משולחן היועצת- התמודדות עם התנגדויות

על התמודדות עם התנגדויות בגיל הרך, דבריה של היועצת החינוכית כרמית זר. מתוך מידעון פברואר 2017

התמודדות עם התנגדויות

 

שיח כאסטרטגייה מיטבית להתמודדות עם התנגדויות בגיל הרך:

בגיל הרך הפעוטות מונעים על ידי שני צרכים בסיסיים: מצד אחד פעוטות חותרים להיות עצמאיים ובעלי חופש פעולה רב. הם רוצים לעשות דברים אסורים, העלולים לפגוע בהם, באחרים או לגרום נזק לחפצים. מאידך, הצורך בתמיכת המבוגר חיוני עבורם והם מבקשים את אותה התמיכה. לעיתים, ההתנהגשות בין שני צרכים אלו עלולים ליצור התנהגות המוגדרת על ידנו- התנגדות. 

 

בבואנו לעסוק בהתנגדויות חשוב שנכיר ונבין כי:

התנהגות של פעוטות נובעת מתוך רגשות וצרכים. היכולת לחשיבה הגיונית עדיין אינה קיימת.
מבוגרים נוטים לשימוש יתר במילה 'לא' וכך נוצרים שני אפקטים:

'אל תחשבו על לימון' – האפקט המיידי הינו שחושבים על לימון (או דבר הקשור אליו) כלומר, האמירה 'לא' מייצרת מחשבה על הפעילות. במקרה של התנגדויות האמירה 'לא' מייצרת מחשבה על הפעילות האסורה ('לא להוריד את הסינר').
בדומה לסיפור של הילד שצעק 'זאב זאב' – אמירת המילה 'לא' שוב ושוב בהקשרים שונים (קלים או חמורים) גורמת לאיבוד המשמעות של המילה 'לא'.

חשוב ליצור יחסי קרבה בכל סיטואציה, אך במיוחד בקונפליקטים. יחסי קרבה משמעותם ראיית הילד, רצונותיו וסקרנותו. אין הדבר אומר שאנחנו מסכימים לכל רצון של הילד אלא שאנחנו מבינים שהוא עכשיו מתוסכל, כועס, עצוב וכדומה.

 

כיצד להערך להתמודדות עם התנגדויות והצבת גבולות?

על המבוגר להיות בשליטה על עצמו גם כאשר הסיטואציה לא פשוטה (אם הקושי גדול מדי -  לעצור ולנשום).
הסכימו על גבול קבוע מראש ויותר מכך, הסכימו על תגובה קבועה מראש.
היו תקיפים אך לא תוקפנים. רדו לגובהו של הילד/ה, הסתכלו בעיניים, דברו בקול תקיף אך לא בצעקות.
יחסי קרבה – התייחסות לרצון הילד, הבנת הילד אך באותה הנשימה – התייחסות גם למציאות.
הצמידו גילוי חיבה להצבת הגבול.
קבלו בהבנה את התסכול והמחאה של הילד/ה.

 

שיח כאסטרטגייה מיטיבית להתמודדות עם התנגדויות והצבת גבולות

שפה מהווה כלי משמעותי וחשוב בהתמודדות עם התנגדויות. השפה היא כלי מיטבי ונגיש ועל המבוגרים להבין כיצד להשתמש בה על מנת לייצר גשר לעולמו של הילד. להלן שתי דוגמאות הניתנות לשימוש ביום-יום ומאפשרת הקלה במצבי ההתנגדות של ילדים:

שפה חיובית – שפה מייצרת, משנה ומעצבת מציאות. השתמשו בשפה חיובית והשתדלו להמעיט במילה 'לא' אלא במקרי קיצון בהם הסכמתם שחובה להשתמש במילה (לדוגמה בעת הבעות תוקפנות של הילד/ה).

לדוגמה:

הצעה למשחק או פעילות במקום "לא לעשות X".
"רונה, להשאיר את הסינר על הצוואר" במקום "לא להוריד את הסינר".
"טל, תחזיק את הכוס בשתי ידיים" במקום "שלא תשפוך את המים".

שפה מקרבת – יצירת יחסי קרבה באמצעות השפה ועל ידי שיקוף הרגשות והמצב. יחסי הקרבה בונים אמון ובטחון בין המבוגר לבין הילד/ה.

"אני מבינה שאת מאוד רוצה לשחק במשאית, אבל..."
"אני רואה שאתה מאוד מתוסכל אורי, אבל..."
"זה באמת מאוד מרגיז שאתה לא יכול להגיע למדף לבד, אבל..."

 

לסיכום,

התמודדות עם התנגדויות של פעוטות וילדים בגיל הרך אינה התמודדות פשוטה. חשוב לזכור כי ילדים מונעים מרגשות ואין לצפות לקול הגיון. עם זאת, על המבוגרים בחיי הילדים להציב גבולות, מחד, ולייצר מערך תמיכה מאידך, על מנת לאפשר לילדים להמשיך להיות סקרנים, חוקרים ובעלי רצון לעצמאות. 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>