מה התרחש לאחרונה? אוקטובר 2016

ראשיתה של השנה העברית תשע"ז חלה בחודש אוקטובר, והחגים צויינו במגוון דרכים ופעילויות עשירות, בהתנסויות חשיפה ולמידה.

​

​נפתח את השנה העברית החדשה בשיר "שניים עשר ירחים" שכתבה והלחינה נעמי שמר:

בְּתִשְׁרֵי נָתַן הַדֶּקֶל פְּרִי שָׁחוּם נֶחְמָד

בְּחֶשְׁוָן יָרַד יוֹרֶה וְעַל גַּגִּי רָקַד

בְּכִסְלֵו נַרְקִיס הוֹפִיעַ

בְּטֵבֵת בְּרַד

וּבַשֵּׁבֶט חַמָּה הַפְּצִיעָה לַיּוֹם אֶחָד

בַּאֲדָר עָלָה נִיחוֹחַ מִן הַפַּרְדֵּסִים

בְּנִיסָן הוּנְפוּ בְּכֹחַ כָּל הַחֶרְמֵשִׁים

בְּאִיָּר הַכֹּל צָמַח

בְּסִיוָן הַבָּכִּיר

בְּתַמּוּז וְאָב שָׂמַחְנוּ אַחַר קְצִיר

תִּשְׁרֵי חֶשְׁוָן כִּסְלֵו טֵבֵת חָלְפוּ חָלְפוּ בִּיעָף

גַּם שֵׁבֶט אֲדָר נִיסָן אִיֵּר סִיוָן תַּמּוּז וְאָב

וּבְבֹא אֱלוּל אֵלֵינוּ רֵיחַ סְתָו עָלָה

וְהִתְחַלְנוּ אֶת שִׁירֵנוּ מֵהַתְחָלָה!

מוזמנים להאזין לשיר ולצפות בסרטון עם ילדיכם בקישור הבא.

למידה והפעלות

חוג יוגה -  הילדים החלו את הבוקר בתרגול עם כדורי קוצים - כדורים אלו מאפשרים עיסוי עצמי, חיבור לגוף, לימוד שמות האיברים השונים, חיזוק השרירים ותרגול ויסות חושי בצורה מהנה, משחררת וכייפית. סיביל המדריכה סיפרה לילדים את סיפורו של הפרצב (הכלאה של פרפר וצב) המספר על שני חברים טובים, פרפר וצב. הסיפור עוסק בהתמודדות עם כעסים, עצב וחברות. התרגילים המסתתרים בסיפור מאפשרים לפרוק מתח, להגמיש ולחזק את השרירים והמפרקים ולתרגל שיווי משקל.

גינה חלקאית -  החוג התקיים לאחר שלושה שבועות הפסקה, עקב החגים. המדריכה סייעה לילדים להזכר מה נעשה במפגש האחרון ולאחר מכן הלכו לבדוק את שלומם של הזרעים שנשתלו ולראות האם החלו לנבוט. הילדים התרגשו מאוד לגלות את השינויים - ניתן היה לראות נבטים קטנים המבצבצים מן האדמה. במהלך המפגש נערכה היכרות עם את תהליך הכנת הלחם - נלמד כי לחם מיוצר מקמח שעשוי למעשה מזרעי חיטה. לאחר מכן, הגינה החקלאית במעון התחדשה בזרעי חיטה שהילדים שתלו בעצמם.

ב-27 לאוקטובר נערכה השתלמות בנושא למידה ותיווך בגיל הרך לנשות הצוות על ידי כרמית זר, היועצת החינוכית במעון. מרבית הלמידה בגיל הרך כרוכה ביחסים עם מבוגרים כלומר, כישורים קוגנטיביים נרכשים תודות לתיווך יעיל של המבוגרים העוטפים את הילד/ה. תיווך משמעותו ארגון הסביבה להתעניינות ורמת יכולת הילד/ה, הסברת משמעות החוויות, קישור ביניהן והרחבתן מעבר לחוויה המיידית הנתפסת על ידי החושים. במהלך ההשתלמות העמקנו ביסודות ההתנהגות התיווכית, חשיבותם והדרכים השונות ליישומם בחיי הגן. בנוסף לכך, ההשתלמות עסקה בחשיבות העבודה בקבוצות קטנות. עבודה בקבוצות קטנות הינה אסטרגטיית למידה יעילה בגיל הרך המאפשרת חיזוק בטחון, עצמאות, תחושת מסוגלות עצמית, פיתוח סקרנות ויצרתיות, עידוד הבעה עצמית, יכולת הקשבה, עידוד ילדים ביישנים ועוד. במהלך ההשתלמות הצוות חווה אסטרגטיה זו ונלמדו יתרונותיה הרבים עבור הילדים והצוות. כצעד נוסף, נושא זה יוטמע על ידי היועצת החינוכית בכיתות המעון לשם פיתוח ושכלול התיווך בפעילויות היום יום.

הכנת מד גשם: לקראת בואו של החורף ואיתו הגשם, נחמד להכין מד גשם ביתי ולמדוד ביחד עם הילדים את כמות הגשם שירד בכל יום או שבוע. הכנת מד הגשם אינה פעולה מסובכת - זו התנסות מהנה ומרגשת עם הילדים לשעות אחר הצהריים. מד המים מאפשר למידה של כמויות ויחס בין כמויות (הרבה-מעט). הוראות הכנה של מד גשם>>

הצגה - סבא אליעזר והגזר: הצגה על פי ספרו המקסים של לוין קיפניס על סבא אליעזר המטפל במסירות בגזר ששתל בגינתו. ההצגה משלבת שירים רבים ואהובים על הילדים ומתאימה לגילאי שנתיים ומעלה. למידע נוסף>>

טיול- שמורת עין אפק: מומלץ לנצל את מזג האוויר הנעים ולצאת לטיול בחיק הטבע במסלול קצר המתאים לפעוטות ולתינוקות בעגלה. שמורת עין אפק נמצאת בצפון הארץ, מזרחית לקריית ביאליק, ומהווה שריד אחרון לביצות הרבות שהיו באזור. קיימת באזור צמחייה רבה ומגוון רחב של מיני ציפורים. זו הזדמנות נפלאה ליהנות מטיול שלו ונעים המשלב הליכה קלה וקצרה (מתאים לעגלת תינוק) והתבוננות בבעלי חיים וצמחייה מקומית. למידע נוסף>>

אמא של פודי הקיפוד חולה והוא יוצא לבדו בלילה לחפש מזון. הלילה מפחיד את פודי הקיפוד אז כדי לא לפחד הוא שר לעצמו שיר מעודד. הספר מתאר את מסעו הלילי של פודי הקיפוד בחיפוש אחר מזון, תוך שהוא מתגבר על פחדיו בעזרת שיר ונקלע להרפתקאות משעשעות בדרך.

פודי הקיפוד (מאת: מרית רות, איירה: ליאת צח-גרבר) הוא סיפור על יציאה לעצמאות והתגברות על פחדים. זהו סיפור המעלה בצורה קלילה ונעימה נושא רגיש בקרב ילדים - פחדים. בעת הקראת הסיפור ניתן לשיר יחדיו את הפזמון של פודי הקיפוד. מסעו של פודי הקיפוד מתואר בהומור ובספר משולבים איורים קורנים ומלאי חיים המעצימים את חווית הקריאה.

המלצה לפעילויות:
​הקראת הסיפור ושיח אודותיו מקנה פתח מצויין להכרת עולמו הפנימי של ילדכם. הסיפור ואופן תיווכו (על מודל קריאת ספרים ותיווכם ניתן לקרוא - כאן) על ידי מבוגר מהווה זמן איכות מהנה ומקרב. בנוסף, ניתן לחבר עם ילדכם שיר קצר להתגברות על פחד או קושי ולעשות שימוש בשיר בזמנים המתאימים - ממש כמו פודי הקיפוד. 

משולחנה של היועצת החינוכית

סביב גיל שנה וחצי עד שנתיים וחצי, מתחילים להופיע גילויי תוקפנות בקרב פעוטות למשל, לוקחים צעצועים או חפצים מאחרים ולעיתים אף נושכים, מכים ובועטים. זוהי תופעה התפתחותית נורמטיבית. יחד עם זאת, על המבוגרים לפעול בנידון. תגובות הסביבה מהוות תפקיד חשוב מאוד בהתמודדות עם תוקפנות בגיל הרך ולמזעורה עד העלמתה. חשוב לזכור, ילדים בגיל הרך אינם מבינים את המשמעות המלאה והתוצאות של התנהגות תוקפנית – זו הבנה שמתפתחת עם הגיל (הבנה חברתית, ToM, ראשיתה בגיל שלוש עד חמש) ועל המבוגרים לעזור להם בכך.

ראשית, חשוב להבחין בין המושגים 'תוקפנות' ו'אלימות'. המושג 'תוקפנות' (או 'התנהגות מאתגרת') מייצג התנהגויות המבטאות כעס, ואלו התנהגויות חוייתיות נורמטיביות וטבעיות של כל ילד/ה. המושג 'אלימות' כולל מגוון התנהגויות תוקפניות ופגיעה באחרים החורגת מן הנורמה. ההבדל בין התנהגויות חריגות לנורמטיביות הוא בתדירות, בעוצמה ומשך הזמן שבו הן מתרחשות.

קיים מידע רב על תוקפנות בגיל הרך אך הכתוב מטה יתמקד בנשיכות בגיל הרך.

נשיכות היא תופעה התפתחותית, מוכרת ושכיחה בעיקר עד לקראת גיל שלוש, וניתן לצפות שכמעט כל ילד/ה יתנסה בנשיכות, בין אם הוא נמצא בצד הנושך, ובין אם בצד הננשך. 

התופעה נעוצה בגורמים המאפיינים את גילאי הילדים:

• גורמים תחושתיים – הפעוט עדיין מכיר את העולם באמצעות הפה. ישנם ילדים הזקוקים לגירויים תחושתיים חזקים יותר ולכן נוטים לנשוך יותר ועוצמות יותר חזקות.

• גורמים רגשיים:  כאשר תינוק כועס או מתוסכל שרירי גופו מתכווצים, וניתן לראות את ההתכווצות בשרירי הפנים והפה של הילד. פעוטות בגיל הזה עדיין לא יודעים להביע את רגשותיהם באופן אחר ולכן מגיבים בצורה הטבעית והראשונית ביותר.

• גורמים סביבתיים: "את כזו מתוקה, אני יכולה לאכול אותך" – לעיתים רבות מבוגרים נוהגים להביע אהבה ואהבה על ידי נשיכות קטנות וחמודות. בגיל הרך, הפעוטות עדיין אינם מסוגלים לווסת את עצמת הנשיכות שלהם. כאשר הם רוצים להביע אהבה או חיבה לאדם אחר, הם עשויים לחקות אותנו ולעשות זאת על ידי נשיכה "ידידותית" וכך לפגוע ללא כוונה. גורם נוסף הוא הבעת כעס ותסכולים. ילד הגדל בסביבה שבה ילדים אחרים (אחים גדולים) מביעים את כעסם אליו על ידי נשיכות, עלול ללמוד לנשוך גם הוא ילדי אחרים עליהם הוא כועס. כמו כן, חשוב לשים לב לשינויים בסביבתו של הילד (מעברים, הרחבת המשפחה, העדרות של אחד ההורים, ועוד). במצבים שכאלה ייתכנו נשיכות, כחלק משינויים בהתנהגות הכללית.

• גורמים הבעתיים שפתיים: לקראת גיל שלוש, כאשר יכולת ההבנה המילולית של רוב הילדים יחסית גבוהה, ניתן לראות מקרי נשיכות על רקע קושי הבעתי. פעוטות בגיל שלוש יודעים להעריך את הסיטואציות המתרחשות סביבם, אך כאשר קיים קושי בהבעה הם עלולים להשתמש בנשיכות מתוך תסכול, על חוסר היכולת להתבטא.

אז מה עושים?

במקרה בו ילדיכם הוא הנושך – כאשר מדובר במסגרת הגן, הצוות מעדכן ומיידע את ההורים על מנת שיהיה אפשר לבחון: האם זו תופעה חד פעמית? האם הילד מרבה להתבטא דרך נשיכות? האם ניתן למצוא דפוסים דומים בבית? האם הנשיכה מתוך צורך ביצירת קשר? יש למידע זה ערך רב במציאת פתרון ועזרה לילדכם! כמו כן, חשוב להבין כי בגיל זה כעס על הילד לאחר השיחה עם הגננת אינו אפקטיבי. השיתוף במידע עם הצוות הוא זה שיעזור למצוא פתרונות.

במידה ואתם נתקלים בנשיכות של ילדכם כאשר אתם יחדיו, חשוב לעצור את הנשיכה במהירות (לטפל בפצע במידה וישנו ולוודא את שלום הילד הננשך). בתהליך קצר וענייני לומר בתקיפות 'אנחנו לא נושכים' ולנסות לברר מה הייתה הסיבה לנשיכה ולהציע דרך חלופית לפתרון התסכול. הורים, זכרו כי הילד לא מבין את הכאב הנגרם מנשיכתו (גם אם נראה לכם שכן), וחשוב לייצר אווירה בה שני הצדדים יוכלו לבטא את רגשותיהם. המסר שנרצה כמבוגרי להעביר הוא  שלשימוש בנשיכה או כל תוקפנות אחרת – אין רווח (גם לא רווח משני).

שימו לב, ילדים עדיין לא מבינים את משמעות הסליחה בגיל הזה. במידה והילד השני בוכה, רצוי לשקף לילדכם את המצב. ניתן לשאול אותו אם הוא רוצה שתבואו איתו לבקש סליחה. במידה ולא – הניחו לו. אתם מציבים לפניו דוגמה אישית וכלים עתידיים.

במקרה בו ילדיכם הוא הננשך – כאשר מדובר במסגרת הגן, הצוות מעדכן את ההורים (חל איסור לצוות הגן למסור מידע על ילד אחר ולכן אסור לצוות למסור להורי הילד הננשך את שם הילד הנושך). חשוב לדעת, ברוב המקרים, הפעוט אינו זוכר כבר את הנשיכה. כאשר מקבלים את הדיווח רצוי לשאול את המטפלת: מה בדיוק אירע? כיצג טופל ילדכם באירוע הספציפי הזה? איך הרגיעו אותו? האם חזר לשחק במהרה? האם שיחק שוב עם אותו הילד?

שימו לב, יכול להיות שילד שננשך יספר להוריו מי נשך אותו – אך בגיל זה פעוטות מספרים אירועים מנקודת מבט אישית ויכול להיות שהשם שהילד נתן הוא של ילד אחר שנשך באירוע אחר – אבל האירוע נחרט בזכרונו. נשיכות בגיל הרך הן תופעה התפתחותית, חולפת, ברוב המקרים, והתמדה בתגובות הולמות לשני הצדדים תהווה טיפול הולם ויעיל לבעיה. 

בהצלחה,
כרמית זר
יועצת חינוכית לגיל הרך (M.A)

מקורות ומידע נוסף:

ברמן מ' ויריב א' (1998). מאזן הנוזלים. הד הגן, ס"ב (ד'), 432-428.

ברמן מ' ויריב א' (2002). זה שלי -  מאבקי כוח וקונפליקטים בגן הילדים. הד הגן, ס"ז (ב'), 60-69.

כצנלסון, ע' (1998). הורים וילדים ומה שביניהם : פסיכולוגיה של הורים וילדים. רמת גן: רמת גן: הורים וילדים.

קבלסון, א'  (2005).  גילויי תוקפנות בקרב ילדים. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 13/10/2016, מאתר פסיכולוגיה עברית:  http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=550

?Collaborative, E. C. A. P., Banks, R., & Yi, S. Why do young children bite

De Atiles, J. T. R., Stegelin, D. A., & Long, J. K. (1997). Biting Behaviors Among Preschoolers: A Review of the Literature and Survey of Practitioners. Early Childhood Education Journal, 25(2), 101-105.‏

Hay, D. F., Castle, J., & Davies, L. (2000). Toddlers' use of force against familiar peers: a precursor of serious aggression?. Child development, 71(2), 457-467.‏

http://hebpsy.net/community.asp?id=2&article=289

http://www.babycenter.com/0_biting-why-it-happens-and-what-to-do-about-it-ages-3-to-4_65493.bc

http://www.parenting.co.uk/help/aggressive-behaviour.cfm