מה התרחש לאחרונה? ינואר 2018

חודש ינואר נפתח במעון בשמחה וששון, עם התחלתה של השנה האזרחית החדשה. בחודש זה זכינו בגשמי ברכה רבים וגם בכמה סופות חזקות וקור עז. לכבוד מזג האוויר החורפי ששרר במהלך החודש, נפתח את המידעון בשיר "ילדים ומטריה" (כתבה והלחינה: דתיה בן-דור):

ילדה אחת ומטריה אחת 
יצאו בגשם לטיול נחמד. 
פגשו בקצה השביל 
ילדה בתוך מעיל, 
שלא היתה לה מטריה 
- יה! 

אמרו לה: "בואי איתנו, יבש אצלנו, 
ויש אצלנו מקום. 
יש!" 
אמרו לה: "בואי איתנו, יבש אצלנו, 
ויש אצלנו מקום." 

שתי ילדות ומטריה אחת 
יצאו בגשם לטיול נחמד. 
פגשו בקצה השביל 
חבר בתוך מעיל, 
שלא היתה לו מטריה 
- יה! 

אמרו לו: "בוא איתנו, יבש אצלנו, 
ויש אצלנו מקום. 
יש!" 
אמרו לו: "בוא איתנו, יבש אצלנו, 
ויש אצלנו מקום." 

שלושה ילדים ומטריה אחת 
יצאו בגשם לטיול נחמד. 
פגשו בקצה השביל 
ילדה בתוך מעיל, 
שלא היתה לה מטריה 
- יה! 

אמרו לה: "בואי איתנו, יבש אצלנו, 
ויש אצלנו מקום. 
יש!" 
אמרו לה: "בואי איתנו, יבש אצלנו, 
ויש אצלנו מקום." 

ארבעה ילדים ומטריה אחת 
יצאו בגשם לטיול נחמד. 
כשעלו על ראש ההר, 
הגשם נגמר 
והשמש אמרה שלום 
- לום! 

אמרו לה: "בואי איתנו, יבש אצלנו, 
ויש אצלנו מקום. 
יש!" 
אמרו לה: "בואי איתנו, יבש אצלנו, 
ויש אצלנו מקום.

מוזמנים להאזין ולצפות בשיר יחד עם הילדים, מתוך "פרפר נחמד" בקישור הבא >

 

 

למידה והפעלות

 

במהלך החודש עסקו הילדים במעון במגוון פעילויות מעשירות וחוויתיות. החודש הילדים למדו על החורף, על המאפיינים של עונה קרה זו, כיצד צריך להתלבש כדי לא להתקרר ועוד- כל זאת תוך שימוש בשירים, סיפורים פעילויות יצירה וחוויות רב-חושיות שונות. החודש זכו הילדים לראות חורף "אמיתי" ובמעון חוו מספר ימים סוערים וגשומים. אפילו הברד הגיע לביקור, ולאחר שפסק לרדת, יצאו הילדים להתבונן בו ולחוש אותו. 

נושא נוסף בו עסקו החודש במעון הוא פירות הדר. כידוע, עונת פירות ההדר בעיצומה והילדים למדו אודות פירות טעימים אלו במגוון דרכים חוויתיות- סיפורים, שירים, תצפית על מנבה פרי ההדר, יצירה, הכנת מיץ, טעימות ועוד.  

בכיתת הגנון-גן ציינו הילדים את ט"ו בשבט:

 

 

חוגים

 

יוגה: הילדים עבדו עם כדורי לחץ ללמידת כיווץ, שחרור והרפיה. הוצגו לילדים רגשות שמחה וכעס ונלמד מה התחושה בגוף עם כל אחד מהרגשות, תוך אימון כיצד ניתן לשחרר את הכעס מהגוף. בנוסף, הילדים למדו תנוחות יוגה חדשות ותרגלו אותן תוך האזנה לסיפור מתאים. יתרה מכך, הילדים תרגלו את תנוחות הפרפר והצב לצורך שיפור הגמישות וחיזוק הגוף.  

 

ליווי התפתחותי: נעשתה עבודה על המגע הטקטילי (מגע עדין על העור) בעזרת כדורים קוצניים רכים. בנוסף, נעשתה עבודה על חיזוק חגורת הכתפיים בעזרת פעילות עם "סקוטרים" ותיפוף על הגוף בקצב מנגינה משתנה, כל זאת על מנת לעודד התפתחות מוטורית לקראת ישיבה, עמידה ועוד.    

 

חקלאות: הילדים יצאו אל הגינה וניצלו את מזג האוויר הנעים כדי ללמוד על חוש הריח- הריחו צמחים שנמצאים בגינה כמו: זעתר, לבנדר, לואיזה ועוד. לאחר שנהנו מריחות הצמחים, הכינו הילדים תה טעים מצמחי התבלין שגדלים בגינה ושתו לרוויה. בנוסף, הילדים שתלו תותים בגינה, התבוננו בהם ולמדו על מרכיבי שתיל התות. הילדים אף שתלו זרעי צנונית, כיוון שנראה שהזריעה הקודמת שעשו לא צלחה. 

תיאטרון סיפור: החודש הילדים צפו הילדים בשתי הצגות מקסימות מספרי ילדים אהובים- "הסבון בכה מאוד" מאת מרים ילן-שטקליס ו"מיץ פטל" מאת חיה שנהב. שתי ההצגות היו מלוות בשירים, במוזיקה ובבובות הממחישות את סיפור העלילה.   

 

 

 
הרצאה להורי המעון- "מחומש ההורות"
 
ביום שישי ה-19.1.18 בשעות הבוקר, התקיימה הרצאה להורי המעון בנושא 'מחומש ההורות': עקרונות וכלים להורות מיטיבה בגיל הרך. את ההרצאה העבירה פרופ' דורית ארם- ראש המגמה לייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת ת"א וראש וועדת ההיגוי של מעון האוניברסיטה. 
 
למרות מזג האוויר הסוער, הגיעו הורים רבים להרצאה שבמהלכה שמעו על עקרונות 'מחומש ההורות', צפו בקטעי וידאו קצרים הממחישים את העקרונות, שאלו שאלות והעלו התלבטויות אישיות. 
 
מוזמנים לקרוא סיכום של ההרצאה בקישור הבא >
 
 
 
 
 
השתלמות לצוות החינוכי
 
 

החודש החלה השתלמות לצוות החינוכי במעון, אותה העבירה פרופ' דורית ארם. ההשתלמות לצוות החינוכי, כמו ההרצאה שהועברה החודש להורי המעון, עסקה ב"מחומש ההורות"- כלים להורות מיטבית. צוות המחנכות נהנה והתעניין בהשתלמות, נרשם שיתוף פעולה מיטבי במהלך ההרצאה וניכר כי הנושא רלוונטי עבור נשות הצוות הן בהיבט האישי והן בהיבט המקצועי.  

אנחנו נמשיך בהשתלמות זו תוך התייחסות לתפקיד המחנכות והקשר שלהן עם ההורים.

 
 
 
 
פעילויות ואירועים מיוחדים במעון בחודש פברואר
 
 
  1. יום המשפחה לכיתות הפעוטות והגנון- יתקיים במהלך חודש פברואר. תאריך מדויק עדיין לא נקבע ופרטים נוספים יימסרו להורים בהמשך. 
 
 
 
 
 
רעיונות לפעילויות העשרה

 

הצגה - סבא אליעזר והגזר: הצגה שובת לב על ספר הילדים האהוב "אליעזר והגזר"/ לוין קיפניס. בהצגה יחשפו הילדים לסיפור המוכר ולדמויות האהובות מהסיפור, בשילוב עם מוזיקה ושירים קיצביים. ההצגה מקסימה ומתאימה במיוחד לקראת ט"ו בשבט.  לפרטים נוספים >

 

חוויה משפחתית לט"ו בשבט: לכבוד חג האילנות החל בימים הקרובים, יתקיימו מגוון פעילויות בחווה שבגני יהושוע בת"א. הילדים יוכלו לחוות נטיעות של צמחים ועצים, לשמוע סיפורים ולהנות מסיור מודרך הכולל שתילה במתחם. בנוסף, יתקיימו בחווה מגוון הפעלות לילדים: מעגלי תיפוף, ציור בטבע, פינת חי ועוד. לפרטים נוספים >

 

יצירה - עציצים ממוחזרים: לכבוד ט"ו בשבט, מוזמנים להכין עם הילדים עציצים ממוחזרים בהם תוכלו לשתול כל צמח שתחפצו. הכנת העציצים פשוטה, והילדים יכולים להשתתף ברוב התהליך. פעילות הכנת העציץ, שתילה בו ולאחר מכן טיפוח וגידול השתיל- מספקת לילדים חוויה איכותית ולמידה אודות מיחזור וגידול צמחים. להוראות הכנה >

 

 

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

 

​​​"זרע של צנונית" (כתבה: חנה הורן, איירה: ילנה אל): בספר ילדים מקסים זה, המתאים במיוחד לט"ו בשבט שיחול בימים הקרובים, מסופר על אודי- ילד נחמד שזורע בגינה זרע של צנונית. אמא ושאר בני המשפחה לא מאמינים שהזרע יגדל, אך אודי מאמין שיצמח בכל ליבו והוא מוסיף לטפל בו בלי להתייאש.  

הסיפור קצר ופשוט, לכן מתאים במיוחד לילדים צעירים. בנוסף, הספר מתאר התמודדות עם הלא נודע, אמונה ודבקות במטרה- כל אלו עוזרים לאודי לא להתייאש ולהמשיך לטפח את זרע הצנונית עד שהזרע גדל והוא בא על שכרו.        

 

המלצה לפעילויות: ניתן להכין עם הילדים עציץ ולזרוע בו זרעים, לטפל בהם ממש כפי שאודי עושה ולראות אם הם צומחים. בתהליך הזה ניתן להדגיש בפני הילדים את נושא האחריות בטיפול בעציץ ואת הסבלנות הדרושה עד שנהנים מהתוצר ורואים כיצד התפתח הזרע לצמח שלם.  
 

 

 

 

מאמר החודש

 

ההשפעה של צפייה בטלוויזיה על היכולת החברתית-רגשית של תינוקות ופעוטות תאילנדים. למאמר המלא >

זמן צפייה, תוכן צפייה, והקשר תרבותי עשויים להוות גורמים משמעותיים בהשפעה של הטלוויזיה על היכולת החברתית-רגשית של ילדים. מחקר זה בחן את ההשפעות של צפייה בטלוויזיה על היכולת החברתית-רגשית של תינוקות תאילנדים. המחקר התבסס על מחקר עוקבה (cohort study) של לידה בתאילנד אשר סיפק נתונים על זמן ותוכן צפייה טלוויזיוני, ועל היכולת החברתית-רגשית של הפעוטות מגילאי 1 עד 3 כפי שנבחנו בכלי המתוקן להערכת יכולת חברתית-רגשית (Modified Infant-Toddler Social and Emotional Assessment Instrument) . משוואות הערכה כלליות בוצעו כדי לבחון האם הציונים מתחת לאחוזון העשירי הלאומי קשורים לזמן צפייה טלוויזיוני. הקשר בין זמן צפייה לבין סיכון לפתח יכולת חברתית-רגשית נמוכה לא היה לינארי, אלא ריבועי. זמן צפייה של 30-120 דקות ביום בטלוויזיה היה קשור לסיכוי נמוך לפתח יכולת חברתית-רגשית נמוכה בהשוואה לאי-צפייה, לאחר שליטה במשתנים מתערבים. עם זאת, ההשפעה החיובית הצטמצמה כאשר זמן הצפייה עלה על 120 דקות ביום. צפייה בתכניות חינוכיות הייתה קשורה לירידה בסיכוי לפתח יכולת חברתית-רגשית נמוכה בהשוואה לצפייה בתכניות לא חינוכיות. ממצאים אלו מציעים כי צפייה קצרה בטלוויזיה עשויה להיות מועילה ליכולות חברתיות-רגשיות של תינוקות תאילנדים, במיוחד אם התכניות הן חינוכיות.

Intusoma, U., Mo-suwan, L., Ruangdaraganon, N., Panyayong, B., & Chongsuvivatwong, V. (2013). Effect of television viewing on social–emotional competence of young Thai children. Infant Behavior and Development, 36(4), 679-685

 

 

 

משולחנה של היועצת החינוכית

ספרים רבותי, ספרים!

 

כהורים אנחנו חולמים שילדינו יגדלו להיות מוכשרים, חכמים  ויצליחו להגשים את עצמם. על כן,  אנחנו משקיעים זמן ומאמץ בבחירת מסגרת חינוכית, שולחים את ילדינו לחוגים ולמסגרות שיעשירו אותם. הרצון לאפשר לילדינו להתפתח, להרחיב ולהגדיל את פוטנציאל ההגשמה והלמידה של ילדינו, יכול לכלול פעמים רבות גם ריטואל "לפני השינה", הכולל קריאת סיפור משותפת.

 

החשיבות והיתרונות של קריאת ספרים לילדים:

 

ספרים כאמצעי לחיזוק הקשר הדיאדי בין הורה לילד

זהו זמן איכות של חיבור, שבו הזמן עוצר, ונוצרת קרבה ואינטימיות בין הורה לילד. הישיבה המשותפת עם ספר מאפשרת זמן להתכרבל ולהתחבר יחדיו במחוזות של עולם הדמיון. במחקר גדול שנעשה בעבר, נמצא כי מבוגרים רבים זוכרים את שעת הסיפור לפני השינה, בעיקר בזכות הקרבה הפיזית והרגשית להורה.

ספרים מקדמים מיומנויות שפתית - בגילאי הינקות והגיל רך, ילדים לומדים את כישורי השפה וההגייה. בקריאת ספר ההורה מייצר עבור הילד  הזדמנות  להקשיב ולהתוודע לפעולת ההקראה של המבוגר. כמו כן הודות לשמיעת הסיפור מתחזקות ומופנמות אצל הילד המקשיב הצלילים הבסיסיים של השפה, צורת ההגייה ואוצר המילים, המאפשרים הבנה טובה יותר של יסודות שפה. ספרים מסייעים בצבירת ידע,  מרחיבים את כמות המילים ואת השימושים השונים למילים. כמו כן הפתגמים שנלמדים בספרים מוצאים את דרכם לאוצר המילים היום יומי ומעשירים אותו באופן משמעותי.

ספרים מאפשרים לילד חשיפה לסימני כתב - הקראת מבוגר יוצרת אצל הפעוט הבנה כי כתב מספק אינפורמציה ומסרים לשוניים של השפה, עוד בטרם ילדים מבינים במלואם את הסימנים הללו. הילדים נחשפים לכך שקיימם הבדלים בין ציורים, סימני כתב ומספרים. באמצעות התיווך של ההורה, לומד הילד להבדיל בין האיור לכתוב ומקבל ידע על מערכת הסימנים השונים כגון כיוון הקריאה בשפתו ומיומנויות טרום קריאה חיוניות להמשך התפתחותו בעולם הידע. קריאת ספרים לילדים בגילאי הגן  משמש כתשתית להקניית כישורים טובים יותר ללמידה באופן כללי.  העיקרון בהרכבת מילים ומשפטים משפיע גם על הבנת המתמטיקה, מדעים, ומושגים חברתיים נוספים.

הקריאה עם הילדים מהווה תשתית עתידית שתאפשר להם לפתח מיומנויות של ביטוי עצמי. הספרים חושפים בפני הילד עולם רגשי , המדגים יחסי גומלין בין הדמויות בספר,  ומאפשר לילדים לצבור מיומנויות תקשורת יקרות ערך.

קריאת ספרים תורמת לקידום והרחבת יכולת ההבנה החברתית של  ילדים. ממחקרים בתחום עולה כי, לספרים תרומה משמעותית להתפתחות התודעה ותיאורית המיינד (Theory of mind -ToM)- היכולת להבין ולפרש התנהגות אנושית באינטראקציה והקשרים חברתיים). כמו כן הקריאה תורמת לזיהוי של מצבים מנטאליים הכוללים רגשות, מחשבות, וכוונות, ורצונות של האדם והאחר. ספרי ילדים מזמנים חשיפה, התמודדות והכרה במצבים מנטאליים העוסקים ברגשות.

תמיכה בחוויות חדשות – ספרים מזמנים התנסות  עם מצבים וחווית חדשים ומאפשרים הרחקה והכנה למצבים ואירועים משמעותיים. לדוגמה, לספרים יכולת מופלאה בהרחקת חששות, וביצירת חשיפה למצבים ואירועים משני חיים עמם נאלצים ילדים להתמודד במהלך חייהם , כגון כניסה לגן,  גמילה מטיטולים, לידת אח, התרגשות לרגל מעבר דירה ועוד. קריאת סיפור העוסק בנושא זה מראה לילד שהחרדה היא נורמאלית ואף מדוברת, וחושף אותו לדרכי התמודדות מתאימים

ספרים מקדמים מיומנויות חשיבה לוגיות - קריאה עם ילדים משפרת את היכולת שלהם להבין מושגים מופשטים, להחיל היגיון בתרחישים שונים, להכיר בסיבה ותוצאה ולבצע החלטות בשיקול דעת טוב יותר. 

חשיפה  בגיל צעיר וההתנסות ילדים הנחשפים לקריאה נוטים לבחור ספרים על פני משחקי וידאו, טלוויזיה וצורות אחרות של בידור ככל שהם מתבגרים.

שיפור מיקוד הקשב. כשקוראים ספרים, כל הקשב שלנו ממוקד בסיפור, והעולם שמחוץ לו יכול פשוט להיעלם. כך אנו מזמנים לנו ולילדנו זמן איכות יקר מפז בעולם התובעני בו אנו חיים. 

באמצעות ספרים ילדים מתרגלים הקשבה פעילה , לומדים להבין שקיים רצף עלילתי. כהורה, לקרוא לילד שלך ספרים זו אחת הפעילויות החשובות ביותר שאתה יכול לעשות על מנת להכין אותו להתמודדות עם חייו כבוגר.

 

חיזוקים  מן הספרות המחקרית:

 

  • בשנת 2014 פרסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים המלצה, לפיה מומלץ להורים לקרוא לילדיהם סיפורים כבר מגיל מאוד צעיר. הסיבה לדבריהם, נעוצה בכך שמחקרים הראו קשר בין קריאה בקול רם לילדים ובין התפתחות שפה בגיל מאוחר יותר והישגים בלימודים.
  • מחקרים מראים כי לתלמידים שנחשפו לקריאה לפני גיל הגן יש סיכוי גבוה יותר להצליח בחינוך הפורמאלי על שלל היבטיו.

 

למה עוד כדאי לקרוא ספרים?

ספרים הינם משאב זמין ונגיש , אשר ניתן למצוא גם בזול מאוד או אפילו בחינם. ניתן לגשת לספריה העירונית, או לספריה במתנ"ס שם ניתן למצוא עולם שלם ונגיש.

זאת הזדמנות להקנות לילדים מיומנויות עתידיות חשובות ואמצעי להתפתחות אישית.

תתחילו אתם כשהם צעירים ותעניקו להם מתנה לחיים הכוללת שפה עשירה , ועולם תוכן שלם .

הספר מאפשר לילדים חשיפה ראשונית עם עולמות תוכן  ומפגש עם העולם שבחוץ. הספר כמתווך מצבים, מקומות ודברים אליהם ייתכן ולא נחשף ישירות  כגון מושגים , דמויות , עולמות , צמחים, מקומות, רגשות ומחשבות.

 

המלצות בעת קריאת ספרים:

  1. ניתן לשבת יחדיו ילד על הברכיים או ליד המקריא.
  2. ללוות את הטקסט באינטונציה מתאימה וקצב שתואם ליכולת הריכוז.
  3. ניתן לסמן עם האצבע ולסייע במיקוד של ילדים בהתאם למסופר ולחבר את הילד לאיור.
  4. יש מקום לקדם שיח על הספר.
  5. קריאה חוזרת של ספרים עם פעוטות מעודדת חשיפה לרבדים נוספים בספר .

 

מאיזה גיל  מומלץ להתחיל להקריא לילדים ספרים?

בגילאי 8-11 חודשים מתחיל הפעוט "לשיים", (לתת שם לדברים בסביבתו). זהו שלב טוב להצגת ספרי תמונות של חיות ועצמים המוכרים לו מסביבתו.

בגילאי גיל  12-18 חודשים מתרחב אוצר המילים של הפעוטות, והם מתחילים לקרוא לחפצים בשמם. הפעוטות מתחילים להבין שמילים מייצגות דברים, ולעתים קרובות הם מחקים כל מה שהם שומעים. זו אחת מדרכי הלמידה של חוקי הלשון והדקדוק. ככל שילדים גדלים המסוגלת שלהם וטווח הקשב שלהם מתרחב. על כן חשוב לאפשר חשיפה והתנסות עם סוגים שונים של ספרים.

 

ספרים:

עבור הגיל הרך מתאימים ספרים הכתובים בחרוזים, בעלי קצב ופזמון חוזר, המאפשרים לילד לזכור את הטקסט ולהיות שותף פעיל בסיפור.

כל הורה מכיר את ילדו ויודע איזה ספר עשוי לקלוע לחוויות הרגשיות הרלוונטיות לו, ובכך להעצים את הקשב והלמידה. בנוסף, אם ההורה עצמו אוהב את הספר, יהיה לו קל להעביר את האהבה הזו לילדו.

ילדים שזוכים ליותר מפגשי קריאת ספר במהלכם ההורים מתייחסים יותר למחשבות ,לרגשות ולמצבו הנפשי של האחר (תיווך מנטאלי) ,מתגלים כבעלי שפה גבוהה יותר והבנת אוצר מילים רבה יותר. בדומה לכך ,ילדים העושים שימוש רב יותר במילים מנטאליות בעת קריאת הספר הם בעלי אוצר מלים רחב יותר.[i]

 לכם ההורים מקום מרכזי, בבחירת הספרים אך גם בשיח המשותף עם ילדכם בנוגע לספר. יש מקום להרחיב את עולמם בשאלות ובהרחבת השיח, אשר יכולים לסייע  בהתפתחות רגשית וחברתית בקרב ילדכם.

העצימו את החוויה המשותפת ועזרו לילדכם לחקור ללמוד ולהנאות מעולם הספר.

 

טקסי שינה:

הקראת הסיפור לפני השינה יכול להוות טקס מעבר מצוין, אשר מכריח אותנו ההורים להקריא לילד ספר לפחות פעם ביום. אין גיל מסוים שבו מומלץ להפסיק את העניין, ובדרך כלל יהיה זה הילד שיאותת על נקודת הסיום.

זכרו לפעמים מתחילים בקריעה אבל מסיימים בקריאה.

 

רותם שפירא, ודורית ארם. "הקשר בין קריאת ספרים לילדי הגן לבין התפתחות השפה, ניצני האוריינות והאמפתיה שלהם".  עולם קטן 4: (2009): 123-134 

 

כתבה: אפרת דור, היועצת החינוכית של המעון. 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>