משולחן היועצת - פרידה בגיל הרך

פרידה בגיל הרך, דבריה של היועצת החינוכית אפרת דור. מתוך מידעון נובמבר 2017

פרידה בגיל הרך

 

פרידות אם בוחרים, הן גם התחלות.

בוקר, השמש זורחת ויום חדש מתחיל. אנו מתארגנים, ממהרים, ומגיעים לגן עם ילדינו ותוך כדי מדמיינים פרידה מושלמת ומהירה המלווה בחיוך ונשיקה. אולם אז, לעיתים אנו מופתעים לגלות כיצד הפרידה הנינוחה מתרחקת מאתנו כמו ספינה המפליגה מהמזח בים סוער, והכניסה לגן הופכת לקשה, מתוחה וכואבת לילד ולהורה.

מכאן, ההורה נותר עם מועקת הפרידה ותחושת תסכול, הרהורים ומחשבות כגון מה עשיתי לא נכון? מה יהיה? אולי לא טוב לילדי בגן? בעוד לדברי הצוות החינוכי הילד אשר צעק ובכה והתקשה להיפרד כבר מזמן צוחק, משחק ועסוק בשגרת הפעילות במעון.

על מנת להקל על התסכול היומיומי האפשרי, אנסה לספק לכם קצת מידע על פרידה, תרומתה להתפתחותו הרגשית של הילד, ודרכי התמודדות מיטיבות הן של ההורה והן של הילד.

 

התמודדות עם פרידה

לכל אורך החיים אנו נאלצים להתמודד עם שינויים, מעברים, התחלות ופרידות. רבות נכתב אודות תהליך ההתקשרות של התינוק עם הדמות המטפלת (לרוב ההורה), המשפיע ישירות על תחושת הרווחה הנפשית של הילד ויכולתו ליצור קשרים חברתיים משמעותיים ובריאים בעתיד. תחושת הילד שהוא נאהב, בטוח ומוגן, מובן ועל כן צרכיו נענים, יהוו את הבסיס לתחושת מוגנות בעולם, ביטחון עצמי וערך עצמי.

במקביל, קיים הפן המולד של התינוק, המהווה מגוון התנהגויות ותכונות אופי, אשר מעוררים באופן טבעי תגובה אצל ההורה המשפיעה על טיב הטיפול ומידת הקרבה שהוא חש לתינוק. סגנון ההתקשרות הורה-ילד וטיב הקשר ביניהם, משפיעים גם הם על אופן ההתמודדות עם פרידה. גם כניסתו של הצוות החינוכי למשוואה הורה-ילד משפיעה, כיוון שבין הצוות לילד נוצר קשר שבו ההורה אינו צד, ועל הילד וההורה לסמוך על הצוות שיהווה דמות התקשרות משנית משמעותית ומיטיבה לילד. הקשר גננת-ילד נחוץ על מנת שהילד וההורה יוכלו לשרוד את הפרידה היומיומית לאורך שעות, ואת התחושה של ההורה שהילד מטופל פיזית ורגשית, ואת התחושה של הילד שהוא בטוח, מוגן ומוכל במסגרת החינוכית.

בנוסף, קיימת חשיבות ליצירת קשרים עם דמויות מטפלות משניות כיוון שהן מאפשרות הן יצירת קשר בריא במקרה שהקשר עם ההורה אינו כזה, והן בסיס ללמידה של הילד שהוא יכול לסמוך גם על מבוגרים אחרים מלבד דמויות ההתקשרות הראשוניות שיטיבו עמו. זירת הגן גם מאפשרת התנסות לחוות פרידה בטוחה אשר תהווה בסיס לפרידות ושינויים עימם הילד יאלץ להתמודד לאורך חייו הבוגרים. ניתן לראות בפרידה בגן גם הזדמנות להתמודד עם מצבים המתרגלים צורך בוויסות רגשי ולמידה של זמן, תהליכים בעלי התחלה אמצע וסוף, פיתוח חוסן אישי ויכולת להתמודד ולהתנהל בזירות חברתיות שונות המתקיימות בגן.

סגנונות פרידה שונים:

ילדים, בדיוק כמו מבוגרים, שונים אחד מהשני בטמפרמנט שלהם (מזג), באופי, ברגישות לסביבה, בקצב ההתפתחות, ביכולת ההסתגלות, בקצב הלמידה ובהתמודדותם עם מצבי חיים שונים. בהתאם, ניתן לראות דרכי התמודדות ותגובות שונות ומגוונים לכל ילד:

ילדים הנפרדים בקושי ובכי.
ילדים הזקוקים לחיבוק נוסף וכמה פרידות במקומות שונים בגן.
ילדים מופנמים, המעדיפים להסתגר למשך מספר דקות עם חפץ או מוצץ בצד.
ילדים פעלתנים הנכנסים בריצה לגן ומיד משתפים את סביבתם בחוויות.
ילדים שהפרידה קלה עבורם והם צמאים לזמן איכות עם קבוצת השווים (ילדי המעון).
ילדים המחפשים דמות התקשרות מהצוות וזקוקים למעבר מחיבוק ההורה לחיבוק הצוות.
ילדים סקרנים ויצירתיים המוכנים להיכנס ישר לפעילות או משימה מזדמנת במעון.

גם להורים דרכי התמודדות ותגובות שונות:

הורה המחבק, מנשק ונפרד מהר.
הורה המתגנב מהמעון בהיסח הדעת של ילדו.
הורה המספר עוד סיפור, משחק עוד משחק ובעצם מתקשה בעצמו להיפרד מילדו.

 

קשיי פרידה

באופן טבעי, לרובנו קיים קושי עם פרידות, ככל הנראה כיוון שאנו יצורים חברתיים, בעלי מעגלים חברתיים קרובים ורחוקים, וצורך ראשוני להיות בקרבת דמויות המעניקות לנו אהבה וחום. ילדים החווים קשיי פרידה, חשים חרדה מפני נטישת דמות ההתקשרות לבלי שוב, בנוסף לחוסר הבנה של תחושת הזמן הנחווה כפרידה בלתי נסבלת לנצח. כאשר ההורה חוזר בסוף היום, הילד "הנעזב" עלול להגיב בכמה אופנים:

בכי וחרדה המבטאים את רגשות הילד מכל היום.

רגיעה ושמחה.

התעלמות המבטאת כעס וחוסר בטחון ואמונה שההורה יישאר על כן הילד/ה מכין עצמו ומגן על עצמו מפרידה נוספת.

לרוב, קשיי פרידה יבואו לידי ביטוי גם במישורים אחרים, כגון קושי בפרידה מחפצים (כגון שמיכי), מצעצועים ומההורה לפני השינה. השאיפה הינה אפוא, לייצר עבור הילד מציאות קבועה ויציבה, ברורה בלי הרבה תזוזות ושינויים לא צפויים. גורם מרכזי ביצירת שגרה בריאה שכזו כולל תחושת ביטחון ויציבות בקשר עם ההורה, ובביסוס הידיעה של הילד שקיים סדר בעולם, ובו ההורה תמיד חוזר בסוף כל פרידה.

 

כיצד ההורה יכול להשפיע על יצירת פרידות טובות?

דבר ראשון, להכין את הילד מראש לכל שינוי אפשרי במטרה לייצר וודאות המונעת חרדה. לספר לילד/ה מי לוקח אותו/ה מהגן, כיצד יהיה תהליך הפרידה והיכן. מומלץ שהמסרים יהיו קצרים וברורים: היום ניפרד מהגן בכניסה, עם חיבוק ונשיקה, אמא נוסעת לעבודה והיא תחזור לקחת אותך בסוף היום לאחר המפגש (אם ידועה הפעילות המסכמת את היום אפשר לנקוב בשמה, זה יתן לילד יותר מושג על זמן ההגעה של ההורה). חשוב לזכור שיש ילדים המגיבים בבכי ועלינו לכבד תגובה זו כמבטאת את רגשותיו של הילד ואת העצב שהוא חש. במיוחד אצל ילדים קטנים, אשר עוד לא פיתחו שפה המאפשרת להם לבטא את רגשותיהם באופן מילולי, בכי מהווה תחליף ודרך ביטוי.

דבר שני, חשוב שנעמוד ב"מילה". אם קבענו עם הילד/ה שהיום נקריא לו/ה סיפור, נעמוד בהבטחה זו אל מול כל לחץ הזמנים של העבודה ונשתדל להגיע מוקדם יותר. חשוב גם לכבד את מסגרת הזמנים וסדר היום של הגן, במטרה שהילד ילמד שאנו מכבדים את הצוות והמסגרת הגנית.

דבר שלישי, חשוב לכבד את הילד ולא "להימלט" מבלי שידע. ילדים זקוקים לאמון ובטחון, ככל שנכין את הילד לפרידה, ולא נעלם לו מאחורי גבו יהיה לו קל לחוש בטחון וודאות והוא יתמודד בצורה בריאה יותר עם הפרידה. כמו כן, ילדים זקוקים להורה מכוון אשר אפשר לסמוך עליו שלא יעלם, ושכשהוא הולך, הוא גם תמיד חוזר.

לבסוף, מומלץ להתאים את הפרידה וההתארגנות למזג של הילד, ילד המתקשה להיפרד לאחר שהיה ממושכת עם ההורה בגן, מומלץ שהפרידה תהיה קצרה יותר. לעומת זאת ילד אשר מגיב טוב יותר לפרידה לאחר קצת זמן איכות עם ההורה בבוקר, יתכן שפרידה לאחר משחק או יצירה משותפת תיטיב עימו.

 

פרידה טובה כחוויה נלמדת

כבתחומים רבים עימם מתמודדים הורים, גם פרידות יכולות להוות תהליך הדדי של התפתחות ולמידה על התקשרות, נפרדות, התמודדות עם קשיים ויצירת קשרים משמעותיים. הורה בעל גבולות יציבים וברורים, עקבי ואמין, יאפשר תשתית אשר תסייע לילדו להתמודד עם משימות התפתחותיות כגון התמודדות עם שינויים ופרידות.

לכן, אם רק נבחר, גם בוקר סוער יכול להסתיים בספינה העוגנת בשמש בנמל.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive