אכילה ותזונה בגיל הרך- ינואר 2022

​

אכילה ותזונה בגיל הרך

האכלה הינה חלק מרכזי בטיפול בילד, וכמה מהאתגרים המוקדמים שעומדים בפני ההורים נוגעים להאכלה. ההורים משפיעים על התפתחות התנהגויות אכילה בריאה של ילדיהם כבר מהילדות המוקדמת. ישנן עדויות לכך שילדים צפויים לשמור על הרגלי האכילה מהגיל הרך, כך שהבניית הרגלי אכילה של מתאימים בגיל הרך חשובה.

הורים שואלים במעון הרבה שאלות לגבי אוכל: הוא אכל? מה הוא אכל? כמה הוא אכל וכו'. מטפלות עונות: הוא הסכים לאכול, הוא אכל יפה.

הרבה הורים מראים על ידי אוכל לילדיהם אהבה. הורים חוששים שאם לא ישכנעו את הילד לאכול הוא לא יאכל מספיק. הקשר הראשון בין האם והתינוק - האכלה.  קשר מיוחד בו נמהלים רגשות של חום ואהבה עם צרכים של נתינה, ביטחון, תאווה והנאה. ילדים מבינים שבאמצעות אוכל הם יקבלו תשומת לב, נהייה גאים בהם.

מי מאיתנו לא נתן לילד סוכריה עבור התנהגות טובה או לחילופין כאשר נפל וקיבל מכה?! מי מאיתנו לא ניסה לפנק, להרגיע, לשמח או לנחם באמצעות עוגה או מנת גלידה?!

מאז שהילדים רכים בשנים, אנחנו נכנסים להם לצלחת. התנהגויות אלו שלנו כהורים עלולות לפגוע באופן האכילה הטבעי שלהם, לעורר בהם התנגדויות ולהפוך את האכילה למאבק כוח ועצמאות שלהם מולנו.

בסיכום קצר זה אתייחס לנושא האוכל דרך הפריזמה של מודל "מחומש ההורות". מודל מחומש ההורות הינו מודל הדרכת הורים, לקידום הורות מיטבית המתבסס על חמישה עקרונות. לכל עקרון מתלווים כלים מעשיים. חמשת העקרונות הם: להיות שותפים - ילד זקוק לכך  שהמטפלים המשמעותיים שלו (בדרך כלל  שני ההורים) יהיו שותפים ומעורבים בחינוכו; להיות מנהיגים הומאניים -  על ההורים להיות מנהיגים שמקנים לילדים שלהם ערכים, ונורמות התנהגות; הבעת אהבה - הצורך הבסיסי של בני אדם הוא באהבה ובהרגשה שהם רצויים ומשמעותיים לזולת. יש חשיבות לנוכחות הורית, אמפתיה, אכפתיות וביטויי אהבה בחיי היומיום של הילד; פיתוח עצמאות: מרגע לידתו מתחיל תהליך הנפרדות של הילד מהוריו וגיבוש העצמאות שלו; והנהגת כללים:  ילד צריך כללים בחיי היומיום משום שמפחיד לעשות דברים ללא הגבלה.

בעקבות קריאת מאמרים ומחקרים שעוסקים באכילה של ילדים בגיל הרך ריכזתי את ההמלצות באופן מקיף על פי עקרונות "מחומש ההורות":

שותפות: ההורים (המטפלים המרכזיים) הם הקובעים יחד את תרבות האכילה, מה אוכלים, איך אוכלים ומתי אוכלים.  חשוב שהם יהיו מתואמים בהתייחסותם לנושאים של אכילה (לדוגמא, ממתקים, שתייה מתוקה). ראוי להקפיד גם על שותפות עם המסגרת החינוכית, לדעת מה קורה בגן או בבית הספר, ועל שותפות עם הדמויות המטפלות של הילד, כמו בני משפחה אחרים או בייביסיטר.

מנהיגות: ההורים צריכים לקחת אחריות על דרך האכילה של המשפחה. הם אחראים על ההקשרים בהם הילדים אוכלים, סוג האוכל, כמות, שכיחות ארוחות, מהלך הארוחות ועוד. חשוב להיות ערים לכך שההורים מהווים דוגמא אישית, והם הקובעים את תרבות האכילה בבית. דוגמא אישית של צריכת אוכל נכונה, אכילת אוכל בריא באופן מסודר, סביב השולחן, קשורה למשקל תקין ומשפרת את נכונותם של הילדים לנסות מזון חדש כמו גם תורמת באופן חיובי להרגלי האכילה של הילדים. הספרות המחקרית בנושא אכילה מראה כי ארוחות משפחתיות הנן בעלות חשיבות גבוהה, אשר תורמות לעיצוב הרגלי התזונה של הילדים. בנוסף, יש להקפיד ולשים לב על דיבורים בנושא השמנה, הרזייה, דיאטות ועוד בקרב ילדים, הילדים שומעים זאת ועלולים להיות מושפעים מכך.

אהבה: אהבה מאוד קשורה להאכלה. התנהגות של אהבה הורית היא דאגה לאוכל מזין עבור הילד. חשוב שההורים יימנעו מכעס ומאיומים ויאפשרו אוטונומיה לטעם של הילד. כדאי לפתח שיח חיובי סביב עניין האוכל ולשבח למשל כשהילד טועם מאכל חדש ובריא. כמו כן, ישנה חשיבות ליצירת אווירה נעימה בארוחות משפחתיות. בנוסף, ניתן לערב את הילדים בבישולים ועשייה במטבח, ללכת איתם לקניות ועוד. חשוב ביותר להכחיד ביקורת הנוגעת למראה הילד ולהימנע מאמירות הנוגעות למשקלו. חשוב להביע חום ואהבה ללא תנאים לילד בכל גיל, ללא קשר למראה או למשקלו.

עצמאות: כדאי לאפשר לילדים עצמאות סביב עניין האכילה. גם במידה והילד לא אוכל, ניתן לומר ״אני סומכת עליך, כנראה אתה לא רעב״. כמו כן, ניתן לשבח ילדים על בחירת מזונות בריאים ומזינים. ניתן להתייעץ עם הילד, מה נבשל היום בערב, איזה אוכל לקנות וכן לאפשר בחירה (אך בגבול מסוים). לאפשר לילד אכילה עצמית כבר מגיל צעיר, ולא להיבהל מלכלוך בזמן האוכל, חשוב שהילד יחווה ויחקור את המזון בחופשיות. פעולות אלה יקדמו את הילד לעצמאות ולתחושת שליטה סביב נושא האכילה.

כללים: חשוב לאמץ כללי אכילה בבית. וכללי האכילה צריכים להיות ברורים, מה אוכלים, מתי אוכלים, כמה אוכלים ואיך אוכלים. למשל ללא טלוויזיה או מכשירים ניידים בזמן הארוחה ועוד. כללים בנוגע לארוחה המשפחתית, האם מותר לקום מהשולחן לפני שכולם סיימו? ועוד. כמו כן, יש להנהיג כללים ברורים לגבי כמות החטיפים והנשנושים. ראוי להימנע משיטת עונש או פרס סביב אוכל, כשההורים מתעקשים, הילד מראה את הכוח שלו ולומד להשתמש באוכל כקלף מיקוח. שיטות כגון לחץ לאכול מזון מסוים, או איסור על אכילת מזון מסוים, כמו גם הצעת מזונות לא בריאים כתגמול, עלולות להפחית את אופן קבלת האוכל אצל ילדים.

כתבה: יובל סגיב, סטודנטית לייעוץ חינוכי במסלול הגיל הרך ורכזת פעילות של מעון האוניברסיטה.

מקורות

Fries, L. R., Martin, N., & van der Horst, K. (2017). Parent-child mealtime interactions associated with toddlers' refusals of novel and familiar foods. Physiology & Behavior, 176, 93-100.‏

Mahmood, L., Flores-Barrantes, P., Moreno, L. A., Manios, Y., & Gonzalez-Gil, E. M. (2021). The Influence of Parental Dietary Behaviors and Practices on Children’s Eating Habits. Nutrients, 13(4), 1138.‏

Thullen, M., Majee, W., & Davis, A. N. (2016). Co-parenting and feeding in early childhood: Reflections of parent dyads on how they manage the developmental stages of feeding over the first three years. Appetite, 105, 334-343.‏