משולחן היועצת - על תהליך הגמילה מחיתולים

תהליך הגמילה מחיתולים – איך מתחילים את התהליך עוד טרם הורדת החיתול?

כאשר מתקרב האביב הורים מתחילה התעניינות בקרב הורים לגבי גמילת ילדם מחיתולים. סוף השנה המתקרב, מזג האוויר האביבי והעבודה שבתקופה זו הילד נמצא בבית למספר ימים ממושך – כולם תורמים לכך שחופשת הפסח מהווה זמן אידיאלי מבחינת הורים רבים להתחלת תהליך הגמילה מחיתולים. עם זאת, ראוי לציין ולזכור, מוכנות ונכונות הילד לגמילה לאו דווקא מסתנכרנת עם עונות השנה. במידה והילד בשל לגמילה בחורף – אל תדחו זאת לאביב בשל שיקולי נוחות. גיל גמילה מחיתולים נע משנה וחצי עד שלוש וחצי וקיימים גורמים שונים החשוב לשים אליהם לב כאשר אנחנו מחליטים על תחילת גמילה (מפורטים מטה).

מלבד הגורמים הנזכרים לעיל, חשוב להבין, תהליך הגמילה – כשמו כן הוא, תהליך, והוא מתחיל טרם הורדת החיתול. קיימת חשיבות להכנת הילד לקראת הורדת החיתול על ידי פיתוח עצמאות, סקרנות, נטיעת בטחון בו וביכולתו. על הילד לוותר על עמדת התינוק- הכה נוחה. עליו לרצות להיות בוגר, ועל ההורים לעודד אותו לכך בכל הנתיבים ולא רק בגמילה מחיתולים. כלומר, על ההורים מוטלת האחריות לפתח אצל הילד עצמאות בהתאם לגילו. עודדו אותו לאכול לבד (על אף הליכלוך), אפשרו לו לחוות לכלוך בצורה חיובית על מנת שלא יחשוש ממנו ויפתח בעתיד הרגלי היגיינה בריאים, תנו לו להשתתף במטלות בית אותם הוא יכול לבצע (לנקות מהשולחן הקטן, לאסוף צעצועים, לטאטא עם מטאטא ילדים), אפשרו לו ללכת בעצמו ממקום למקום ואל תרימו אותו על היידים – במיוחד בכניסה לגן (למרות שזה מהיר יותר), למדו אותו לנעול נעליים ועוד. החמיאו לו על היותו בוגר, ועל הדברים שהוא לומד ויכול לעשות כילד גדול. הלמידה הזו מתרחשת בליווי ההורים הנמצאים שם על מנת לסייע, לעזור, ללמד ולתווך. המסר שחשוב להעביר לילד הוא שסומכים עליו, מאמינים בו וכי קיימים רווחים בלהיות בוגר.

בהמשך התהליך כאשר יהיו פספוסים נוכל להמשיך את התהליך של חיזוק עצמאות הילד והאמונה בו וביכולתו על ידי כך שנאמר לו (להפקיד לעשות זאת בצורה עניינת וללא כל רוגז, גם אם קיים, וגם זה קורה מספר רב של פעמים במהלך אותו היום)  'לא נעים לעשות פיפי בתחתונים. פיפי עושים בשירותים. אני סומך/ת עליך שבפעם הבאה תעשה בשירותים". על ידי אמירה זו מעבירים מסר של חוסר שביעות רצון אך הדבר החשוב במשפט הוא החלק השני המאפשר להבהיר כי מאמינים בו וביכולת שלו להצליח בפעם הבאה ובכך מייצרים העצמה (חשוב: להדגיש את החלק השני במשפט בעודנו אומרים זאת לילד, להקפיד על רצינות מחד אך הבעת חום מאידך, ולא לכעוס, לצעוק, ללעוג או לצחוק).

הגורמים השונים אשר חשוב לשים אליהם לב טרם תהליך הגמילה:

בשלות פיזית
בשלות גופנית (יכולת הילד לשלוט בשריריו) הינה תנאי הכרחי (אך לא יחידי!) להצלחת התהליך: הליכה וישיבה ללא סיוע מבוגר, שליטה בידיים (יכולת לתפוס חפצים ולהחזיק בהם), יכולת לרדת מהמיטה, יכולת להוריד לבד את הבגדים התחתונים, מעבר ללא קושי מתנוחה לתנוחה ויכולת קואורדינטית טובה. חשוב לזכור, למרות שהשליטה על סוגרי פי הטבעת מתפתחת לפני השליטה בשרירי שלפוחית השתן – גמילה מצואה מתרחשת מאוחר יותר בשל מעורבות גורמים רגשיים. ביטויים לבשלות זו: חיתול הילד אינו רטוב כל הזמן אלא נשאר יבש במשך פרקי זמן ארוכים (שעתיים זהו פרק זמן המינימלי להתחלת התהליך), הילד מודיע לנו שהוא עושה פיפי או קקי.

בשלות קוגנטיבית
קיימת הבנה של רצף הסיבתיות – היכולת להבין את הקשר בין תחושות לבין התוצאות שלהן, הבנה של הקשר בין איתותי הגוף (לחץ בשלפוחית השתן או בפי הטבעת) לבין התפנות. ניתן לראות בשלות בשילדים שעוצרים את פעולותיהם בעת שהם מתחילים את תהליך יציאת השתן או הצואה. בשלות קוגנטיבית זו כוללת את היכולת של הילד לתקשר מילולית עם סביבתו, להודיע שהוא רוצה להתפנות, להבין מושגים כמו יבש, רטוב, סיר וכדומה.

בשלות רגשית

ילד/ה הנגמל מחיתולים צריך להיות מוכן לקחת אחריות על גופו ולקבל את העובדה שהוא אינו תינוק עוד, להתמודד עם ציפיות המבוגרים ועם אכזבותיהם כאשר יש 'פספוס'. בכדי שהילד/ה יוכל להתמודד היטב על משימה זו – עליו להיות בעל זהות נפרדת מהוריו, לדחות סיפוקים ולהתאפק וכמו כן – לשאוף לעצמאות ולא רק בתחום הניקיון – לאכול לבד, להתלבש לבד, לא להזעיק מבוגר לעשות דברים שהוא יודע לעשות בעצמו, להיות בעל שליטה על הגוף, ובעל היכולת לעצור את הדחף המיידי להתרוקן – בעל רצון להיות קשוב לגוף ולהתאים את התגובות לשדרים הנקלטים. בשלות זו מתבטאת ברצון מפורש להסיר את החיתול, מודעות ליציאות, ברצון להוריד מכנסיים לבד ותחתונים ומודעות לסדר וניקיון.

בשלות חברתית

רצון להיות דומה לאחרים שמתפנים בשירותים. אחד הביטויים לבשלות זו הוא התעניינות בהליכת אחרים לשירותים ואפילו רצון לראותם מתפנים (אין צורך להיענות לבקשה – עצם המצאות הילד בסביבת אנשים המתפנים בשירותים הוא גורם מלמד). גורמים נוספים שראוי ורצוי לקחת בחשבון: רגישות סנסורית (החיתול/ההרטבה/ מגע ההפרשות גורמים לאי נוחות שעשוייה לזרז גמילה), קצב הסתגלות אישי ואירועי מעבר שונים (הרחבת המשפחה, מעבר דירה, פרידה ועוד).

הצלחת התהליך תלויה באיזון בין גורמי הבשלות לגורמי המוטיבציה.

לסיום, ילד/ה הנגמלים מחיתולים כשהם בשלים ומוכנים יכולים להפיק מתהליך זה תחושות חיוביות של עצמאות, בגרות ויכולת התמודדות. גמילה מוקדמת עלולה להוביל לתחושות תסכול, מתח, בושה ואי עמידה בציפיות. לכן, מלבד התחשבות בגורמים המפורטים יש להתייחס לפיתוח העצמאות ותחושת המסוגלות של הילד/ה טרם הורדת החיתול בפועל.

מקורות ומידע נוסף לקריאה: (מילות חיפוש למאמרים: Potty training , Toilet training)

• כצנלסון, ע' (2005). מדריך לגמילה מחיתולים – כל מה שרציתם לדעת על חינוך לניקיון בגיל הרך. נתניה: הוצאת עמיחי.
• כוכבי, ה' ועמירם, ר' (2007). המדריך הישראלי להורים. אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר.
• Schum, T. R., Kolb, T. M., McAuliffe, T. L., Simms, M. D., Underhill, R. L., & Lewis, M. (2002). Sequential acquisition of toilet-training skills: a descriptive study of gender and age differences in normal children. Pediatrics, 109(3), e48-e48.‏
• Jacob, H., Grodzinski, B., & Fertleman, C. (2016). Fifteen-minute consultation: problems in the healthy child—toilet training. Archives of disease in childhood-Education & practice edition, edpract-2015.‏