציות החברתיות שלהם. שותפות זוגית חלשה מאופיינת ברמות גבוהות של תחרות, חוסר שביעות רצון וקרירות בין ההורים, ועשויה לאיים על בטחונו הרגשי של הילד. לסיכום, ניכר כי לגורמים אישיותיים וסביבתיים כאחד, תפקיד חשוב בהסתגלות הילד הבכור ללידת אח נוסף במשפחה.

מקורות

Kolak, A. M., & Volling, B. L. (2013). Coparenting moderates the association between firstborn children’s temperament and problem behavior across the transition to siblinghood. Journal of family psychology27(3), 355.

פינתה של היועצת החינוכית

את המדור החודש כותבת מרווה בדיר, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון. מרווה היא גם עובדת סוציאלית במקצועה, ומבקשת להרחיב בנושא תזונת ילדים.

תזונת ילדים בגיל הרך ותפקודים קוגניטיביים בגיל הילדות וההתבגרות

מחקרי האורך של המכון לתזונה של מרכז אמריקה ופנמה (Institute of Nutrition of Central America and Panama (INCAP)) תרמו רבות לגוף המחקר העוסק בקשר שבין תזונה לקויה בגיל הילדות לבין התפתחות קוגניטיבית לקויה והישגים לימודיים בבתי הספר בגיל הילדות וההתבגרות. רוב המחקרים מראים כי התפתחות איטית במערכת המוטורית והתפקוד הקוגניטיבי קשור לתזונה לקויה בשלבים מוקדמים במהלך החיים.

טור זה מציג החודש, התייחסות למחקר אשר עוסק בקשר ובחשיבות התזונה עם ההתפתחות הפיזית והקוגניטיבית של הילד במהלך ההיריון, בגיל הרך ועד ההתבגרות.

החוקרים מראים כי קיים קשר חיובי חזק בין נטילה של  תוספי תזונה בתקופת הריון לבין לידת הילד והתפתחותו, בנוסף המחקרים גם הראו קשר בין קבלת האם לתוספי מזון לתינוקות (בני 15-36 חודשים)  לבין ביצועים מנטליים שאינם מוטורים.

כתוצאה מזה, החוקרים מבחינים כי קבלת תוספי מזון בתקופת הריון יותר משמעותית מאשר קבלת תוספי מזון לאחר היריון.

המחקר מראה כי משקל לידה נמוך (פחות מ 2.5 ק״ג) קשור לביצועים פסיכו-מוטורים ירודים במהלך השבועיים הראשונים בחיים.

מחקרים בחנו קשרים בין צמיחה פיזית להתפתחות עצבית במהלך שלוש השנים הראשונות לחיים, בנוסף עליה במשקל וגובה במהלך ה24 חודשים הראשונים נקשר באופן חיובי להתפתחות הילדים, אך צמיחה בגילאים 24 עד 36 חודשים לא הייתה לה השפעה, ובהקשר הזה התפתחות מוטורית הייתה קשורה באופן חזק ועקבי יותר לצמיחת ילדים מאשר להתפתחות נפשית.

מחקרים אחרים אשר חקרו את הקשר בין תזונה וקוגניטיביות בגיל הרך, מראים כי מצב התזונה קשור לביצועים פסיכולוגיים ללא קשר לגורמים סוציו-תרבותיים, כלומר ישנו קשר מאוד חזק בין תזונת הילד בגיל הרך עד 24 חודשים לבין ההתפתות המוטורית של והתפקוד הקוגניטיבי של הילד בשנים לפני הבית ספר, תוצאה זו אינה ייחודית לגיל הרך כי תוצאות קרובות כך שמחקרים אחרים הראו קשר חזק דומה בין תפקוד קוגניטיבי בגיל הבגרות לבין תזונה.

צמיחה פיזית הייתה מנבא יותר טוב אצל בנות מאשר בנים, בנוסף ילדים בגיל הרך עם תת-תזונה הראו רמה נמוכה במשימות הדורשות קשב גבוה, דבר המרמז על כך שהריכוז עשוי לתווך קשרים בין תזונה מיטבית לבין ביצועים קוגניטיביים.

עוד יותר, חוקרים טוענים כי התזונה ב24 חודשים הראשונים לחיים הם הכי חשובים מבחינת השפעה קוגניטיבית על הילדים, ואחרים טענו כי התקופה יותר ארוכה והיא בעצם שלושת השנים הראשונות, ובשני המקרים מודגשת החשיבות של התזונה בשנים הראשוניים בחיים והשפעתה על ההתפתחות הקוגניטיבית.

כהמשך למה שנזכר למעלה ותוצאת נוספת למחקרים, יש חשיבות בין תזונה לקוגניטיביות במהלך הגיל הרך, כך שתזונה והיכולת הקוגניטיבית הם הגורמים המשמעותיים להישג חינוכי.

כל התוצאות האלה מעלות את חשיבות ההתערבות לקדם לאימהות בהריון ופעוטות תכניות המספקות הצרכים החסרים אצלם להתפתחות קוגניטיבית תקינה.

לסיכום, תוצאות מחקר זה מצביעות על חשיבות תזונה בריאה לאימהות בהיריון ולאחר לידה. כמו כן מדגיש את חשיבותם של תוספי המזון לתזונת הילדים – בארוחה מזינה ובריאה.

לתזונת האם והילד, השלכות רחוקות טווח על מיומנויות קוגניטיביות והתפתחות הילד.

לפיכך, בחרתי לבסס את נושא זה דרך התנהגויות הוריות מיטביות המקדמות תזונה בריאה, בראי מחומש ההורות.

תזונה נכונה לילדים בגיל הרך בראי מחומש ההורות

מודל מחומש ההורות מציג חמישה עקרונות להורות מיטבית, והמלצות להתנהגויות הוריות המקדמות תזונה בריאה.

 

 עקרון השותפות, שני ההורים מתואמים, ומהווים חזית אחת מול הדרישות של הילד. הם אינם  מוותרים או מעלימים עין (לדוגמה, אכילת ממתקים). בנוסף, מתעניינים   במסגרת החינוכית, מה אוכלים בגן או בבית הספר,  ומשלימים עבור הילד את שחסר.

 

עקרון המנהיגות, הורים קובעים את תרבות האכילה, מה האוכל ואיך אוכלים לדוגמה מזון בריא על כל סוגיו - על השולחן, אכילה ברוגע ליד הילד.

עקרון האהבה, דואגים לאוכל מזין לילד ומקיימים שיח חיובי עימו: לדוגמה "כל הכבוד שטעמת – אכלת אוכל מזין וטוב" "מה אהבת במיוחד?". עורכים קניות אוכל משותפות, מבשלים עם הילד והכנסת הילדים למטבח ושיתופם בהכנת המאכלים ועיצובם ובניית חוויית ארוחה משותפת נעימה שלשיח, שירה והומור.

עקרון העצמאות, הסבר שמתאים לגיל על חשיבות הגיוון באוכל, על הצבעים של הפירות והירקות ומשמעותם – סיפורים, להתייעץ עם הילד: מה נבשל? מה נקנה? לאפשר בחירה אבל לא להפוך למסעדה. ולאפשר עצמאות ולא להיבהל מלכלוך.

עקרון הכללים, חשוב לאמץ כללי אכילה בבית: אוכלים ליד שולחן, ארוחות משפחתיות, כללים משפחתיים (לדוג' בלי טלפון, טלוויזיה) יושבים יחד עד סוף הארוחה, כללים  ברורים לגבי כמות החטיפים ליום.

מקורות

DiGirolamo, A. M., Ochaeta, L., & Flores, R. M. M. (2020). Early childhood nutrition and cognitive functioning in childhood and adolescence. Food and Nutrition Bulletin41(1_suppl), S31-S40.

 

 

המלצה לפעילות לשבת 

 

 

השמש מאירה לנו את סופי השבוע והאביב הולך ומתקרב אלינו. החודש נמליץ לכם לטייל בשבת בקטיף תותים עצמי הפרוסים ברחבי הארץ. קטיף עצמי מאפשר זמן בילוי משפחתי ואיכותי ואחריו תוכלו לזלול יחדיו תותים טריים ומתוקים!

 

 

 

 

 

 

לסיום, בחרנו להביא לכם קטע של נעם חורב ברוח חג פורים, כותב ופזמונאי ישראלי.

כתבה וערכה: ענבר אבמן, רכזת פעילות מעון האוניברסיטה. 

 

 

 

 

 

 

המדריך הקטן לחודש פברואר, 2021

 

מה התרחש לאחרונה

בתחילת החודש היינו שוב בסגר והופסקה פעילות המעון. החזרה לשגרה בכל פעם לא קלה אך יחד עם המאמצים של כולם הילדים מסתגלים במהירות ומגיעים למעון עם חיוך.  החודש גם חגגנו את חג הפורים.

החודש נפתח את המידעון בשיר "אני תמיד נשאר אני" מילים ולחן: דתיה בן דור.

השיר מדבר על שינויים שאנו חווים, שינויים שבוודאי הרגשתם בייחוד בתקופה האחרונה בה הילדים לא הלכו למעון, דבר המשפיע עליהם רגשית – הם לפעמי היו שמחים, לפעמים עצבים, כועסים או רעבים. קבלו את השינויים הרגשיים שהילדים חווים באמפתיה ואהבה.  הזכירו להם, וגם לכם, שלצד הרגעים הלא קלים יש גם רגעים שמחים וקסומים.

לפעמים אני עצוב
ולפעמים - שמח.
לפעמים אני זוכר
ולפעמים - שוכח.
לפעמים אני שבע
לפעמים - רעב,
לפעמים אני כועס
ולפעמים - אוהב.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני גדול
ולפעמים - קטן.
לפעמים אני גיבור
ולפעמים - פחדן.
לפעמים אני ביחד
לפעמים - לבד,
לפעמים אני באמצע
לפעמים - בצד.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני כינור
ולפעמים - תופים.
לפעמים אני קייצי
ולפעמים - חורפי.
לפעמים אני עצלן
ולפעמים חרוץ,
לפעמים אני מתוק
ולפעמים - חמוץ.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני חכם
ולפעמים - טיפשי.
לפעמים אני ראשון
ולפעמים שלישי.
לפעמים אני תופס
ולפעמים - תפוס,
לפעמים אני ענק
ולפעמים - פספוס.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

 

 

אתם מוזמנים להאזין לשיר עם הילדים, בביצועו של עוזי חיטמן.

למידה והפעלות

פטל - מרוה, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון, מקריאה סיפור לילדים ומלמדת את הילדים על בעלי חיים והילדים משחקים במשחק חופשי בחצר ולומדים את שמות הפירות.

 

 

וכמובן ילדי הכיתה חוגגים את חג הפורים בתחפושות צבעוניות ויפות

תות - ילדי תות התקבצו יחדיו למפגש פורימי, "עם מסיכות  ורעשנים שירים וריקודים". 

 

אגס - הילדים התחפשו ושיחקו יחד בחצר במשחק חופשי וצבעוני.

 

תפוח - הילדים מרותקים ונהנים מהפעלה ברוח חג הפורים של צוות הכיתה.

דובדבן התקיימה פעילות של צביעה בצבעי מים, הילדים התנסו בציור חופשי וחיזקו את המוטריקה העדינה שלהם באמצעות הצביעה עם המכחול

וכמובן ילדי הכיתה התחפשו וערכו מפגש חגיגי.

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

כולם ראו חתול

 כתב  ואייר: ברנדן ונזל

                                                                       

החתול התהלך בעולם, עם אוזניים, כפות ושפם", ופגש בדרך כל מיני חברים – ילד, כלב, עכבר, שועל, דג, דבורה. כולם ראו אותו, והאיורים מראים את החתול דרך עיניהם, כל אחד בצורה שונה. האם מישהו מהרואים "צודק" יותר מהאחרים? האם יש דבר כזה, חתול "נכון"?

 

 

 

 

 

המלצה לפעילויות

הספר מציג את חשיבותה של נקודת מבט והאופן בו היא מעצבת את ההבנה שלנו את העולם. באמצעות האיורים היפהפיים ילמדו הילדים על האופן בו רואים או חשים בעלי חיים שונים את העולם, כמו גם על היופי בקיומן של נקודות מבט שונות, פיזית ומטפורית גם יחד שוחחו עם הילדים על משמעות נקודת המבט שלי לעומת נקודת המבט של האחר. שלכל אחד אופן שונה להתבונן בעולם ולהבין ולפרש א המציאות.

 

מאמר החודש

 

כמדי חודש, להלן תקציר של מחקר, הפעם בנושא  תרומת מאפיינים אישיים ומאפיינים סביבתיים, בהם שותפות ההורים בגידול הילד, לניבוי הסתגלותם של אחים בכורים לאחר לידת אח נוסף במשפחה. מעבר הילדים הבכורים לאחים, הוא מעבר משפחתי נורמטיבי הכולל קבלת פנים של תינוק חדש למשפחה, העשוי להוות עבור הילדים אירוע דחק . למאמר המלא>

על בסיס מודלים התפתחותיים שונים, ניכר כי למאפיינים אישיותיים וסביבתיים תפקיד מרכזי בעיצוב מסלול הפרט. לפי המודל ההתפתחותי של ברונפנברנר (1988), הסביבה המשפחתית הינה הסביבה הקרובה ביותר לילד. על כן, במחקר הושם דגש על השפעתן של תת-המערכות המשפחתיות על ההתפתחות של ילדים צעירים.

ממצאי המחקר הראו כי קיים קשר חיובי בין תגובתיות שלילית שהוערכה טרם הלידה, לבין בעיות מופנמות ומוחצנות של ילדים. נמצא כי לאחר לידת הילד השני, בעיות המוחצנות בקרב הילדים גדלו באופן משמעותי. ילדים בעלי תגובתיות שלילית, היו רגישים יותר לשותפות החלשה בין הוריהם והציגו התנהגויות מופנמות רבות יותר נוכח המעבר להיותם אחים. בנוסף, ילדים אלו הציגו התנהגויות מוחצנות רבות יותר כאשר השותפות בין הוריהם נחלשה ורמת התמיכה בניהם הייתה נמוכה. נראה כי השותפות בין ההורים מהווה גורם מגן לנוכח מעבר הילדים הבכורים לאחים, עבור ילדים בעלי תגובתיות שלילית במשפחות בהן ההורים הציגו רמות גבוהות של חוסר שותפות. ניכר כי סכסוך בין הורים עלול לערער את הביטחון הרגשי של הילדים ואת המידה בה הם מרגישים בטוחים בסביבה המשפחתית. חוסר ביטחון רגשי, בתורו, עשוי להשפיע לרעה על התנהגות הילדים ועל האינטראקציות החברתיות שלהם. שותפות זוגית חלשה מאופיינת ברמות גבוהות של תחרות, חוסר שביעות רצון וקרירות בין ההורים, ועשויה לאיים על בטחונו הרגשי של הילד. לסיכום, ניכר כי לגורמים אישיותיים וסביבתיים כאחד, תפקיד חשוב בהסתגלות הילד הבכור ללידת אח נוסף במשפחה.

מקורות

Kolak, A. M., & Volling, B. L. (2013). Coparenting moderates the association between firstborn children’s temperament and problem behavior across the transition to siblinghood. Journal of family psychology27(3), 355.

פינתה של היועצת החינוכית

את המדור החודש כותבת מרווה בדיר, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון. מרווה היא גם עובדת סוציאלית במקצועה, ומבקשת להרחיב בנושא תזונת ילדים.

תזונת ילדים בגיל הרך ותפקודים קוגניטיביים בגיל הילדות וההתבגרות

מחקרי האורך של המכון לתזונה של מרכז אמריקה ופנמה (Institute of Nutrition of Central America and Panama (INCAP)) תרמו רבות לגוף המחקר העוסק בקשר שבין תזונה לקויה בגיל הילדות לבין התפתחות קוגניטיבית לקויה והישגים לימודיים בבתי הספר בגיל הילדות וההתבגרות. רוב המחקרים מראים כי התפתחות איטית במערכת המוטורית והתפקוד הקוגניטיבי קשור לתזונה לקויה בשלבים מוקדמים במהלך החיים.

טור זה מציג החודש, התייחסות למחקר אשר עוסק בקשר ובחשיבות התזונה עם ההתפתחות הפיזית והקוגניטיבית של הילד במהלך ההיריון, בגיל הרך ועד ההתבגרות.

החוקרים מראים כי קיים קשר חיובי חזק בין נטילה של  תוספי תזונה בתקופת הריון לבין לידת הילד והתפתחותו, בנוסף המחקרים גם הראו קשר בין קבלת האם לתוספי מזון לתינוקות (בני 15-36 חודשים)  לבין ביצועים מנטליים שאינם מוטורים.

כתוצאה מזה, החוקרים מבחינים כי קבלת תוספי מזון בתקופת הריון יותר משמעותית מאשר קבלת תוספי מזון לאחר היריון.

המחקר מראה כי משקל לידה נמוך (פחות מ 2.5 ק״ג) קשור לביצועים פסיכו-מוטורים ירודים במהלך השבועיים הראשונים בחיים.

מחקרים בחנו קשרים בין צמיחה פיזית להתפתחות עצבית במהלך שלוש השנים הראשונות לחיים, בנוסף עליה במשקל וגובה במהלך ה24 חודשים הראשונים נקשר באופן חיובי להתפתחות הילדים, אך צמיחה בגילאים 24 עד 36 חודשים לא הייתה לה השפעה, ובהקשר הזה התפתחות מוטורית הייתה קשורה באופן חזק ועקבי יותר לצמיחת ילדים מאשר להתפתחות נפשית.

מחקרים אחרים אשר חקרו את הקשר בין תזונה וקוגניטיביות בגיל הרך, מראים כי מצב התזונה קשור לביצועים פסיכולוגיים ללא קשר לגורמים סוציו-תרבותיים, כלומר ישנו קשר מאוד חזק בין תזונת הילד בגיל הרך עד 24 חודשים לבין ההתפתות המוטורית של והתפקוד הקוגניטיבי של הילד בשנים לפני הבית ספר, תוצאה זו אינה ייחודית לגיל הרך כי תוצאות קרובות כך שמחקרים אחרים הראו קשר חזק דומה בין תפקוד קוגניטיבי בגיל הבגרות לבין תזונה.

צמיחה פיזית הייתה מנבא יותר טוב אצל בנות מאשר בנים, בנוסף ילדים בגיל הרך עם תת-תזונה הראו רמה נמוכה במשימות הדורשות קשב גבוה, דבר המרמז על כך שהריכוז עשוי לתווך קשרים בין תזונה מיטבית לבין ביצועים קוגניטיביים.

עוד יותר, חוקרים טוענים כי התזונה ב24 חודשים הראשונים לחיים הם הכי חשובים מבחינת השפעה קוגניטיבית על הילדים, ואחרים טענו כי התקופה יותר ארוכה והיא בעצם שלושת השנים הראשונות, ובשני המקרים מודגשת החשיבות של התזונה בשנים הראשוניים בחיים והשפעתה על ההתפתחות הקוגניטיבית.

כהמשך למה שנזכר למעלה ותוצאת נוספת למחקרים, יש חשיבות בין תזונה לקוגניטיביות במהלך הגיל הרך, כך שתזונה והיכולת הקוגניטיבית הם הגורמים המשמעותיים להישג חינוכי.

כל התוצאות האלה מעלות את חשיבות ההתערבות לקדם לאימהות בהריון ופעוטות תכניות המספקות הצרכים החסרים אצלם להתפתחות קוגניטיבית תקינה.

לסיכום, תוצאות מחקר זה מצביעות על חשיבות תזונה בריאה לאימהות בהיריון ולאחר לידה. כמו כן מדגיש את חשיבותם של תוספי המזון לתזונת הילדים – בארוחה מזינה ובריאה.

לתזונת האם והילד, השלכות רחוקות טווח על מיומנויות קוגניטיביות והתפתחות הילד.

לפיכך, בחרתי לבסס את נושא זה דרך התנהגויות הוריות מיטביות המקדמות תזונה בריאה, בראי מחומש ההורות.

תזונה נכונה לילדים בגיל הרך בראי מחומש ההורות

מודל מחומש ההורות מציג חמישה עקרונות להורות מיטבית, והמלצות להתנהגויות הוריות המקדמות תזונה בריאה.

 

 עקרון השותפות, שני ההורים מתואמים, ומהווים חזית אחת מול הדרישות של הילד. הם אינם  מוותרים או מעלימים עין (לדוגמה, אכילת ממתקים). בנוסף, מתעניינים   במסגרת החינוכית, מה אוכלים בגן או בבית הספר,  ומשלימים עבור הילד את שחסר.

 

עקרון המנהיגות, הורים קובעים את תרבות האכילה, מה האוכל ואיך אוכלים לדוגמה מזון בריא על כל סוגיו - על השולחן, אכילה ברוגע ליד הילד.

עקרון האהבה, דואגים לאוכל מזין לילד ומקיימים שיח חיובי עימו: לדוגמה "כל הכבוד שטעמת – אכלת אוכל מזין וטוב" "מה אהבת במיוחד?". עורכים קניות אוכל משותפות, מבשלים עם הילד והכנסת הילדים למטבח ושיתופם בהכנת המאכלים ועיצובם ובניית חוויית ארוחה משותפת נעימה שלשיח, שירה והומור.

עקרון העצמאות, הסבר שמתאים לגיל על חשיבות הגיוון באוכל, על הצבעים של הפירות והירקות ומשמעותם – סיפורים, להתייעץ עם הילד: מה נבשל? מה נקנה? לאפשר בחירה אבל לא להפוך למסעדה. ולאפשר עצמאות ולא להיבהל מלכלוך.

עקרון הכללים, חשוב לאמץ כללי אכילה בבית: אוכלים ליד שולחן, ארוחות משפחתיות, כללים משפחתיים (לדוג' בלי טלפון, טלוויזיה) יושבים יחד עד סוף הארוחה, כללים  ברורים לגבי כמות החטיפים ליום.

מקורות

DiGirolamo, A. M., Ochaeta, L., & Flores, R. M. M. (2020). Early childhood nutrition and cognitive functioning in childhood and adolescence. Food and Nutrition Bulletin41(1_suppl), S31-S40.

 

 

המלצה לפעילות לשבת 

 

 

השמש מאירה לנו את סופי השבוע והאביב הולך ומתקרב אלינו. החודש נמליץ לכם לטייל בשבת בקטיף תותים עצמי הפרוסים ברחבי הארץ. קטיף עצמי מאפשר זמן בילוי משפחתי ואיכותי ואחריו תוכלו לזלול יחדיו תותים טריים ומתוקים!

 

 

 

 

 

 

לסיום, בחרנו להביא לכם קטע של נעם חורב ברוח חג פורים, כותב ופזמונאי ישראלי.

כתבה וערכה: ענבר אבמן, רכזת פעילות מעון האוניברסיטה. 

 

 

 

 

 

 

המדריך הקטן לחודש פברואר, 2021

 

מה התרחש לאחרונה

בתחילת החודש היינו שוב בסגר והופסקה פעילות המעון. החזרה לשגרה בכל פעם לא קלה אך יחד עם המאמצים של כולם הילדים מסתגלים במהירות ומגיעים למעון עם חיוך.  החודש גם חגגנו את חג הפורים.

החודש נפתח את המידעון בשיר "אני תמיד נשאר אני" מילים ולחן: דתיה בן דור.

השיר מדבר על שינויים שאנו חווים, שינויים שבוודאי הרגשתם בייחוד בתקופה האחרונה בה הילדים לא הלכו למעון, דבר המשפיע עליהם רגשית – הם לפעמי היו שמחים, לפעמים עצבים, כועסים או רעבים. קבלו את השינויים הרגשיים שהילדים חווים באמפתיה ואהבה.  הזכירו להם, וגם לכם, שלצד הרגעים הלא קלים יש גם רגעים שמחים וקסומים.

לפעמים אני עצוב
ולפעמים - שמח.
לפעמים אני זוכר
ולפעמים - שוכח.
לפעמים אני שבע
לפעמים - רעב,
לפעמים אני כועס
ולפעמים - אוהב.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני גדול
ולפעמים - קטן.
לפעמים אני גיבור
ולפעמים - פחדן.
לפעמים אני ביחד
לפעמים - לבד,
לפעמים אני באמצע
לפעמים - בצד.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני כינור
ולפעמים - תופים.
לפעמים אני קייצי
ולפעמים - חורפי.
לפעמים אני עצלן
ולפעמים חרוץ,
לפעמים אני מתוק
ולפעמים - חמוץ.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני חכם
ולפעמים - טיפשי.
לפעמים אני ראשון
ולפעמים שלישי.
לפעמים אני תופס
ולפעמים - תפוס,
לפעמים אני ענק
ולפעמים - פספוס.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

 

 

אתם מוזמנים להאזין לשיר עם הילדים, בביצועו של עוזי חיטמן.

למידה והפעלות

פטל - מרוה, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון, מקריאה סיפור לילדים ומלמדת את הילדים על בעלי חיים והילדים משחקים במשחק חופשי בחצר ולומדים את שמות הפירות.

 

 

וכמובן ילדי הכיתה חוגגים את חג הפורים בתחפושות צבעוניות ויפות

תות - ילדי תות התקבצו יחדיו למפגש פורימי, "עם מסיכות  ורעשנים שירים וריקודים". 

 

אגס - הילדים התחפשו ושיחקו יחד בחצר במשחק חופשי וצבעוני.

 

תפוח - הילדים מרותקים ונהנים מהפעלה ברוח חג הפורים של צוות הכיתה.

דובדבן התקיימה פעילות של צביעה בצבעי מים, הילדים התנסו בציור חופשי וחיזקו את המוטריקה העדינה שלהם באמצעות הצביעה עם המכחול

וכמובן ילדי הכיתה התחפשו וערכו מפגש חגיגי.

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

כולם ראו חתול

 כתב  ואייר: ברנדן ונזל

                                                                       

החתול התהלך בעולם, עם אוזניים, כפות ושפם", ופגש בדרך כל מיני חברים – ילד, כלב, עכבר, שועל, דג, דבורה. כולם ראו אותו, והאיורים מראים את החתול דרך עיניהם, כל אחד בצורה שונה. האם מישהו מהרואים "צודק" יותר מהאחרים? האם יש דבר כזה, חתול "נכון"?

 

 

 

 

 

המלצה לפעילויות

הספר מציג את חשיבותה של נקודת מבט והאופן בו היא מעצבת את ההבנה שלנו את העולם. באמצעות האיורים היפהפיים ילמדו הילדים על האופן בו רואים או חשים בעלי חיים שונים את העולם, כמו גם על היופי בקיומן של נקודות מבט שונות, פיזית ומטפורית גם יחד שוחחו עם הילדים על משמעות נקודת המבט שלי לעומת נקודת המבט של האחר. שלכל אחד אופן שונה להתבונן בעולם ולהבין ולפרש א המציאות.

 

מאמר החודש

 

כמדי חודש, להלן תקציר של מחקר, הפעם בנושא  תרומת מאפיינים אישיים ומאפיינים סביבתיים, בהם שותפות ההורים בגידול הילד, לניבוי הסתגלותם של אחים בכורים לאחר לידת אח נוסף במשפחה. מעבר הילדים הבכורים לאחים, הוא מעבר משפחתי נורמטיבי הכולל קבלת פנים של תינוק חדש למשפחה, העשוי להוות עבור הילדים אירוע דחק . למאמר המלא>

על בסיס מודלים התפתחותיים שונים, ניכר כי למאפיינים אישיותיים וסביבתיים תפקיד מרכזי בעיצוב מסלול הפרט. לפי המודל ההתפתחותי של ברונפנברנר (1988), הסביבה המשפחתית הינה הסביבה הקרובה ביותר לילד. על כן, במחקר הושם דגש על השפעתן של תת-המערכות המשפחתיות על ההתפתחות של ילדים צעירים.

ממצאי המחקר הראו כי קיים קשר חיובי בין תגובתיות שלילית שהוערכה טרם הלידה, לבין בעיות מופנמות ומוחצנות של ילדים. נמצא כי לאחר לידת הילד השני, בעיות המוחצנות בקרב הילדים גדלו באופן משמעותי. ילדים בעלי תגובתיות שלילית, היו רגישים יותר לשותפות החלשה בין הוריהם והציגו התנהגויות מופנמות רבות יותר נוכח המעבר להיותם אחים. בנוסף, ילדים אלו הציגו התנהגויות מוחצנות רבות יותר כאשר השותפות בין הוריהם נחלשה ורמת התמיכה בניהם הייתה נמוכה. נראה כי השותפות בין ההורים מהווה גורם מגן לנוכח מעבר הילדים הבכורים לאחים, עבור ילדים בעלי תגובתיות שלילית במשפחות בהן ההורים הציגו רמות גבוהות של חוסר שותפות. ניכר כי סכסוך בין הורים עלול לערער את הביטחון הרגשי של הילדים ואת המידה בה הם מרגישים בטוחים בסביבה המשפחתית. חוסר ביטחון רגשי, בתורו, עשוי להשפיע לרעה על התנהגות הילדים ועל האינטראקציות החברתיות שלהם. שותפות זוגית חלשה מאופיינת ברמות גבוהות של תחרות, חוסר שביעות רצון וקרירות בין ההורים, ועשויה לאיים על בטחונו הרגשי של הילד. לסיכום, ניכר כי לגורמים אישיותיים וסביבתיים כאחד, תפקיד חשוב בהסתגלות הילד הבכור ללידת אח נוסף במשפחה.

מקורות

Kolak, A. M., & Volling, B. L. (2013). Coparenting moderates the association between firstborn children’s temperament and problem behavior across the transition to siblinghood. Journal of family psychology27(3), 355.

פינתה של היועצת החינוכית

את המדור החודש כותבת מרווה בדיר, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון. מרווה היא גם עובדת סוציאלית במקצועה, ומבקשת להרחיב בנושא תזונת ילדים.

תזונת ילדים בגיל הרך ותפקודים קוגניטיביים בגיל הילדות וההתבגרות

מחקרי האורך של המכון לתזונה של מרכז אמריקה ופנמה (Institute of Nutrition of Central America and Panama (INCAP)) תרמו רבות לגוף המחקר העוסק בקשר שבין תזונה לקויה בגיל הילדות לבין התפתחות קוגניטיבית לקויה והישגים לימודיים בבתי הספר בגיל הילדות וההתבגרות. רוב המחקרים מראים כי התפתחות איטית במערכת המוטורית והתפקוד הקוגניטיבי קשור לתזונה לקויה בשלבים מוקדמים במהלך החיים.

טור זה מציג החודש, התייחסות למחקר אשר עוסק בקשר ובחשיבות התזונה עם ההתפתחות הפיזית והקוגניטיבית של הילד במהלך ההיריון, בגיל הרך ועד ההתבגרות.

החוקרים מראים כי קיים קשר חיובי חזק בין נטילה של  תוספי תזונה בתקופת הריון לבין לידת הילד והתפתחותו, בנוסף המחקרים גם הראו קשר בין קבלת האם לתוספי מזון לתינוקות (בני 15-36 חודשים)  לבין ביצועים מנטליים שאינם מוטורים.

כתוצאה מזה, החוקרים מבחינים כי קבלת תוספי מזון בתקופת הריון יותר משמעותית מאשר קבלת תוספי מזון לאחר היריון.

המחקר מראה כי משקל לידה נמוך (פחות מ 2.5 ק״ג) קשור לביצועים פסיכו-מוטורים ירודים במהלך השבועיים הראשונים בחיים.

מחקרים בחנו קשרים בין צמיחה פיזית להתפתחות עצבית במהלך שלוש השנים הראשונות לחיים, בנוסף עליה במשקל וגובה במהלך ה24 חודשים הראשונים נקשר באופן חיובי להתפתחות הילדים, אך צמיחה בגילאים 24 עד 36 חודשים לא הייתה לה השפעה, ובהקשר הזה התפתחות מוטורית הייתה קשורה באופן חזק ועקבי יותר לצמיחת ילדים מאשר להתפתחות נפשית.

מחקרים אחרים אשר חקרו את הקשר בין תזונה וקוגניטיביות בגיל הרך, מראים כי מצב התזונה קשור לביצועים פסיכולוגיים ללא קשר לגורמים סוציו-תרבותיים, כלומר ישנו קשר מאוד חזק בין תזונת הילד בגיל הרך עד 24 חודשים לבין ההתפתות המוטורית של והתפקוד הקוגניטיבי של הילד בשנים לפני הבית ספר, תוצאה זו אינה ייחודית לגיל הרך כי תוצאות קרובות כך שמחקרים אחרים הראו קשר חזק דומה בין תפקוד קוגניטיבי בגיל הבגרות לבין תזונה.

צמיחה פיזית הייתה מנבא יותר טוב אצל בנות מאשר בנים, בנוסף ילדים בגיל הרך עם תת-תזונה הראו רמה נמוכה במשימות הדורשות קשב גבוה, דבר המרמז על כך שהריכוז עשוי לתווך קשרים בין תזונה מיטבית לבין ביצועים קוגניטיביים.

עוד יותר, חוקרים טוענים כי התזונה ב24 חודשים הראשונים לחיים הם הכי חשובים מבחינת השפעה קוגניטיבית על הילדים, ואחרים טענו כי התקופה יותר ארוכה והיא בעצם שלושת השנים הראשונות, ובשני המקרים מודגשת החשיבות של התזונה בשנים הראשוניים בחיים והשפעתה על ההתפתחות הקוגניטיבית.

כהמשך למה שנזכר למעלה ותוצאת נוספת למחקרים, יש חשיבות בין תזונה לקוגניטיביות במהלך הגיל הרך, כך שתזונה והיכולת הקוגניטיבית הם הגורמים המשמעותיים להישג חינוכי.

כל התוצאות האלה מעלות את חשיבות ההתערבות לקדם לאימהות בהריון ופעוטות תכניות המספקות הצרכים החסרים אצלם להתפתחות קוגניטיבית תקינה.

לסיכום, תוצאות מחקר זה מצביעות על חשיבות תזונה בריאה לאימהות בהיריון ולאחר לידה. כמו כן מדגיש את חשיבותם של תוספי המזון לתזונת הילדים – בארוחה מזינה ובריאה.

לתזונת האם והילד, השלכות רחוקות טווח על מיומנויות קוגניטיביות והתפתחות הילד.

לפיכך, בחרתי לבסס את נושא זה דרך התנהגויות הוריות מיטביות המקדמות תזונה בריאה, בראי מחומש ההורות.

תזונה נכונה לילדים בגיל הרך בראי מחומש ההורות

מודל מחומש ההורות מציג חמישה עקרונות להורות מיטבית, והמלצות להתנהגויות הוריות המקדמות תזונה בריאה.

 

 עקרון השותפות, שני ההורים מתואמים, ומהווים חזית אחת מול הדרישות של הילד. הם אינם  מוותרים או מעלימים עין (לדוגמה, אכילת ממתקים). בנוסף, מתעניינים   במסגרת החינוכית, מה אוכלים בגן או בבית הספר,  ומשלימים עבור הילד את שחסר.

 

עקרון המנהיגות, הורים קובעים את תרבות האכילה, מה האוכל ואיך אוכלים לדוגמה מזון בריא על כל סוגיו - על השולחן, אכילה ברוגע ליד הילד.

עקרון האהבה, דואגים לאוכל מזין לילד ומקיימים שיח חיובי עימו: לדוגמה "כל הכבוד שטעמת – אכלת אוכל מזין וטוב" "מה אהבת במיוחד?". עורכים קניות אוכל משותפות, מבשלים עם הילד והכנסת הילדים למטבח ושיתופם בהכנת המאכלים ועיצובם ובניית חוויית ארוחה משותפת נעימה שלשיח, שירה והומור.

עקרון העצמאות, הסבר שמתאים לגיל על חשיבות הגיוון באוכל, על הצבעים של הפירות והירקות ומשמעותם – סיפורים, להתייעץ עם הילד: מה נבשל? מה נקנה? לאפשר בחירה אבל לא להפוך למסעדה. ולאפשר עצמאות ולא להיבהל מלכלוך.

עקרון הכללים, חשוב לאמץ כללי אכילה בבית: אוכלים ליד שולחן, ארוחות משפחתיות, כללים משפחתיים (לדוג' בלי טלפון, טלוויזיה) יושבים יחד עד סוף הארוחה, כללים  ברורים לגבי כמות החטיפים ליום.

מקורות

DiGirolamo, A. M., Ochaeta, L., & Flores, R. M. M. (2020). Early childhood nutrition and cognitive functioning in childhood and adolescence. Food and Nutrition Bulletin41(1_suppl), S31-S40.

 

 

המלצה לפעילות לשבת 

 

 

השמש מאירה לנו את סופי השבוע והאביב הולך ומתקרב אלינו. החודש נמליץ לכם לטייל בשבת בקטיף תותים עצמי הפרוסים ברחבי הארץ. קטיף עצמי מאפשר זמן בילוי משפחתי ואיכותי ואחריו תוכלו לזלול יחדיו תותים טריים ומתוקים!

 

 

 

 

 

 

לסיום, בחרנו להביא לכם קטע של נעם חורב ברוח חג פורים, כותב ופזמונאי ישראלי.

כתבה וערכה: ענבר אבמן, רכזת פעילות מעון האוניברסיטה. 

 

 

 

 

 

המדריך הקטן לחודש פברואר, 2021

 

מה התרחש לאחרונה

בתחילת החודש היינו שוב בסגר והופסקה פעילות המעון. החזרה לשגרה בכל פעם לא קלה אך יחד עם המאמצים של כולם הילדים מסתגלים במהירות ומגיעים למעון עם חיוך.  החודש גם חגגנו את חג הפורים.

החודש נפתח את המידעון בשיר "אני תמיד נשאר אני" מילים ולחן: דתיה בן דור.

השיר מדבר על שינויים שאנו חווים, שינויים שבוודאי הרגשתם בייחוד בתקופה האחרונה בה הילדים לא הלכו למעון, דבר המשפיע עליהם רגשית – הם לפעמי היו שמחים, לפעמים עצבים, כועסים או רעבים. קבלו את השינויים הרגשיים שהילדים חווים באמפתיה ואהבה.  הזכירו להם, וגם לכם, שלצד הרגעים הלא קלים יש גם רגעים שמחים וקסומים.

לפעמים אני עצוב
ולפעמים - שמח.
לפעמים אני זוכר
ולפעמים - שוכח.
לפעמים אני שבע
לפעמים - רעב,
לפעמים אני כועס
ולפעמים - אוהב.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני גדול
ולפעמים - קטן.
לפעמים אני גיבור
ולפעמים - פחדן.
לפעמים אני ביחד
לפעמים - לבד,
לפעמים אני באמצע
לפעמים - בצד.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני כינור
ולפעמים - תופים.
לפעמים אני קייצי
ולפעמים - חורפי.
לפעמים אני עצלן
ולפעמים חרוץ,
לפעמים אני מתוק
ולפעמים - חמוץ.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

לפעמים אני חכם
ולפעמים - טיפשי.
לפעמים אני ראשון
ולפעמים שלישי.
לפעמים אני תופס
ולפעמים - תפוס,
לפעמים אני ענק
ולפעמים - פספוס.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר
אני!

 

 

אתם מוזמנים להאזין לשיר עם הילדים, בביצועו של עוזי חיטמן.

למידה והפעלות

פטל - מרוה, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון, מקריאה סיפור לילדים ומלמדת את הילדים על בעלי חיים והילדים משחקים במשחק חופשי בחצר ולומדים את שמות הפירות.

 

 

וכמובן ילדי הכיתה חוגגים את חג הפורים בתחפושות צבעוניות ויפות

תות - ילדי תות התקבצו יחדיו למפגש פורימי, "עם מסיכות  ורעשנים שירים וריקודים". 

 

אגס - הילדים התחפשו ושיחקו יחד בחצר במשחק חופשי וצבעוני.

 

תפוח - הילדים מרותקים ונהנים מהפעלה ברוח חג הפורים של צוות הכיתה.

דובדבן התקיימה פעילות של צביעה בצבעי מים, הילדים התנסו בציור חופשי וחיזקו את המוטריקה העדינה שלהם באמצעות הצביעה עם המכחול

וכמובן ילדי הכיתה התחפשו וערכו מפגש חגיגי.

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

כולם ראו חתול

 כתב  ואייר: ברנדן ונזל

                                                                       

החתול התהלך בעולם, עם אוזניים, כפות ושפם", ופגש בדרך כל מיני חברים – ילד, כלב, עכבר, שועל, דג, דבורה. כולם ראו אותו, והאיורים מראים את החתול דרך עיניהם, כל אחד בצורה שונה. האם מישהו מהרואים "צודק" יותר מהאחרים? האם יש דבר כזה, חתול "נכון"?

 

 

 

 

 

המלצה לפעילויות

הספר מציג את חשיבותה של נקודת מבט והאופן בו היא מעצבת את ההבנה שלנו את העולם. באמצעות האיורים היפהפיים ילמדו הילדים על האופן בו רואים או חשים בעלי חיים שונים את העולם, כמו גם על היופי בקיומן של נקודות מבט שונות, פיזית ומטפורית גם יחד שוחחו עם הילדים על משמעות נקודת המבט שלי לעומת נקודת המבט של האחר. שלכל אחד אופן שונה להתבונן בעולם ולהבין ולפרש א המציאות.

 

מאמר החודש

 

כמדי חודש, להלן תקציר של מחקר, הפעם בנושא  תרומת מאפיינים אישיים ומאפיינים סביבתיים, בהם שותפות ההורים בגידול הילד, לניבוי הסתגלותם של אחים בכורים לאחר לידת אח נוסף במשפחה. מעבר הילדים הבכורים לאחים, הוא מעבר משפחתי נורמטיבי הכולל קבלת פנים של תינוק חדש למשפחה, העשוי להוות עבור הילדים אירוע דחק . למאמר המלא>

על בסיס מודלים התפתחותיים שונים, ניכר כי למאפיינים אישיותיים וסביבתיים תפקיד מרכזי בעיצוב מסלול הפרט. לפי המודל ההתפתחותי של ברונפנברנר (1988), הסביבה המשפחתית הינה הסביבה הקרובה ביותר לילד. על כן, במחקר הושם דגש על השפעתן של תת-המערכות המשפחתיות על ההתפתחות של ילדים צעירים.

ממצאי המחקר הראו כי קיים קשר חיובי בין תגובתיות שלילית שהוערכה טרם הלידה, לבין בעיות מופנמות ומוחצנות של ילדים. נמצא כי לאחר לידת הילד השני, בעיות המוחצנות בקרב הילדים גדלו באופן משמעותי. ילדים בעלי תגובתיות שלילית, היו רגישים יותר לשותפות החלשה בין הוריהם והציגו התנהגויות מופנמות רבות יותר נוכח המעבר להיותם אחים. בנוסף, ילדים אלו הציגו התנהגויות מוחצנות רבות יותר כאשר השותפות בין הוריהם נחלשה ורמת התמיכה בניהם הייתה נמוכה. נראה כי השותפות בין ההורים מהווה גורם מגן לנוכח מעבר הילדים הבכורים לאחים, עבור ילדים בעלי תגובתיות שלילית במשפחות בהן ההורים הציגו רמות גבוהות של חוסר שותפות. ניכר כי סכסוך בין הורים עלול לערער את הביטחון הרגשי של הילדים ואת המידה בה הם מרגישים בטוחים בסביבה המשפחתית. חוסר ביטחון רגשי, בתורו, עשוי להשפיע לרעה על התנהגות הילדים ועל האינטראקציות החברתיות שלהם. שותפות זוגית חלשה מאופיינת ברמות גבוהות של תחרות, חוסר שביעות רצון וקרירות בין ההורים, ועשויה לאיים על בטחונו הרגשי של הילד. לסיכום, ניכר כי לגורמים אישיותיים וסביבתיים כאחד, תפקיד חשוב בהסתגלות הילד הבכור ללידת אח נוסף במשפחה.

מקורות

Kolak, A. M., & Volling, B. L. (2013). Coparenting moderates the association between firstborn children’s temperament and problem behavior across the transition to siblinghood. Journal of family psychology27(3), 355.

פינתה של היועצת החינוכית

את המדור החודש כותבת מרווה בדיר, סטודנטית לייעוץ חינוכי המתנסה במעון. מרווה היא גם עובדת סוציאלית במקצועה, ומבקשת להרחיב בנושא תזונת ילדים.

תזונת ילדים בגיל הרך ותפקודים קוגניטיביים בגיל הילדות וההתבגרות

מחקרי האורך של המכון לתזונה של מרכז אמריקה ופנמה (Institute of Nutrition of Central America and Panama (INCAP)) תרמו רבות לגוף המחקר העוסק בקשר שבין תזונה לקויה בגיל הילדות לבין התפתחות קוגניטיבית לקויה והישגים לימודיים בבתי הספר בגיל הילדות וההתבגרות. רוב המחקרים מראים כי התפתחות איטית במערכת המוטורית והתפקוד הקוגניטיבי קשור לתזונה לקויה בשלבים מוקדמים במהלך החיים.

טור זה מציג החודש, התייחסות למחקר אשר עוסק בקשר ובחשיבות התזונה עם ההתפתחות הפיזית והקוגניטיבית של הילד במהלך ההיריון, בגיל הרך ועד ההתבגרות.

החוקרים מראים כי קיים קשר חיובי חזק בין נטילה של  תוספי תזונה בתקופת הריון לבין לידת הילד והתפתחותו, בנוסף המחקרים גם הראו קשר בין קבלת האם לתוספי מזון לתינוקות (בני 15-36 חודשים)  לבין ביצועים מנטליים שאינם מוטורים.

כתוצאה מזה, החוקרים מבחינים כי קבלת תוספי מזון בתקופת הריון יותר משמעותית מאשר קבלת תוספי מזון לאחר היריון.

המחקר מראה כי משקל לידה נמוך (פחות מ 2.5 ק״ג) קשור לביצועים פסיכו-מוטורים ירודים במהלך השבועיים הראשונים בחיים.

מחקרים בחנו קשרים בין צמיחה פיזית להתפתחות עצבית במהלך שלוש השנים הראשונות לחיים, בנוסף עליה במשקל וגובה במהלך ה24 חודשים הראשונים נקשר באופן חיובי להתפתחות הילדים, אך צמיחה בגילאים 24 עד 36 חודשים לא הייתה לה השפעה, ובהקשר הזה התפתחות מוטורית הייתה קשורה באופן חזק ועקבי יותר לצמיחת ילדים מאשר להתפתחות נפשית.

מחקרים אחרים אשר חקרו את הקשר בין תזונה וקוגניטיביות בגיל הרך, מראים כי מצב התזונה קשור לביצועים פסיכולוגיים ללא קשר לגורמים סוציו-תרבותיים, כלומר ישנו קשר מאוד חזק בין תזונת הילד בגיל הרך עד 24 חודשים לבין ההתפתות המוטורית של והתפקוד הקוגניטיבי של הילד בשנים לפני הבית ספר, תוצאה זו אינה ייחודית לגיל הרך כי תוצאות קרובות כך שמחקרים אחרים הראו קשר חזק דומה בין תפקוד קוגניטיבי בגיל הבגרות לבין תזונה.

צמיחה פיזית הייתה מנבא יותר טוב אצל בנות מאשר בנים, בנוסף ילדים בגיל הרך עם תת-תזונה הראו רמה נמוכה במשימות הדורשות קשב גבוה, דבר המרמז על כך שהריכוז עשוי לתווך קשרים בין תזונה מיטבית לבין ביצועים קוגניטיביים.

עוד יותר, חוקרים טוענים כי התזונה ב24 חודשים הראשונים לחיים הם הכי חשובים מבחינת השפעה קוגניטיבית על הילדים, ואחרים טענו כי התקופה יותר ארוכה והיא בעצם שלושת השנים הראשונות, ובשני המקרים מודגשת החשיבות של התזונה בשנים הראשוניים בחיים והשפעתה על ההתפתחות הקוגניטיבית.

כהמשך למה שנזכר למעלה ותוצאת נוספת למחקרים, יש חשיבות בין תזונה לקוגניטיביות במהלך הגיל הרך, כך שתזונה והיכולת הקוגניטיבית הם הגורמים המשמעותיים להישג חינוכי.

כל התוצאות האלה מעלות את חשיבות ההתערבות לקדם לאימהות בהריון ופעוטות תכניות המספקות הצרכים החסרים אצלם להתפתחות קוגניטיבית תקינה.

לסיכום, תוצאות מחקר זה מצביעות על חשיבות תזונה בריאה לאימהות בהיריון ולאחר לידה. כמו כן מדגיש את חשיבותם של תוספי המזון לתזונת הילדים – בארוחה מזינה ובריאה.

לתזונת האם והילד, השלכות רחוקות טווח על מיומנויות קוגניטיביות והתפתחות הילד.

לפיכך, בחרתי לבסס את נושא זה דרך התנהגויות הוריות מיטביות המקדמות תזונה בריאה, בראי מחומש ההורות.

תזונה נכונה לילדים בגיל הרך בראי מחומש ההורות

מודל מחומש ההורות מציג חמישה עקרונות להורות מיטבית, והמלצות להתנהגויות הוריות המקדמות תזונה בריאה.

 

 עקרון השותפות, שני ההורים מתואמים, ומהווים חזית אחת מול הדרישות של הילד. הם אינם  מוותרים או מעלימים עין (לדוגמה, אכילת ממתקים). בנוסף, מתעניינים   במסגרת החינוכית, מה אוכלים בגן או בבית הספר,  ומשלימים עבור הילד את שחסר.

 

עקרון המנהיגות, הורים קובעים את תרבות האכילה, מה האוכל ואיך אוכלים לדוגמה מזון בריא על כל סוגיו - על השולחן, אכילה ברוגע ליד הילד.

עקרון האהבה, דואגים לאוכל מזין לילד ומקיימים שיח חיובי עימו: לדוגמה "כל הכבוד שטעמת – אכלת אוכל מזין וטוב" "מה אהבת במיוחד?". עורכים קניות אוכל משותפות, מבשלים עם הילד והכנסת הילדים למטבח ושיתופם בהכנת המאכלים ועיצובם ובניית חוויית ארוחה משותפת נעימה שלשיח, שירה והומור.

עקרון העצמאות, הסבר שמתאים לגיל על חשיבות הגיוון באוכל, על הצבעים של הפירות והירקות ומשמעותם – סיפורים, להתייעץ עם הילד: מה נבשל? מה נקנה? לאפשר בחירה אבל לא להפוך למסעדה. ולאפשר עצמאות ולא להיבהל מלכלוך.

עקרון הכללים, חשוב לאמץ כללי אכילה בבית: אוכלים ליד שולחן, ארוחות משפחתיות, כללים משפחתיים (לדוג' בלי טלפון, טלוויזיה) יושבים יחד עד סוף הארוחה, כללים  ברורים לגבי כמות החטיפים ליום.

מקורות

DiGirolamo, A. M., Ochaeta, L., & Flores, R. M. M. (2020). Early childhood nutrition and cognitive functioning in childhood and adolescence. Food and Nutrition Bulletin41(1_suppl), S31-S40.

 

 

המלצה לפעילות לשבת 

 

 

השמש מאירה לנו את סופי השבוע והאביב הולך ומתקרב אלינו. החודש נמליץ לכם לטייל בשבת בקטיף תותים עצמי הפרוסים ברחבי הארץ. קטיף עצמי מאפשר זמן בילוי משפחתי ואיכותי ואחריו תוכלו לזלול יחדיו תותים טריים ומתוקים!

 

 

 

 

 

 

לסיום, בחרנו להביא לכם קטע של נעם חורב ברוח חג פורים, כותב ופזמונאי ישראלי.

כתבה וערכה: ענבר אבמן, רכזת פעילות מעון האוניברסיטה. 

 

 

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>