מה התרחש לאחרונה? דצמבר 2017

חודש דצמבר חלף עבר. בחודש זה חגגנו את חגי האורות- חנוכה וחג המולד. בנוסף, במהלך החודש צויין היום הראשון של החורף הרשמי בישראל, ואכן זכינו במספר ימים חורפיים וגשומים בסופו. חודש זה הינו האחרון לשנה האזרחית 2017 ובסופו נחגוג בשמחה את קבלתה של השנה האזרחית החדשה 2018. את המידעון נפתח עם שיר הילדים המקסים "זאת הגברת שפנפנית" (מילים: מרים ילן-שטקליס, לחן: יצחק אדל):

לשפן יש בית 
בין עצי הזית, 
תחת כרוב מאוד מתוק 
בית לו ירוק ירוק. 
ולבית עליה, 
בה תגור יפהפיה 
שם תגור עימו תמיד - 
זאת הגברת שפנפנית. 

שפנפנית היא אשת חייל, 
כל היום וכל הליל 
תרקד עם הבנים - 
עם עשרת שפנפנים. 
טרללה טרללה, 
טרלה-ללה-לללה. 

יש עשרת שפנפנים לי, 
מסבירים כולם פנים לי, 
שפנפני, שפנפני, 
מה יפה רוקדים בני! 
הופ רגליים קפוצנה, קפוצנה, 
אך לשבת אל תחפוצנה. 
הופ-ללה, הופ-ללה, 
טרלה-ללה-לללה.
 

מוזמנים להאזין ולצפות בשיר יחד עם הילדים בקישור הבא >

 

 

למידה והפעלות

 

במהלך החודש עסקו הילדים במעון במגוון פעילויות מעשירות וחוויתיות. החודש נחגג במעון חג החנוכה ואף צויין חג המולד- הורים מהמעון הגיעו לכיתות כדי לעשות פעילות במיוחד עבור חג המולד לילדים. בנוסף, משפחת בורובסקי הגיעה בהרכב מלא למעון וניגנה עבור הילדים.  

שוקי התוכי הגיע לבקר את ילדי המעון. הילדים צפו בשוקי התוכי, ראו כיצד הוא מפצח גרעינים ואוכל אותם, כיצד הוא פורש את כנפיו ונוצותיו לכל עבר והאזינו לקולות שהוא משמיע. בנוסף, הגיע חמוס לבקר את ילדי המעון. הילדים צפו בחמוס, ראו כיצד הוא אוכל וליטפו את פרוותו הנעימה. 

בכיתת הגנון-גן החלה הפעילות של ספריית פיג'מות. הילדים שמעו את הסיפור "חיפושית בגשם" (מאת רותי דפנה), ונעשתה פעילות של תנועה, שירים ומשחקים בעקבות הסיפור. בנוסף, נהנו הילדים משעת סיפור עם פולי, בה שמעו סיפור בנושא חג החנוכה והכינו לביבות תוך כדי האזנה לסיפור. 

 

 

 

חוגים

 

יוגה: נערך שיעור בנושא סיפור הילדים המקסים "חנן הגנן" (מאת רינת הופר). הילדים גילו שבתוך הפירות יש מטמון (זרעים/גרעינים) ותירגלו סבלנות תוך זריעתם באדמה. הילדים דימו צמיחה של גיבעולים עם הגוף, צמיחה של ענפים ועלים, כל זאת בעזרת תנועות איטיות בחלקי הגוף השונים אשר מתרגלות סבלנות, ריכוז ושיווי משקל. בנוסף, הילדים חגגו את חנוכה בשיעור היוגה- התבוננו בנרות ואז עשו תרגילים עם הגוף המדמים את הנר הזקוף עם להבה בקצהו. יתרה מכך, נעשתה פעילות סביב שינה והירדמות בעזרת הסיפור "פילפילון רוצה לישון". הילדים תרגלו הרפייה והירגעות של השרירים בגוף, כדי ללמוד כיצד להירדם בקלות. לבסוף, הילדים למדו על הצפרדע ותנועת הקפיצה שלה- הם קפצו בחלל החדר כמו הצפרדע ולמדו לאזן את הגוף ולשמור על שיווי משקל. 

 

ליווי התפתחותי: החודש עבדו בקבוצות הקטנות בעזרת בועות סבון לצורך גירוי לתזוזה במרחב. בנוסף, נעשתה עבודה עם אביזרי ג'ימבורי לצורך חיזוק של חגורת הכתפיים ועידוד ליציבה נכונה על 6 והתקדמות בצורה זו. נעשתה פעילות עם כדור- התמסרות בגלגול על הרצפה ושכיבה על הבטן מעל הכדור לעידוד שיווי משקל. יתרה מכך, נעשה שימוש בפונפוני צמר קטנים, בין האצבעות של הילדים לעידוד מוטוריקה עדינה. לכבוד חנוכה נעשתה פעילות עם מטפחות בד צבעוניות לצלילי השיר "נר לי דקיק", סיבוב בצלחת וסטיבולרית כמו סביבונים ומשחק עם סביבונים לפיתוח מוטוריקה עדינה. עוד נעשתה עבודה על מוטוריקה עדינה בעזרת שימוש בטבעות- סיבוב, השחלה והעברה מיד ליד.   

 

חקלאות: הילדים יצאו להתבונן לעומק בגינתם בחסות השמש הנעימה. הילדים הביטו בצמחים וחלקיהם, בשמים הכחולים ובציפורים. בנוסף, הילדים מצאו מחילה קטנה ב"יער הקסום" וניסו לנחש מי גר בה. במהלך ההליכה בחוץ מצאו הילדים צמחי תבלין ונהנו מריחם הנעים. לכבוד חג החנוכה הילדים הכינו שמן זית אמיתי. תחילה התבוננו הילדים בעץ הזית, מיששו את פירות הזית הקטנים, חרצו אותם עם אבן וסחטו כדי שיצא מהם כל השמן. הילדים הריחו את השמן שהתקבל, מיששו ומרחו אותו בשמחה. בנוסף, הילדים למדו כיצד ניתן להכין תה טעים ובריא מצמחי התבלין שנמצאים בגינה. הילדים שתו מן התה המהביל, נהנו וביקשו עוד. הילדים זרעו זרעי אפונה ולמדו כיצד צמח האפונה מטפס לגובה (לכן זרעו אותה בצמוד לגדר של המעון- שתוכל לטפס עליה). 

תיאטרון סיפור: החודש הילדים צפו בהצגה לכבוד חנוכה- "גברת קרש ומר מערוך". בנוסף, צפו הילדים בהצגה המקסימה "הארנב ממושי". שתי ההצגות בליווי של שירה, סיפור עלילה ותיאטרון בובות. הילדים הביעו עניין רב בהצגות היפות, נהנו לשמוע את הסיפורים ולצפות בבובות הססגוניות "מתעוררות לחיים" במהלך ההצגה.  

 

 
 
פעילויות ואירועים מיוחדים במעון בחודש ינואר:
 
 
  1. ב-19.1.18, בשעה 8:30, תתקיים במעון הרצאה להורים בנושא: 'מחומש ההורות': עקרונות וכלים להורות מיטיבה בגיל הרך. את ההרצאה תעביר פרופ' דורית ארם- ראש המגמש לייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת ת"א וראש וועדת ההיגוי של מעון האוניברסיטה. 
  2. ב-26.1.18 יציינו במעון את יום המשפחה בכיתת התינוקות ובכיתת העוללים. 
 
 
 
 
רעיונות לפעילויות העשרה
 

 

הצגה - חגיגה בחווה: הצגה מקסימה לפעוטות וילדים צעירים בתיאטרון היהלום ברמת-גן. בהצגה מגיע גיא לחווה גדולה ומשם מתחילות להתרחש הרפתקאות רבות ומגוונות. ההצגה מלווה במגוון שירי ילדים אהובים ומוכרים (לדוד משה היתה חווה, לסבתא של אפריים ועוד). מומלץ! לפרטים נוספים >

 

חוויה משפחתית - תערוכה "בתוך הים": תערוכה מקסימה לכל המשפחה במוזיאון תל אביב לאומנויות. בתערוכה מוצגים שלל ציורים, פסלים, צילומים, הדפסים וקטעי וידאו בנושא הים והחיים בו. בנוסף, המבקרים בתערוכה יוכלו להתנסות במגוון פעילויות יצירה ופעילות בחול קינטי. התערוכה ביוזמת אגף החינוך של המוזיאון ומתאימה גם לילדים צעירים. לפרטים נוספים > 

 

יצירה - רעשנים ממוחזרים: מוזמנים להכין עם הילדים רעשנים נחמדים מחומרים ממוחזרים. ההכנה של הרעשנים פשוטה וקלה, במהלכה אפשר לשתף את הילדים בתהליך, אשר בסופו מתקבל רעשן ססגוני המהווה משחק נחמד עבור הילדים. בנוסף, הפעילות משלבת שימוש בחומרים ממוחזרים ומעודדת את הילדים לאוריינות סביבתית מגיל צעיר. להוראות הכנה >

 

 

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

 

​​​"משאית כחולה קטנה" (כתבה: אליס שרטל, איירה: ג'יל מקלמרי): הספר מגולל את סיפורה של משאית כחולה הנוסעת בכבישים ובכל פעם אוספת אליה בעל חיים שנמצא בדרכה. הסיפור כתוב במיוחד לפעוטות: המשאית משמיעה קולות טרטור עזים וכל בעל חיים משמיעה אף הוא את קולו. בהמשך ניתקלת המשאית הכחולה במשאית צהובה שנתקעה בבוץ, ונחלצת לעזרתה- מנסה למשוך אותה, כאשר בכל פעם מצטרפת חיה נוספת לעזור במשיכה.  

הסיפור מתאים במיוחד לילדים צעירים, אשר יהנו מהקולות והחרוזים השזורים בסיפור. בנוסף, הסיפור מזכיר מעט את ספר הילדים המקסים "אליעזר והגזר", כךשהילדים שהתחברו לספר זה בוודאי יאהבו גם את "משאית כחולה קטנה".      

המלצה לפעילויות: מוזמנים לדבר עם הילדים על עזרה לזולת, עזרה לחברה בצרה ועוד. הסיפור מזמן שיח על עזרה הדדית וניתן לשאול את הילדים האם הם אוהבים לעזור לאחרים, לתת דוגמה לסיטואציה בה הם עזרו לאחר או שהוא עזר להם ועוד. 
 

 

 

 

מאמר החודש

 

עד כמה פעוטות מתאמצים יותר להשיג מטרה כאשר הם רואים מבוגרים מתמידים. למאמר המלא >

התמדה, מעל ומעבר ל-IQ, קשורה להישגים אקדמיים ארוכי טווח. כדי לבחון את ההשפעה של דמויות מבוגרות על מידת ההתמדה של פעוטות, נערך ניסוי בו חילקו פעוטות בני 15 חודשים לאחד מבין שלושה תנאים: (1) תנאי מאמץ בו הפעוטות ראו מבוגר מנסה שוב ושוב לפתור שתי בעיות באמצעות שיטות שונות; (2) תנאי חוסר-מאמץ בו המבוגר השיג את המטרה ללא מאמץ; (3)  תנאי בסיס. לאחר הצפייה במבוגרים ניתנה לפעוטות מטלה. ניתן להם משחק בו הם היו צריכים לפתור בעיה (לדוגמה, לפתוח קופסא). החוקרים צפו בפעוטות ותיעדו את אופן ההתמודדות שלהם (N= 262). החוקרים מצאו כי פעוטות שצפו במבוגרים המתאמצים לפתור בעיה ערכו יותר ניסיונות כדי לבצע את המטלה מהפעוטות בתנאים האחרים. הממצאים מעידים על כך שייתכן כי דמויות מבוגרות משפיעות על מידת ההתמדה של פעוטות וכי פעוטות מסוגלים להכליל את ערך ההתמדה למטלות חדשות בהן לא נתקלו בעבר.

Julia, A.L., Yuna, L., & Laura, E.S. (2017). Infants make more attempts to achieve a goal when they see adults persist. science, 357, 1290-1294

 

 

 

משולחנה של היועצת החינוכית

טנטרום – התפרצות זעם

אם תצאו לטיול קצר בשכונה, בסופר או אפילו ביציאה מהמעון, סביר שתזדמן בדרככם האפשרות להיתקל בהורה המתמודד עם ילד הנמצא בטנטרום – התקף זעם. איך זה יראה? מולנו יעמוד פעוט שנראה במצוקה רגשית ממשית, המתקשה להתמודד עם עוצמת הרגשות המציפה אותו, ו"נזכה" לחזות במופע של צעקות, השתטחות על הרצפה ורקיעת רגליים, פרצי בכי, רוק נוזל מהפה ונזלת מהאף.

סיטואציה זו לרוב מהווה מקור מתח אצל חלק מההורים, המוצאים עצמם עומדים חסרי אונים למול ילדם הקטן, נבוכים מהמעמד ונסערים בשל תחושת חוסר השליטה. מחשבות שיתכן ורצות בראש הינן "כמה מביך! אולי הילד שלי לא אוהב אותי? למה הוא עושה לי את זה? זה בכוונה! אולי לא טוב לו במעון? אולי בגללי? מה יחשבו עלי? בבקשה שיפסיק כבר לצרוח! אני מוכן לעשות הכל! האם אני הורה טוב?" ואכן פעמים רבות יתקיים ההתקף במקום פומבי, כאשר העוברים והשבים עלולים להגיב בסקרנות- ירצו להבין מה קרה, איך יגיב ההורה, כמה זמן זה ימשך? או שיגיבו בהזדהות ואמפתיה מתוך מחשבה שגם להם זה עלול לקרות והם ימצאו עצמם במקום אותו הורה נבוך.

אז בואו נעשה קצת סדר.

מהו טנטרום

התקפי זעם (טנטרום) הם ביטוי של רגשות עזים המציפים תינוקות, המתחילים סביב גיל שנה, ולרוב נמשכים עד גיל 2-4. חשוב שנדע שמדובר בשלב התפתחותי נורמטיבי, בו הפעוטות חווים רגעי משבר ותסכול, בדיוק כמונו המבוגרים. אולם אצל הפעוטות באופן טבעי הרגשות באים לידי ביטוי בהתפרצויות זעם וכעס, המפעילים אותנו המבוגרים למלא אחר מבוקשם. אם נזכור שלמופע הזה יש התחלה, אמצע וסוף, נוכל ללמוד לנשום להתמודד ולהתגבר ביחד עם הפעוט.

הגורמים לטנטרום

בהתפתחות בריאה, ככל שילדים גדלים הם לומדים לפתח תחושת נפרדות ועצמאות, המתבטאת לעיתים ברצון להתנסות ולעשות הכל לבד. לא פעם נשמע מפי הילדים זעקה "לא! אני לבד", "אסור לך", "רק אני!" ואכן בגילאי שנתיים שלוש, הילדים כבר עצמאים מבחינה מוטורית, ומפתחים תחושת אומניפוטנטיות- הילד מרגיש חזק וכל יכול, בעוד שלעיתים המציאות מזמנת מצבים שאינם תואמים את התפיסה העצמית של הילד לפיה אין דבר שהוא אינו יכול. אז יכולות גם תחושות של תסכול וכעס להתבטא באופן מוחצן כגון התקפי זעם.

גורם עיקרי נוסף הינו הקושי לבטא את הרגשות באופן מילולי. ילדים בגילאים האלה הינם בתהליכי רכישת השפה, במיוחד השפה הרגשית. במשפחות רבות, לא נוהגים להשתמש בשפה רגשית כגון "אני שמח, אני עצוב, איך אתה מרגיש?". שימוש בשפה רגשית בסביבת הילד מהווה דוגמא עבורו, ומראה לו כי בהחלט יש מקום ולגיטימיות לדבר על רגשות, ואף זורעת את הזרעים הכל כך חשובים ופותחת צוהר להתמודדות מאוחרת יותר (גיל ההתבגרות) עם סודות ורגשות מודחקים אצל הילדים - זו בעצם תקשורת. ועל כן, הדרך היחידה שהפעוט יכול להביא את רגשותיו כגון חרדה, תסכול וכעס, הינה על ידי התקף זעם.

גורמים נוספים העלולים להוביל לטנטרום הינם צורך בתשומת לב ובדיקת גבולות, חרדה, רעב ועייפות. כמו כן משברים קיצוניים במשפחה כגון גירושין, מחלה, מוות, אבטלה, משברים קלים כגון היעדרות הורה מהבית (מילואים, נסיעת עבודה) או קשים כגון מעבר דירה, לידת אח עלולים להוביל לאי שקט המתבטא בהתנהגויות קיצוניות של התפרצויות.

כמו כן ניתן לראות כי גם בעת מתח בבית, אירועים הגורמים לילדים לחוש דאגה וכעס, או אפילו חוסר אונים, בלבול ואי וודאות בנוגע למה מצופה מהם עלולים לגרום לטנטרום.

כל כבאי יגיד שהדרך הטובה לטפל בשריפה היא למנוע את התפרצותה – תפקידנו ההורים

כהורים, אין ביכולתנו לבחור את התקפי הזעם ואת תזמונם, אך יש לנו את היכולת להשפיע על משך ההתקף ועוצמתו, ועל תגובתנו שלנו. ככל שנצליח להישאר מווסתים ולא להיגרר למערבולת הרגשית של ילדנו, נוכל לתרום לפעוט ונסייע לו להתמודד עם המשבר הרגשי שהוא חווה.

לכל הורה מחשבות ופרשנויות, המשפיעות על האופן בו הוא בוחר להתמודד עם התפרצות הזעם. חשוב שנלמד לתת מקום למחשבות שלנו, ונהיה עד כמה שאפשר לא שיפוטיים אלא ננסה להיכנס לראשו של הילד ונבין מה הוא מרגיש ברגע זה ומה הגורם להתקף. הפרשנות שלנו לאירוע יכולה למנוע מאתנו להגיב בצורה התורמת או בולמת את התקפי הזעם.

ברוב המקרים, התקפי הזעם קורים רק בנוכחות ההורים. זוהי דרכו של הפעוט להעביר ולבטא רגשות, וזו דרך מבורכת! אם רק נשכיל לנצל את הסיטואציה וללמוד ממנה על ילדנו- להתבונן טוב טוב וללמוד מהם הגורמים לתסכול ולזעם, דרך הביטוי, ובעצם- מה הוא צריך שנעשה על מנת שנעזור לו להירגע ולא ליפול לאותם הבורות פעם אחר פעם. כך גם תוכלו לצפות מעט קדימה מצבים בהם ילדכם עלול להיות בטנטרום. המחשבה קדימה כשלעצמה יכולה לנסוך בכם ביטחון ביכולתכם להתמודד עם אירועים דומים בעתיד.

עבודת המניעה אינה פשוטה, היא דורשת מכם כמבוגר האחראי להיות מווסתים ורגועים עבור שניכם (ילדכם ואתם) בזמן בו הילד מפגין התנהגות רגשית בלתי מווסתת. נסו להימנע מלהיסחף למערבולת, להפגין אמפטיה וסבלנות, נשמו עמוק וזכרו שלהתפרצות גם יש סוף.

חשוב גם להבין שהתפרצויות הזעם משרתות את הפעוט- שוב ושוב הוא מבין שעל מנת "לקנות שקט" ההורה נותן לו את מבוקשו. על כן החלטה מקדימה שלנו כהורים על איזו התנהגות מתוגמלת ואיזו לא, תעזור לנו לעמוד מול הילד באופן עקבי!! ותעזור להפחית את ההתפרצויות. כך, אם הילד יבין כי התפרצות זעם שכזאת בפרהסיה אינה תוביל לתוצאה הרצויה לו, ודווקא שיח או בכי מתון יותר תוך כדי ניסיון למצוא פתרון משותף כן מתוגמל בהתאם (כי יש מקום לבכי), לאט לאט ובאופן עקבי ההתפרצויות ייעלמו.

נכון גם להשקיע מאמץ על מנת לא להגיע למצבי קיצון של ילדים כגון רעב, עייפות, שהייה במקומות הומים העלולים לעורר חרדה. מודעות לסיפוק צרכים ראשוניים תעזור לילד להירגע ותמנע התפרצויות זעם ותוקפנות. השתדלו גם להיצמד לשגרה של ארוחות ושינה, ולחדד מהם הכללים המצופים להתנהגות, שכן הידיעה עוזרת להבין את הגבולות ועושה סדר בעולמם.

בזמני משבר ניתן גם להיעזר בעזרים (הסחות דעת) כגון צעצוע, חפץ הרגעה המקובל בבית כגון מוצץ, בובה ושמיכי. זה הזמן להציע אותם לילד אחד אחד.

חשוב גם לתת לילד להתמודד עם חווית התסכול, אל תקפצו ישר לפתור כל בעיה. תסכול מוביל ללמידה, ובחייהם יתקלו הילדים במצבים רבים של תסכול וחשוב שידעו כיצד להתמודד. ילדים לומדים הרבה על עצמם ועל יכולותיהם כאשר הם מצליחים להתגבר על תסכול. עזרו להם למצוא את הדרכים הטובות להם, הדריכו- אל תפתרו תמיד. נכון גם לנסות ולהכין את הילד למצבי תסכול כאשר אנו צופים שהם באים, בעזרת שיח מקדים.

עלינו גם זכור שילדינו הינם בני אדם בדיוק כמונו, ויש ויהיו מצבים בהם הם צריכים לבכות ולהתפרק, בכדי לבטא את עצמם בדרך שבה הם יודעים לעשות זאת. הוצאת הרגשות מבורכת, היא עדיפה מהפנמתם.

אז איך כדאי להגיב בפועל?

ילד הנמצא בעיצומו של התקף זעם יחוש מוצף ואבוד ברגשותיו, בתוך הטורנדו העצום הזה שעובר עליו. בכדי לעזור לילדנו להתמודד עלינו לנסות ולהימנע מלצעוק, להשתולל או להעליב. עלינו להרגיע קודם כל את עצמנו לפני שנפנה להרגיע את הילד.

עמדו מול הילד, התכופפו לגובה שלו על מנת שיראה שאתם רואים אותו, עצרו ואמרו לו בקול רגוע ואסרטיבי שעליו להפסיק, וחזרו על המשפט אותו בחרתם כגון: "אני רואה שאתה כועס, אני מבינה שאתה רוצה לבד, אבל אני כאן ומחכה שתרגע". פניה שכזו נותנת לילד להבין שאתם מבינים מה הוא מרגיש, ובמקביל לא משאירים אותו לבד עם המצוקה ואף מוכנים לעזור לו להתמודד עמה. היו שם מבלי לאבד שלווה (עד כמה שניתן), הראו לו ש"רואים אותו" ולא נבהלים או מפגינים כעס. אם אינכם מסוגלים לשלוט בכעס המציף אתכם, עדיף להרגע ולא להגיב, להיות נוכחים ליד הילד אך לא להגיב לטנטרום. אם החלטתם להרחיק את הילד מהמקום בו החל הטנטרום, הישארו נוכחים לצדו מבלי להתערב, אמרו לו שכשיירגע תוכלו לעזור לו. אין טעם בנאומים כשהילד נמצא בהתפרצות והוא אינו מווסת או פנוי. לאחר שנרגע חבקו אותו, שבחו אותו על שהצליח להתגבר ונסו לדבר אתו על הגורם למצוקה וחשבו יחד אתו מה יכול לעזור לו בפעם הבאה.

ככל שתצליחו לא להיכנס עם הילד למערבולת הרגשית, תקלו על יציאתו מהמצב של התפרצות הזעם, וככל שתגובתכם תהיה יציבה, עקבית וברורה- הטנטרום יתקצר.

לסיכום,

כמו התמודדויות הוריות אחרות, כאשר מתמודדים עם התקפי זעם, החוכמה היא ליצור איזון המאפשר לילד חוויה התפתחותית, בה מתקיימים התנאים המאפשרים התנסות במרחב עצמאי . מרחב זה מאפשר לילד לחוות חוויות מקדמות המעלות את תחושת הערך העצמי ואת יכולתו להיות עצמאי. מנגד, חשוב ללמדו שאין מקום לאורך זמן לתוקפנות וזעם. מותר להיות מתוסכל ולכעוס, אך ישנם פתרונות ואמצעי ביטוי ראויים ומועילים יותר.

חשוב שהילד יבין שמבוקשו לא יסופק הודות להתקפי זעם, שכן אם הילד יבין שהוא מקבל את מבוקשו הודות לטנטרום, תיווצר מציאות המשמרת את ההתנהגות אותה אנו מעוניינים להכחיד. אולם אל תהססו לשבח אותו על יכולתו להתגבר ולתקשר באופן מילולי.

כדאי ואפשר לא להתערב במצבים בהם הילד אינו ממש זקוק לעזרתכם ו/או לא מבקש אותה. הצלחתו במצבים כאלה ודומים להם חשובה מאוד להתפתחות הביטחון העצמי שלו והיכולת שלו לראות את עצמו כמי שיכול להצליח במצבים שונים המזדמנים לחייו.

חשוב לדעת מתי כן להציב גבולות, למשל במצבים הנתפסים על ידכם כמסוכנים כגון בעת הטחת הראש בזעם בקיר או ברצפה. עלינו לשמור ולהגן אך במקביל לאפשר מרחבים בטוחים להתנסות ולמידה. כמו כן חשוב לתת לילדנו את תחושת הביטחון שגם כאשר אנו נמנעים מלהיענות לרצונותיהם, אנחנו כאן עבורם, ואי הסכמה אינה מדד לאהבה.

והכי חשוב – זכרו שהפעוט הוא רק פעוט, ואילו אתם ההורים גדולים ואחראים עליו. אם נפסיק לראות את הילד כמשהו גרנדיוזי בעל שליטה אבסולוטית עלינו, אלא כפעוט הזקוק לנו ולגבולות שישמרו עליו, נוכל לראות את המציאות כפי שהיא ובפרופורציה הנכונה, ולמנוע התפרצויות שכאלה.

ודבר אחרון- אם התקפות הזעם אינן פוחתות בעוצמתם ותדירותם, ניתן בכל עת להתייעץ עם בעל מקצוע מהתחום הטיפולי- יועצת חינוכית, פסיכולוגית ילדים ופסיכולוגית התפתחותית.

כתבה: אפרת דור, היועצת החינוכית של המעון. 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive