פחדים של ילדים- אוקטובר 2022
משולחנה של היועצת החינוכית
פחדים של ילדים ברוח מודל 'מחומש ההורות'
בין הרבה אנשים/ אני תמיד מפחד / שאמא שלי תעלם / ואני – אאבד (יהודה אטלס)
פחדים הם בין התופעות הרווחות והשכיחות ביותר בקרב ילדים ומהווים חלק בלתי נפרד מתהליך התפתחותם הנורמלי. הם מהווים חוויה נורמטיבית, יש בה בכדי להצביע על התפתחות תקינה ולעיתים אפילו על יכולות שכליות ורגשיות גבוהות. פחד התפתחותי מתייחס לתחושות של חשש המופיעות אצל רבים מהילדים, וניתן להסבירם על רקע המאפיינים התפתחותיים של כל גיל. פחדים יכולים להופיע גם בתקופות מעבר ומתח (מעבר בין מסגרות ושינויים בסביבתו הקרובה של הילד ובמבנה משפחתי) או בעקבות אירוע טראומתי. פחדים הם למעשה רגש טבעי הנחוץ ליצורים חיים לשם הישרדותם. הפחדים מכינים את האדם להתמודדות יעילה עם סכנות בסביבתו בכך שהם מעוררים תגובה פיסיולוגית של "הלחם או ברח" (fight or flight). התייחסות הולמת ותמיכה של הסביבה מגנה על הילד בהתמודדותו עם תופעות לא מוכרות ומאיימות וגם במצבים המסכנים את שלומם, בהם ילדים בגיל הרך חשים "כל יכולים" (לדוגמה, קפיצה מגובה רב). במקרי קיצון הפחדים מתעצמים ומשתרשים בחיי הילד, מעבר למצופה מן הבחינה ההתפתחותית, או לחלופין מהווים תגובה שאינה מותאמת למידת הסכנה הממשית. במקרים מסוג זה יוגדרו הפחדים כחרדה הדורשת טיפול והתייחסות מקצועית.
פחדים המאפיינים ילדים בהתאם לגיל ולהתפתחות
- מגיל לידה עד שנה וחצי: פחד משינויים פתאומיים בסביבה (רעש פתאומי, אור/חושך), פחד מאבדן תמיכה, פחד מזרים (שיא עוצמתו בגיל 10-12 חודשים) ופחד מבעלי חיים. לתינוקות רכים יכולת מוגבלת לקלוט גירויים משתנים, ותגובת פחד לגריית יתר (רעש חזק או תגובה פתאומית), מבטאת את רצונם להתגונן מפני סכנה בלתי צפויה. פחד מזרים, הינו שלב התפתחותי המעיד על יכולתו של התינוק להבחין בין דמויות מוכרות לזרות בסביבתו הקרובה. לפחדים בתקופה זו ביטויים של בכי, רתיעה והתקשחות של הגוף.
- מגיל שנה וחצי עד שלוש: פחד מפרידה, פחד נטישה (מתקשים להיפרד מדמויות ההתקשרות), פחד מהלא צפוי, פחד מחושך, פחד מתופעות לא ברורות (ברקים ורעמים), פחד משינה ופחד ממכשירים חשמליים רועשים בבית (מעבד מזון) ומחוצה לו (דחפור). תינוקות בני שנה ויותר, נצמדים להוריהם או לדמויות התקשרות (מטפלת במעון) כאשר חווים פחד.
- מגיל ארבע עד שש: פחדים דמיוניים (ממפלצות ומדמויות מדומיינות בחושך), התגברות הפחד משינה, פחד מתופעות לא ברורות, פחד מאבדן בן משפחה וגם פחד מגנבים. בטווח גיל זה, פוחתים רבים מן הפחדים שליוו את הילד בשנותיו הראשונות (פחד מרעש חזק או פחד מזרים). עם זאת עולם הדמיון העשיר של הילד מטשטש את ההבחנה בין מציאות לדמיון. ילדים רבים חוששים מפני יצורים דמיוניים ומפני סכנות שאינן מציאותיות. לעיתים פחד מחושך או פחד מגנבים הם ביטוי נוסף של חרדת הפרידה מההורה. ילדים בתקופת גיל זו יבטאו זאת בבכי, צרחות, בריחה והצמדות להורה ואילו אחרים ימעיטו בביטוי חיצוני של פחדיהם.
מגיפה הקורונה
מגפת הקורונה הביאה לשינויים דרמטיים באורח החיים של משפחות ולהשבתת מערכת החינוך. בכפוף להנחיות, ילדים בפתיחת שנת הלימודים חוו הסתגלות קצרה למסגרת החדשה. ניתן לשער כי הפרידה מן ההורים והשהות במקום זר וחדש ללא פנים מוכרות, היוותה עבורם מקור לחץ. על כך התווסף, הלחץ שרבים מן המבוגרים חשו, ואשר עבר גם לילדיהם והעצים את תחושת הפחד והחרדה אצלם. יש לתת את הדעת להשלכותיה של המגפה בהתנהגותם של ילדים בני שנתיים עד שלוש, אשר נולדו עם פרוץ המגפה באביב 2020. ברגעי משבר, פעלו לוויסות הפחד באמצעות שיח רגוע ומותאם לרמת התפתחותם והבנתם. נסו להבין את מקור הפחד ותנו מקום לרגשות הצפים (פרידה מסבא וסבתא, חברים מהגן). אז, תיווצר קרקע בטוחה להתמודדות ומתן סיוע לילד, ביסוסה של תחושת אומץ, והתגברות על הפחד.
התמודדות עם פחדים ברוח מודל 'מחומש ההורות'
מודל 'מחומש ההורות' מלכד, במבנה בעל חמש צלעות, עקרונות מובחנים של התנהגות הורית המיטיבה את התפתחותו של הילד, והם: שותפות בין ההורים, מנהיגות הומאנית, אהבה לילדים, מתן עצמאות לילדים והנהגת כללים.
לב ליבו של המודל, היא המודעות של ההורים להתנהגותם. במצבים בהם לילדיכם ביטויי פחד (בכי, צרחות והיצמדות), חשוב לא להיתפס לבהלה מתגובת התינוק/ילד. זכרו שחלק מהתגובות שלכם, האוטומטיות נובעות מחוויות העבר שלכם, מהדרך שבה הוריכם התנהגו אתכם ומחוויות ההווה שלכם ללא קשר לפחד או לבכי של ילדיכם. לכן לפני הכל היו ערים ומודעים. אם אתם מרגישים לחוצים זכרו לנשום ולהגיב באופן מודע להתנהגות של ילדיכם. הילדים שלכם חווים את העולם דרך הפריזמה שאתם מציגים להם. חשוב להעביר להם תחושה שהם מוגנים ושהעולם הינו מקום בטוח עבורם.
שותפות בין הורים - השותפות מדגישה את החשיבות של שיתוף הפעולה בין הגורמים המטפלים בילד - זוג ההורים והמבוגרים המשמעותיים הנוכחים בחייו. חשוב שהשותפים בחינוך הילד ישתפו זה את זה בחוויות עם הילד כדי שההורים יכירו את הפחדים של הילד. חשוב שישוחחו ויוודאו שהם רואים את הפחדים בצורה דומה. ייתכן שאחד ההורים מושפע (נלחץ) יותר והאחר לא רואה קושי. כדאי לחשוב על שיתוף פעולה. ייתכן שעדיף שההורה שפחות מודאג מהפחדים יהיה זה שמטפל בילד כשהילד מביע פחד. יש סיכוי רב שהורה זה יתנהג בצורה עניינית. בהתמודדות עם הפחדים יש לחבר בין הכוחות והדמויות התומכות בילד. חשיבה משותפת ושיתוף מטפלות המעון יסייעו לילדיכם להתמודד ולהתגבר על פחדיו.
מנהיגות הומאנית - תפקיד המבוגר הוא להציג לילד את העולם כמקום בטוח עבורו ולאפשר חשיפה למצבים ומקומות חדשים והבנה של התופעות בסביבתו. כדאי שההורים כמנהיגי המשפחה הרואים שלילדם יש פחדים ילמדו על הנושא. לעתים למידה כזו עשויה להבהיר שהפחד שאיתו מתמודד הילד הינו תפתחותי ומאפיין ילדים רבים בני גילו. כמנהיגים אתם יכולים לקרוא לילדיכם ספרים על דמויות שחוו פחד. אפשר לשוחח על הדרך שבה גיבורי הסיפור התמודדו עם הפחד. כמנהיגים תפקידכם לתת ילדיכם מידע וכלים להתמודד בכוחות עצמו עם הפחד ולא "להצילו". זכרו, הימנעות והגנה על הילד אינה מסייעת לילד להתגבר על פחדיו. במצבים מסוימים הורים מעבירים מבלי משים מסר שהעולם הוא מקום עוין ולא בטוח. היו ערים לכך והשתדלו להימנע מהעברת מסר זה. בכוחו של המבוגר גם לשמש מודלינג להתמודדות עם פחד. אם הנכם חוששים שלילדכם פחד מוגזם, כמנהיגים ראוי שתלמדו את הנושא ותתייעצו עם איש מקצוע.
אהבה ללא תנאי - היא הצורך הבסיסי של בני אדם באהבה ובהרגשה שהם רצויים ומשמעותיים לזולת. צורך זה יש לספק לילד מלידתו במטרה להבטיח כי יגדל בביטחון. בהתמודדות עם פחד, היו אמפתיים לרגשותיו של הילד, הכירו ברגשותיו, השתמשו במילות הרגעה, חיבוק. פרידה הדרגתית וחשיפה מתונה נכונים לילד וחשובים להתפתחותו. בהתנהגותכם עם הילד והימנעו מתגובות של כעס או חוסר סבלנות. היו מודעים לכך כי פחדים אינם נעלמים בבת אחת, נדרשים סבלנות, אורך רוח ועקביות. ספקו לילד הזדמנויות לבטא את הקושי בצורת פעילות גופנית, משחק עם דובי, פעילות עם חומרים.
עצמאות - פירושה עידוד לעצמאות של הורים את ילדיהם, בהתחשב ברמת ההתפתחות של הילד. בהתמודדות עם פחדים, פעלו לחשיפה של הילד באופן הדרגתי לגורם המפחיד והתיידדות עמו עד שייווכח כי אינו מפחיד יותר. אם פוחד מחושך - להדליק אור בחדר ולהראות לו שאין בחדר דברים מפחידים. מומלץ להיעזר במנורת לילה. עודדו הבעה באמצעות ציורים, משחק, ספרי ילדים (המלצה בהמשך) ומשחקי דמיון, לפי העדפות הילד. חזקו את הילד ושבחו אותו על זיהוי סכנות ממשיות והימנעות מכניסה למצבים מסוכנים (כמו חצית כביש). האמינו ביכולת של הילד להתמודד עם פחדיו בדרך יעילה והעבירו לילד מסר שאתם סומכים עליו.
הנהגת כללים - הוא הצורך החשוב של הכללים בחיי היומיום של הילד. הם נועדו לשם שמירה על הבריאות הפיזית והנפשית ולסייע בדחיית סיפוקים וויסות עצמי. בהתמודדות עם פחדים ליצירת שגרה ושליטה מאורגנת תרומה משמעותית. הגבילו ופקחו על זמן המסך של הילדים וחשיפה לתוכן מפחיד ומאיים. ארגנו עבורם סביבה ידידותית ונעימה, היו מעורבים! השתתפו עימם בפעילות עם מדיה דיגיטלית. צפו עימם גם בתוכניות/אתרים הנחשבים לתמימים, ושוחחו עימם על התוכן שראיתם יחדיו. באשר לפחדי לילה ושינה - ארגנו עבור ילדיכם סביבה בה ירגיש בטוח, שתפו אותו בעיצובה, ואמצו שגרת שינה בריאה וקבועה. היענו לקריאות בלילה, שדרו לילדיכם שאינו בודד, ומצאו דרכים לחוש ביטחון מבלי לשחק או לשוחח איתו.
המלצה על ספר המקל על פחדים של ילדים (לגילאי שנתיים עד שש)
"לאן הולכות הדאגות בלילות" של הסופר והמאייר אנתוני בראון. "אילי הוא דאגן לא קטן שהדאגות שלו הפריעו לו לישון, עד שסבתו מלמדת אותו שיטה שעוזרת לו מאד". ספר רגיש ומקורי המעורר שיח אמפטי, והתמודדות יישומית עם פחדים (הכנה של "בובות דאגה"), כמו גם מתן לגיטימציה לתחושת הפחד והבעה של רגשות הקשורים לפחד.
לסיכום, חווית הפחד של הילדים היא אמתית יש מקום להכיר בה ולא להתכחש אליה. מנגד, חשוב ללמוד וללמד ילדים לא "להיכנע" לפחד כך שיגביל את תפקודם היומיומי.
כתבה: גליה מעודד קראבאנוב, יועצת חינוכית (MA) במעון אוניברסיטה וחוקרת הורות ופעילות אוריינית בבית במסגרת לימודים לתואר שלישי
מקורות
אטלס, י. (2020). והילד הזה הוא אני. כתר הוצאה לאור
ארם, ד' (2019). פחדים של ילדים והורים. מתוך פרקטיקום סוגיות בהורות, בית ספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב
טל, ק. (2017). פחדים של ילדים לפי גילאים. קלודי טל על חינוך לגיל הרך.
עומר, ח. וליבוביץ א. (2007). פחדים של ילדים. ספרים, הוצאה לאור.
Gramigna, A., & Poletti, G. (2020). The fears of children at the Coronavirus’s time. Formazione & Insegnamento. Rivista internazionale di Scienze dell'educazione e della formazione, 18(1), 308-319
כתבות קודמות
