מה התרחש לאחרונה?: דצמבר 2015

 

 

  • בחודש דצמבר ילדות וילדי המעון נהנו מהצגות תאטרון, מפעילויות מיוחדות לחג החנוכה והמשיכו להכיר את מאפייני החורף.

 

  • נערכו שיפוצים בפינות הפעילות בכיתת הגן. פינת המטבח הועברה למרחב נוח יותר מתוך חשיבה על צרכי הילדים וכמו כן, התווספה פינת ספרייה אשר יצרה התלהבות והתרגשות. 

  • מסתור העגלות בכניסה למעון העובר על מנת לרווח את הכניסה אל מרחב הטבע.

 

כיתת הגן וספריית פיג'מה.

 

 

למידה והפעלות

בכיתות המעון חגגו את חג החנוכה במסיבה משותפת עם ההורים. צוות המעון תיכנן מסיבות מהנות ועשירות בפעילויות הורה-ילד. בכיתת הגן והגנון, הצוות החינוכי העביר פעילות מוזיקלית והציג את הסיפור 'חנה זלדה'. בכיתת הגן, לאחר הפעילות התקיימה סדנה להכנת סביבונים, חנוכיות וכתרים לכבוד החג. בכיתות הפעוטון והתינוקייה התקיימה פעילות מוזיקלית של תנועה, ריקודים ושירים. הדגש בכל הכיתות היה ביצירת זמן איכות משותף להורים וילדים.

 

במהלך התקופה כיתות הגן והגנון עסקו בחג החנוכה וסמליו השונים: שיחקו עם נרות וחקרו את מרכיבי הנר (שעווה ופתיל), סובבו סביבונים, בנו וראו חנוכיות מחומרים שונים. כמו כן, גיררו תפוחי אדמה והכינו לביבות, הכירו סיפורים שונים הקשורים לסמלי החג כגון: "גברת קרש ומר מערוך" (כתבה: דתיה בן דור), ו"סיפור סביבונים מני מינים" (כתבה: מירי צללזון). בכיתת הפעוטון הכרת החג התקיימה בלווי פעילויות יצירתיות: פנסים, סיבוב חפצים עגולים, סיבוב הגוף ועל ידי סמלי החג. בכיתת התינוקות נהנו משמיעת מוזיקה קלאסית, שירי אצבעות, שירי חג ושירי חורף, משחקים התפתחותיים ועוד פעילויות העוזרות לחקור ולגלות את העולם סביבם. 

 

בתום החג החלו ללמוד על סימנים מבשרי חורף בעזרת מוזיקה ותנועה (חיקוי טיפות הגשם על ידי הקשת אצבעות וכף היד, שימוש בתופים, פעמונים ועוד), למדו מהו לבוש מגן ומחמם בימים קרים אלו, התאמנו על חבישת כובע, לבישת כפפות וכריכת צעיף, דימו קפיצה בשלוליות עם חישוקים ולמדו כיצד להסתובב עם המטרייה בזהירות. הצוות עבד על חיזוק מושגים הקשורים לחורף (חלש-חזק, מתגבר-נחלש, גשם זלעפות, ננעל מגפיים, נכרוך צעיף ועוד). 

 

פעילות ביום יום.

 

 

הכנת לביבות.

 

הכנת חנוכיות.

 

חגיגות חנוכה.

 

 

חוגים

"העשרה מוסיקלית" - החודש ילדי המעון הכירו את החורף דרך המוזיקה. הם האזינו לקולות גשם ורוח, תיארו את הנשמע, ניסו להפיק את אותם הצלילים בעזרת הקשות עם גופם ולמדו לשיר את "רוח חורף" (מאת פניה ברגשטיין)  תוך כדי שהם מוסיפים ברקים (רקיעות רגליים) ולווי טיפות גשם (הקשה באצבעות).

 

"חינוך גופני לגיל הרך" –  בכל הכיתות עסקו בהנעת הגוף, מוטוריקה גסה ועדינה, שווי משקל וקורדינאציה. כל הפעילויות התבצעו בהתאם לגיל ושימת דגש על מודעות למה נחשב האזור המקיף אותי ומה הגבולות שלו ושל חבריי. המשחקים יצרו פעילות ספורטיבית מהנה ויצרתית.

 

"חוויה בעקבות סיפור" - במהלך דצמבר הוצגו במעון שתי הצגות: "מיץ פטל" (כתבה: חיה שנהב) ו"איילת מטיילת" (כתבה: רינת הופר). ההצגות היו צבעוניות, עשירות באביזרים, בובות (הנבנו במיוחד על ידי יפעת המדריכה), ועוררו סקרנות, הנאה ועניין.

 

חוויה בעקבות סיפור.

 

 

 

משולחן היועצת - הצבת גבולות וסמכות הורית / יהודית הניג-רוט

 

 הורים רבים שואלים מתי כדאי וראוי להציב גבולות?

 

בשלבי הינקות הראשונים אין כל משמעות להצבת גבולות ואף אין בכך צורך. תינוק בן חודשים ספורים אינו יכול להבין משמעותם של איסורים. זהו השלב שבו המטפלים ביחד אמורים להיות הכי קשובים לצרכי התינוק על מנת להגיב ולספק אותם במהירות האפשרית.

 

הגבלת חופש הפעולה של הפעוט מתחילה למעשה כשהוא מסוגל להגיע לחפצים שעלולים לסכן אותו פיזית. בשלב זה יש  להציב בפניו איסורים מסוימים, לשם שמירה על בריאותו. הורים רבים מתקשים להציב גבולות לילדם בשלב זה, מתוך חשש שהדבר עלול לפגוע בסקרנותו הטבעית וכן לפגום ביחסים החופשיים שהיו להם איתו עד כה, יחסים בהם הכל מותר.  כדי שלא יהיה צורך לומר לתינוק כל הזמן "אסור", מוטב לצמצם את הסכנות הקיימות בבית, במקביל להצבת גבולות במקרים של סיכון ממשי לילד.

 

ככל שהילד גדל, מתפתחת יכולתו לשאת תסכולים ואיסורים. בסביבות גיל שנה, עם ראשית ההליכה והתפתחות השפה, מרחיבים ההורים את הדרישות שהם מציבים בפני ילדם. בשלב זה הצבת הגבולות נעשית כחלק מהצורך ללמד את הפעוט להשתלב בחברה ולציית לכלליה. הפעוט מתחיל להבין שלא כל מה שהוא רוצה הוא יקבל מיידית (או בכלל) שכן יש להתחשב בצרכים של אחרים, לדחות סיפוקים ולקבל את המציאות.

 

הצבת גבולות תורמת לתפקודו של הילד. קיומם של גבולות ברורים חוסך מהילד התלבטויות ובלבול ומייצר לו מרחב מוגן, המעניק לו ביטחון ונוטע בו את הידיעה כי יש מי ששומר עליו.

 

 

למה קשה לנו כהורים להציב גבולות לילדנו?

הורים רבים מתארים קושי בהצבת גבולות לילדיהם. הקושי נובע משלל סיבות  - אישיות, משפחתיות ואף חברתיות. לעיתים אנו מפחדים להיות "הורים רעים" או רוצים לתקן עוולות שההורים שלנו עשו . כך למשל, הורה השוהה הרבה מחוץ לבית מתקשה להגביל את הילד בזמן המועט שלהם ביחד ולכן מאפשר לילד לנהוג כרצונו או הורה שפוחד מהתגובה של הילד, או אפילו ממה שיגידו עליו כהורה. כהורים עלינו לזכור כי הילד לומד את דפוס התגובה של ההורה ומה היא הדרך להשגת רצונו.

 

 

איך מציבים גבולות?

אחת הדרכים להצבת גבולות היא באמצעות מתן הוראות ברורות וכשצריך גם הטלת איסורים: "אסור לגעת בחוט החשמל", "את המגירה הזו לא פותחים" וכדומה. כך לומד הילד כי ישנן פעולות שאסור לו לעשות ומתרגל לסמוך על הוריו, שיתירו לו לבצע פעולות אחרות כדאיות ובלתי מסוכנות עבורו.

 

חשוב להציב גבולות באופן החלטי וחד משמעי. אם הורים אינם בטוחים כי ברצונם לאסור דבר באופן גורף, מוטב להימנע מהאיסור, שכן חשוב שלא יהיו אלה איומי סרק אלא איסורים שההורים שלמים איתם. הגבולות המוצבים צריכים להיות רציונליים וגמישים: מתחשבים בצרכי הילד וברצונותיו, באחריות ההורים על שלומו ואף בצרכי ההורה עצמו. יש נושאים בהם להורים החלטה בלעדית שכן הילד קטן מדי ואין לו יכולת להחליט בהם באופן נכון (קבלת חיסון או תרופה, ענייני כספים וכו').

 

אפשר לעודד ילד לקבלת החלטות ולהציע חופש בחירה בהחלטות קטנות ובלתי מזיקות. כך למשל, לא נאפשר לילד להחליט אם לובש גופיה או חולצה, אך נאפשר לו לבחור בין החולצה הצהובה לזו האדומה. כמו כן, יש להתאים את הגבולות לגיל הילד. התנהגויות שהיו מותרות בגיל מסוים לא בהכרח תהיינה מותרות בשלב מאוחר יותר ולהפך.

 

לכל משפחה נורמות וערכים משלה. יש משפחות בהן מותר להתיז מים באמבטיה או להתלכלך בצבעים ובאחרות אסור. חשוב לנסח באופן ברור מה מותר אצלנו בבית. כאן חשוב להבחין בין נושאים עקרוניים לנושאים פחות משמעותיים. בנושאים עקרוניים יש להיות מאוחדים ועקביים. איסורים סותרים עלולים לבלבל את הילד ולפגוע בתחושת הבטחון שלו. בנושאים שאינם עקרוניים יכול כל אחד מההורים להחזיק בדיעה משלו ולהציב גבול שונה לילד. קבלת השונות בין ההורים משמעותית ובעלת ערך כשלעצמה. השונות קיימת גם בין חוקי הבית לחוקי מרחבים אחרים בחייו. חוקי הבית אינם בהכרח זהים לחוקי הגן ואולי גם שונים מאלה הנהוגים אצל סבא וסבתא. ילדים לומדים עד מהרה מה מותר ומה אסור והיכן.

 

 

מספר עצות מעשיות:

  • כדאי להבחין בין גבולות "בטיחותיים" לגבולות "מדיניים". בכל הקשור לבטיחות יש להיות ברורים וחד משמעיים, בעוד בתחומים אחרים אפשר לנהל מו"מ עם הילדים הבוגרים יותר. עם הקטנטנים לא ננהל מו"מ אלא נציב גבולות גם בתחומים שאינם "בטיחותיים". 
  • כאשר מציבים גבולות לילדים, חשוב שהדבר ייעשה באופן ממוקד וספציפי ולא כוללני. כך למשל, במקום לומר: לא! או אסור! מוטב לומר: אסור להכניס עלים לפה!".
  • כאשר ילדים מתחילים להבין את השפה, כדאי לתת להם הסבר קצר אודות האיסור: "אל תרים את האגרטל, הוא עלול להישבר!".
  • כשאתם אוסרים על ילדכם דבר מה, עשו זאת בנימה ברורה והחלטית וחיזרו על האיסור מספר פעמים. אם הפעוט לא נשמע להוראותיכם, הרחיקו ממנו פיזית את החפץ האסור.
  • חשוב לזכור כי ישנם גילאים בהם התנהגות מסוכנת היא חלק משלב התפתחותי תקין ולכן חשוב לתת חלופה להתנהגות זו. כך למשל לא נאפשר לילד לנשוך ילד אחר או מבוגר, אך נציע לו נשכן, או שנסביר לילד שאסור לקרוע ספר אבל אפשר ורצוי לקרוע נייר.

 

יש לזכור כי ילדים הם בני אדם נפרדים בתוך מארג משפחתי ויש להתייחס אליהם ככאלה. לכבד את אישיותם ונטיותיהם במידת האפשר, ולאפשר להם חובות וזכויות בהתאם לגילם ומקומם במשפחה. רצוי להדגיש את השונות המובנית בין ילדים והורים, ואף בין הילדים עצמם, ובכך לעודד את ייחודיותם ולאפשר לה ביטוי.

 

 

שעת סיפור - ספר מומלץ 
 

”מי מטייל בשדה בין הרים?
ילד אחד שאינכם מכירים
בבוקר של קיץ בהיר וזוהר
את סבתא הולך לבקר.
הלך והלך שעתיים בערך
לפתע פתאום... מה מצא בדרך? ”

 

הסיפור עוסק בילד שמטייל בשדה בין הרים בדרך לסבתא. בכל פעם בקצה הדף השמאלי הוא פוגש קצה של חפץ המתגלה כאשר מדפדפים לדף הבא. הוא מוצא כובע קש עם סרט חדש, זנב שמתגלה ככלב שהלך לאיבוד, טלאי של כיס שמתגלה כילדה חמודה שמביטה בנחיל נמלים ולבסוף פרח חמנית.יחד הם מגיעים לבית של סבתא.

 

הספר "בוקר בהיר אחד" (כתבה ואיירה: אורה איל) יצירתי ומקורי, כתוב בחרוזים, מפעיל את הדמיון של הילדים וההורים, כיף לנחש יחדיו מה מסתתר בעמוד הבא ועדיין, משמח לחזור לקרוא בו שוב. 

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive