מה התרחש לאחרונה? אפריל 2019
מה התרחש לאחרונה ?
חודש אפריל עבר במעון בהכנות לחג הפסח. בתחילת החודש חגגנו את החג ומיד אחריו יצאנו לחופשה נעימה עם כל המשפחה. מזג האוויר מתחלף, הימים מתחממים, בפתח יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. נפתח את המדריך הקטן "הילד הזה הוא אני" של יהודה אטלס, המדגיש את רצונו של הילד להבדיל עצמו מהאחר, תוך ניסיון ליצירת זהות משל עצמו.
אנשים זרים שאני בכלל לא מכיר
ממקומות אחרים וגם פה מהעיר
הייתי רוצה שידעו כולם
שיש ילד אחד בעולם
והילד הזה, הילד הזה
הילד הזה הוא אני
והילד הזה, הילד הזה
הילד הזה הוא אני
אתם מוזמנים להאזין לשיר עם הילדים, בביצוע מקסים של יואל לרנר ואפי בן ישראל.
למידה והפעלות
במהלך החודש עסקו הילדים במעון במגוון פעילויות מעשירות וחווייתיות. עם החזרה מחופשת החג, עסקו הילדים בפעילויות בסימן יום העצמאות, בצבעים ובתוכן, בהתלהבות וסקרנות רבה.
פעילות בחצר עם סטודנטית במסגרת פרויקט מעורבות חברתית
חוגים
יוגה: לאחר חזרה מחופשה ארוכה, הילדים חזרו מלאי חוויות ושיתפו בסיפורים על טיולים בהתרגשות גדולה. בשיעורים חזרנו לתרגילי הבסיס ותרגלנו זיכרון עם יוגה, לפי סיפור הפיל שמתחיל מההר עובר לצפרדע, דרך הכלב החתוך והעכבר וחוזר חלילה. המפגש הסתיים עם מטפחות קסם בהפיה של רוגע ושלווה.
ליווי התפתחותי: הליווי החודש היה בסימן האביב ומעוף הפרפר. בדיקלום שיר הפרפר, הילדים תרגלו ישיבת כף אל כף, זחילה, הליכה והתהפכויות. בסיום הפרפרים הלכו לישון, בליטוף שלל צעיפים רכים על גופם.
גינה חקלאית (רק לגנון): החודש הילדים ערכו ניקיון פסח בגינה. בדקו את הכרובית והתותים ומצאו שטרם הבשילו. הם הוציאו גזרים ולמדו כי השורשים משמשים לשתיה. הם בחנו את ההבדלים בין הגזרים השונים, וקבעו כי אינם מוכנים לאכילה עדיין. וטעמו. באמצעות משחקי דימיון ניחשו הילדים למי שייך התרמיל ? האם הוא שפם, חדק של פיל ואו אפילו זנב. הילדים גילו כי בתרמיל זרעים, מרשרשים כמו רעשן. בפעילות נוספת מצאו בגן תולעים אדומות, ולמדו כי קליפות של ירקות ופירות הן מזונן.
תיאטרון סיפור (אחת לשבועיים): במסגרת החוג הילדים צפו החודש בהצגה "נרקיס מלך הביצה", סיפורו הקלסי של לוין קיפניס. הסיפור מתרחש בביצה מלוכלכת ובה חי המלך צפרדע לצד פרחים נוספים, ונרקיס שמצטרף אל הביצה. ההצגה מלמדת על עזרה לזולת מתוך רצון טוב וללא אינטרס אישי. בהצגה שולבו אלמנטים של מוסיקה, שירה ותנועה.
משולחנה של היועצת החינוכית
ימי הזיכרון
כיוון שאנו חיים במדינה הנמצאת בלבו של סכסוך, הנושא המורכב של יום זיכרון, מלחמות ופעולות איבה, הינו חלק מהשיח והתרבות בה גדלים הילדים בישראל.
כהורים אנו נמצאים בעמדה משמעותית בנוגע ליכולתנו לתווך נושאים מורכבים וכאובים, ואף לאפשר לנושאים אלו לסייע בבניית תשתית לחוסן הנפשי וההבנה של מציאות החיים בקרב ילדים, אפילו ילדים רכים.
נושא הזיכרון הוא ציבורי, לאומי וטעון, אך בה בעת הוא גם מאוד אישי. לזיכרון פנים רבות וכך גם להתמודדות הורית אתו. יש הורים הסבורים שאין צורך לדבר עם ילדים על נושאים קשים וכואבים כגון מוות, שכול, זיכרון השואה ומלחמות משום שאינם רוצים להכביד, חוששים להעציב ומאמינים שלא נדרש להוסיף צער ודאגה לילדיהם שגם כך חשופים במידת מה לנושא באופן עקיף כאשר סביבתם עוסקת בו. ישנם הורים אשר הם עצמם חשים כאב גדול בימי הזיכרון ולא מעוניינים או חשים שאינם מסוגלים לפתח שיח עם ילדיהם בנושא וישנם הורים בעלי זיקה אישית משפחתית לנושא השכול אשר עבורם הנושא מורכב במיוחד. חשוב לציין שכפי שיש סגנונות שונים של הורות, כך גם בסוגיה זו אין גישה אחת נכונה, ויש לכבד דרכי התמודדות הוריות שונות. אין כאן נכון או לא נכון או דרך אחת יחידה ונכונה להתמודד ולהיחשף לנושא.
הדברים הכתובים כאן הם דעתי ותפיסתי כיועצת חינוכית. הם נועדו בעיקר לעורר מחשבה לתת להורים שבוחרים ליזום שיח לעסוק בנושא מול ילדיהם כלים שיוכלו לסייע במענה לנושא הטעון והמורכב של ימי הזיכרון.
המענה שיש לתת הוא תלוי גיל וחשוב שנזכור שפעמים רבות גם אם המידע אינו מגיע לילדים מאתנו ההורים או מהמסגרת החינוכית, ילדים נחשפים לתכנים הקשורים בשכול ובזיכרון מגורמים שונים ומגוונים ביניהם התקשורת, אחים בוגרים או דרך ההורים בדרכים עקיפות. לאור העובדה כי לא ניתן לבודד את הילדים מן הנעשה סביבם וכי הם פעמים רבות נחשפים לנושא במידת מה, היכולת שלנו לתווך את המידע יכולה לסייע להם בהבנה ראשונית של נושא אשר אליו יחשפו שנים רבות במהלך חייהם במדינה המיוחדת שלנו. זאת ועוד, כהורים אנו משמשים כמתווכים משמעותיים ולכן טמונה כאן הזדמנות לסייע לילדינו בבניה של חוסן אישי החשוב ומשמעותי לכל אדם, בזכות הכוח והחוסן שאנחנו מעניקים לילדנו תוך תיווך נכון של סוגיות מורכבות וכאובות בעולמנו.
גם אם נבחר שלא ליצור שיח מכוון בנושא ימי הזיכרון, לא נוכל להתעלם כליל מהצפירות, השירים, הטקסים, והשיח סביב הנושא אליהם הילדים חשופים. יש ילדים השומעים לראשונה את מושג המוות סביב ימי הזיכרון ועלינו לתת על כך את הדעת, הקשיבו לשאלות הילדים נסו להיות אמיתיים ולענות. ילדים בגילאים צעירים נחשפים למידע ללא יכולות קוגניטיבית מפותחת מספיק המאפשרת להם לתת משמעות הולמת למידע. התפקיד המרכזי שלנו המבוגרים היא לסייע לארגן ולפרש את המידע שקלטו, לסייע בוויסות הרגשי, ולשמור על תחושת הביטחון והמוגנות תוך כדי חשיפה יותר מבוקרת לתכנים העולים.יש לשים לב להתאמה בין רמת החשיפה לנושא לבין הבשלות והשלב ההתפתחות
הקוגניטיבית והרגשית וחשוב להיות מודיעים שהיכולת להיחשף לנושא כה טעון בגיל צעיר הוא מורכב.
העיסוק נכון שיהיה בעיקר ליום עצמו והכנה לצפירה, מתן ההסבר לצפירה כסמל ממלכתי
לזיכרון הקולקטיבי. הכנת ילדים לצפירה תכלול הסבר על העובדה כי תהיה צפירה, מה היא מסמלת ואף תרגול והדגמה. ישנם ילדים שעלולים לפחד מרעש, ניתן לשחק אתם משחקים מקדימים תוך שימוש ברעשנים וצפירות ביתיות בכדי לסייע ולהגביר את המוכנות. ניתן לייצר חשיפה בסביבה מוגנת לרעש ולאפשר תגובות שונות בקרב ילדים רכים. בכך, ההורה מאפשר תמיכה לילד תוך קבלה של מנעד תגובות ומתאפשרת הכנה לקראת המעמד של הצפירה. בנוסף על כך, ההורה יכול להסביר לילדים הבוגרים שהוא עצמו עומד בזמן הצפירה, להדגים ולתת הסבר קצר על הקשר שבין הצפירה ובין הזיכרון וההנצחה ביום הזה. בנוסף חשוב לתת לילד לבחור מה יעשה. יש ילדים שמחקים את המבוגר,יש ילדים שצוחקים ונבוכים, יש ילדים הבוחרים לנהוג כרגיל. חשוב לזכור שמדובר לרוב בילדים צעירים שיתקשו לא לזוז, יש ילדים שאף עלולים לבכות ולהיבהל או לצחוק במבוכה. חשוב שנדע לאפשר תגובות שונות, החשיבות היא בשיח ובתיווך הראשוני של הנושא וההסבר העומד מאחורי המנהג. חשוב שאחרי הצפירה ולפניה ינהגו כרגיל במסגרת החינוכית בכדי לאפשר חזרה לנורמה ושיגרה.
בנוגע ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, ילדי המעון הם צעירים מאוד ולכן בעייני אין זה נכון לעסוק במשמעויות הרעיוניות של יום זה בשלב זה של חייהם. יום הזיכרון לשואה ולגבורה כרוך בסוגיות קשות בנוגע לקיומו של רוע אנושי וזהו בהחלט נושא שהעיסוק בו מתאים לגילאים הבוגרים יותר. גם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה טומן בבסיסו את העובדה הכואבת שהגנה על המדינה גובה קורבנות רבים. לכן, כדאי למקד את העיסוק בהתאם לגיל- משמעות הצפירה וכיצד נוהגים במהלכה, העובדה כי למלחמות יש מחיר כבד וכי ישנם דרכים נוספות להתמודד עם סכסוכים, העובדה כי לצפירה יש משמעות חברתית-קהילתית וכי אנו זוכרים את אלו שנפגעו למען אלו חיים במדינת ישראל.
ניתן לתת הסבר פשוט עבור ילדים בוגרים יותר במידה ואתם מעוניינים: הצפירה היא אמצעי שנועד לאפשר רגע בו אנחנו זוכרים חיילים, לוחמים, שבאו לעזור לשמור עלינו ועל המדינה
שלנו.
ילדים הם חכמים וסקרנים, הם ישאלו שאלות מפתיעות ויכולים להשמיע תובנות תמימות ומרגשות.
כמחנכים והורים אנו שם בכדי לענות לשאלות, לכוון באחריות ורגישות בצורה התואמת את השלב ההתפתחותי הרגשי בו נמצא כל ילד. כמו כן כדאי לתת מידע קונקרטי ככל שניתן ותואם את יכולת עיבוד המידע ,השאיפה היא לתת מענה רגשי תומך מבלי להעמיס ולהעיק מעבר ליכולות הרגשית של ילד בגיל הרך. אנו פועלים בכדי לייצר לילדים בטחון ותמיכה מבלי להעביר את פחדים שלנו המבוגרים. ילדים חושבים, מקשיבים, ומפנימים מסרים מילוליים אך גם את המסרים הלא מדוברים.
כתבה: אפרת דור יועצת חינוכית של מעון האוניברסיטה
שעת סיפור - ספר מומלץ
ליום השואה, החל בחודש זה נזכרתי בספר ילדים נפלא, חוצה-גיל, אליו אפשר לחזור שנה אחר שנה, בקריאה משותפת.
איך למדתי גיאוגרפיה / אורי שולביץ
על קיר חדרו הדל, בעיר זרה ומוזרה, תולה הילד, גיבור הספר את מפת העולם הגדולה שהביא לו אביו במתנה מן השוק.
הוא מבלה שעות ארוכות בהתבוננות בה: נוחת במדבריות לוהטים, מטפס על הרים מושלגים, ורץ על חופי אוקיינוס קסומים, הרחק מהרעב ומהמחסור. זהו סיפורו הפרטי של אורי שולביץ. הסיפור מתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה.
"איך למדתי גיאוגרפיה" הוא שיר הלל לכוחו של הדמיון לגבור על דלותה של המציאות. הספר מפליא לשלב בין אירועים היסטוריים, מסע גיאוגרפי מסביב לעולם וסיפור אישי ומרגש.
המלצה לפעילויות
מעבר לחוויה הקריאה משותפת, הספר מעלה דרך מקורית של התמודדות ותקווה עם מציאות יומית קשה.
בספר האיור והטקסט הילדי משתלבים זה בזה ומשלימים זה את זה. לאחר הקריאה המשותפת, תוכלו לדון עם ילדיכם בשאלות של מקום וגיאוגרפיה, להתבונן באטלס ולמצוא כמו הילד "שמות שצלצלו מוזר, וטעמתי בהנאה את צליליהם הקסומים. הרכבתי מהם שיר קטן מחורז. פוקואוקה טקאוקה אומסק, פוקויאמה נגיאמה טומסק, אורזאקי מיזאקי פינסק, פנסילווניה טרנסילווניה מינסק! ".
המחקר מראה כי תינוקות מפתחים מגיל צעיר תפיסות על עולמם ועל המבוגרים המשמעותיים בחייהם. לילדים צעירים ציפיות ותקוות ועל סמך התנסויותיהם והם מגבשים השערות ואמונות כיצד תגיב הסביבה למעשיהם. ההתנסות בסביבה הקרובה מעצבת את החשיבה ואת ההתנהגות. ככל שהסביבה מאורגנת וקשובה לצרכיהם של הילדים, הם עשויים לפתח רמות תקווה גבוהות יותר. במחקר אשר בחן את הקשר בין אווירה משפחתית והתפתחות תקווה של ילדים, מדגיש את חשיבות התמיכה והלכידות המשפחתית כמשאב מרכזי לקידום ההתפתחות ותחושת התקווה של הילדים.
Merkas, M., & Brajsa-Zganec, A. (2011). Children with different levels of hope: Are there differences in their self-esteem, life satisfaction, social support, and family cohesion? Child Indicators Research, 4, 499-514.
כתבה: גליה מעודד קראבאנוב, רכזת פעילות מעון אוניברסיטה
מאמר החודש
כמדי חודש, להלן תקציר של מאמר עדכני ורלוונטי, העוסק בתמיכה הורית בעצמאות של ילדים, תוך ניסיון להדגים כיצד יציבות בתמיכה ההורית מנבאת פונקציות ניהוליות של הילד. לפרטים נוספים>
פונקציות ניהוליות הינן יכולות גבוהות של עיבוד קוגניטיבי ביניהן עיכוב שליטה (impulse control), גמישות מחשבתית (shifting) וזיכרון עבודה (working memory). לפונקציות ניהוליות יש תפקיד מהותי בתפקודים קוגניטיביים, חברתיים ופסיכולוגיים. פונקציות ניהוליות מתחילות להתפתח בסוף הינקות ותחילת הפעוטות (סוף השנה הראשונה לחיים), ויש להן תפקיד מרכזי בהתפתחות תקינה, ונמצאו קשורות למוכנות בית-ספרית, יכולות לימודיות וכשירות חברתית ומוסרית. תמיכה הורית בעצמאות מתייחסת להתנהגויות הוריות שמטרתן תמיכה במטרות הילד, בחירותיו ורצונותיו. מרכיב עיקרי בחינוך לעצמאות הוא פיגומים מצד ההורה, בדרכים של תמיכה, הדרכה והכוונה המאפשרות לילד לסגל לעצמם כישורים של פתרון בעיות. תמיכה בעצמאות נוגעת גם בהתייחסות ההורים לנקודת מבטו של הילד, כיבוד הקצב שלו, ווידוא שהילד קיים קשר בין רמות גבוהות של תמיכה הורית בעצמאות הילד לרמות גבוהות של פונקציות ניהוליות.
Matte-Gagné, C., Bernier, A., & Lalonde, G. (2015). Stability in maternal autonomy support and child executive functioning. Journal of Child and Family Studies, 24(9), 2610-2619. https://doi.org/10.1007/s10826-014-0063-9
המלצות ורעיונות לפעילויות העשרה
בישול עם ילדים – ארטיקים תוצרת בית. זה הזמן ללמוד ולהכין את הקינוח המושלם לימים החמים. כל שנדרש: פירות, יוגורט , כוסות נייר ומקלות של ארטיק. לפעילות>
מטיילים עם ילדים – שמורת טבע חי בר כרמל. טיול למשפחות עם קטנטנים בו תצפו מקרוב ביחמורים, נשרים ובאיילי כרמל.
כתבות קודמות
