התפתחות חברתית בגיל הרך - דבריה של היועצת החינוכית

שיח בוקר במעון ויצ"ו אוניברסיטת ת"א 05.12.14, מפי הגב' איילת עמית

התפתחות חברתית

הילד מטבעו יצור חברתי - הוא מגיב לגירויים אנושיים כבר מימיו הראשונים לחיים. ההתפתחות החברתית של הילד נעוצה באינטראקציות המוקדמות עם הוריו. ילד מסוגל ליצור קשרים עם מבוגרים ממנו בטרם יוכל לתקשר עם בני גילו. חיי החברה של הילד סובבים, בראשיתם, סביב מבוגרים ממנו.

 

בעבר מקובל היה לחשוב שתינוקות צעירים אינם מסוגלים ליזום אינטראקציה או להגיב ליוזמות של בני גילם. היום ידוע, כי תינוקות נהנים להיות בחברת ילדים אחרים, הם מתבוננים ונוגעים זה בזה וישנם גילויי חיקוי תנועות וקולות. אצלנו בתינוקיה, הצוות עד להרבה גילויי אמפתיה: התינוקות נותנים אחד לשני מוצץ, מנדנדים אחד את השנייה בצלחת הוסטיבולארית, מגיבים לבכי של חבריהם ועוד. מכאן ששהות בקבוצה מביאה בהכרח למגעים חברתיים בין הילדים. כדי לסייע לילדים פתח יכולות אמפתיה, כדאי כבר בינקות להמליל לתינוק את הנעשה בזמן אינטראקציה טיפולית ובכלל: "חם לך? לכן את בוכה, בואי נוריד לך שכבה אחת שיהיה לך נעים..." , דרך סיפור או סיטואציה "עכשיו שי בוכה, למה הוא בוכה עכשיו?",

 

שלבים בהתפתחות המשחק החברתי

  1. משחק יחיד - כל ילד משחק לבדו
  2. משחק מקביל  - זה ליד זה - הילד מבלה זמן ניכר במשחק במחיצת ילדים, אך לא מנסה ליצור איתם קשר ממשי.
  3. צפייה - הילד מתבונן מהצד בפעולותיהם. ההתעניינות נראית פסיבית. שלב זה הוא שלב מעבר המכין את הילד לשלבים הבאים בהם הוא מצטרף למשחק
  4. הצטרפות - הילד מנסה להצטרף למשחקי ילדים.
    • הילד המצטרף מחקה את מעשי הילדים בקבוצה כדי להיראות כמותם ולהרגיש חלק מהם.
    • הילד מצטרף לשיחה המתנהלת בקבוצה העוסקת בפעילות מסויימת. עיקר הפעילות היא השיחה.
  5. משחק שיתופי פשוט - כמה ילדים העוסקים באותה פעילות.  כללי המשחק מתבטאים בהתנהגות הילדים -  חלוקת הצעצועים, המתנה בתור ועבודה משותפת. השיחה בין הילדים נסבה בד"כ על עניינים הקשורים למשחק.
  6. משחק שיתופי מורכב - אלו בדרך כלל משחקי 'כאילו' בהם לכל ילד תפקיד מוגדר ומוסכם מראש. ישנה הקפדה על החוקים והכללים של המשחק.

 

התפתחות התנהגות חברתית כרוכה ביציאה מהאגוצנטריות, והתפתחות היכולת לאמפתיה.

 

להלן הנושאים העיקריים שנידונו במפגש:

 

מוביליות בתפקידי משחק

עלינו לתת את הדעת למידת המוביליות של הילד בתפקידים במשחק. האם הילד משחק את אותו תפקיד עם חבריו (תמיד התינוק, תמיד החולה וכו'); אם כן, האם הוא עושה זאת מתוך בחירה ורצון? האם הוא מעוניין בתפקידים אחרים ולא מצליח להשיגם? במילים אחרות עד כמה הילד בשליטה.

 

כשרואים חזרתיות בתפקיד חשוב לברר עם הילד, בשיח לא שיפוטי "מה היית במשחק? היה לך כיף? היית רוצה להיות משהו אחר?' אולי לא ואולי כן. צריך לראות מה רצון הילד או הילדה, ולבדוק מה מקורו (טמפרמנט הילד? מחסור בכישורים חברתיים? צורך לרצות את החברים?) ולהתאים את התיווך הניתן לאותו ילד.

 

סוגי משחק נפוצים בכיתת הגן

יש מספר סוגי משחק תופסת שהילדים משחקים: תופסת שוטרים וגנבים, תופסת מכשפות, תופסת גיבורי על. המשחקים מבוססים על עולם הדימיון, ומהווים סובלימציה לפחדים של הילדים בגיל הרך. על המבוגרים הנוכחים (הורים או צוות חינוכי) לשים לב תוך כדי משחק האם יש ילד שמשחק תמיד באותו תפקיד 'רע' או קורבני? האם הוא בוחר בתפקיד או שהחברים מחליטים עבורו?

 

משחק רופאה וחולה – משחק נפוץ וחשוב. עלינו לתת לילדים לגיטימציה לשחק משחק זה, אך להגדיר כללי משחק: הבדיקה תמיד מעל הבגדים, לא נוגעים באיברים אינטימיים וכדומה.

 

תיווך בעת משחק חברים - חששות, שאלות ותהיות

סוגיית מקומו החברתי של הילד רגישה עבור הורים, ומעלה זיכרונות מחוויות ילדות (שלנו או של ילדים בכיתתנו). כהורים אנחנו לא בטוחים עד כמה עלינו להתערב באינטראקציות חברתיות: האם עליי לתווך את הסיטואציה לילדי? האם אני צריך לזרז את התהליך? האם הילד שלי פעיל ומשתף פעולה כמו שאני רוצה שיהיה? האם טיב המשחק צריך להדאיג אותי?

 

בהחלט ניתן לתווך ולחבר בין ילדים. למשל לילדים המשחקים משחק מקביל: "אתה מכין עוגה" ולחברו "אתה מכין פסטה" – "איזה כיף! ביחד יש לנו כאן ארוחה!".

 

על מידת התיווך ואופייו להיות מותאמים לילד:

  • למידת הצורך החברתי שלו – האם הוא אוהב להיות מוקף בכמות גדולה של ילדים או מסתפק בחבר שניים?
  • מה אופי המשחק המועדף עליו
  • טיב הסיטואציה ומדית ההרגל של הילד לשכמותה. למשל חגיגות יום הולדת של ילדים פחות קרטבית לאופי המשחק המועדף עליו. כמו כן, גם ילדי כיתת הגן עדיין זקוקים לעיתים שיסייעו להם להתחיל משחק, כל שכן בכיתות האחרות. התיווך יכול להיעשות

 

"היא לא רוצה לשחק איתי" /הוא לא רוצה לתת לי יד "

כאשר הילד פונה אלינו ומספר שילד זה או אחר לא רוצה לשחק איתו או לא רוצה לתת לו יד. עלינו לעזור לילד להתמודד, להעשיר את סל הכלים שלו לתגובה אקטיבית. על מנת שיבין שיש בידיו היכולת לשנות את המצב, ולמצוא דרך לעשות משהו מהנה – בין אם זה עם הילד שהדף אותו, בין אם זה עם חבר אחר במקום, ובין אם זה לבד.

 

במקביל חשוב לשקף לילדה את הסיטואציה: 'מדוע את חושבת שהוא לא רוצה לשחק איתך' את רוצה שהוא ישחק איתך? אפשר להציע לו משחק אחר/אפשרת להצטרף אליו למשחק, אפשר לחפש חבר אחר שנעים לך איתו/ לתת לה אופציות אולי לשחק במשחק אחר/ להצטרף אליו למשחק שלו/ לתת אופציה של לבד/ לדעת לקבל לא. לומר לילדנו ש"לא תמיד רוצים לתת לך יד" ולהימנע מלשקף לילד שנעשה לו עוול

 

חשוב לזכור – ילדים צעירים בד"כ אינם נוטרים טינה: ילדים שרבו עכשיו, עוד 10 דקות יכולים לשחק משחק שיתופי שמח והדדי.

 

איך היה היום בגן?

כשאנו אוספים את הילד מהמעון אנחנו סקרנים לדעת איך היה יומו. לרוב נקבל תשובה מאוד לקונית: "כיף" "טוב". מרבית הילדים, בדומה לנו, זקוקים לזמן מנוחה ועיבוד של כל חוויות יומם. הגן משופע בגירויים חברתיים, קוגניטיביים, שפתיים.... הילד שלנו במשך שמונה שעות מוקף בילדים וגירויים. ישנם ילדים שמיד וביוזמתם מספרים מה היה, וישנם ילדים שיספרו רק בשיח נינוח בזמן ניטרלי: כאשר אנחנו באוטו או במקלחת.

 

היעזרו בלוח התוכן בגן, במיילים מהצוות ובעבודות הילדים כטריגר לשיח עם הילד.

 

מודלינג של ההורים, אשר משתפים בחוויות יומם (משהו נעים ומשהו לא נעים שקרה לי היום) מייצר שיח פתוח, נינוח ולא שיפוטי מעודד את הילד לשתף.

 

נסו שהשאלות שאתם שואלים את הילדים יהיו פתוחות ככל הניתן, הקשיבו לילד, מה הוא אומר ישירות, מה במישור הסמוי, כיצד הוא מרגיש לגבי הדברים?

 

אמצעי נוסף ליצירת שיח עם הילדים הוא צפייה משותפת בתמונות מאפליקציית רימני. דרך התמונות ניתן לדלות אינפורמציה מבלי שהילד ירגיש 'נחקר'. לעיתים, קל יותר לילד לדבר על ילדים אחרים מאשר על עצמו. ניתן להצביע על חבר ולשאול שאלות על החבר: מי החברים של X ? איזה משחקים הוא הכי אוהב לשחק? האם את אוהבת גם לשחק איתו?

 

מומלץ להצליב אינפורמציה עם הצוות החינוכי. ההצלבת המידע נועדה לגלות אם יש פער בין חוויית הילד לבין המציאות. מעניין לשמוע כיצד הצוות רואה את הסיטואציה, האם היא נפוצה? כך מקבלים אינדיקציה לגבי יכולות הילד, חולשותיו והעדפותיו.

 

במידה ובאופן עקבי קיים פער – כדאי לברר ממה הוא נובע ולתווך בהתתאם.

 

כשחברים משפיעים לרעה

ילדים וילדות לומדים מחבריהם, באמצעות חיקוי, התנהגויות חיוביות ושליליות כאחד. אם הילד מחקה שפה לא נאותה של חבר ו'מביא' אותה הביתה, עלינו להעביר לו את המסר ש'אנחנו לא מדברים ככה'. שאלות כמו 'ממי למדת לדבר ככה'? בד"כ אינם מקבלות מענה, ונוטעות בילד תחושת אשמה. ואם הילד מתחבר עם ילד שמשפיע עליו לרעה? אנו מנסים להתערב לילד בבחירת החברים, או לפחות לכוונו.

 

המציאות בשטח מראה שיש משהו שמחבר בין הילדים, כל חבר ממלא עבור זולתו איזשהו צורך. לעיתים הילד ה'פרוע' מספק לחברו אפשרות לעשות דברים שהוא עצמו רוצה אך אינו מעז. במסגרת המעון ניתן לשלוט בקירבת החברים בזמן פעילות מאורגנת כגון מפגש או ארוחות, אך לא בזמן משחק חופשי, שאז הילדים בוחרים במה לשחק, היכן ועם מי.

 

'אתה קטן!'

סוגיית הגודל והגיל מעסיקה מאד את הילדים מגיל שנתיים וחצי עד 6. כאשר אנו שומעים את ילדנו אומר לילד 'אתה קטן' עלינו להגיב כמו לשמע קללה, מכיוון שמבחינת הילדים זה כינוי גנאי. ניתן להפנות את תשומת לבם לכך שכל אחד ואחת הם גם קטנים וגם גדולים (אני קטנה מסבתא אבל גדולה ממך/ אבא גבוה ממני אבל הוא יותר צעיר ממני), להגיד"היא לא קטנה היא איתך בגן" או  "אתם כולכם בקבוצת הבוגרים".

 

לגבי הילד הפגוע, הביעו אמפתיה, בדקו מה הוא מרגיש, עזרו לו על ידי חיבור למציאות 'היא אמרה שאת קטנה. את חושבת שאת קטנה?' חשוב ללמד גם את הילדה 'לעבור הלאה', לצאת מהעלבון ולבחור מה לעשות בהמשך. כדי שהילדה לא תפסיד פעמיים - גם מהעלבון וגם מתשומת לב רבה מידי לעניין.

 

כמה חברים ילד צריך?

כמה שהוא רוצה! עבור ילד אחד 8 זה מעט, ואחר מסתפק בחבר או שניים.

 

כדאי לדאוג שלילדנו יהיה יותר מחבר אחד כדי שלא יפתח תלות רק בו (אם החבר נעדר היום מהמעון – הוא עלול למצוא עצמו בודד).

 

ואם הילד משחק לבד לאורך היום במעון?

 

זה תקין לחלוטין. הילדים מוקפים בחברים הרבה שעות. לגיטימי לשחק חלק מהזמן לבד וחלק עם חברים. אם הילד כל היום משחק לבד – מומלץ להתייעץ עם הצוות החינוכי, ולחשוב כיצד ניתן להעצימו חברתית.

 

 

חברים אחרי הצהריים

בגילאי גנון וגן, מפגש פעם בשבוע אחה"צ עם חבר אחד (לא חבורה) הוא מספיק. עם הגיל עולה המינון והילדים מבקשים או קובעים בעצמם יותר מפגשים חברתיים. ניתן להתייעץ עם הצוות החינוכי איזה חבר כדאי להזמין – עם מי הילד משחק בגן? למי יש טמפרמנט מתאים ויכולה להיות כימיה.

 

במפגש הראשון על ההורים להנמיך ציפיות – בד"כ האורח נהנה ממגוון המשחקים שיש לחברו בבית, ופחות מתעניין במשחק משותף. במפגשים הבאים תהיה יותר אינטראקציה.

 

למפגש 1:1 יש אפקט חיובי על תקשורת הילדים בגן. הם משחקים יותר יחד ביום המפגש ('נכון היום אתה באה אלי?') ולמחרת (נכון אתמול הייתי אצלך בבית?')

 

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive