משולחן היועצת - ימי זיכרון בגיל הרך

ימי זיכרון בגיל הרך

כמידי שנה, מעט לאחר תום חופשת הפסח, מתקיימים שני ימי הזיכרון הלאומיים במדינת ישראל: יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. בימים הקודמים לכל אחד מימי הזיכרון ניתן לחוש מתח רגשי, במידה ויש טלוויזיה בבית – המידע מונגש דרכה בדרכים שונות, לעיתים מתקיים שיח בין מבוגרים ליד אוזנם של הילדים ועוד דרכים שונות בהן מידע לא מותאם מגיע אל הילדים.

הורים רבים תוהים איך לסנן את המידע, מה רצוי לספר לילדים בגיל הרך לגבי יום הזיכרון, לעיתים תוהים האם יש למנוע העברת מידע שכזו, באיזה אופן הנושא מתווך לילדים במעון או בגן ומה אומרים לילדים בנוגע לצפירה – גם אם הם עדיין לא מדברים.

כל עוד יום הזכרון אינו נוגע בשכול משפחתי (במידה וכן – יש להערך לכך), אין כל צורך לשוחח על הנושא עם ילדים טרם גן טרום טרום חובה (וגם גיל זה צעיר מאוד). בגן טרום טרום חובה רצוי לברר עם הגננת כיצד היא מתכוונת לתווך את הנושא בגן. תינוקות ופעוטות אמנם מבינים אותנו בחיי היום יום אך מושגים הקשורים ליום הזיכרון מורכבים מבחינות רבות, אינם תורמים להתפתחותם והשיח אודותיהם אינו מטיב עימם. ניתן להסביר את חגיגות יום העצמאות כחגיגות יום הולדת למדינה – אך ללא פרטים מיוחדים מעבר לכך.

הדבר החשוב בימי הזיכרון עם תינוקות ופעוטות הוא להכין אותם לצפירה, היות והם ישמעו אותה ועלולים להיבהל. כמבוגרים אנחנו רוצים לספק לילדים תחושת בטחון. המענה המתאים לתינוקות הוא להערך להיות לידם בעת הצפירה, לדבר איתם בקול רך ומרגיע, ניתן לנסות לעניין אותם בצעצוע. במידה וילדכם רגיש מאוד לרעשים חזקים, אפשר להצטייד באוזניות מגן לתינוקות (המסייעות גם ביום-יום להפחתת רעשים בסביבה הומה) – אך להערך לשימוש בהן. פעוטות בגילאי 2-3 לעומת זאת, כבר מדברים ואף שואלים שאלות בנושא. רצוי להכינם כעשר דקות לפני הצפירה שעוד מעט יהיה צליל מאוד חזק והוא יסתיים במהרה ושאתם כאן לידם. חשוב לדבר בקול רגוע, לא להביע דאגה או לחץ – הם מרגישים את התזוזות הרגשיות הללו. לפעוטות בוגרים ניתן להסביר כי בזמן הצפירה (ולהסביר שצפירה זה הרעש שנשמע מבחוץ), המבוגרים עומדים והם יכולים להחזיק לכם את היד ולעמוד על ידכם או להמשיך לשחק. במידה והילדים שואלים מדוע יש צפירה ניתן לומר תשובה עניינית וקצרה בסגנון "הצפירה מזכירה לנו אנשים חשובים", "הצפירה נועדה להזכיר לנו אנשים שעזרו למדינה" או כל תשובה קצרה הנראת לכם תמציתית ורכה (חשוב להבין מה נאמר להם במעון במידה הם שואלים שם, על מנת להיות אחידים). במעון אין משוחחים על יום הזכרון וסדר היום נמשך כרגיל.

האחריות של המבוגרים היא לתווך את העולם לילדים בהתאם להתפתחותם (הקוגנטיבית, הרגשית, השפתית) ולכן עלינו לתת מענה מאוד מותאם לשלב בו הילד/ה נמצאים. אין צורך לתת את המענה השלם למאורעות ימי הזיכרון. במידה והילד נולד לתוך מציאות בה השכול נוכח – גם אז יש חשיבות לדרך בה אנחנו מתווכים את הנושא ומה התשובות הרצויות לשאלות העולות בילד. כמו כן, את הידע בתקשורת (טלוויזיה, תמונות בעיתון) רצוי מאוד לסנן, כדי למנוע הצפה רגשית ללא יכולת עיבוד מתאימה. במידה וכן מתקיימת צפייה בטלוויזיה בימים אלו, חשוב שתהא בהשגחת מבוגר ועם תיווך.