מה התרחש לאחרונה? יוני 2018

חודש יוני עבר במעון בנחת ושלווה. הילדים נהנו משלל פעילויות מעשירות וחוויתיות, חלקן בחוץ וחלקן בתוך המעון, בהתאם לתנאי מזג האוויר. חודש יוני הינו החודש בו מתחיל הקיץ באופון רשמי. בקיץ כיף לבלות בחוץ ולשחק עם חברים. נפתח את המידעון בשיר "אורחים לקיץ" (מילים ולחן: נעמי שמר):

אצלנו בחצר 
בצל עצי הזית 
באים בדרך כלל 
המון אורחים לקיץ 
לכל אחד מהם 
שפה משלו 
ודרך משלו 
להגיד שלום. 

בן מאיטליה אומר בונג'ורנו 
בת מצרפת אומרת בונז'ור 
קן מיפן אומר אוהיו 
כשהוא בא לביקור 
קיי מהוואי אומר אלוהה 
טניה מבריטניה אומרת הלו 
כל מי שבא אלינו הביתה 
יש לו שלום משלו. 

צבענו את הגדר 
קצרנו את הדשא 
ילדי כל העולם 
יוכלו עכשיו לגשת 
לפתוח לרווחה 
את השער הירוק 
ולהביא ברכה 
מרחוק רחוק. 

ג'וניה מקניה תאמר לי ג'מבו 
יאן מיוון קלימרה יאמר 
צ'ין מסין יאמר ניכאומה 
ויישאר עד מחר 
גיל מברזיל יאמר בום דיא 
קוקו ממרוקו יאמר אהלן 
והברכה שהוא יביא לי 
היא היפה מכולן. 

אצלנו בחצר 
בצל אילן פורח 
ילדי כל העולם 
באים להתארח 
אצלנו בחצר 
ילדי העולם כולו 
רוקדים במעגל 
ואומרים שלום.

מוזמנים להאזין לשיר ולצפות בסרטון עם הילדים בקישור הבא >

 

 

למידה והפעלות

 

החודש ציינו במעון את שבוע הספר וקיימו פעילות סביב ספרה של רינת הופר- "מפלצת סגולה". בסיפור מתוארת מפלצת בלי התחלה ובלי סוף ואת ההרפתקאות והצרות שהיא עוברת. הסיפור כתוב באופן מעגלי, כאשר כל תרחיש ואירוע מובילים למשהו אחר. גם האיורים בסיפור "עוברים" מדף אל דף. הילדים חוו מספר פעילויות הקשורות לסיפור- למדו מושגים, פעילויות יצירה, המחזה של הסיפור ועוד. 

במהלך החודש הקודם נערכו במעון מגוון פעילויות ליום המשפחה- הכנת "קיר ירוק" בכניסה למעון, הכנת ערוגת תבלינים ושביל תחושות. כל הפעילויות נעשות בשיתוף פעולה עם הילדים וההורים. מוזמנים לצפות בסרטון המסכם את הפעילויות בקישור הבא >

פעילות בנושא הדבש והדבורים: סבתא של נגה מכיתת עוללים באה להעביר לילדים פעילות בנושא הדבורים והדבש. הילדים צפו בתלבושת המיוחדת אותה לובשת הדבוראית בעבודתה עם הדבורים, צפו בדבורים וטעמו דבש טעים. 

 

 

 

חוגים

 

יוגה: החודש נעשה שיעור בנושא מים. הילדים למדו את סיפורו של הדג ותרגלו תרגילי יוגה הקשורים אליו. בנוסף, נעשה תרגול עם קערה טיבטית מלאה במים והילדים ראו כיצד המים "קופצים" בקערה כאשר מנגנים בה. יתרה מכך, הילדים למדו על עולם בעלי הכנף ותרגלו תנוחות יוגה מאימות- "מטוס", "חסידה" ועוד. בנוסף, הים הגיע למעון! הילדים האזינו לקולות הגלים, למדו את תרגיל "השחיין" וצללו בדימיון אל מתחת למים.   

 

 

ליווי התפתחותי: הילדים החלו להיחשף לנושא הצבעים בעזרת קוביות, כל קבוצה באופן מותאם לקצב ההתפתחותי שלה. בנוסף, נעשתה פעילות "אתגרים מוטוריים" לילדים הולכים ולילדים שלקראת הליכה ומשחקי מסירות כדור לתרגול עבודה עם כפות הידיים. יתרה מכך, נעשתה עבודה על תחום המוטוריקה עדינה בעזרת פעילות השחלות ואחיזת "פינצטה".         

 

חקלאות: למעון הגיעו חברות חדשות לביקור- תולעים אדומות. הילדים התבוננות בתולעים, החזיקו והאכילו אותן. הילדים למדו כי התולעים עוזרות לייצר קומפוסט משאריות הפירות והירקות שהן אוכלות, ואף למדו כי הקומפוסט חשוב לאדמה ולגידולים החקלאיים. הילדים טיפלו בשיחי העגבניות- הם קשרו אותם למקל באדמה, כדי למנוע מעגבניות ליפול לקרקע. בנוסף, הילדים ראו כי מישהו אכל את התותים ולבסוף הגיעו למסקנה שאלו כנראה זחלים. הילדים עשו יצירה בטבע- למדו על מבנה הפרחים וציירו ציורים נפלאים. 

 

תיאטרון סיפור: החודש צפו הילדים בשתי הצגות מקסימות- "תירס חם" על פי ספרה של המקסים של מרים רות ו"צהוב סנדוויץ" על פי ספרו של יאיר פקר. הילדים צפו בהצגות בעניין ושמחה. ההצגות מלוות בשירים ותיאטרון בובות ססגוני ומרשים והילדים נהנים לצפות בהן.     

 
 
 
 
 
 
רעיונות לפעילויות העשרה

 

פעילות עם הילדים- צפארי בגני יהושע: מקום מקסים בו תוכלו לטייל עם הילדים, לצפות בשלל מיני ציפורים ובצמחייה מגוונת. המקום מוצל ברובו ולכן מתאים כטיול בוקר בימי הקיץ. בנוסף, במקום מתקיימות שלל פעילויות לילדים- מתנפחים, יצירה, פינת ליטוף, טאבון ועוד. לפרטים נוספים >

 

הצגה- הבית של יעל: הצגה מקסימה ומהנה על פי ספרה של מרים רות. העלילה עוסקת בסיפורה של הילדה יעל המחפשת לה בית משלה ומוצאת ארגז ובתוכו היא עוברת הרפתקאות מגוונות. ההצגה נהדרת, משולבת בשירים נחמדים ומתאימה לילדים מגיל שנתיים. לפרטים נוספים >

 

יצירה לקיץ- הכנת כובע אישי: לכבוד הקיץ אפשר להכין עם הילדים כובע בעיצוב אישי. אפשר לתת לילדים לקשט את הכובע כאוות נפשם ולקוות שכך הם יסכימו לחבוש אותו במהלך העונה החמה. הוראות הכנה >

 

 

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

 

​​​​​"המתנה הכי טובה בעולם" (כתב: ג'ונתן אמט, איירה: ונסה קבן): גשם ירד כל השבוע. לחולד, שהתגעגע מאוד לחברים שלו - בייחוד לארנבת, היה רעיון נהדר: במקום לצאת החוצה בגשם, הוא יגיע לחברתו דרך מנהרה שיחפור מתחת לאדמה. כשחופרים מתחת לאדמה קשה להיות בטוחים בכיוון החפירה, וכשחולד מציץ מתוך האדמה כדי לבדוק איך להתקדם - הוא נתקל בסנאי ובקיפוד. חולד מזמין את שני החברים להצטרף אליו, ושלושתם מפתיעים את ארנבת במאורה שלה. ארנבת הנרגשת מרוצה מאוד ומחמיאה לחולד: "הבאת לי את החברים שלי, וזאת המתנה הכי טובה בעולם".   

ספר מקסים העוסק בנדיבות וחברות, כתוב אופן קצר וקולח עם איורים יפייפים. מומלץ כחווית קריאה עם הילדים לכל הגילאים!

 

 

 

 

 

מאמר החודש

 

הורות דמוקרטית: אינטרפטציה הורית של מסרים חינוכיים הוריים בארה"ב וישראל. למאמר המלא >

המחקר בודק תהליכי גלובליזציה של ידע תרבותי בעיניי הורים. המחקר בודק בשיטות איכותניות וכמותיות, כיצד אותן גישות בנוגע לחינוך דמוקרטי של הורים בישראל וארה"ב מיושם ע"י ההורים. למרות שהתיאוריות החינוכיות זהות, בכל מדינה מיישמים ומודדים אותן אחרת, על פי האמונות, התרבות והרקע הסוציו-פוליטי. 

Oryan, S. (2014). Democratic Parenting: Parental interpretation of parent education messages in the USA and Israel. International Journal about Parents in Education, 8(1) 34-47

 

אוריין (Oryan, 2014) טוענת שהורים בישראל תומכים בהורות הדמוקרטית ובמתן פחות עצמאות משתי סיבות מרכזיות:

  1. תפיסת ההורים את הילד כפגיע, עקב המציאות הביטחונית. הורים תופסים את תפקידם כמגיני הילדים ומבטאים את דאגתם ואהבתם על ידי הזדהות עם קשיי ילדיהם ועזרה בפתרון בעיותיהם. מכאן, הם מביעים פעמים רבות התנגדות לאפשר לילד לפתור את בעיותיו בכוחות עצמו ולהפחית את מעורבותם הרגשית בתהליך.
  2. גישה גמישה של ההורים כלפי חוקים וכללים. הורים ישראלים מגדלים את ילדיהם לחיות בחברה בה החוקים נתפסים כגמישים וכניתנים למשא ומתן. ישראלים מקבלים משא ומתן וויכוח כחיוביים. לכן, הורים מרגישים בנוח לדון עם ילדיהם אודות תוצאות מעשיהם ונענים יותר לבקשותיהם. כתוצאה מכך, פעמים רבות הם מסרבים להציב גבולות ותוצאות ברורות להתנהגות הילד.

 

 

 

פינת הסטודנטיות לייעוץ חינוכי

 

דיווח על פועלן של הסטודנטיות לייעוץ חינוכי במעון.

 

כתבה שלי, סטודנטית לייעוץ חינוכי של כיתת הגנון: החודש סיימתי את שנת ההתנסות שלי בגן דובדבן. בפעילות האחרונה, הכנתי דמויות (איור מודבק על מקל) מכל הספרים שקראנו, כל ילד קיבל דמות ואמר לאיזה ספר היא שייכת, נתן לה חיבוק ונשיקה והכניס אותה לתוך קופסת הזכרונות שלנו, כך נפרדנו מהספרים: "לפעמים" של פאול קור, "מעשה בחמישה בלונים" של מרים רות, "המלחמה האדירה" של אורה אייל, "הילד הרע" של לאה גולדברג, "כספיון הדג הקטן" של פאול קור ו"הפיל שרצה להיות הכי" של פאול קור, הלדים זכרו את כל הספרים ונפרדו מהדמויות שלנו באהבה (אם כי תמיד יוכלו לחזור אליהם כמובן), והכינו לי חוברת ציורים מקסימה במתנה. 

 

 

 

משולחנה של היועצת החינוכית

וויסות רגשי

 

ויסות רגשי מתייחס לפעולות שכל אדם עושה בכדי להרגיע או לעורר את עוצמת החוויה שלו או את משך הזמן שלה.  בני האדם אינם רק חווים ומביעים רגשות, הם גם נדרשים לנהל אותם. לוויסות רגשות יש חשיבות פיזיולוגית רבה, וכן חשיבות  וסוציולוגית המשפיעה על היכולת של הילד ליצור יחסים חברתיים הן עם מבוגרים והן עם ילדים.

בשנות חייו הראשונות של התינוק, הוא עוסק ברכישת יכולות המאפשרות לו לווסת את  העוררות שלו, את התנהגותו, תגובותיו ורגשותיו. תהליך הוויסות מהותי להסתגלות המוצלחת של תינוקות בעולם המורכב בו ילדים גדלים, ומיומנויות הוויסות משתכללות במהלך ההתפתחות של ילדים. קיימים הבדלים מולדים בין תינוקות הן בדרך בה הוא קולט גירויים והן ביכולת שלו לעיבוד חושי וויסות עצמי.

היכולת לווסת רגשות מופיעה בתצורתה הראשונית בינקות, והיא ממשיכה להתפתח גם לאחר שנות הילדות המוקדמות. החשיבות של התפתחות יכולת הוויסות הרגשי נעוצה בכך שהיא מהווה בסיס לתפקודים נוירופיזיולוגיים בסיסיים חיוניים כמו נשימה ובליעה וכן קשורה להתפתחות חברתית חיובית (או שלילית, בנסיבות שונות בהן לא הצליח אדם לפתח ולהגיע לידי ויסות רגשי  תקין).  העדר יכולת ויסות רגשי  עלולה להוות גורם סיכון להתפתחות קוגניטיבית וחברתית לקויה בשלב מאוחר יותר בחייו.

מושג חשוב שקשור לוויסות רגשי הוא הטמפרמנט. הטמפרמנט היא הנטייה המולדת האינדיבידואלית של התינוק לבטא רגשות מסוימים בעוצמה מסוימת. כבר בימיו הראשונים של ילוד  ניתן להבחין בטמפרמנט שלו (עוצמת ומשך הבכי, תנועתיות, תגובות לשינוים, תנועה, מגע). נעשו מחקרים שבדקו תגובתיות אצל ילודים באמצעות מצמוצי עיניים (ביטוי לתגובה מסייע באפיון מזג התינוק).  ממצאי המחקר הם כי ניתן להבין ממצמוצי עיניים על טמפרמנט התינוק, וכי ילדים עם מזג שונה (טמפרמנט) מגיבים בעוצמות שונות (ויסות רגשי). טמפרמנט וויסות רגשי, אם כן,  הם מושגים השזורים זה בזה- אנשים נבדלים ברמה הבסיסית של עוררתם הרגשית, וברגע שהם מעוררים, הם גם נבדלים בקלות ובדרך שבה הם מווסתים עוררות.

תופעת הוויסות הרגשי הינה מורכבת ורבת היבטים , היא מורכבת הן מרגשות שהם תהליך אישי פנימי תוך נפשי, תהליכים בהם האדם חווה ונחשף לעוצמות רגשיות שונות ונדרש ללמוד לנהל ולווסת את רגשותיו. וכן ישנו הפן החברתי של השותפות לאינטראקציה שבו נדרש תהליך של הוויסות, לטובת קיום יחסים ותקשורת הדדית .

 

התפתחות הוויסות הרגשי

יכולות הוויסות הרגשי מתפתחות ומשתכללות במהלך כל שנות הילדות ומושפעות מתהליכים מווסתים פנימיים וחיצוניים. הגורמים הפנימיים המשפיעים על התפתחות יכולת הוויסות העצמי הם נוירו-ביולוגים: מבנה סטרוקטורת מוחיות ותפקוד מערכת העצבים המשפיעות על סגנון התגובות לגירוים ואירועים חיצוניים. אלה מושפעים מתהליכי התפתחות והבשלה של מערכות קוגניטיביות, סנסומוטוריות ונוירופיזיולוגיות של הילד.  הגורמים החיצוניים הם נרכשים, וכוללים בעיקר את סגנון ההורות ואיכות האינטראקציה עם המטפלים העיקריים. למרות האבחנה בין גורמים פנימיים לחיצוניים, למעשה תהליכי ההתפתחות החיצונים והפנימים קשורים ושלובים זה בזה. תהליך התפתחות הוויסות הרגשי הוא אינטראקטיבי והשילוב של שני סוגי ההשפעות – מאפיינים של התינוק הטמפרמנט המולד (מה שהוגדר כתהליכים פנימיים) יחד עם אספקטים של הורות (מה שהוגדר כתהליכים חיצוניים).

תהליך ההתפתחות של הוויסות הרגשי המתחיל בינקות מביא את התינוק ממצב של תלות והסתמכות על ההורים לוויסות העוררות, למצב שבו הילד מסוגל לוויסות. תפקיד ההורים בתהליך זה הוא משמעותי. בתחילה, אספקת הצרכים ונתינת מענה בסיס לתינוק כגון מזון, הביגוד, מגע, חום, וההרגעה הפיזית הנעשית ע"י ההורים הם העוזרים לתינוק לוויסות העוררות הרגשית. עם הזמן, תקשורת מורכבת יותר ואינטראקציות עם הדמויות המטפלות מלמדות את הילד להתמודד עם מצוקה, לשלוט בדחפים ולדחות סיפוקים.

בתחילה, תינוקות מגלים באופן אקראי טכניקות הרגעה העצמית כגון מציצת אצבע, מיקוד מבט בגירוי מעניין, הסטת מבט מגורם מאיים. כאשר מבוגר מגיב ברגישות לתינוקות התינוק "מתרגל" יכולת וויסות משותפת עם המבוגר. לקראת סוף השנה הראשונה לחייהם במקביל להתפתחות יכולת השליטה המוטורית תינוקות מתחילים להשתמש בטכניקות לוויסות באופן רצוני ומכוון (כגון תינוק זוחל שמרחיק  עצמו במהירות מגירוי המעורר בו אי נוחות ). השליטה המוטורית מסייעת ליכולת לווסת רגשות הן חיובים והן שלילים- לקראת גיל שנה ניתן לראות אצל פעוטות התקדמות ביכולת הוויסות העצמית הודות להתפתחות ביכולתו המילולית. התפתחות זו מאפשרת לו לבקש עזרה.

ההתקדמות ביכולות הוויסות הרגשית הינה הדרגתית ואיטית הנטייה להתקפי זעם הטיפוסית לגיל זה היא ביטוי לקשיים בוויסות רגשי. התקפי הזעם הולכים ופוחתים במקביל להתפתחות ביכולת הוויסות העצמי. ככל שילדים גדלים הם נדרשים לא רק לווסת את הרגשות וההבעות שלהם, אלא גם את התנהגותם בהתאם לדרישות החברתיות וזהו תהליך משמעותי בהתפתחות החברתית של ילדים.  ההתנסות והשימוש ביכולות הוויסות העצמי יחד עם ההתפתחות במודעת עצמית, עוזרים לפעוט להתחיל לבנות תפיסה עצמית והבנה שהם בעלי רגשות ומחשבות כוונות ורצונות, ושיש ביכולתם להתמודד עם רגשות ומצבי חיים המזדמנים להם בעולם.

למרות האוטונומיה המתפתחת אצל הפעוט, להורים ולמבוגרים המשמעותיים תפקיד מרכזי בתמיכה וויסות של רגשותיהם של הפעוטות דווקא ברגעי משבר ובכלל במצבים בהם הפעוט מתמודד עם הצפה הרגשית טובה או קשה. למבוגר התפקיד לצפות מראש מצבי עוררות ולתת תמיכה מילולית כגון:  "את מתרגשת מאוד, נכון?,  או תמיכה פיזית- מבט לעבר הפעוט שיעביר מסר שאנחנו אתו

אכן, נוכחותנו התומכת מאפשרת לפעוט להתנסות בתהליכים של ויסות עצמי., אך יש לשמור על איזון דק ביין תמיכה כאמור ובין מניעת התמודדות. מחד, נכון לסייע לפעוט למנוע הצפה רגשית אבל יש להקפיד על שמירת מרחב התמודדות.  הרמוניה ואיזון בין פיתוח יכולת ויסות אצל פעוט לבין תמיכה בוויסות העצמי שלו בזמנים בה היא נדרשת, היא אופטימלית.

בגיל הגן מתרחשת קפיצה התפתחותית ביכולת של ילדים לתקשר מילולית ולדבר על רגישותם, כמו כן מתפתחת הבנה, שלעיתים להם ולאחר רגשות וכוונות שונים.  עם הרחבה ושכלול האסטרטגיות הוויסות בגיל הגן ניתן לראות ירידה משמעותית בתופעות של אובדן שליטה  שאפיינו קשיי ויסות והתקפי זעם בגילאים יותר צעירים . בעוד ילד בגיל הגן הוא בעל יכולת להשתמש במילים להרגעה עצמית, ילד תעיר יותר, חסר כישורי שפה, נדרש למבוגר בתווך לשיום של רגשות מחשבות ותחושות.

הגורמים לקשיים בוויסות רגשי יכולים להיות בשל אלמנטים תורשתיים וכן בשל אלמנטים סביבתיים כגון איכות הטיפול שהילד מקבל, נטיות התנהגותיות ופסיכולוגיות של ההורים, העדר התייחסות בבית לרגש והשפעות סביבתיות כמו מערכת חינוכית, חברים, משפחה וסביבה בה גדל הילד. כאשר קיים קושי בוויסות רגשי בקרב ילדים ישנם אמצעים להתערב ולסייע: כגון טיפול רגשי באמצעות אומנות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי שמאפשר לימוד והכרת רגשות, עבודה על התנהגות וחוזקות של הילד, לימוד גמישות מחשבתית רגשית ופיזיולוגית.

 

כתבה: אפרת דור, היועצת החינוכית של המעון. 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive