משולחן היועצת - התמודדות עם מעברים

קיץ הוא זמן של שינויים ומעברים: עוברים דירה, נוסעים לנופש, משפצים את הבית, וכמובן - נפרדים ממסגרת חינוכית אחת ועוברים לאחרת. כיצד נערכים לשינוי? מתי מתחילים להכין את הילדים ואיך? האם ניתן לערוך כמה שינויים במקביל? מאיזה גיל הילד מבין מה קורה? כיצד מציבים גבולות בתקופה של שינוי? שאלות רבות המצויות בזיקה לסוגיית פיזור העמימות סביב שינויים.

דוגמה: בשבועיים האחרונים חגגו בכל הכיתות במעון מסיבות סיום שנה. הילדים נערכו לקראת המסיבות, למדו שירים חדשים, ולקחו חלק פעיל – בהתאם לגיל – בקישוט ובהכנות. הילדים היו חשופים להתרגשות של הצוות החינוכי וההורים לקראת המסיבה, במהלכה ואחריה.

ומה הם מבינים מכך? ככל שגיל הילדים מבוגר יותר, הילדים מבינים יותר את אשר מסמלת מסיבת הסיום.

העמימות אצל הצעירים (תינוקיה ופעוטון) נובעת מכך שהם נסמכים בעיקר על ההתנהגות הבלתי מילולית של המבוגרים הסובבים אותם. העמימות גוברת מעצם העובדה שבפועל טרם נערכה כל פרידה, שגרת הגעתם למעון נשמרת כפי שהיא. אין משמעו של דבר שלילדי הגן יותר קל. עם ההבנה מגיעות שאלות רבות וחששות מהעתיד להגיע. 

עלינו – בגן ובבית – להתאים את ההכנה לגיל הילד, תוך התייחסות להתפתחותו הקוגניטיבית והרגשית.

 עקרונות הכנה לשינוי:

א. להכין מראש את הילד לקראת השינוי

• הכנה מילולית, המחשה באמצעות בובות, ספרי ילדים, סיורים מקדימים בשכונה החדשה / בסביבת הגן החדש, צפייה בסרטונים רלוונטיים באינטרנט וכדומה.
• ככל שגיל הילד גדול יותר, כך ההכנה נערכת מוקדם יותר והיא מפורטת יותר.

​​

ב. להכין את הילד בצורה מאוזנת

• להציג הן את הצדדים החיוביים והן את הקשיים הצפויים.
• עיסוק במינון המתאים – מעט בשלב ראשון ולהרחיב את השיח עם ההתקרבות למועד השינוי.

​​

ג. להפגין נוכחות בסביבת הילד – במיוחד אם משתנה הסביבה הפיזית (מעבר דירה, חופשות).

​

ד. לתווך לילדים את תגובות המבוגרים – להסביר את דמעות ההתרגשות, את הגעגוע, את ריבוי המשימות שמאפיין את התקופה, את השמחה, ההתלבטויות והתקוות. ​להוות דוגמא לילדים מבלי להעמיס עליהם דאגות שאינן תואמות גיל. 

תקופת שינוי, חרף הקשיים שהיא מציבה בפני הילד, מחייבת הקפדה על הצבת גבולות ושמירה על שיגרה, אשר נוסכים בילד ביטחון. היישום של עקרונות אלה במעון נעשה בראש בראשונה בכך שהשיגרה נשמרת באדיקות עד היום האחרון ללימודים: סדר היום עקבי, כללי ההתנהגות נשארים כשהיו וכדומה.

כיוון שהקיץ מאופיין בפעילויות ייחודיות, הצוות מעדכן במפגש הבוקר את הילדים מה צפוי להם היום. שיתוף הילדים מספק תחושת שליטה, ומסייע לילדים להשתלב בפעילות בהצלחה.

הצוות מדגיש את סדר הדברים: קודם נצא לחצר, אח"כ נוציא שולחן מים, כשניכנס לגן – נערוך מפגש,  לפני האוכל נהיה בחדר לגו וכן הלאה. בפני הצעירים מומלץ לחזור על הסדר שוב בעוד צמתים בסדר היום. הבוגרים – מסתפקים בד"כ בפעם אחת.

תחום נוסף בו באים לידי ביטוי השינויים קשור לפרידות בבוקר ובסוף היום. לקראת סוף השנה אנחנו חווים התחדשות של קשיי פרידה, בדומה לאלה של תחילת השנה. חשוב לשמור על רוגע, לגבש טקס פרידה קבוע, לשתף את הילד והצוות מהו הטקס, ולהתמיד בו.

היבט אחר שנותנים עליו את הדעת קשור לחיזוק כישורים שיסייעו לילד בשלב ההתפתחותי הבא שלו. הביטוי המרכזי לכך הוא עידוד לעצמאות – מוטורית וחברתית.

זכרו – רוב הילדים מסתגלים במהירות, ובד"כ מהר יותר מאיתנו המבוגרים. אם נלווה אותם ברגישות, תוך עירנות לפחדים שעלולים לעלות (חרדת נטישה, פחד מרעשים, פחד מחושך), נקנה להם כישור חיים – היכולת להסתגל לשינוי.

שיהיה קיץ נפלא!

איילת עמית