מה התרחש לאחרונה? ינואר 2017

חודש ינואר, הראשון בחודשי השנה האזרחית החדשה, הינו חודש שמביא איתו התחלות חדשות וגשם שנשאר איתנו מהחודש הקודם. החודש עסקו הילדים במעון בנושא פירות הדר, כחלק מגידולי החורף הנפוצים בישראל. מתוך כך נפתח את המידעון לחודש זה בשיר "קילפתי תפוז" (מילים: נורית זרחי, לחן: יוני רכטר):

קילפתי תפוז, 
מצאתי בפנים - 
כמו בתוך קן 
ילד ישן. 

הילד אמר: 
"אתה עשית פה חור, 
תקן את הפלח, 
נושב עלי קור." 

אמרתי: "רגע, 
סליחה, שלום." 
ואת הפלחים 
שמתי במקום. 

ועד היום - 
אם הוא לא הצטנן, 
בתוך התפוז 
ילד ישן. 

השיר בביצועו של אריק איינשטיין. מוזמנים להאזין בכיף עם הילדים בקישור הבא >

למידה והפעלות

​

פעילות החודש נסובו סביב נושא פירות ההדר- הילדים למדו על סוג הפרי, סחטו מיץ, טעמו ונהנו מאוד. פירות ההדר הינם אחד מיבולי החורף הנפוצים בישראל, ומדינתנו הקטנה מתהדרת במגוון רחב של פירות הדר באיכות הטובה ביותר. בנוסף, הילדים עשו מגוון פעילויות מעשירות הקשורות בנושא המרכזי של החודש. הם צבעו בדפי צביעה מגוונים בגווני פירות ההדר (אדום, צהוב, ירוק וכתום), הכינו סוכריות מקליפות תפוזים ושמעו סיפורים הקשורים לנושא. 

​

חוג יוגה - בשיעורי היוגה הילדים עשו תרגיל עם משטחים עגולים. הם עבדו עם חישוקים ומגזרות נייר עגולות, דילגו בין העיגולים המונחים על הרצפה, קפצו עליהם ולמדו להפעיל את הדימיון- לדמיין שהעיגולים הם דברים אחרים (למשל, אגם מים גדול). בשיעור נוסף, הילדים יצאו להתהלך בג'ונג'ל. הם למדו ללכת כמו בעלי חיים שונים ומגוונים, תוך תרגול תנועה ההליכה הייחודית לכל בעל חיים על פי מאפייניו. הילדים נהנו מאוד ללמוד על בעלי החיים ולחקות אותם בהליכתם המקורית.   

מוזיקה - הילדים למדו ותרגלו את השיר "אח איזה חורף" (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש), תוך התייחסות לחריזה בשיר ושימוש בתנועה במהלך השירה עצמה. בנוסף, הילדים תרגלו תנועה מהירה במרחב דרך שימוש בדקלומים קצרים. בכיתת הפעוטות הילדים האזינו לולס מתוך בלט "ג'יזל" ולמדו לתופף לעל הגוף לנוכח המקצב של המוזיקה. הילדים גם ביצעו ריקוד סקוטי במעגל (בטהובן)- התנועה במעגל מפתחת את תחושת ה"יחד" של הילדים ואת שיתוף הפעולה ביניהם.  

גינה חלקאית -  הילדים התחילו ללמוד על צמחי תבלין, על השימושים השונים שלהם ועל ריחם וטעמם הייחודי. הם יצאו לגינה ולמרחב הטבע וראו כי החלו לפרוח פרחים, שהחיטה החלה לצמוח ואף שזרעי הצנונית הוסיפו לנבוט. לאחר מכן הילדים הכינו תה מצמחי התבלין ושתו לרוויה ובהנאה מרובה. כאשר הם יצאו לגינה, פגשו הילדים בשלול שדה גדול ומפגש זה הוביל ללמידה על הצמחים אותם אוכל השבלול. בנוסף, הילדים יצרו "גינה קטנה" שאותה יוכלו לקחת הביתה. הגינה הוכנה מבקבוק פלסטיק ממוחזר אותו הם קישטו וזרעו בו זרעים שונים, הילדים למדו כיצד לטפל בגינה שהכינו ולבסוף לקחו אותה בשמחה הביתה. 

טיול משפחתי- נטיעות ביער לביא: לכבוד ט"ו בשבט, אשר חל בחודש פברואר השנה, מומלץ ללכת עם הילדים לפעילות נטיעת עצים של קק"ל. הפעילות מתקיימת ביער לביא שבצפון הארץ, קרוב לצומת גולני. הפעילות חוויתית וללא תשלום עבור משפחות, כאשר כל משפחה תקבל שתיל אותו היא תשתול במקומות המיועדים לכך. הפעילות חוויתית עבור ילדים צעירים ומהווה גיבוש ותרומה לסביבה עבור כלל המשפחה. למידע נוסף > 

מוזמנים להוסיף ולקבל רעיונות לפעילויות וטיולים הקשורים בט"ו בשבט בקישור הבא > 

הצגה- העץ הנדיב: סיפורו של העץ הנדיב, מסופר בעזרתה של גברת פונפון- בובת יד אהובה על ילדים. ההצגה לוקחת את הילדים למסע תיאטרלי קסום וייחודי, המשלב אלמנטים של הצגה בתוך הצגה, קטעי פנטומימה, תנועה וטקסט, שיתוף הילדים ומוסיקה מקורית. העץ הנדיב הינו סיפור מקסים ומרגש, המלמד על נתינה וחברות אמיצה. ההצגה מותאמת לילדים צעירים ורלוונטית גם לט"ו בשבט. לפרטים נוספים >

פעילות יצירה- הכנת "ראש דשא": לכבוד ט"ו בשבט המתקרב, מומלץ לבלות עם הילדים בפעילות יצירה ולהכין ראש דשא. את ראש הדשא, לאחר הכנה, משקים מידי פעם ושומרים עליו לח. לאט לאט מתחיל הראש להצמיח שערות- הדשא שגדל לתפארת! הפעילות נחמדה ומתאימה לילדים צעירים (בעזרת ההורים כמובן) והילדים יכולים לעקוב אחרי הנביטה של הדשא, ממש כפי שהם עושים במעון, בגינה החקלאית.  להוראות ההכנה >

שעת סיפור - ספר מומלץ

המלצה לפעילויות:
מומלץ, לאחר קריאת הספר, לתת לילדים להתנסות באכילת פירות שונים, במציאת הזרעים בתוכם לאחר האכילה, ובשתילה שלהם במידה וניתן. הספר יכול לעודד ילדים סרבנים לאכול פירות וירקות, לכן ניתן לשלבו בתהליך ההתנסות במזונות חדשים מסוג זה. 

מאמר החודש

מדי חודש נפרסם תקציר של מאמר עדכני ורלוונטי לגיל הרך.

מסלולי התפתחות קוגניטיבית של ילדים שנולדו בלידה מוקדמת ושל ילדים בעלי התפתחות תקינה. למאמר המלא >

לקות קוגניטיבית שכיחה בקרב ילדים שנולדו בלידה מאד מוקדמת (very preterm-VPT), אך יש מחסור במידע לגבי האופן בו סיכון זה משתנה לאורך הזמן. כדי לבחון זאת, מדגם של 110 ילדי VPT (ילדים שנולדו לפני, או בדיוק לאחר 32 שבועות היריון) ו-113 ילדים שנולדו לאחר תקופת היריון מלאה (full term- FT), נבחנו בגילאי 4, 6, 9, ו-12 במבחן האינטיליגנציה של ווקסלר לגילאי הגן ובית הספר היסודי, ואז במבחן האינטליגנציה של ווקסלר לילדים, גרסה רביעית. בכל הגילאים, לילדי VPT היו ציונים נמוכים יותר בהשוואה לילדי FT (p < .001). מודל עקומת גדילה הראה מסלולים קוגניטיביים יציבים בקרב שתי הקבוצות. אנורמליות של חומר לבן (רקמה במערכת העצבים המרכזית) בגיל הינקות ומצוקה סוציואקונומית של המשפחה ניבאו יחד סיכון קוגניטיבי. מלבד שונות תוך-נבדקית מסוימת, התפקוד הקוגניטיבי של ילדים עם התפתחות תקינה ושל ילדי VPT בסיכון גבוה היה יציב והושפע ע"י התפתחות נוירולוגית מוקדמת ואופן גידולם ע"י המשפחה.

.Mangin, K. S., Horwood, L. J., & Woodward, L. J. (2017). Cognitive Development Trajectories of Very Preterm and Typically Developing Children. Child Development, 88(1), 282-29

משולחנה של היועצת החינוכית

כתבה: כרמית זר (M.A), היועצת החינוכית של המעון. 

מיומנויות של פתרון בעיות:

סיטואציות חברתיות רבות מחיי הילד מלוות באי הסכמה (בעלתו על המשחק, על המתנה בתור, על טבעו של המשחק ועוד) -  זה טבעי ואף תואם להתפתחותם. תפקיד המבוגרים בחייו הוא לתווך ולסייע לילד בתוך הסיטואציה על מנת שיוכל ללמוד ולהתפתח.

תחילה לימדו את ההורים לומר איזו התנהגות אינה רצויה לדוגמה, 'אני יודעת שאתה כועס אבל לא מרביצים' או 'ליאור לא אוהב שמרביצים לו'. הבעיה במונחים אלו שהילדים הצעירים עדיין לא תמיד מבינים את מושג השלילה (או מהו כעס), ההתפתחות של הבנת האחר עדיין בחיתוליה וזה בכלל לא ברור שלילד השני כואב או שהוא לא אוהב שמרציבים לו ( ToM, תיאוריית המיינד, מתפתחת בגילאי שלוש עד חמש) ועדיין אין הבנה של סיבתיות – לכן הדבר היחיד שמשנה להם זה השגת רצונם. לאחר מכן נדבך נוסף התווסף – יש לספק אלטרנטיביות חיוביות – לומר להם מה לעשות ולא רק מה לא לעשות, לדוגמה: 'שיר עכשיו משחקת במשאית, את יכולה לשחק במשאית הזו'. לבסוף החלו להוסיף כי יש להסביר על תוצאות המעשים – כיצד זה משפיע על אחרים.

אכן שימוש באסטרטגיות אלו (הוראות, הסקת מסקנות, שבחים) השפיע על ילדים לטובה לעומת ילדים שלא קיבלו הסברים. אך פעולות אלו מסייעות לעיצוב ההתנהגות של הילד, וכמבוגרים, אני מאמינה שיש צורך לתת להם כלים משמעותיים יותר לפתרון בעיות, על מנת שהם יוכלו לבדם לחשוב, להחליט ולפעול. ילדים היודעים לפתור בעיות מסתגלים יותר טוב למסגרות חדשות, חווים פחות תסכול מעמיתיהם ואף מצליחים להתמודד על רגשות התסכול (מחפשים אלטרנטיבות) ומחפשים דרכים חלופיות להגשים את רצונם. הם לא זקוקים שיאמרו להם מה לעשות אלא חושבים בעצמם. ילדים המפגינים התנהגות כזו מתקבלים בברכה בעין המבוגרים לעומת עמיתיהם שאינם.

מהו אימון למיומנויות פתרון בעיות ומתי ניתן להתחיל בתהליך?

אימון למיומנויות פתרון בעיות הוא דרך ולא מעשה קסם. התהליך מתקיים דרך השיח של המבוגרים בחיי הילד (מטפלות, הורים וכדומה) עימו. ניתן להתחיל לפסוע בדרך זו מגיל מאוד צעיר, כאשר הילד שומע אתכם מסבירים לו על האפשרויות. פעוטות אמנם עוד אינם מבינים ומפנימים, אך ההתנהגות שלנו היא דרך.

השלב הראשון הוא דרכי פעולה חלופיות לדוגמה, 'היית רוצה לשחק בעגלה שניר עכשיו משחק בה. את יכולה להציע לו שתשחקו ביחד, את יכולה לקחת בנתיים עגלה אחרת או לחכות שניר יסיים לשחק בה' או בעת הבעת התנהגות תוקפנית להציע דרכים חלופיות לפורקן – בעיטה בשק ייעודי, זריקה של כדור (במקום חפצים), ריצה ועוד. ניתן להתחיל שלב זה עם פעוטות בסביבות גיל שנה (ואף מטה מכך). העובדה שההתנהגות שלהם היא טבעית ונורמטיבית, שהם מתפתחים וגדלים, אינה אומרת דבר על התפקיד שלנו כמבוגרים – לתווך וללמד.

כאשר מתפתחת השפה וקיימים כישורי שפה ויכולות קוגנטיביות סבירים, ניתן להתחיל להרחיב לאט לאט את האימון במיומנויות פתרון בעיות. שלב זה יחסית אישי לילד ורצוי להתאימו לילד שלכם. ניתן להתחיל שלב זה עם פעוטות בסביבות גיל שנתיים (ואף פחות מכך) ולהמשיכו הלאה ( ולגיל ארבע ואף הלאה מכך) – כאשר רמות הקושי משתנות. כיצד ניתן לעשות זאת? אפשר לומר שתי אופציות חלופיות בעצמנו ולשאול את הילד אם יש לו רעיון לפתרון נוסף (תתפלאו עד כמה הרעיונות בכלל לא קרובים לפתרון שלכם, והם נפלאים! תעודדו אותם לכך), אפשר להשתמש בסיטואציות בסיפורים ולשאול אותו מה הדמות יכולה לעשות על מנת לפתור את המצב (למשל, מה הילד יכול לעשות כדי שהילדה תתן לו להאכיל את הסוס?), בהמשך ניתן לעודד חשיבה סיבתית ולשאול מה יכול לקרות אחר כך או לשאול שאלות יותר ממוקדות לדרגת קושי נמוכה יותר. כאשר הדבר החשוב ביותר הוא שהילד חשב על רעיונות חלופיים (שימו לב, בתהליך, הילדים מקבלים חיזוקים על הרעיון ולא על איכותו).

בקונפליקטים בזמן אמת חשוב שהמבוגר יבין את הסיטואציה. סיטואציה של 'חטיפת' משחק יכולה להתברר כאחרת לחלוטין כאשר שואלים את הילד מה התרחש, מדוע הוא חטף את הצעצוע, מדוע הוא עשה זאת דווקא כעת, איך החבר השני מרגיש (גם אם הוא לא מבין זאת לחלוטין עדיין – זה חלק מהתהליך של פיתוח ההבנה החברתית), איך זה גרם לו להרגיש, וכעת איך שניהם מרגישים (כועסים/עצובים/מתוסכלים) ועם הוא יכול לחשוב על דרך אחרת שבה הוא יכל להשיג את הצעצוע שלו בחזרה מבלי ששניהם יהיו כועסים (או מבלי להכות וכו'). הדבר הכי חשוב הוא שבדיאלוג כזה הילד הונחה לחשוב על הבעיה ועל התוצאות של ההתנהגות שלו. זו דוגמה לילדים גדולים יחסית השולטים בשפה ומיומנויות קוגנטיביות. חשוב להתאים את עצמנו ואת השאלות שלנו לילד העומד לפנינו. יכול להיות שנצטרך לפשט את השיחה ולסייע לילד להמליל את רגשותיו ואת החלופות.

לסיכום, אימון בתהליך של פתרון בעיות אינו פשוט ויש צורך להזכיר שזו הינה דרך. אנו זקוקים לסבלנות והבנה שזהו אימון ושהילד לומד ומפנים לאט לאט את דרך הפעולה בד בבד עם התפתחות ההבנה החברתית, היכולות הקוגנטיביות והשפתיות.