מה התרחש לאחרונה? אוקטובר 2019

מה התרחש לאחרונה ?

חודש אוקטובר עבר בנעימים, עם מגוון פעילויות וחוויות לפעוטות ולפעוטים. מזג האוויר החל להתקרר ואף זכינו במספר ימי גשם נעימים. החודש נפתח את המידעון בשיר מקסים "מה עושות האיילות", מילים: לאה גולדברג ולחן: יוני רכטר.

מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת?

הֵן עוֹצְמוֹת אֶת עֵינֵיהֶן הַגְּדוֹלוֹת.

הֵן שׁוֹלְבוֹת אֶת רַגְלֵיהֶן הַקַּלּוֹת,

יְשֵׁנוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת.

מִי שׁוֹמֵר עַל חֲלוֹמָן הַמָּתוֹק?

הַיָּרֵחַ הַלָּבָן מֵרָחוֹק.

הוּא מַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַגַּן בְּבַת צְחוֹק

וְאוֹמֵר לַכּוֹס וְתַּן: נוּם וּשְׁתֹק!

מַה חוֹלְמוֹת הָאַיָּלוֹת בַּלֵּילוֹת?

הֵן חוֹלְמוֹת כִּי הַפִּילוֹת הַגְּדוֹלוֹת

שִׂחֲקוּ אִתָּן בְּג'וּלִים וְגוֹלוֹת,

וּבַכֹּל, בַּכֹּל זָכוּ הָאַיָּלוֹת.

מִי מֵעִיר אוֹתָן עִם שַׁחַר מִשְׁנָתָן?

לֹא הַפִּיל, וְלֹא הַקּוֹף, וְלֹא הַתַּן,

לֹא אַרְנֶבֶת, לֹא שֶׂכְוִי וְלֹא שָׁפָן,

כִּי אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר חֲבֶרְתָּן

מְעִירָה אוֹתָן בְּבֹקֶר מִשְׁנָתָן.

 

אתם מוזמנים להאזין לשיר, עם הילדים, בביצוע מרגש של הזמרת יהודית רביץ ויוני רכטר, משנת 1978.

 

שישי בא לגן

לאחר פגרת הקיץ והחגים אנו שמחים לבשר על חידוש  סדרת המפגשים "שישי בא לגן". במפגשים אלה, המתקיימים לנוחות ההורים בימי שישי בבוקר אחת למספר שבועות, מציגים מיטב החוקרים והמומחים נושאים וסוגיות עדכניות בהן מתחבטים בחיי היום יום אבות ואימהות שילדיהם בגיל הרך.

  הנכם מוזמנים בחום למפגש הראשון בו תשוחח פרופ' דורית ארם, ראש מגמת הייעוץ החינוכי, בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב, על מחומש ההורות – עקרונות וכלים להורות מטיבה בגיל הרך. פרטים נוספים על ההרצאה ישלחו בקרוב.

 

למידה והפעלות

חודש אוקטובר היה רווי בחגי תשרי.  על אף ימי הפעילות המועטים יחסית, החלה פעילות סדירה בכיתות המעון, שכללה שירים ושירי חג, הקראת סיפורים, פעילויות יצירה במגוון חומרים, ריקוד, משחק בחדרי המעון המגוונים (חדר תחושות, חדר לגו ועוד), יציאה לפעילויות בחצר ובגן הקסום ולמידת מושגי העשרה לשוניים ועוד. הילדים גם הקימו סוכה בשטח החצר של המעון.

 

חוגים

יוגה: בשיעור יוגה החודש תרגלו הילדים יצירה של מעגלים על פי הספר "הפיל הסקרן". עם המדריכה סיבל זוארץ, הילדים שלבו מספר תרגילי יוגה, משחקי דמיון ורצף סיפורי. בתרגול, היו להר גדול והר קטן, פיל משפריץ מים צפרדע ועוד. ולסיום הילדים תרגלו את נענוע תינוק, מנוחה והרפיה.

 

ליווי התפתחותי: המדריכה הכירה לילדים תחושות חדשה עם מטפחת ומשחקי קוקו עם התינוק - לעידוד התקשורת החברתית. התינוקות שיחקו גם במשחקי שיווי משקל בעזרת כדור פיזיו לחיזוק טונוס השרירים ושיווי המשקל לקראת התהפכויות, זחילת גחון, זחילת 6 והליכה. המפגש הסתיים בתהליך רגוע של ריכוז בצלילים באמצעות כלי נגינה שונים.

 

תיאטרון סיפור (אחת לשבועיים): במסגרת החוג הילדים צפו בהצגה "איה פלוטו" מאת לאה גולדברג, אשר הותאמה לגיל הילדים. בהצגה מתוארות עלילותיו של פלוטו הכלבלב השובב מקיבוץ מגידו, המחפש אחר הרפתקאות, בורח מבית בעליו, נודד בין אתרים שונים ונפגש עם חיות שונות עד שנמצא ברפת של הקיבוץ. בהצגה שולבו אלמנטים של מוסיקה, שירה ותנועה. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חיות והפתעות (אחת לשבועיים): בחוג, המדריכה סיפרה תחילה באופן כללי על בעלי חיים, הזקוקים לטיפול, מזון ודאגה לצרכים שלהם. למפגש החודש הביאה המדריכה עמה משפחה של שבלולי גינה עדינים, והדגימה את תנועתם האיטית על גבי שקף. הילדים למדו על אורח החיים של השבלול, מזונותיו, מניין הוא מגיע בעולם, לאיזו משפחה הוא שייך ועוד. 

 

 

 

 

 

משולחנה של היועצת החינוכית

המשחק ותרומתו להתפתחות הילד

המשחק הוא צורך אנושי. הייצור האנושי משחק כל ימי חייו, אולם המשחק שכיח ביותר בשבע השנים הראשונות לחייו, בהן לומד הילד דרך המשחק להכיר את הסביבה הפיזית והחברתית, להכיר את עצמו ואת כוחותיו, לשלוט בגופו ובסביבה ולבטא את מחשבותיו, רגשותיו, צרכיו, יצריו.

משחק היא פעילות לשם הנאה וסיפוק, כשעיקר ההנאה נעוץ בתהליך המשחק ולא בתוצאותיו (למשל ילד הבונה מגדל קוביות ונהנה גם לפרקו). המוטיבציה של הילד לשחק היא פנימית ונובעת מבחירה חופשית, אפשר להציע לילד לשחק אך אי אפשר להכריח אותו לשחק. המשחק הוא ספונטני  וקיימת גמישות רבה במעברים ממשחק אחד לאחר ומשך הזמן שהילד עסוק בו. המשחק מאפשר פעילות שחוקיה ותוצאותיה מנותקים מהמציאות הרגילה. לדוגמה, ילד אופה עוגה במטבחון – ללא חומרים.

כאשר מתבוננים בילדים משחקים נמצא שהם עסוקים במשחקי קוביות, משחקי בובות, ומשחקים עם כדור, בישול "במערכת" סירים, משחקי מכוניות, ומשחק עם תחפושות ובגדי מבוגרים. הפעילות, המתגלה לעינינו, מאפשרת ללמוד שני דברים עיקריים:

למשחק יש תהליכים קבועים. הילד עובר בהדרגה ממשחק סמלי ("כאילו"), המתרכז בעצמו (באני), למשחק המתרכז בזולת ומפעיל אותו. לדוגמה, בשלב הראשון מאכיל הילד את עצמו ובשלב השני הוא מאכיל את הבובה או אדם אחר. הילד עובר ממשחק דרמטי יחיד למשחק סוציו-דרמטי משותף (משחק חברתי) עם בני גילו. הילד משתמש באביזרים בהתאם לתפקידם במציאות. למשל, בכפית אוכלים, במכונית נוסעים.  מאוחר יותר הוא משתמש באביזרים לא מוגדרים ומפעיל אותם בהתאם לדמיונו. למשל, מקל ישמש כמטאטא או רובה. מגיל שלוש עד גיל שש, משחק הילד בכל סוגי המשחק.

המשחק מתחלק לסוגים שונים. החוקרות סמילנסקי ושפטיה מחלקות את המשחק לארבעה סוגים:

  • משחק תפקודי-פונקציונלי

המשחק התפקודי מכשיר ומאמן את אברי הגוף, השרירים ומערכת העצבים של התינוק. המשחק הוא ספונטני וחושי-תנועי (סנסומוטורי). התינוק והפעוט משתמשים בתנועה ובחמשת החושים כדי לחקור ולהכיר את העולם בסביבתם הקרובה. מגיל ארבעה חודשים ואילך משחק התינוק עם עצמים בידיו. הפעלת הידיים נקראת משחק תפקודי (מניפולטיבי). הוא מניע את הרעשן, דופק בכף על השולחן, שם קובייה בפיו וכדומה. בשלב זה מתעניין התינוק רק בתנועה שהוא מבצע ואין זה משנה לגביו מהו החומר שבו הוא משתמש. התינוק חוזר על אותן הפעולות והקולות פעמים רבות, הוא מחקה את עצמו שוב ושוב ומתנסה בחומרים שונים. בהדרגה הוא לומד להבחין בין צלילים, בין תחושות שונות של חומרים, בין מראות, ריחות וטעמים שונים. למשל, להבחנה בין צלילים מכה הפעוט עם כפית על כוס, על השולחן, על צלחת, שומע בכל פעם צליל אחר ונהנה ממנו. הוא חוזר על אותה פעילות פעמים רבות ובצורה זו הוא מאמן את כושר האבחנה השמיעתית שלו ואת השליטה בידיו. כך הוא לומד להבחין בצלילים השונים ועל ידי חיזוק שרירי הידיים הוא משכלל את התיאום בין העין ליד.

 

  • משחק קונסטרוקטיבי

השלב הקונסטרוקטיבי מתחיל לאחר שהפעוט עבר את האימון הראשוני של הידיים והשרירים והתנסה בחומרים שונים. בסוג זה של משחק מתכנן הפעוט תכניות, מגביר את יכולתו להתרכז ולהתמקד באותה פעילות זמן רב יותר ולבטא חשיבה יצירתית. משלב זה ואילך מנסה הפעוט לענות על השאלה "מה אני יכול לעשות". כאן הוא שואף לתוצר. לדוגמה, במשחק פונקציונלי נוגע הילד בחול, מרגיש אותו, שופך ומקשיב לרחש שלו. במשחק קונסטרוקטיבי בונה הילד בית מהחול ועושה עוגיות חול.

 

  • משחק דרמטי - סמלי

בתום שנת החיים השנייה, יכולת החשיבה הסמלית של הפעוט מאפשרת לו לשחק במשחק סמלי (דרמטי). הוא יכול להעמיד פנים שהוא אופה עוגה, שותה, שקופסה עם מקלות היא תוף, שהוא אבא, אמא או כלב. כלומר, במשחק הדמיוני הוא משחק תפקידים שונים ועושה דברים שחשובים לו בחייו. הנטייה למשחק הסמלי היא טבעית וחשוב לטפח ולעודד אותה. למשחק הדרמטי תרומה חשובה להתפתחות הרגשית, להתפתחות הקוגניטיבית של הילד. למשחק הסוציו-דרמטי תפקיד חשוב בהתפתחות הילד בתחום החברתי, הרגשי והקוגניטיבי.

במשחק הדרמטי מתאמן הילד בקשרים חברתיים ולומד את החוקים השונים הקשורים לקשרים חברתיים, כגון: נתינה, המתנה, שיתוף פעולה ועוד. בתחום הקוגניטיבי מעשיר את שפתו, מפנים מושגים, לומד רצף פעולות ועוד. בתחום הרגשי בונה את ביטחונו העצמי ולומד להכיר את עצמו ואת יכולותיו. לקראת גיל שנתיים, מתחיל הפעוט לשחק במשחקים דרמטיים. ממשחק אקראי של דפיקות, נענוע חפצים ובנייה הוא עובר למשחק שבו יחקה חוויות שונות שחווה במהלך חייו.

 

המשחק הדרמטי כולל ארבע מיומנויות והתנהגויות שונות. הילד משחק תפקיד של דמויות אחרות, "כאילו שהוא אבא, אמא, רופא, נהג וכדומה. הוא משתמש ב"כאילו" לגבי עצמים ומצבים, לדוגמה, הבובה היא תינוק ו"נגיד שאנחנו בחנות" וכדומה. הילד מתמיד במשחק התפקידים ומרחיב אותו. לדוגמה, ילדה מאכילה את הבובה, אחר כך רוחצת אותה ואחר כך משכיבה אותה בעגלה והולכת אתה לטיול.

 

המשחק הסוציו-דרמטי (משחק תפקידים) הוא משחק משותף של שני ילדים או יותר, על פי חלוקת תפקידים שהם עצמם קובעים. הילד מפעיל את הדמיון במשחק התפקידים ומתרכז ב"אני" ובקשר של ה"אני" עם הזולת. בנוסף לארבע המיומנויות שנדרשות מהילד במשחק הדרמטי, נדרשת ממנו, היכולת לקבל תפקיד ולהיות בעל יכולת לנהל דו-שיח הקשור לתפקיד שבחר. אלו תנאים חשובים כדי שהמשחק הסוציו-דרמטי יתפתח וימשך לאורך זמן. יש ילדים שאינם יכולים לקבל על עצמם תפקיד ועליהם ללמוד זאת מתוך התבוננות. במשחק הסוציו-דרמטי הילד בוחר בתפקיד שהוא רוצה לשחק ובעזרת המשחק הוא לומד את מאפייני התפקיד ומפנים אותם. הוא לומד להכיר את העולם הסובב אותו, את התפקידים והחוקים השונים והתפקידים הם רבים - אב, אם וילד, אחות ורופא, עד לשוטרים וגנבים, וכדומה. המשחק המשותף מלמד את הילד לזהות ולהכיר את צורכי הזולת ולהביא אותם בחשבון כחלק חשוב בשיתוף הפעולה בין המשתתפים.

 

  • משחק לפי חוקים

משחק שיש לו חוקים ועל המשתתף למלא אחריהם. הילד מתבקש להסתגל, להבין ולזכור את חוקי המשחק. הוא אינו יכול לשנותם ולכן חווה קושי במשחקים מסוג זה.

 

מעורבות מבוגר בסביבתו של הילד, מטרתה להבטיח את פיתוח מלוא היכולת הגלומה בילד כשנקודת המוצא היא כיבוד הייחודיות של הילד. לצורך כך יש לאפשר לו חופש בבחירת הפעילות ולעודד את הדרך הייחודית בה הוא מתבטא. למבוגר תפקיד קוגניטיבי, בו עליו לבחור אביזרים, לארגן סביבת משחק, לספק אפשרויות ללמידה ולהדגים. מעורבות לשונית, וללמד מושגים שפתיים. במהלך המשחק ילווה המלל של המבוגר את התנסויות הילד. תפקיד מוטורי, המבוגר משתתף בפעילויות הילד גם באופן פיזי. הוא בונה, מפיל, ממיין וכו' ובכך מספק לילד אפשרויות לחיקוי. תפקיד רגשי/חיזוקים, שמטרתם לקדם את תחושתו של הילד שהוא יכול לסמוך על עצמו. להיות עצמאי. לקדם את יכולתו של הילד להתלבט, להסס ולחפש. לאפשר לילד למצוא את הדרך המתאימה לו במשחק. תפקיד חברתי, לספק לילד אביזרים מתאימים למשחקים קבוצתיים (למשל נייר כגודל השולחן לציור קבוצתי), לקשר בין הילדים, ללמד חוקים חברתיים של שיתוף פעולה, לקיחת תורות והדדיות.

לסיכום, ארבעת סוגי המשחק נבדלים זה מזה במידת הדמיון שעל הילד להפעיל, בשעת המשחק. במשחק הפונקציונלי ובמשחק לפי חוקים, הילד אינו מפעיל את הדמיון. במשחק הפונקציונלי הוא מונע על ידי הצורך לחקור ולהבין ובמשחק לפי חוקים עליו להבין וללמוד את החוקים כדי לשחק. לעומת זאת, במשחק הקונסטרוקטיבי, יפעיל הילד את הדמיון אם מבוגר בסביבתו יעודד ויכוון אותו. במשחק הדרמטי והסוציו-דרמטי מפעיל הילד את הדמיון בלבד. הבדל נוסף בין סוגי המשחק הוא שבמשחק הפונקציונלי, הקונסטרוקטיבי והדרמטי, מתרכז הילד בעצמו ובחומרים שבהם הוא משחק. במשחק הסוציו-דרמטי הוא מתנסה במשחק בשיתוף עם ילדים אחרים.

חשוב שהילד ילמד את כל סוגי המשחק היות שלכולם תפקיד חשוב בהתפתחותו. מבוגרים בסביבתו (הורים או מחנכת מטפלת) ממלאים תפקיד חשוב במשחק. עליהם לעודד, לחנך, לתת רעיונות חדשים או להרחיבם כאשר הם רואים שהמשחק אינו מתפתח. עליהם לשמש דוגמה הן במשחק עצמו כדי שהילד יוכל לחקות אותה והן בפיתוח דו-שיח בשעת המשחק.

 

מקורות

בקר, ע', דוידי ל' (1998). המשחק בגיל הרך, בין הצלצולים.

כגן, ר' (2005). משחק, פעילות ומשחק בילדות המוקדמת, מאה המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי.

סמילנסקי ש' ושפטיה ס' (1993). המשחק הסוציו דרמטי. הוצאת אח

 

כתבה: גליה מעודד קראבאנוב יועצת חינוכית של מעון האוניברסיטה

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

 

 

ברלה, ברלה, בוא לגן

כתבה: פנינה קז, ציירה: פפי מרזל

ספר מסדרת "ברלה",  העוסקת בקורותיו של ברלה החילזון ומספקת מראה רגישה וקשובה לחיי הילדים.

ברלה הביא לגן דבר מיוחד: סרט אדום, ארוך ומבריק. אבל כל החברים של ברלה הביאו לגן דברים מיוחדים. מי ירצה את הסרט האדום של ברלה?

ספר מסדרת "ברלה",  העוסקת בקורותיו של ברלה החילזון ומספקת מראה רגישה וקשובה לחיי הילדים. ברלה הביא לגן דבר מיוחד: סרט אדום, ארוך ומבריק. אבל כל החברים של ברלה הביאו לגן דברים מיוחדים. מי ירצה את הסרט האדום של ברלה?

 

את הרעיון לכתיבת הסדרה קיבלה המחברת מילדיה, שנהגו לאסוף בימים גשומים  "ברלך" (חלזונות ביידיש). לעיתים שכחו אותם במכנסיהם וקז שמעה את רעש הקונכיות במכונת הכביסה,  מה שגרם לה לתהות כיצד חלזונות מרגישים.

 

המלצה לפעילויות


לאחר קריאת הסיפור, תוכלו  לדון עם ילדיכם בשאלות הקשורות לבחירה של ברלה בסרט האדום. תוכלו לשאול: מדוע בחר ברלה בסרט האדום? למה שימש הסרט עוד קודם? וכיצד הייתם מגיבים לו חבר היה מביא סרט אדום לגן. מהם החפצים אותם ילדיכם היה בוחר להביא לגן, מה הם מסמלים עבורו, ומה הוא מרגיש כלפיהם.

הסיפור מתייחס אל חפץ מעבר ומשמעותו לילד. חפץ מעבר הוא מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי דונלד וויניקוט, בהתייחסו לחפץ אישי שמסמל עבור התינוק את ההורה ומאפשר לו לשמור איתו על קשר 'מפונטז'. פעוטות מאמצים לעצמם חפץ מעבר והוא שעוזר להם ומרגיע אותם באופן עצמאי בעת משבר וגעגוע ובמעבר מהבית אל סביבת הגן החדשה. חפץ מעבר גם משמש כעזר לפעוט בעת פרידה מההורים ומעניק לו ביטחון לפתח את עצמאותו ולהתמודד עם הפרידה. ישנם ילדים שמביאים מהבית חפצים, שאינם בהכרח חפץ מעבר קלאסי. הם מביאים כל יום חפץ או משחק אחר. הנטייה לכך נעוצה באותם גורמים, חיפוש אחר החיבור בין הבית לגן. באמצעות החפץ, הילד מתחזק ונעשה בטוח יותר בכניסתו לגן.  חשוב לאפשר זאת בתחילת השנה.

במהלך הקריאה אפשר גם להסב את תשומת ליבו של הילד אל הסתיו ולנדידת הציפורים. בעקבות הסיפור תוכלו  לעקוב אחר סימני סתיו נוספים בסביבתכם הקרובה (שינויים במזג האוויר, גשם ראשון, שלכת ועוד).

 

מקורות

מיטשל ס',  ובלאק מ' (2006). פרויד ומעבר לו, תולעת ספרים, 193–195

 

כתבה: גליה מעודד קראבאנוב, יועצת חינוכית מעון אוניברסיטה

 

 

מאמר החודש

כמדי חודש, להלן תקציר של מאמר עדכני ורלוונטי, הפעם בנושא ניצני אוריינות בחשבון ויכולות מספריות מוקדמות בקרב ילדי גן.  למאמר המלא>

רקע: מחקר אורך בחן את הקשר שבין משתנים קוגניטיביים ויכולות מספריות מוקדמות בקרב ילדי גן. משתתפים: 100 ילדי גן (55 בנות, 45 בנים) ממיצב בינוני. נערכו שתי מדידות: בתחילת שנה ובסיומה. שיטה: במועד הראשון, נבחנו יכולות קוגניטיביות של הילדים, בתחומים של  אינטליגנציה, יכולת פונולוגית, מניה, זיכרון (מילולי, חזותי, לטווח קצר וזיכרון עבודה), מהירות עיבוד נתונים ויכולות מספריות מוקדמות. במועד השני, נבחנו רק יכולות מספריות.  תוצאות: יכולות מספריות של הילדים בתחילת השנה נמצאו קשורות באופן ישיר לאינטליגנציה המילולית, ליכולות הפונולוגיות, למהירות עיבוד הנתונים ולזיכרון העבודה של הילדים. יכולות מספריות של הילדים בסוף השנה נמצאו קשורות, לא רק ליכולות מספריות מוקדמות שהוערכו בתחילת השנה, אלא גם לזיכרון העבודה והיכולות הפונולוגיות, וקשורות בעקיפין לאינטליגנציה מילולית ולא מילולית. דיון: תוצאות המחקר מראות כי יכולות כלליות וספציפיות לקידום ניצני אוריינות בחשבון קשורות ללמידה מתמטית מוקדמת של ילדים בגיל הגן.

Passolunghi, M. C., Lanfranchi, S., Altoè, G., & Sollazzo, N. (2015). Early numerical abilities and cognitive skills in kindergarten children. Journal of Experimental Child Psychology, 135, 25-42. https://doi.org/10.1016/j.jecp.2015.02.001

 

 

רעיונות לפעילויות העשרה

 

ביקור במוזיאון תל אביב לאמנות – טנגרם צורות מורכבות. התערוכה פותחת את המרכז החוויתי לכל המשפחה ומשלבת מיצב ומשחקי הרכבה היוצרים שינוי מתמיד של חלל הגלריה. מעין חלל ג'ימבורי וסביבה פיסולית אינטראקטיבית, בה גופים גיאומטריים משמשים אבני בנייה לצורות תלת-ממדיות, על פי צלליות המופיעות על הקירות והרצפה. הכניסה חופשית עד גיל 18. לפרטים נוספים>

 

 

 

 

 


 
חוויה משפחתית – טיול שלכת בעין חמד. בעונת הסתיו נצבע גן לאומי עין חמד בגוונים של כתום, אדום וצהוב בזכות אלפי עלי שלכת צבעוניים שנושרים מעצי הדולב הגבוהים שבגן. הצבעים ושפע העלים היבשים מעוררים במבקר במקום השראה לשחק, להצטלם או פשוט ליהנות מהמחזה המרהיב. לפרטים נוספים>

 

 

 

 

 

יצירה – שבלול לסתו. בעזרת בריסטול לבן, ומדבקות, ניתן להכין שבלול לקישוט. הכנת היצירה מאפשרת פעילות חווייתית משותפת עם הילד, פיתוח היצירתיות ומודעות לסביבת החי. להוראות הכנה>

 

 

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>