משולחן היועצת - המשחק החברתי בגיל הרך

המשחק החברתי בגיל הרך                                    

מרגע כניסתם למסגרת החינוכית, ילדים בונים את עולמם החברתי. אחד הכלים היעילים ביותר לבניית תרבות העמיתים (חברים) הוא משחק ה'כאילו' שהשימוש בו הולך וגובר בשנות הגן. כלומר, בגיל הרך ישנה התפתחות הדרגתית באופן המשחק החברתי, וכל סוג משחק חדש מתווסף לקודמיו אך אינו בא על חשבון סוגי המשחק הקודמים. תקופת הגיל הרך מגיעה לקיצה בגיל שש. בשלב זה הילדים לרוב בוגרים, פעילים, רהוטים בשימוש בשפה, מכירים את חוקי עולם המבוגרים ומיומנים בבית החוקים של תרבות העמיתים.

שלבי התפתחות המשחק החברתי:

• הילד מביט על המתרחש ועוקב אחר הנעשה.
• הילד שואל שאלות או מציע הצעות, אך לא מצטרף למשחק בעצמו.
• הילד משחק לבד- הילד משחק באופן עצמאי ואינו מתייחס לאחרים שבסביבתו.
• משחק מקביל- הילד עסוק באותה פעילות כמו ילד  אחר שנמצא בקרבתו, אך מבלי ליצור קשר עין או מגע חברתי.
• משחק מקביל עם מודעות- הילד משחק באופן עצמאי באותם חפצים בהם משחקים אחרים בסביבתו. הוא אינו מנסה להשפיע על משחקם אך נראה שהבחירה במשחק הספציפי נובעת מרצון להיות עם אחרים. יש קשר עין ומודעות הדדית.
• משחק חברתי פשוט- הילדים מחליפים ביניהם יוזמות חברתיות ומגע (תורות, דיאלוג וכו').
• משחק משלים והדדי- יש התחלפות והיפוכי תפקידים.
• משחק "כאילו" חברתי- משחק בקבוצה כאשר יש הסכמה גלויה בין חברי הקבוצה לגבי הפעילות בה הם עוסקים, התפקידים, חלוקת העבודה והמשותף ביניהם.
• משחק "כאילו" משותף מורכב- ישנה חלוקת עבודה, השליטה בידי אחד או שניים מחברי הקבוצה. הקבוצה מתארגנת לצורך השגת תוצר כלשהו. לדוגמא- בניית מבצר מקוביות.
• משחק עם כללים- כדורגל, דמקה. לא תמיד יש היצמדות מדוייקת לכללים אך יש ניסיון לשחק לפי החוקים המקובלים.

חברות בגיל הרך – הסכמות ואי-הסכמות:

חברות היא אחת החוויות המשמעותיות ביותר של בני האדם. חברות הינה מצע ייחודי לרכישת מיומנויות ויכולות ההכרחיות להתפתחות החברתית, הרגשית והקוגנטיבית. יחסי חברות כוללים מאפיינים חיוביים (כגון אינטימיות, התנהגות פרו-חברתית ונאמנות) ושליליים (למשל קונפליקט וחוסר שוויון).

חברות בנוייה על הסכמות ואי-הסכמות (קונפליקטים). הסכמות מספקות לשותפים בסיס להעריך את היחסים בעתיד בעוד קונפליקטים מבוססים על הבדלים והתנגדויות. קונפליקטים הם בלתי נמנעים במערכות יחסים קרובות ומהווים בסיס לרכישת מיומנויות, חיברות, הבנת הזולת ואינדיווידואציה. היכולת לפתור קונפליקטים במהירות ובצורה ידידותית וחיובית היא המבחינה בין מערכות יחסים קרובות לאחרות. אי-ההסכמות עשויות להיבדל באורך הזמן, בעוצמה, בדרכי הפתרון ובשאלה אם בסיום הקונפליקט הילדים ממשיכים לשחק יחדיו. מריבות הן שיטה שבעזרתה ילדים מעבדים את התנאים של יחסיהם. הארת אי-ההסכמה ובירור חוסר הודאות חיזקו את המחויבות של הילדים ליחסים, וחברות יכולה להתשמר כאשר היחס בין ההסכמות לאי-ההסכמות נשאר חיובי לטובת ההסכמות.

בגיל הרך קיימת תופעה של יחסי חברות המתאפיינים בחד-צדדיות כלומר, השותפים בחברות אינם נהנים מהשוויוניות ומההדדיות המאפיינת חברות (משפטים מאפיינים: 'אני חבר שלך' או 'אני לא חבר שלך'). חברויות חד-צדדיות נפוצות מאוד בגיל הרך. לעיתים אחד השותפים רוצה לשחק עם ילדים אחרים, בעוד השני רוצה לבסס את בלעדיות הקשר; לפעמים הילד האחר אינו מגדר כחבר את הילד הצהיר על החברות. לכן, שמירה על שוויון בחברות היא אתגר מתמיד. תפקיד המבוגרים הוא לתווך לילדים לאט לאט כיצד משחקים באופן הדדי ובונים חברויות בריאות ומאפשרות.

גם בגיל הרך חברויות יכולות להסתיים. ילדים צעירים מצפים מחבריהם לשחק עמם ולבלות יחד זמן רב – במידה ותנאי זה אינו מתקיים החברות עלולה להגיע לקיצה. אך גם תחושת חוסר הדדיות, מצבים של דעות מנוגדות או התנהגות אגרסיבית יכולים להוביל לסיום החברות. הפגנת ביטויים של צער וכאב בתום החברות הינה התנהגות נורמטיבית, וכמבוגרים עלינו לסייע לילד להתמודד עם התחושות העולות בסיומה של חברות, להכיר ושיים אותן.

לסיכום,

תהליך בניית העולם החברתי של ילדים הינו תהליך מתמשך לאורך תקופת הילדות; במהלכו נרכשות מיומנויות חשובות להתפתחות הרגשית, החברתית והקוגנטיבית. חברות בקרב הגיל הרך נתפשת בצורה שונה מאפשר בקרב המבוגרים ועלינו לנסות לזכור זאת כאשר הילד חוזר מהגן ומספר לנו עם מי הוא שיחק היום. כמבוגרים המשמעותיים בחיי הילד, יש לנו כוח רב בעיצוב תפישת עולמו, ולכן יש חשיבות לתיווך בתוך התהליך המתמשך של בניית העולם החברתי. עלינו לסייע לילדים לבנות חברויות בריאות ומטיבות, ובד בבד לזכור כי גם לקונפליקטים קיים ערך בהתפתחות האדם.

בברכה,

כרמית זר

יועצת חינוכית לגיל הרך (M.A)