משולחן היועצת - הצבת גבולות וסמכות הורית

מתוך מידעון נובמבר 2015, דבריה של היועצת החינוכית, הגב' יהודית הניג-רוט

חוקים, איסורים ומגבלות הם חלק בלתי נפרד ממציאות החיים היומיומית בכל חברה אנושית. חוקי החברה מסדירים את פעילות האנשים החיים בה, מגנים עליהם ודואגים לרווחתם. החוקים הראשונים בהם נתקל הילד הם אלו שמציבים לו הוריו. להצבת הגבולות קיים ערך התפתחותי רב עבור הילדים. הגבולות מעבירים מסר לילדים כי הוריהם דואגים להם וניתן לסמוך עליהם. הגבולות הברורים מעניקים לילד תחושת בטחון ורק מתוך עמדה כזו יוכל הילד לחקור את יכולותיו בחופשיות ולבחון עד היכן הן מגיעות. תחושה זו מאפשרת מאוחר יותר לילדים לסמוך יותר ויותר על עצמם.

 

מהו גבול?

גבול הוא דבר המגדיר איפה דבר אחד מתחיל ואחד מסתיים. כמו למשל גבול בין מדינות. בבית, הגבול של השטח של המשפחתי, הוא עד הדלת, מעבר לו נמצאים השכנים. יש גבולות בין מערכות שונות במשפחה: בין יחידה הורית לילדית ועוד. לגבול ברור יש חוקים שברורים לשני הצדדים אבל ישנה גמישות בהתאם לתנאים ולגיל הילדים דוגמא לגבול וחוק ברור: כניסה למיטה בשעה קבועה. כשאין חוק וגבול ברור בעניין הילד הולך לישון מתי והיכן שהוא רוצה. חשוב לציין כי גמישות והתחשבות במצבים מיוחדים או ימים מיוחדים הכרחית לא פחות. זכרו, גמישות היא תכונה חיובית לצד בהירות וקביעות.   

 

ההורים הם המחליטים מהם החוקים והגבולות בביתם ומשפחתם כך שהמסר לילד יעבור בצורה ברורה וחד משמעית. התיאום בין ההורים חשוב ומשמעותי כדי להימנע מקואליציות בתוך המשפחה. כשאנחנו מדברים על גבולות אנו מדברים בו זמנית על סמכות ונוכחות הורית.

                           

סמכות הורית משמעותית ביותר היות והילד יכול לסמוך על הוריו היות והם הדמויות המשמעותיות והמטפלות העיקריות בו והם אלה הקובעים כללים משמעותיים, על מנת לשמור על הילדים ולמנוע מהם לעשות מעשים העלולים לפגוע בהם או בסביבתם. נושא זה הינו משמעותי בימינו כיוון שאנו נתקלים בקושי רב של הורים להקנות גבולות והרגלים במשפחה. ומחקרים רבים הראו כי ילדים שגדלים בחוסר גבולות לא מכבדים סמכות ומגלים יותר הפרעות התנהגות או דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון הן בלמידה והן בתהליכי החיברות כבר בגיל הגן.

 

מטרת הנוכחות ההורית לפני הכל היא לבסס ביטחון ומסגרת במטרה ליצור יחסים קרובים, שיח ודיאלוג. אך כדי להיות סמכותי על ההורה להיות נוכח בחיי הילד. להיות נוכח פירושו להיות אדם עם רגשות משלו, מחשבות ורצונות משלו. רק עם דמות שנוכחת באופן אישי יכול הילד להרגיש בטוח. בניגוד לו, הורה שהופך ל"משרת של רצונות הילד" מותיר את הילד בריק. זכותו של הילד שישימו לו גבולות שמהם יוכל להבחין בין טוב לרע, בין מותר ואסור, בין רצוי לבלתי רצוי. בהעדר גבולות הילד הולך לאיבוד בעולמו הפנימי כאשר אין מבוגר הנמצא כדי לראות את צרכיו האמתיים.

 

אם ההורים לא מציבים גבולות, הילד הופך "למנהל" ואז מתחילה להיווצר בעיה. מצד אחד, הילד הצעיר מקבל כוחות ומרגיש כביכול יציב וחזק לעיתים יותר מדמות המבוגר ומצד שני, הילד חש חרדה ובדידות כשהוא זקוק להוריו וברגעי קושי  ומצוקה אין לו בעצם למי לפנות. ההורים שהעבירו לילד את תחושת הכל יכול ולעיתים אף "אתה המלך" מצטיירים בעיניו כחלשים ולכן אינם מהווים כתובת עבורו. דבר המותיר אותו בחוסר ביטחון ובחרדה.

 

לעיתים קרובות אני נפגשת עם הורים שמאוד קשה להם לומר לילד "לא",  "די " או "אסור". במקרים כאלה חשוב לבדוק את אמונותיו והשקפותיו של ההורה כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי זה. חוסר ידע בחשיבות הגבולות? אולי אמונות והבטחות שונות לעצמם על "איזה הורה אני רוצה להיות וכיצד אני רוצה או לא רוצה להיתפס"?

 

חשוב מאד להתאים את הגבולות לגיל הילד ושלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. כמו כן כדאי למנוע פיצולים בתוך המשפחה ולקבוע יחד מהם הערכים המשפחתיים המשמעותיים לכם ולפיהם לקבוע את חוקי הבית. ככל שהגבולות והחוקים בבית יהיו ברורים ועקביים הצורך להתעסק בהם ילך ויפחת, ילד שגדל בבית אוהב וחם אשר הוריו ברורים ועקביים גדל להיות ילד משוחרר ובטוח בעצמו.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive