שישי בא-לגן: מי הזיז את הגינה שלי?

איילת עמית (M.A), יועצת חינוכית, הרצתה בפני ההורי המעון ואורחים נוספים על התמודדות עם מעברים ושינויים. המפגש התקיים ביום שישי בבוקר, 26.5.17. 

סוגי מעברים: מעברים בין מסגרות (גן, פעוטון, בי"ס), רילוקיישן, דירה, צבא, לידת אח/ות, נישואין, גירושין, מחלה של מישהו קרוב, מוות, תאונת דרכים, גמילה, מהנקלה לבקבוק, מעבר חדרים, עצמאות, גיל ההתבגרות, זיקנה ועוד. 

לפעמים אנחנו מציגים לילדים את המעבר כדבר חיובי, אבל עבור הילדים זה לא בהרכח חיובי. לכן, ההכנה לקראת מעברים ושינויים עבור הילדים צריכה להיות מציאותית ומותאמת. 

איך נראות תגובות למעברים אצל ילדים: רגרסיות, שינויי התנהגות (שינה, אוכל), בדיקת גבולות, התעלמות מהעבר, ילד שפתאום מתנהג כמו "מלאך" או מתנהג לפתע רע מאוד. 

הכנה למעברים ושינויים:

  • שיתוף של הילדים: ככל השינוי דראסטי יותר, צריך להתחיל לדבר עם הילדים מוקדם יותר. לא לדבר יותר מידי ולא מעט מידי- ככל המתקרבים למועד להגביר את הדיבור ולתת לילד יותר אינפורמציה. אם ילד אושל שאלות, כמובן לענות לו אבל להמעיט באינפורמציה ככל הניתן כדי למנוע לחץ מיותר. 
  • הכנה לשינוי/מעבר במידה והוא צפוי: להכיר לילד את הסביבה החדשה, לתווך את המעבר ככל הניתן, בצורה מדורגת. 
  • יש מצבים בהם יש מספר מעברים בבת-אחת. למשל ברילוקיישן עוברים דירה, מדינה, מסגרת חינוכית, שפה ועוד. במצב כזה רצוי לדרג את המעבר בתוך המקום החדש- להגיע לפני ולהכיר את הבית, אחר כך את המסגרת החינוכית וכן הלאה.
  • ספרים: ניתן להיעזר בספרים בנושא מעברים, במיוחד בגיל הרך. ספרים מומלצים: 
  1. אי שם מעבר לים/שירי ושלומי דיאנה
  2. העולם הוא של כולם/נירה קרן
  3. סבתא סקייפ/כרמלה דרדיקמן לוי
  • יש מעברים שטוב לדרג ויש כאלו שפחות: גמילה מחיתולים למשל לא מומלץ לדרג, לעומת זאת גמילה ממוצץ כדאי לדרג. 
  • נוכחות מוגברת של שגרה לקראת השינוי: למשל לשים פתק בתיק האוכל של הילד כדי להנכיח את הבית. 
  • בזמן שהורים לא נמצאים: להקפיד לשמור על קשר עם הילדים, עדיף לא לפני פרידה (לפני שהולכים לישון, לפני יציאה לגן). במידה וילדים נשארים עם סבא וסבתא, עדיף להיות במקום שנוח להם כדי שיוכלו לטפל בנוחות מקסימאלית. 

​למה יש ילדים שמסתגלים יותר או פחות בקלות למעברים? הבדלים בטמפרמנט, אופי שונה והיסטוריה של הסתגלויות קודמות. יש לציין כי משפחות עם לכידות משפחתית גבוהה, המעברים אצלם יהיו קלים יותר. אם יודעים שיש קושי כללי בבית, כדאי לעשות הכנה יותר רצינית בבית עצמו. 

  • דוגמה אישית: התגובה שלנו, ההורים, לגבי מעברים מאוד משפיעה על הילדים. לא להעמיס על הילדים את ההתלבטויות הקשות שלנו ולשים לב שההורים הם אלו שמחליטים ולא הילדים. 

נושא המוות:

  • כשילד שאול "מה זה מת?", התשובה צריכה להיות "מישהו שלא יחזור יותר".
  • להזכיר תמיד לילד מה נשאר ומה יש. 
  • אם ילד שואל "לאן הוא הלך?", מספיק להגיד שיש מקום מיוחד למתים, אפשר גם להגיד בית קברות (לילדים זה לא אמור להיות מפחיד). 
  • הבאת ילד לבית קברות: הרצוי רק במצב של אזכרה, כאשר יודעים שלא מתרחשת הלוויה באותו היום, מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג. 
  • ילד שלא רוצה לדבר על אובדן: לא חייב לדבר, אבל אנחנו צריכים לתת לו מודל של דיבור ושיחה סביב הנושא, להראות שאפשר להתמודד. 
  • אם ילד ראה מוות בסרט- להסביר זה לא באמת. 

פחדים בתקופות של שינויים (לא חייבים להיות). במידה ויש, כדאי לדבר עליהם, להסביר ולהנגיש את המעבר ככל הניתן. להוות מודל להתמודדות. 

גבולות בתקופת שינויים: כדאי לשמור על גבולות תמיד ובמיוחד בתקופת שינויים. השגרה נותנת ביטחון וזה חשוב להסתגלות. 

מעבר לגן עירייה:

  • חשוב כהכנה למעבר זה, לעודד וללמד את הילד עצמאות (כי זה מה שהוא נדרש לו בגן עירייה). ללמוד להתארגן, טיפול עצמי ועוד. 
  • מבחינת ההורים- צריכים להתרגל לפחות אינפורמציה מהצוות, פחות אינטראקציה, שיודעים פחות. כדאי לבדוק עם הצוות איך בכל זאת אפשר לשמור על קשר. 
  • שינת צהריים- אין בגן עירייה. כדאי לדלג על שנת הצהריים בבית כבר מסוף אוגוסט כהכנה. 
  • זמנים- לתת מידע לגבי הזמנים בהם עתיד להתרחש המעבר (אחרי היומולדת, אחרי הקייטנה וכו'). 

במידה ואין הסתגלות טובה (95%) מסתגלים היטב, רצוי לפנות לעזרה מקצועית. 

מוזמנות ומוזמנים לקרוא את התקציר שכתבה איילת בקישור הבא>

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive