תאריך הגמילה מחיתולים בראי מחומש ההורות - מרץ 2023

משולחנה של היועצת החינוכית

תהליך הגמילה מטיטולים בראי מחומש ההורות

תהליך הגמילה מטיטולים הוא שלב מרגש בשנות חייו הראשונות של הפעוט - ושלכם - המעיד על קבלת האחריות על שליטה ועשיית הצרכים ותחילת שימוש בסיר או בשירותים.

מתי עלינו להתחיל לגמול את ילדנו מחיתולים, ובאיזו שיטה לנקוט על מנת להצליח במשימה זו - אלה הן שתי שאלות מרכזיות המעסיקות הורים לפעוטות בני שנה וחצי עד שנתיים. ואכן, שאלות מעשיות אלה עוסקות בהיבטים חשובים בהתפתחותו הרגשית של הילד הרך.

ילדכם מתפתח, ועושה צעדים ראשונים לקראת עצמאותו. הוא לומד להכיר את גופו ואת יכולותיו ורוצה להרגיש "גדול" ועצמאי, אך בו זמנית להיות קטן ומטופל על ידי הוריו. אתם, ההורים, שותפים להתפתחות חשובה זו.  אפשרו לילדכם לרכוש ביטחון ב"התרחקותו" הראשונית מכם, עודדו אותו להתנסויות, ושבחו אותו על הצלחותיו. האמינו בו, והיו מנהיגים רגישים המחנכים לניקיון ולכללים חברתיים הגנו עליו ושמרו על בריאותו.

גמילת הפעוט מחיתולים מתוארת על ידי הורים כחוויה של "קפיצת דרך" בהורות וכ"עליית מדרגה" התפתחותית של ילדם, המלווה ברגשות של שמחה והתלהבות. אצל אחרים מתוארת כ"סיוט מתמשך" לצד רגשות של תסכול, אכזבה וכעס כשמתגלים קשיים. חשוב להבין כי, מדובר בתהליך שבמהלכו הפעוט לומד לקחת אחריות על השליטה בסוגרים ולהתפנות ומתפקידו של המבוגר לעזור לפעוט לעבור שלב זה ביתר קלות. תהליך זה טומן בחובו עליות ומורדות.

הדעה הרווחת היא כי ילדים המפגינים בשלות מוטורית, קוגניטיבית ורגשית יכולים להתחיל בתהליך הגמילה. לפיכך ילד היודע להתיישב בעצמו על הסיר (או הישבנון), לפשוט את בגדיו ואף להתאפק עד הגיעו לשירותים. בנוסף, מגלה רצון ומבקש "להיפרד" מחיתוליו ומקשר בין תחושות גוף (לחץ בשלפוחית השתן או במעי) לבין הפרשותיו, קשוב לציפיות המבוגרים ממנו, מחקה ולומד מסביבתו, מגלה רצון לשתף פעולה ולהביע את רצונותיו - ימצא מוכן לגמילה.

מכאן, שאין מועד שרירותי או גיל קריטי, שבו יש להתחיל בחינוך הילד לניקיון. אולם מקובל לחשוב שלפני גיל שנתיים אין הילד בשל לתהליך זה מבחינה רגשית, ואף הבנתו אינה מפותחת דיה כדי שיוכל לשתף פעולה עם ציפיות הוריו ממנו.

איך נדע שהילד מוכן?

• הילד מביע עניין, מבקש לעשות כמו גדולים, מודע להפרשותיו ו/או מודיע על עשיית צרכים (גם בטיטול)
• תדירות עשיית צרכים פוחתת והוא יבש למספר שעות
• טיטול מלא מתחיל להציק לילד
• במקביל מבקש את עצמאותו גם בתחומים נוספים.

דחיית הגמילה משבשת את ההבחנה בין הרצון לעשות פיפי ותחושת הרטיבות. שכן, הטיטולים הטובים והנוחים דוחים את תחילתו הטבעית של התהליך, והוא עשוי  להיות ארוך מהמצופה.

שלבים בגמילה מחיתולים

להכשרת הקרקע והכנתו של הפעוט עוד לפני תחילת ההתנסות המעשית, ישנה חשיבות רבה בהעלאת המודעות לנושא  עוד לפני שמוצבת בפניו ה"דרישה" לעשות את צרכיו "כמו גדול" בשירותים. הורים יכולים להפנות את תשומת לבו לכך ש"אבא ואמא הולכים לשירותים", לעשות שימוש בספרי ילדים העוסקים בנושא, הדגמת עשיית צרכים עם בובות במהלך משחק עם הילד - כל אלה הן התנסויות מקדימות המקדמות את הילד אל תהליך הגמילה, ללא ציפיות ממנו. כמו כן, יש להיערך ולארגן את הבית (לקפל שטיחים) ואת סביבתו של הילד, וגם במסגרת החינוכית ולהתאימה לתהליך הגמילה (סיר לבית וסיר למעון, תחתונים ובגדי החלפה לפספוסים).

תהליך הגמילה מטיטולים וחיתולים בראי מחומש ההורות

עתה, נתאר את התהליך ברוח 'מחומש ההורות – להורות מיטיבה'[1].  בקצרה אומר כי, מודל 'מחומש ההורות', גובש על בסיס תובנות מעבודה טיפולית וייעוצית עם משפחות, בשילוב עם ידע מחקרי העוסק בהורות יעילה ומצמיחה. המודל מלכד, במבנה בעל חמש צלעות, עקרונות מובחנים של התנהגות הורית מיטיבה: שותפות בין ההורים, מנהיגות הומאנית, אהבה לילדים, מתן עצמאות לילדים והנהגת כללים.

'מחומש ההורות', רואה בתא המשפחתי  את המסגרת המשמעותית ביותר בחיי הילד. הנחת היסוד הראשונה של המודל רואה בהורים,  כמבוגרים המכירים את ילדיהם בצורה הטובה ביותר והמשפיעים עליהם ביותר בפן הרגשי, החברתי והשכלי (Bronfenbrenner, 2005).

לב ליבו של המודל, היא המודעות של ההורים להתנהגותם. במצבים רבים, ההתנהגויות של ההורים אינן מודעות והם חוזרים על התנהגויות שהיו שגורות במשפחתם הגרעינית ומגיבים אל ילדיהם, בהתאם למערך היחסים שחוו עם הוריהם בילדותם, בין אם חוויות שליליות ובין אם חיוביות.  להורות מודעת הפוטנציאל להוות נקודת מפתח בגדילה ובהתפתחות של ההורה והילד כאחד, ומאפשרת להורה התרחבות ממקום התפתחותו בילדות.  חווית הגמילה מעוררת בהורים רגשות מעורבים. המודעות לנושא תסייע בהבנת הצרכים הרגשיים של הפעוטות, ובחינת התהליך בראי 'מחומש ההורות', תתרום להתנהגות מיטיבה מצד ההורים והיענות לצרכים אלו.

שותפות בין ההורים - עקרון השותפות מדגיש את החשיבות של שיתוף הפעולה בין הגורמים המטפלים בילד - זוג ההורים והמבוגרים המשמעותיים הנוכחים בחייו. השותפות מורכבת מחלוקת תפקידים יעילה, התחשבות וגיבוי הדדיים וקבלת החלטות משותפת. השותפות מתאפיינת במאמץ משותף בהגדרת המטרות והיעדים המשפחתיים ובחלוקת אחריות במילוי משימות של גידול הילדים (עמית, 2006).

• בתהליך הגמילה  - החלטה לגמילת הפעוט מבוססת על שיח בין בני הזוג. במקביל מתקיים שיח בין ההורים למחנכות של הילד במסגרת החינוכית. בהמשך, זוג ההורים שותפים ומעורבים בתהליך הגמילה והטיפול בילד (שני ההורים מקלחים, מחליפים וכו'). השותפות מאפשרת התנהלות תקינה של המשפחה ומעודדת התפתחות בריאה של הילדים.

מנהיגות הומנית - עקרון המנהיגות ההומאנית, רואה בהורים המבוגרים המשמעותיים של הילד, המקיימים עמו מערכת יחסים מכוונת, מצמיחה ומפרגנת. מנהיגות הורית מיטבית מתחשבת בצורכי הילד אך משאירה את ניהול המשפחה בידי ההורים.  

• בתהליך הגמילה – הורים הם שמובילים את התהליך בין אם יוזמים את תחילתו או שנענים לצורכי הילד. הם 'מכשירים את הקרקע',  ומרחיבים באמצעות קריאת ספרים, שיח עם הילד, מהווים דוגמה אישית ומעודדים כשהילד לא מצליח. כמו כן דואגים לארגן סביבה ביתית מתאימה לילד וסדר יום התואם את צרכיו. הורים מנהיגים מעוררים בילד אמון בעצמו וביכולותיו ובסביבתו המגדלת, מספקים לילד תחושת הגנה, מדריכי את דרכו ומסייעים בצמיחתו לפרט עצמאי ומסתגל (Omer et al., 2013). 

אהבה ללא תנאי – עיקרון האהבה מבטא את הצורך הבסיסי של בני אדם באהבה ובהרגשה שהם רצויים ומשמעותיים לזולת. צורך זה יש לספק לילד מלידתו במטרה להבטיח כי יגדל בביטחון. יש חשיבות לנוכחות הורית, אמפתיה, אכפתיות וביטויי אהבה בחיי היומיום של הילד.

• בתהליך הגמילה, ההורים ישוחחו עם הילד על הגמילה, יביעו אמפתיה ("עשית פיפי במכנסיים, בטח לא נעים לך"), ימנעו מביקורת, ויגלו אכפתיות ודאגה לנוחיותו של הילד. כאשר הילד מדווח על  עשיית הצרכים בטיטול,  חשוב להגיב בשמחה על כך שהוא יודע לקשר בין המעשה לבין התוצאה ולשקף עבורו את המעשה. הורים המביעים רגשות חמים וחיוביים ואמונה ביכולותיו של הילד, ילדיהם  מראים רמות גבוהות של יכולות חברתיות, כישורי הסתגלות והבנה רגשית וחברתית (Moller et al., 2019).

עצמאות – עקרון העצמאות מתייחס אל עידוד לעצמאות של הורים את ילדיהם, בהתחשב ברמת ההתפתחות של הילד. מרגע לידתו מתחיל תהליך הנפרדות של הילד מהוריו וגיבוש העצמאות שלו. זהו תהליך פיזי המתחיל בנשימה ראשונה לצד התפתחותם של תהליכים רגשיים-חברתיים. במסע זה הילדים מגבשים תחושה של זהות עצמית ולומדים להסתדר בכוחות עצמם בעולם.

• בתהליך הגמילה, הורים מחזקים את ילדיהם ומאמינים ביכולותיו להצטרף אל עולם המבוגרים בהקשר זה. הם מגלים סבלנות ומתן כבוד לקצב של הילד וליכולותיו, מעודדים את הילד להתמודד עם האתגר, ואף מאפשרים לחוות אי הצלחה (פספוס). הם מעבירים לילד מסרים של הערכה משתתפים בשמחתו על התנסותו החדשה ומשבחים את נכונותו להתנסות.

הנהגת כללים – עקרון הנהגת הכללים רואה בצורך החשוב של הכללים בחיי היומיום של הילד. לילד, הם נועדו לשם שמירה על הבריאות הפיזית והנפשית ולסייע בדחיית סיפוקים וויסות עצמי. הורה שמנהיג כללים משדר סמכות ואז הילד חש כי יכול לסמוך עליו.

• בתהליך הגמילה, נדרשת התמדה והתחשבות בצרכי הילד. היו סבלניים ואל תאיצו בילדיכם לשבת על הסיר. הגיבו באופן ממוקד ורגוע לפספוסים והקפידו על כללי ניקיון (בחדר השירותים, ולא בסלון הבית). מיותר הצורך בפרסים, ומסיבות סביב הצלחתו של הילד. הן עשויות להלחיץ את הילד ולעורר חרדה. הורים המביעים אהבה לילד, יכולים להנהיג כללים להתנהגות ילדיהם ללא חשש!

ההזדמנות הראשונה, שבה הילד מצליח לשלוט בגופו ולהשתחרר בסיר, הינה אירוע בעל מטען רגשי משמעותי לכם ולילדכם. לצד שמחת ההצלחה, ילדכם עשוי להיות מופתע ולחוש מוזר, שמשהו היוצא מגופו "נלקח" ממנו. השהו את הרגע להתבוננות של הילד בתוצר לצורך התייחסותו ואפשרו לו למצות את החוויה החדשה.

זכרו, זוהי רק התחלה... לעיתים הילד נסוג ויבקש להשתמש בטיטוליפ. תפקידכם ההורים הוא לשחזר את חוויות ההצלחה במילים, לבטא את אמונכם שכאשר ירצה בכך, יוכל הילד לחזור שוב על הצלחתו. אין מקום לביקורת, כעס או שיפוטיות. החינוך לניקיון, חשוב שייעשה באווירה רגועה, לה שותפים ההורים והילד.

כתבה: גליה מעודד קראבאנוב, יועצת חינוכית (MA) מלווה משפחות וילדים עם/וללא צרכים מיוחדים

מקורות

ארם, ד' (2019). תהליך הגמילה ברוח מחומש ההורות. מתוך פרקטיקום סוגיות בהורות, בית ספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב

גולדהירש, א' (2010). הורים, ילדים וגמילה מחיתולים. חוזר המנכ"ל המלצות לטיפול בילדים בלתי גמולים מחיתולים, חוזר מנכ"ל תשסא/10(א(.

עמית, ח' (2016). הורים כמנהיגים, מודן הוצאה לאור

Bronfenbrenner, U. (2005). Making human beings human: Bioecological perspectives on human development. Thousand Oaks, CA: Sage Publications

Moller, A. C., Roth, G., Niemiec, C. P., Kanat-Maymon, Y., & Deci, E. L. (2019). Mediators of the associations between parents’ conditional regard and the quality of their adult-children’s peer-relationships. Motivation and Emotion, 43(1), 35-51. ‏