מה התרחש לאחרונה? דצמבר 2016

בהזדמנות זו נאחל חג חנוכה שמח ושנה אזרחית טובה לכולכם!

חודש דצמבר היה גשום, חורפי וקר ברובו. גשמי ברכה ירדו בכל רחבי הארץ, ניקו את האוויר והשקו את האדמה, את הצמחיה ואת היבולים החקלאיים. בתוך מזג האוויר הסוער, אנו חוגגים את חג החנוכה. נפתח את המידעון בשיר המתאים לאווירת החג היפה והמאיר, שיחמם את ליבנו בימים סוערים אלו:

נר ראשון של חנוכה 
לי יאיר בחשכה 
נר שני כמו חבר 
שבא איתו להידבר 

כשמגיע נר שלישי 
מתחשק לי כבר לשיר 
הו מה טוב ומה נעים 
הנה הנר הרביעי 

האורים שבחלון 
לי מוסרים דרישת שלום 
ואפילו לשמש 
יש כאילו אור חדש 

עם הנר החמישי 
כבר שותים חפשי חפשי 
יין חם וריחני 
עם השביעי והשמיני 

סביבון וסופגנית 
ורקדן ורקדנית 
שגעון של מסיבה 
תבואו גם בחג הבא 

האורים שבחלון.... 

נר ראשון 
ונר שני 
ונר שלישי 
ורביעי 
החמישי 
והששי 
והשביעי 
והשמיני 

סביבון וסופגנית 
ורקדן ורקדנית 
שגעון של מסיבה 
תבואו גם בחג הבא. 

האורים שבחלון...

את השיר כתבה להלחינה נעמי שמר. מוזמנים להאזין לשיר ולהינות עם הילדים.  

למידה והפעלות

​

פעילות החודש נסובו סביב עונת החורף, מזג האוויר הגשום והסוער, חג החנוכה וגם הכריסמס.

הילדים למדו מושגים רבים להעשרה סביב עונת החורף, הכירו את השבלול שבא לבקר אותנו בעונה זו ולמדו אודותיו. בנוסף, הילדים למדו על הפכים והתייחסו למילים והיפוכן הקשורות לעונת החורף ולמזג האוויר הקר שבחוץ. הילדים למדו על מאפייני החורף בעזרת שימוש בכל החושים ודרך מגוון פעילויות מעשירות. 

חג החנוכה נחגג במעון ברוב פאר והדר והילדים למדו על סמלי ומנהגי החג בדרכים רבות ומעניינות, אשר הפעילו את כל החושים ובכך נוצרה חוויה גדולה ומשמעותית עבור הילדים. בנוסף, בכל כיתה חגגו הילדים את חג החנוכה עם הוריהם, בכיתת "אגס" הוסיפו וציינו את חג הכריסמס לכבוד הילדים אשר חוגגים את החג מהכיתה ובכיתת "דובדבן" הילדים אפו עוגיות לכבוד הכריסמס בהדרכתה של בת השירות מגרמניה. בנוסף, לכבוד חג החנוכה, צפו הילדים בהצגות נחמדות ומותאמות במעון. 

חוג יוגה - בשיעורי היוגה הילדים למדו על צורות שונות ושאבו מהן השראה לתרגילי היוגה שלהם. לאחר מכן הילדים למדו על החורף ועשו תרגילים שעוזרים לגשם לרדת במלוא עוצמתו. בהקשר של חנוכה הם שמעו סיפור על אור שהצליח לגרש את החושך והפסיק לפחד ממנו. בעקבות הסיפור הילדים למדו משפטי עוצמה (אני גדול! אני חזק!) אשר עוזרים להתגבר על הפחד. בנוסף, הכירו הילדים את פילפילון שאינו מצליח לישון- בהשראת החדק של פילפילון ביצעו הילדים תרגילי יוגה רבים ומגוונים ואף תרגלו שיווי משקל ותשומת לב משותפת. 

מוזיקה - בחוג המוזיקה ניתן דגש על שירי חג החנוכה. הילדים האזינו לשיר "חנוכה חנוכה", שרו אותו ואף תופפו את מקצבו על הבירכיים. התבצעה פעילות בזוגות בעקבות השיר- הליכה במרחב ומחיאות כפיים בזוג לצלילי השיר. בנוסף, למדו הילדים על השיר שני סביבונים. הילדים נעו כסביבונים במרחב וכאשר נפסקה המוזיקה הם נעצרו במקום וחוזר חלילה. הילדים אף הוסיפו ולמדו את "בלט האפרוחים בקליפותיהם" (מאת מוסורגסקי). 

גינה חלקאית -  הילדים שתלו ירקות חורף- כרוב, ברוקולי, בצל ירוק, קולורבי ומנגולד. הם התבוננו בשורשים של הצמחים ודיברו על השימוש שלהם. בנוסף, ראו הילדים כי זרעי הצנונית והגזר נבטו והתבוננו בהם. הילדים ראו כי הרקפות החלו לצמוח על הגבעות סביב המעון ודיברו על נשירת העלים. לאחר מכן, הילדים החלו בשתילת תפוחי אדמה שהביאו מהבית, הם חקרו כיצד נראה ומרגיש תפוח האדמה ונחשפו לאופן בו הוא גדל בבטן האדמה. בנוסף, שתלו הילדים אפונה ריחנית צמוד לגדר המעון כדי שהיא תוכל לטפס על הגדר (הילדים למדו על מאפייני האפונה הריחנית כצמח מטפס). הילדים ראו כי הצמחים שהם שתלו לפני שבועיים לא נקלטו ולא צמחו, וכך למדו על צמחים שנובלים ומתייבשים.

• הכרת מקורות המזון כעידוד אכילה בריאה. 
• חיזוק המוטוריקה העדינה והגסה- הפעולות השונות בגינה מאפשרות תרגול טבעי לחיזוק המוטוריקה. 
• פיתוח יכולות התבוננות וסבלנות- הצמחים בגינה גדלים בקצב שלהם, כך הילדים יכולים ללמוד על סבלנות והתבוננות, וויסות עצמי וציפייה. 
• לסיכום, הגינה הינה כלי חשוב ללמידה ולפיתוח מיומנויות רבות. 

• "דיאנה היתה מקצועית , נעימה והעבירה מסר חשוב ומועיל. אני מנסה ליישם את זה מאז יום שישי". 
• "ההראצה היתה מצויינת!!! הבנתי שאני לא לבד במציאות הזו ושניתן באמצעות תשומת לב לתגובות לשנות דברים חשובים". 
• "הרצאה מאוד מעניינת ומהנה עם הרבה חוכמת חיים. יצאתי מההרצאה מאוד אופטימית לגבי האפשרות של קיום מוצלח של חיי משפחה וקריירה". 

מוזמנים להיכנס ולקרוא עוד על ההרצאה בדף הבא >

טיול משפחתי- קטיף עצמי: פעילות חוויתית למשפחות, המתאימה למזג האוויר החורפי. בקטיף עצמי מגיעה המשפחה לשטח חקלאי מוגדר ובו הילדים והמבוגרים יכולים לקטוף להנאתם מהתוצרת המקומית. במסגרת הקטיף הופכים ל"חקלאים ליום אחד", נהנים מהפעילות המשותפת, טועמים כמה שרוצים ואף חוזרים הביתה עם שלל- מה שקטפנו. מדובר בחוויה נעימה ומגבשת עבור משפחות והיא מומלצת במיוחד בעונת החורף, אז היבולים החקלאיים רבים ומגוונים. למידע נוסף >

הצגה- בנצי הפיל: הצגה מצליחה ונחמדה על פי ספרו של דויד מק-קי ב"תיאטרון שלנו". ההצגה מגוללת את סיפורו של בנצי הפיל, שנולד צבעוני ושונה מכל חבריו הפילים, שהיו אפורים ו"רגילים". כל פילי העדר ושאר החיות צחקו עם בנצי ואהבו אותו, אך הוא תמיד הצטער על היותו אחר. ההצגה משלבת שירים ומשחק מלא חיים על הבמה, מתאימה לילדים מגיל שנתיים (אך יכולה להיות נחמדה גם לצעירים יותר) וניתן לצפות בה ולאחר מכן להקריא לילדים את הספר בבית. למידע נוסף >

פעילות יצירה- הכנת קופסה מעוצבת לממחטות נייר: לכבוד החורף, בו רובינו מצוננים לפחות פעם אחת, מומלץ להכין עם הילדים קופסת ממחטות נייר מעוצבת, אשר מתאימה במיוחד לילדים. ניתן לשלב את הילדים בתהליך ההכנה בשלבים רבים- בצביעה, בגזירה (זהירות! רק ילד שיודע לגזור ובהשגחת הורים) ובהדבקה. בנוסף, ההכנה משלבת חומרים ממוחזרים, אשר תוך השימוש בהם ניתן להסביר לילדים על מיחזור וחשיבותו. התוצר יכול לשמש את הילדים בחדרם ואף לעודד ילדים סרבנים לקנח את אפם במידת הצורך. להוראות ההכנה >

שעת סיפור - ספר מומלץ

המלצה לפעילויות:
​לאחר הקראת הסיפור ניתן לצאת עם הילדים החוצה (להתלבש חם ולנעול מגפיים), אל השכונה או לטבע ולחפש שלוליות. כאשר מוצאים שלולית כל אחד יכול להסכל בה ולחפש את "שלולי" שלו. אפשר לדבר עם הילדים על השתקפותם, מה הם רואים ומה הם מרגישים בעקבות כך. בנוסף, ניתן לקפוץ בתוך שלוליות ובכך לגרום להשתקפות להיעלם (כמו התייבשות השלוליות בסיפור) ולדבר על מה מרגישים כש"שלולי" נעלם וגם להינות מהקפיצה במי השלולית. 

מאמר החודש

​

מדי חודש נפרסם תקציר של מאמר עדכני ורלוונטי לגיל הרך.

ילדים צעירים רוצים לראות אחרים מקבלים את העזרה שהם צריכים. למאמר המלא > 

עזרה אינסטרומנטלית של ילדים מתפרשת לעיתים כרצון להשלים רצף פעולות, או כדי לשחזר את סדרם הפיזי של דברים שמתרחשים. נבדקו כ-51 ילדים בני שנתיים אשר התבקשו להחזיר באופן סלקטיבי אובייקט שביקש מהם מבוגר, זאת על פני חפץ אחר שאותו המבוגר לא ביקש. ילדים עם עוררות פנימית גבוהה היו מהירים יותר בהגשת החפץ למבוגר והראו נכונות גבוהה יותר לעזור לו. בניסוי השני השתתפו 64 ילדים שאצלם העוררות עלתה כאשר הם היו עדים למבוגר שהגיב בצורה לא מותאמת לצרכיו של מבוגר אחר. במצבים של קבוצת ביקורת לא-חברתית המקרה היה שונה. הממצאים מציעים שעזרה של ילדים אינה מכוונת לשחזור סדרם של דברים, אלא די בכך שיראו אדם אחר נענה כי שיגישו עזרה. 

.Hepach, R., Vaish, A., Grossmann, T., & Tomasello, M. (2016). Young children want to see others get the help they need. Child Development

משולחנה של היועצת החינוכית

כתבה: כרמית זר (M.A), היועצת החינוכית של המעון. 

תוקפנות בגיל הרך

התוקפנות היא דחף מולד הקיים הרמות שונות אצל כל אדם. הקונוטציה שלנו לדחף התוקפנות היא בדרך כלל שלילית אך לדחף הזה יש חשיבות קיומית, הוא חוליה בשרשרת ההתפתחות והוא מלווה את חיי האדם התקינים. המטרה שלנו עם ילדים קטנים היא לעזור להם לווסת אותו, לעדן אותו, לשלוט בו ולהביע אותו בצורה מקובלת חברתית.

בשנה השנייה לחיי הילד יכולתו הלשונית עדיין לא מפותחת דיה - קיים פער גדול בין יכולת ההבנה והתפיסה של הילד ליכולת הדיבור שלו. פער זה יוצר תסכול רב בקרב פעוטות וגורם להם לדחוף, להרביץ או לנשוך. בנוסף לכך, ילדים קטנים הם אגוצנטריים מטבעם, מרגישים שהם מרכז העולם ואינם נוטים לחוש אמפתיה כלפי אדם אחר. כאשר הם רוצים משחק מסוים הנמצא באותו הרגע אצל ילד אחר, הם נוטים לעשות הכל על מנת להשיג את אותו הצעצוע. ילדים גם עלולים להרביץ מכיוון שהחוקים והגבולות האוסרים זאת עדיין לא ברורים להם, מתוך צורך בתשומת לב או פורקן למתח גופני כלשהו שעשוי לנבוע מעייפות, רעב או שיעמום. תוקפנות יכולה להופיע גם כתגובה למתח מוגבר בבית (הולדת אח, ויכוחים בין הורים, מעבר דירה ועוד).

פעוטות וילדים צעירים מתקשים לשלוט בדחפיהם ולכן גילויי תוקפנות (מכות, דחיפות או נשיכות) בטווח גילאים בין שנה וחצי עד שלוש-ארבע (לערך) הם תופעה שכיחה למדי ונורמטיבית לחלוטין מבחינת התפתחות הילד. חשוב להבין כי זו תופעה של 'גלגל מסתובב' – ילד הנושך היום סביר להניח שעוד זמן מה, יפסיק לנשוך; ובעתיד הקרוב הוא יכול להינשך על ידי ילד אחר שקודם לכן היה בצד הננשך. למרות העובדה שמדובר בתופעה התפתחותית נורמטיבית אין להתעלם מגילויי התוקפנות אלא להתייחס ולתת להם מענה בכדי שלא יסלימו בעתיד.

איך להתמודד עם ביטויי התוקפנות?

• הציבו גבולות ברורים ועקביים השוללים התנהגות תוקפנית – אל תתייחסו לגילויי התוקפנות כ'משחק' של הילד ואל תתעלמו מהם. הציבו גבולות מפורשים וחד משמעיים האוסרים על הילד להרביץ/לנשוך או לפגוע במישהו אחר. עם זאת, הבינו שפעוטות בשלב זה עדיין לא מבינים לחלוטין את מושג האיסור, זהו תהליך למידה (שחשוב להתמיד בו), ורק בגיל הגן הם יפנימו את המושג ויוכלו לנהוג לפיו גם ללא פיקוח של מבוגר.
• הגיבו בתקיפות (לא בתוקפנות!) אך המינעו מ'תגובת יתר' – ילדים זקוקים מאד תשומת לב מהקרובים אליהם – גם כשמדובר בתשומת לב שלילית – המתבטאת בכעס. לכן כשאתם מגיבים בכעס רב וסערה רגשית – זה עלול לגרום לו לנסות ללחוץ שוב על ה'כפתור' הדימיוני שהפעיל את המראה המרתק הזה (עבורו) כלומר, להמשיך לנשוך/להרביץ. כדי שהאיסור יהיה יעיל יש לבטא אותו בעקביות ותקיפות, במשפט קצר החוזר על עצמו (למשל: אסור לנשוך או אסור להרביץ) ובמקביל הרחיקו את הילד שהיכה מהילד שהוכה – ולא להפך.
• העניקו לילד תשומת לב חיובית רבה כשאינו מרביץ – מכיוון שהצורך בתשומת לב הוא אחד הגורמים לביטויי תוקפנות חשוב לא רק להפחית את עוצמת התגובה ביחס לביטויי התוקפנות אלא להגביר את תשומת הלב החיובית שאתם מעניקים לילד כשהוא מתנהג כשורה. שבחו אותו על הרגעים בהם הוא מתנהג בצורה נאותה ומקובלת. כמו כן, שימו לב לפרשנות המסבירה את התנהגותו. ילד יכול להתחיל לבצע התנהגות לא נאותה אך אם תחמיאו לו (מתן תשומת לב חיובית) הוא יכול לשנות את התנהגותו בין רגע. לדוגמה, ילד הנוטה לזרוק צעצועים ואתם רואים אותו מתקרב לילד אחר עם צעצוע, ניתן לומר לו 'אתה מביא לאורי את הצעצוע ששיחקת בו? איזה יופי! איזה חבר טוב אתה!' – החיוך, השמחה ותשומת הלב החיובית שנקרין תעזור לילד לפעול בדרך מקובלת חברתית על מנת לקבל את תשומת ליבנו.
• שקפו לילד את רגשותיו ואת רצונותיו במילים – ילדים רבים נוטים לנשוך, להרביץ או לדחוף כאשר הם מוצפים רגשית או כשהם רוצים להשיג דבר מה ואינם יכולים לבטא זאת במילים. כדי לסייע להם לשלוט בהתנהגותם בצורה יותר טובה, כדאי לעזור ל'תרגם' למילים את הרגש העז שהתעורר ולהדגים את כוחן של המילים להשגת מבוקשו ("את כועסת על לירון שחטפה ממך את המשאית. אבל גם כשכועסים – אסור להרביץ." או "אם את רוצה את המשאית את לא צריכה לחטוף אותה, את יכולה לבקש מלירון") – ההדגמה שנעשית מול עיני הילדים עוזרת להם ללמוד לבטא במילים את רצונותיהם ורגשותיהם וקל להם יותר לשלוט בהתנהגותם.
• לימוד מיומנויות של פתרון בעיות – ביטויי תוקפנות עלולים להופיע כאשר הילד נתקל בבעיה שהוא לא יודע לפתור אותה לדוגמה, ילד אחר משחק במשחק שהם מאוד אוהבים. במצבים כאלה חשוב ללמד את הילד לחשוב על דרכי פעולה נוספות, לא תוקפניות, כדי להתמודד עם המצב. למשל: 'היית רוצה לשחק בעגלה שניר עכשיו משחק בה. את יכולה להציע לו שתשחקו ביחד, את יכולה לקחת בנתיים עגלה אחרת או לחכות שניר יסיים לשחק בה" (אפשר גם להציע לבקש עזרה ממבוגר). עם הזמן, הדגמה חוזרת ונישנת של מיומנויות פתרון בעיות תסייע לילד להפעיל אותן בכוחות עצמו.
• הציעו דרכים לגיטימיות לפרוק את הדחף שמציף אותו – לעיתים ביטויי התוקפנות נובעים מדחף פנימי ולא מגירוי חיצוני. במצבים אלו מומלץ להציע לילד לפרוק את המתח בדרך לא אלימה – בעיטה בשק אגרוף, זריקה של כדור (במקום חפצים), ריצה, השתוללות פרועה (אך לא תוקפנית).
• הימנעו מהטלת עונשים – עונשים בכלל, וביחס להתנהגות 'פרועה' בפרט, הם אמצעי חינוכי שיעילותו מוגבלת. התנהגות 'פרועה' לרוב נובעת מקושי בוויסות דחפים ושליטה עצמית ולכן עונש ארוך טווח בדרך כלל לא יהיה יעיל מכיוון שממילא קשה לילד לתכנן את פעולותיו מראש ולשלוט בהם.  מאידך, אם ילדכם דחף ילד אחר מכיוון שהוא רצה לנסוע במקומו במכונית, ניתן להציב גבולות ולא לאפשר לו לנסוע באותה המכונית בדקות לאחר מכן עד שהילד האחר יסיים לשחק באותה המכונית ( זו סנקציה קצרת טווח, רלוונטית לאיסור ('אסור להרביץ') ומתבצעת בסמיכות לאירוע). במקביל לכך ניתן לעשות שימוש בסעיף שהוזכר לעיל על לימוד מיומנויות של פתרון בעיות.
• לא להעליב את הילד ולא לפגוע בו נפשית או גופנית – ביטויי תוקפנות של הילדים עלולים לגרום למבוגרים להגיב בצורה תוקפנית למשל: 'מה אתה כלב?!' או לדחוף בחזרה 'שירגיש מה זה'. אולם תגובות אלו עלולות לגרום לילדכם הקטן עלבון צורב ולהותיר צלקות נפשיות שישארו זמן רב אחרי שהנשיכות או הדחיפות ישכחו. ביטויי תוקפנות מצד המבוגרים מעבירים את המסר שזו הדרך להתמודד עם מצבים לא רצויים – בעוד אתם רציתם ללמד את ההפך – וזה מסר בעייתי העלול להשפיע על ילדכם יותר מכל מסר אחר שתעבירו במילים.

נשיכות

נשיכות הן בין התופעות הכאובות ביותר המתלוות לשנים הראשונות בגן. זו תופעה שכיחה מאד בטווח הגילאים שבין שנה וחצי לשנתיים וחצי. ילדים עשויים לנשוך מסיבות שונות: פער בין יכולת הבנה ליכולת דיבור, אימפולסיביות, תסכול, סקרנות, צורך עז במגע, תת-רגישות חושית של הילד או אפילו ביטוי לרגשות חיוביים המציפים אותם כמו התרגשות ושמחה.

כמו כן, יש פעוטות הבודקים את נפרדותם באמצעות נשיכות (ויש המוצאים דרכים אחרות לעשות זאת). נשיכות מופיעות כבר בגיל מוקדם מאוד, כחלק מבדיקת הסביבה. בשלב זה אין לתינוק מודעות לכך שמדובר ב"נשיכות" – מבחינתו הוא בודק את הסביבה. בהתאם להתפתחותו הפיזית ויכולותיו, מופיעות תגובות מהסביבה הכוללות איסורים. הפעוט שעדיין לא בטוח בנפרדותו ביחס לסביבה, בודק את האפשרות שהרצון, המניעים והכוונות שלו, שונים מאלו של סביבתו. כאשר אוסרים עליו, הוא מגלה שהוא אדם נפרד מהסביבה – יש לו רצון משלו, השונה מרצונם של ההורים. הוא שמח כשהוא מגלה שהוא אדם נפרד, ולכן מגיב בחיוך על איסורים וגבולות. גם תגובת המחאה של בני גילו מאששת לו שהוא אדם נפרד. כדי להפנים את הנפרדות שלו עליו להוכיח לעצמו שוב ושוב שמניעיו הם שונים ממניעי הסביבה. בכל פעם הוא מגלה מחדש שהוא אדם נפרד, והוא שמח על כך. מצב זה מאפין פעוטות עם התפתחות תקינה.

אם ילדכם מרבה לנשוך חשוב להבין מה הסיבות לכך ולהשתדל למתן את נטייתו זו. הדרך היעילה ביותר היא לנסות למנוע את מקרי הנשיכות מבעוד מועד ולנסות לחפש דפוס מסוים החוזר על עצמו. אם על אף ניסיונות המניעה שלכם, הילד נשך – הגיבו למקרה על פי עקרונות התגובה המתוארים לעיל (המתייחסים להתמודדות עם כלל גילויי התוקפנות).

לסיכום,

גילויי תוקפנות  (דחיפות, נשיכות ומכות) בגילאי שנה וחצי עד שלוש-ארבע (לערך) הינם שכיחים חלק מתהליך ההתפתחות – ילד הננשך היום בעוד כמה חודשים ספורים יכול להיות הילד הנושך, ולהפך.

הדרך החינוכית הממולצת לצוות החינוכי (וגם לכם ההורים) כוללת תגובה עקבית ושקולה לפי העקרונות המפורטים לעיל. עקרונות אלו יחד עם הזמן (תהליך לא קורה בין לילה), היכולת הלשונית המשתפרת, והיכולת המתפתחת לדחות סיפוקים – מסייעים לרוב הילדים להפסיק לדחוף, להרביץ או לנשוך כשהם גדלים מעט.