מה התרחש לאחרונה? יוני 2020

המדריך הקטן לחודש יוני, 2020

 

מה התרחש לאחרונה ?

הקיץ כבר כאן ואנו מסתגלים אט אט לשגרה שונה ומוזרה, שגרת קורונה. המעון נפתח בשליש הראשון של חודש מאי, והלב צהל במפגש המחודש עם הילדים והצוות החינוכי. בשובנו לפעילות, חגגנו עם הילדים את ל"ג בעומר ואת חג השבועות. החודש נפתח את המידעון בשיר "יש לך שמש" מילים: שמרית אור לחן: מוטי המר ודוד קריבושי.

 

על ספסל בגן יושבת ופרחים בשערה

שרה עם הרוח הקרירה.

ועיניים צוחקות לה, נמשים בקצה אפה

ושורק לה שחף מכפה.

 

אם יש לך שמש, יש לך שמש

יש לך שמש בליבך

בוא והושט לה את ידך.

 

 

חתלתול אחד מופיע בא מעץ שבשדרה

הוא מביט בשקט לעברה.

היא על הספסל יושבת ושקועה בחלומות,

ועיניה אט נעצמות.

 

אם יש לך שמש...

 

 

 

אתם מוזמנים להאזין לשיר עם הילדים, בביצוע מקורי של גלי עטרי.

 

 

שישי בא לגן

לאחר הפסקה קצרה, התקיימה החודש הרצאה נוספת החודש במסורת שישי בא לגן, ב ZOOM. פרופ' דורית ארם, ראש מגמת הייעוץ החינוכי, בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב שוחחה עם ההורים על קריאת ספרים לילדי גן. במסגרת ההרצאה דנו בין היתר במשמעות הדרך שבה הורים בוחרים ספרים לקרוא לילדיהם ומאפייני השיח בז'אנרים שונים וחשיבות אופי השיח הורה-ילד בעת קריאת ספר להתפתחות רגשית-חברתית של ילדים בגיל הרך.

 

למידה והפעלות

בכיתת פטל


נהנו התינוקות מפעילות עצמאית וספונטנית עם משחקי מים, באמצעותה הם מאמנים את השרירים, מפתחים את החושים (מגע), עורכים היכרות עם סביבה חדשה (רטובה) ולמידה של מושגי יסוד וחוקים פיסיקליים לדוגמה מה צף על פני המים ומה שוקע.

 

 

 

 

 

בכיתת תות

 

התנסו התינוקות במשחק חופשי במרחב הטבע.  המשחק המשותף, מזמן רגעים יפים של שיתוף בין חברים, תורות ועניין רב לצד פעילות מוטורית ופיתוח מיומנויות קשר עין יד. ילדי תות גם נהנו מפעילות מהנה של צביעה, ומגע עם צבעי אצבעות, והדבקה על לוח

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בכיתת אגס

 

בחג השבועות הכיתה לבשה לבן. הילדים למדו הילדים על סמלי חג השבועות באמצעות פעילויות שונות ומגוונות. הם הרכיבו פאזל, הכינו ארוחת ביכורים, וארוחה מסורתית ברוח החג.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בכיתת תפוח

 

הכינו הפעוטות 'סל ביכורים' צבעוניים מלאי כל טוב. דינה המחנכת, הסבירה והדגימה לילדים כיצד מדביקים ויוצרים סל מלא מחלקי מדבקות קטנים.  הפעילות תרמה למיומנויות הקשב והמוטוריקה העדינה של הפעוטות. בקבוצות קטנות, לשו הילדים בצק טרי עם סימה, אשר הדגימה כיצד מכינים בצק מקמח, מים, שמן ומעט מלח. הילדים בחרו להוסיף צבע ולהתנסות בלישה של כדורים וטבעות.

 

 

 

בכיתת דובדבן

בחצר הכיתה התקיימה פעילות משותפת של פולי עם עם הילדים באוירה משוחררת ונעימה. הילדים אחזו במכחול וציירו בישיבה על הדשא ובעמידה. פעילות זו  מטפחת מיומנויות מוטוריות גסות ועדינות ומחזקת את חגורת הכתפיים.

 

 

 

 

 

 

חוגים

יוגה: שיעור יוגה החודש הקריאה המדריכה את הספר "טיגר טיגר האם זו האמת?" מאת ביירון קייטי. באמצעות הספר, למדו הילדים על רגשות ומחשבות וכיצד ניתן לשפר את מצב הרוח. בנוסף, הילדים תרגלו והתמתחו כמו הנמר. המדריכה הביאה עימה גם את צנצנת הקסם לתרגול מיינדפולנס, והדגימה מים סוערים  וגועשים, אשר דרכם לא ניתן לראות, לעומת מים רגועים וצלולים, בהם הראייה טובה,  בדומה למצבים של  סערת רגשות.

ליווי התפתחותי: במפגש החודש תרגלו הילדים תנועה התורמת להבנת המושגים גדול וקטן בעזרת כדורים בגדלים שונים. כמו כן תרגלו מיומנויות משחק ותקשורת. במהלך המפגש הילדים התהפכו וזחלו זחילת גחון לגירוי מערכת שיווי המשקל. מערכת שיווי משקל מפותחת מקנה תנועה בטוחה יותר במרחב, תורמת ליציבות ויכולות מוטוריות שונות.

תיאטרון סיפור: החודש, נהנו הילדים במסגרת החוג הילדים צפו החודש בהצגה "נרקיס מלך הביצה", סיפורו הקלסי של לוין קיפניס.  הסיפור מתרחש בביצה מלוכלכת ובה חי המלך צפרדע לצד פרחים נוספים, ונרקיס שמצטרף אל הביצה. ההצגה מלמדת על עזרה לזולת מתוך רצון טוב וללא אינטרס אישי. בהצגה שולבו אלמנטים של מוסיקה, שירה ותנועה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חיות והפתעות (אחת לשבועיים): בחוג, המדריכה סיפרה תחילה באופן כללי על בעלי חיים, הזקוקים לטיפול, מזון ודאגה לצרכים שלהם. למפגש החודש הביאה המדריכה אוגרים רכים ועדינים. הילדים היו מרותקים לנוכח חוש ההתמצאות והתושיה שגילו במבוך. הילדים למדו על אורח החיים של האוגרים, מזונם וסביבתם הטבעית.

 

 

 

 

 

 

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

 

 

אני אוהב לחפש

 כתבה: מרים רות, איירה: אורה אייל

"אם תשאלו את אהוד, מה אתה מחפש? מה הלך לאיבוד? אהוד יחייך ויגיד: אני תמיד מאבד -ומחפש תמיד...אני מחפש וגם מוצא לא בדיוק מה שאני רוצה." פעמים רבות אנו מאבדים חפצים, והחיפוש מלווה בתחושה לא נעימה. אהוד דווקא אוהב לחפש והופך את החיפוש להרפתקה, ואת המציאה – לחגיגה.

 

 

 

 

 

 

 

המלצה לפעילויות
מרים רות טענה כי "מפגש של ילדים עם דמויות ספרותיות שונות מרחיב את ניסיון חייהם ומעמיק את היכרותם האינטימית עם בני אדם". קריאה משותפת של הסיפור מזמנת שיחה עם ילדיכם על רגשות מיוחדים כלפי חפצים, בעלי חיים או צעצועים. תוכלו לשאול את ילדיכם: האם גם אתם מאבדים חפצים? האם גם לכם קרה, שמצאתם משהו אחר, טוב ומשמח לא פחות מזה שאיבדנו? ומהן הרגשות המלווים מצבים אלו?

האיורים המלווים את הסיפור מרמזים על ההבדלים במצבים של  חיפוש ומציאה. עמודים בהם אהוד מחפש, מאוירים בשחור-לבן, ועמודים שבהם הוא מוצא, צבעוניים ושמחים. תוכלו לבקש מילדיכם לחפש באיורי השחור-לבן את החפצים שאהוד מצא: הכלבלב, ההגה והצפרדע.

עם הילדים תוכלו להכין "תיבת אוצר", בה יבקשו לשמור מציאות כמו עלים יבשים, ברגים, אבנים וצעצועים קטנים.

בקריאות חוזרות של הסיפור במעון, ביקשנו מהילדים למצוא במרחבים השונים כדורים וצעצועים שונים. הילדים נרתמו בשמחה, ושבו בידיים מלאות עם כדורים צבעוניים, מכוניות ואף עלים בצבעים שונים.

גם במשחק מחבואים, הפעוטות הסתתרו בחצר המעון כשהם מכסים את פניהם, ובעצם כלל לא התרחקו וחיפשו מקום מחבוא. התנהגות זו קשורה למושג "קביעות אובייקט". לפי פיאז'ה (פסיכולוג אשר חקר את מושג האובייקט אצל תינוקות וילדים), מהלידה ועד גיל שנתיים ילדים רוכשים בהדרגה הבנה בשלה של קביעות האובייקט. עד גיל 4 חודשים תינוק עוקב במבטו אחר אובייקטים, ואף מושיט לעברם יד אם הם קרובים אליו, אולם אם האובייקט מוסתר בחלקו, או נעלם לרגע התינוק יאבד עניין בו. בגיל 4-8 חודשים התינוק יתעניין גם באובייקט מוסתר חלקית אך אם האובייקט יהיה מוסתר במלואו העניין בו יפסק והתינוק יחפש עניין אחר. מגיל 8 חודשים עד שנה התינוק כבר מחפש אחר אובייקטים מוסתרים. שלב זה מאופיין בתיאום של התנהגויות לכיוון מטרה, אם נכסה צעצוע בשמיכה התינוק יזיז אותה על מנת למצוא את הצעצוע. אך הבנת קביעות האובייקט כנראה עדיין לא שלמה, משום שהתינוק ימשיך לחפש צעצוע במקום בו הוא רגיל למצוא אותו, גם אם יראה אותנו מחביאים אותו הפעם במקום אחר. הטעות הזו מתוקנת בשלב הבא. בין גיל שנה לשנה וחצי הפעוט יעדיף לחפש את האובייקט במקום בו ראה אותו לאחרונה, אך עדיין אין הבנה של מה שיכול לקרות לאובייקט כשהוא מחוץ לטווח הראייה. אם פעוט בגילאים אלה יראה אותנו מחביאים כדור מאחורי הספה הוא יחפש את הכדור במקום בו הוא ראה אותנו מניחים אותו, אך אם הוא לא יהיה שם התינוק יפסיק לחפש, ולעיתים קרובות יגיב בכעס או אכזבה. עד גיל שנתיים הילד רוכש הבנה מלאה של קביעות האובייקט. הוא יכול לדמיין תנועה של אובייקט גם כשהוא נסתר מעיניו, ולהרחיב את החיפוש אחר האובייקט שנעלם.

מקורות

סרוף א', קופר ר', דהארט ג' (1998). התפתחות הילד טבעה ומהלכה, האוניברסיטה הפתוחה.

אפטר א', הטב י', ויצמן א', טיאנו ש' (1998). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון- אוניברסיטת תל-אביב.

כתבה: גליה מעודד קראבאנוב, יועצת חינוכית מעון אוניברסיטה

 

 

מאמר החודש

כמדי חודש, להלן תקציר של מחקר מטה-אנליזה, הבוחן  התנהגויות הוריות וטיפוחה של שפה בקרב ילדים רכים. המחקר מבקש להעריך כיצד היענות רגישה (היכולת של ההורה לתפוס ולפרש את האותות והרמזים של הילד ולהגיב להם) והתנהגויות של חיבה ורגש חיובי (מגע ומעורבות), קשורים לכישורי שפה של ילדים ולהפנות זרקור אל הורות רגישה המסייעת לרכישה של שפה   למאמר המלא>

התפתחות שפתית מוקדמת תומכת בהצלחה קוגניטיבית, אקדמית והתנהגותית, מאוחרת יותר, כאשר זיהוי מנבאים ברי שינוי הקשורים לרכישה של שפת ילדים, בכוחם לשפר שיטות עבודה המקדמות את התפתחות השפה.  מטרת המחקר היא לבחון תוצאות של מחקרי תצפית אשר בחנו התנהגות הורים ושפה של ילדים בגיל הרך.  במחקר היו 2 מדדים תצפיתיים להתנהגויות הוריות: היענות רגישה והבעת חיבה לצד מדדים להתפתחות שפת הילד. נתונים חולצו מתוך 37 מחקרים. המחקר מראה היענות רגישה והורות רספונסיבית קשורה לשפת ילדים באופן מובהק, ונמצאה גבוהה יותר מאשר חמימות הורית, בפיקוח על מיצב משפחתי. ממצאי מחקר זה תומכים בתיאוריות המתארות כיצד הורות רגישה מסייעת ללמידה ורכישת שפה.

Madigan, S., Prime, H., Graham, S. A., Rodrigues, M., Anderson, N., Khoury, J., & Jenkins, J. M. (2019). Parenting behavior and child language: a meta-analysis. Pediatrics, 144(4).

 

 

 

משולחנה של היועצת החינוכית

יחסים חברתיים של ילדים בגיל הרך

"לא טוב היות האדם לבדו"  אומר הפסוק הידוע, ואכן בני האדם ידועים בתור יצורים חברתיים. בעבר מקובל היה לחשוב שמערכת היחסים החברתיים מתפתחת מהשנה השלישית לחיים של הפעוט. אולם, תפיסה זו השתנתה ככל שהיו לחוקרים הזדמנויות לצפות בהתפתחות יחסים חברתיים בין תינוקות ופעוטות כבר במהלך השנה הראשונה והשנייה לחיים במסגרות קבוצתיות עם בני גילם, החל מחדשי החיים הראשונים. החיים ביחד במסגרת החינוכית מייצרים תנאים מיוחדים שמעודדים חברויות ולמידה זה מזה. יחסים אלו מספקים הזדמנות ייחודית לילד לפתח יכולות של שיתוף פעולה ותחרות, מנהיגות, פתרון קונפליקטים ויכולת להושיט עזרה למישהו שנזקק לה. יחסים עם בני הגיל מאיצים התפתחותם של כישורי תקשורת, הבנה רגשית-חברתית, הבנה של חוקים חברתיים ושל נורמות התנהגות חברתיות. אך מעל לכל, למערכות היחסים עם ילדים אחרים יש השפעה רבה על התפתחות הדימוי העצמי החברתי של הילד ועל תחושת הערך העצמי שלו.

מהי אותה יכולת חברתית אצל ילדים צעירים? רוב ההגדרות "למושג יכולת  חברתית", מתמקדות ביכולת של הפרט ליצור ולשמר יחסים הדדיים ומספקים עם בני גילו (1997, (McClellan & Katz, בעל יכולת להבנת הזולת, ויכולת תקשורת יעילה הן עם מבוגרים והן עם בני גילו. מי שיש לו יכולות כאלו יודע להתאים את התנהגותו לאחרים במצבים חברתיים שונים, וגם מפיק הנאה רבה ממגעים חברתיים. ילדים עם יכולת חברתית טובה יוזמים מגע חברתי ביעילות ומיטיבים להצטרף למשחק עם בני גילם. כאשר ניסיון הצטרפות כזה אינו עולה יפה, הם עומדים יפה בדחייה, חוזרים ומנסים להצטרף בדרך אחרת. יש להם אסטרטגיות משחק מפותחות ובדרך כלל הם מצליחים לענות על צרכיהם האישיים ולהשיג את מטרותיהם במהלך מגע החברתי. ילדים אלו זוכים לרוב גם להערכה ופופולאריות בעיני ילדים אחרים.

היכולת החברתית מתבססת על יכולת רגשית.  ילדים בעלי יכולת חברתית גבוהה, לפי דנהאם ועמיתיה (Denham et al., 2012) אלו הם ילדים שיש להם הבעה רגשית ברורה, והבעה הנוטה להיות חיובית - כזו ש"מזמינה" את הזולת למגע חברתי. יש להם הבנה רגשית שמאפשרת להם להתייחס באופן קשוב ואוהד למצבו של האחר. יש להם גם יכולת לווסת את רגשותיהם בגמישות וביעילות, ולמתן אותם במצבים חברתיים סוערים – הן במצבים המעוררים מצוקה או תסכול, והן ברגעים של התלהבות והשתוללות. הקשר בין היכולת החברתית והיכולת הרגשית הוא מעגלי, כך שהיכולות בתחום הרגשי מסייעות להצלחת הילד בעולם החברתי, ומגעיו החברתיים של הילד מאפשרים לו לתרגל ולשכלל את היכולות הרגשיות שלו.

המגע הראשון עם הסביבה. הקשר הסביבתי הראשון של התינוק מופיע בגיל חודש בערך, עם החיוכים הראשונים. החיוך הוא אמצעי לאינטראקציה מידית שהתינוק לומד תוך מספר שבועות לעשות בו שימוש, לקרב אליו אנשים ולגרום להם להישאר לצידו. בחודשים שלאחר מכן מצטרף הצחוק, קולות המלמול, ויצירת קשר עין. התחלה זו מהווה ציון דרך משמעותי ביותר בהתפתחות החברתית של הילד. זהו השלב בו הילד לומד לבנות יחסי אמון עם האחר, הוא חש את הביטחון, וכן מתחיל ללמוד על יכולתו לשלוט ולהשפיע בתוך יחסים בינאישיים.

רמת המגעים החברתיים בין ילדים. ככל שהילד גדל, המגעים החברתיים שלו עם ילדים אחרים נעשים מורכבים יותר, עשירים יותר וממושכים יותר. כבר בימים הראשונים לחייהם תינוקות מתייחסים לבני-גילם, החדשים הראשונים לחייהם הם מתבוננים זמן ממושך, נוגעים, או מנסים לקחת חפץ מידיו של התינוק האחר. אין כל ספק שתשומת הלב שלהם לבני גילם שונה מתשומת הלב שהם מעניקים לחפצים או למבוגרים בסביבתם. עם השנים רמת המגעים החברתיים נעשית גבוהה יותר, והעניין המיוחד של הילד בבני גילו מקבלת גוונים נוספים.

שני גורמים קובעים את רמת היחסים החברתיים:  משך האינטראקציה - עד כמה הילד מצליח ליזום מגע חברתי ולשמור עליו לאורך זמן, ומידת המורכבות של היחסים: למשל, האם המשחק הוא מקביל הוא משותף.

מהן היכולות הנדרשות מהילד על מנת לקיים מגעים חברתיים עם ילדים אחרים?

לדעת ליזום קשר – לדעת כיצד ליצור מוקד התעניינות משותף – עם ילד אחר, או עם מספר ילדים אחרים. הילד צריך לזהות מה מעניין את החבר או שעליו להצליח להסב את תשומת לבו של הילד האחר ולמקדו במה שמעניין אותו עצמו ברגע מסוים. הוא צריך למצוא דרך להצטרף ליד האחר ואם אינו מבין מה מעסיק אותו – לדעת לבקש אינפורמציה שתבהיר את כוונות החבר.

לדעת להתמיד ב"קשב המשותף"  – (Joint attention) לא להיות מוסח בקלות ולא לאפשר לאחר לאבד עניין בנושא המשותף. הילד צריך להיות מסוגל לסנן כל מיני הפרעות רקע וגם לעזור לחברו לא להיות מוסח. עליו להמשיך ולקיים את המגע עם החבר תוך שמירה על מיקוד משותף בנושא המשותף ולעקוב אחר השינויים בהתעניינות של האחר.

להיות מודע לרגשות ולכוונות של השני – להבין את הבעותיו הרגשיות של הילד האחר ואת משמעותם לגבי רצונו וכוונותיו. להבין שייתכן ולילד האחר יש רגשות, כוונות וזווית ראייה שונה משלו עצמו, ולהתנהג בהתאם להבנה זו.

תפקידים משלימים – לדעת לתזמן את הפעולות שלו עם אלו של האחר. כל שותף מביא למגע החברתי את מה שמעניין אותו ורצוי לו. כדי שהמגע יתמשך או יתפתח למשחק משלים כל שותף חייב בו זמנית להגיב גם לרצונות ולכוונות של האחר.

להכיר את "כללי המשחק" המוסכמים – כללים ידועים מראש, או כאלו שהילדים יוצרים בעצמם.

לעמוד בתסכולים ולווסת את רגשותיו – כך שיוכל לשלוט בהתנהגותו בזמן המגע החברתי ולנווט אותה בהתאם להבנתו את ההקשר החברתי, או בהתאם לכללי המשחק החברתי המוסכמים. שליטה זו חשובה כדי שילדים יצליחו לשמור על משחק ממושך ומורכב.

פתרון קונפליקטים – להיות מסוגל לנהל משא ומתן במצבים של התנגשות בין רצונות ואי הסכמה.

כיצד מבוגרים יכולים לסייע לילדים לקדם יכולות חברתיות?

  • מתן פידבק חיובי - חשוב ליצור מפגשים חברתיים עם חבר ולמשב את הילד ולחזקו בכל פעם שהתנהג בצורה חברתית מקובלת. הקפידו להחמיא לילדיכם לעיתים קרובות, על ידי פעולה זאת תעצבו באופן טבעי את אופיו של ילדיכם ותקנו לו דימוי עצמי חיובי. ילד הגדל בתחושה כי הוא ומעשיו חיוביים יפתח דימוי עצמי גבוה ויחוש בנוח יותר גם להחמיא לאחרים.
  • פיתוח הסבלנות כלפי האחר אתרו מצבים שונים בחיי היומיום שלכם ושל ילדיכם שבהם הילד צריך להתמודד עם נוכחות של אדם נוסף. למשל, כאשר עליו להמתין לתורו במשחק קלפים או לגלוש במגלשה, להפסיד בכבוד במשחק וכדומה. נצלו מצבים אלה כדי להסביר לילד מה ההתנהגות המצופה ממנו, ואל תשכחו לשבח אותו כאשר הוא מצליח להתנהג כראוי.
  • שיפור התכונות החברתיות הרצויות - עודדו אצל הילד את כישורי המנהיגות, למשל הציעו לגננת להעניק לילד את תפקיד בגן. טפחו את חוש ההומור של הילד על ידי כך שתצחקו בכל פעם שהוא מספר משהו מצחיק. זה יעניק לו ביטחון עצמי רב הדרוש לו בחברה.
  • נקטו במעורבות מתונה במריבות בין ילדים - המריבות הן חלק בלתי נפרד מיחסי החברות בין הילדים. חלק גדול מהלמידה החברתית אצל פעוטות וילדים מתבצע דרך אותן מריבות. כך הם לומדים חוקים ונורמות חברתיות, כך הם גם מפנימים שקיימת הזכות לכעוס וניתן להשלים אחר כך. חשוב כי ההורים יתערבו כמה שפחות במריבות אלו, לא ישפטו ולא ינסו להכריע מי צודק ומי התחיל במריבה. תפקיד ההורים לתווך בין הילדים ולהציע פתרונות שניתן יהיה להשתמש בהם גם בעתיד. פתרון בנוסח: "מי שמכה אותך תחזיר לו בחזרה" בהחלט לא יעיל ומעביר מסר אלים ובעייתי. בעזרת מעורבות מתונה, ילמד הילד בהדרגה לפתור מריבות ולהסתדר ללא עזרת המבוגרים.
  • בלי לחץ – הורים שלוחצים מדי על הילד לקיים קשרים חברתיים ומנסים לשדל אותו לשחק עם חברים ולוותר על צעצועיו אישיים, בעצם משדרים לו כי הקשרים החברתיים שלו בעייתיים. הלחץ הזה עלול לגרום לילד לחוות את הקשר החברתי כמשהו מעיק ולא נעים ולפתח התנגדות כלפי חברים וחברה בכלל.
  • הרגלים מהבית - ילדים רוכשים מיומנויות חברתיות בעיקר מהתנסויות בבית. ילד שחי באווירה של שיתוף פעולה ועזרה הדדית בבית, סביר להניח כי יפנים את הנורמות הללו גם ליחסים עם בני גילו.
  • גיוס צוות הגן לעזרה - בגיל הרך יש לצוות החינוכי השפעה רבה על תפיסת המעמד החברתי של הילדים. אם אתם מרגישים שקיימת בעיה, שתפו את הגננת. ניתן להציע לה להטיל על הילד משימות אשר ייצרו אינטראקציה חברתית בינו לבין שאר הילדים בגן. לדוגמה, אפשר להציע שבכל בוקר הילד יהיה אחראי על חלוקת הצבעים, הסינרים או הדפים בגן.
  • ילדים ביישנים - לסביבה עשויה להיות השפעה מכרעת על מהלך החיים של ילד ביישן. אין טעם לכעוס, לגעור או ללעוג לילד ביישן, ואין להפגין סימני אכזבה. במקום זאת, רצוי לחשוף אותו בהדרגה, צעד אחר צעד, למצבים חברתיים מגוונים ולעודד אותו להשתתף בהם, תוך מתן חיזוקים רבים על כל צעד שהתקדם בו.

לקריאה נוספת מומלצים בחום האתר בפייסבוק והספרים (גם מקוונים) של עדה בקר.

 

מקורות

בלציאנו נגרין, פ' (2014). כיצד נתמוך ונעודד כישורים חברתיים אצל ילדנו, נדלה מאתר: http://madcafe.co.il/

בקר, ע' (2009) עם שיחקת היום בגן – עולמם החברתי של ילדים בגן, מכון מופ"ת

רוזנטל, מ', גת, ל' (2009). לא נולדים אלימים – החיים הרגשיים חברתיים של ילדים קטנים, הקיבוץ המאוחד

Denham, S. A., Bassett, H. H., & Zinsser, K. (2012). Early childhood teachers as socializers of young children’s emotional competence. Early Childhood Education Journal, 40(3), 137-143.

Katz, L. G., & McClellan, D. E. (1997). Fostering children's social competence: The teacher's role. National Association for the Education of Young Children.

 

כתבה: גליה מעודד קראבאנוב, יועצת חינוכית מעון אוניברסיטה

 

רעיונות לפעילויות העשרה

 

מבוך תירס מתוק בפרדס נס ציונה. אטרקציה חדשה לילדים ולכל המשפחה. המבקרים יוכלו ליהנות מרכיבה על פוני, רידוד בצק ואפית פיתה, טיול טרקטור ועגלות.  השטח גדול מאוד ולכן לא נוצרת בו התקהלות וישנה הקפדה על שמירת תנאי התו הסגול של משרד הבריאות. לפרטים נוספים>>

 

 

 

 

 

 

 

רשימת ספרים מומלצים לקריאה עם ילדים בגיל הרך

"האריה שאהב תות"/ תרצה אתר

"תזהר שם, צומי!"/ ג'אן פירנלי

"לילה טוב נמר קטן"/ קייט בנקס

"ברלה ברלה צא החוצה"/ פנינה קז

"איילת מטיילת", "חנן הגנן"/ רינת הופ

מעשה בחמישה בלונים" מרים רות

"תירס חם" של מרים רות,

"כספיון הדג הקטן"/ פאול קור,

 "איה פלוטו"/ לאה גולדברג,

"הזחל הרעב"/ אריק קרל.

"לקוף יש בעיה"/ ג'וליה דונלדסון

"גן חיות הקסום"/ פאול קור

"הדב ממשיך לנחור"/ קרמה ווילסון

"מרק דלעת"/ הלן קופר

"גן גורים"/ רפאל ספורטה

"איפה פינוקי" וספרי פינוקי השונים/ אריק היל

"קרמר החתול ישן כל הזמן"/ מאיר שלו. 
פילים בכל מיני צבעים", "אין אריות כאלה", "בובי בוא בובי לך"  - אמי רובינגר.

"סיר הסירים"/ מיריק שניר

 "ההר דיגי-דיגי"/ נעמי בן-גור (משחק דגדוגים)

 "איפה גברת זרת"/ שולה מודן (משחק אצבעות)

"תנחש כמה אני אוהב אותך"/ סם מקברטיני

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>