מה התרחש לאחרונה?: ינואר 2016

בכיתות המעון חגגו את ט"ו בשבט במהלך כל החודש: למדו על חלקי פרי ההדר והעץ, סחטו תפוזים וקלמטינות, הכינו ריבות וקליפות תפוז מסוכרות. דרך פעילויות אלו הילדים הכירו מושגים כגון: "שלם", "חצי" ו-"פלח". במהלך התקופה הוכנסו לכיתת הגן פירות וירקות טריים אותם ניתן היה לחתוך - עם סכינים מיוחדות לגיל הרך, להתנסות בקילוף (שום, תפוזים) ולהכיר טעמים חדשים (בצל, לפתן) ואף חסה, ששתלו, השקו ודאגו לגדל. במהלך חג האילנות חולקו במתנה צמחי תבלין לילדים ולמשפחות.

 

 

 

 

מה חדש?

 

  • במפתן חדרי ההתנסות (ג'ימבורי, חדר דרמה וחדר חשיבה) הותקנו שערי בטיחות.

  • חדר דרמה ומוזיקה אובזר בציוד ומשחקים חדשים: התווספו תחפושות חדשות ונרכשו בובות כף יד לפינת התיאטרון. חדר החשיבה התחדש בפינת קוביות רכות, רכבות ומסלולים מעץ.

 

 

שישי בא-לגן: "איזה מין ילדים"

המרכז לגיל הרך ויצ"ו - אוניברסיטת תל אביב השיק את שישי בא-לגן, סדרת הרצאות חדשה להורים. אחת למספר שבועות, בבוקר יום שישי, מיטב המוחות בתחום הגיל הרך באוניברסיטה יגיע לשוחח על מה שחשוב להורים: תזונה, שינה, תוקפנות בגיל הרך ועוד. למידע נוסף>>

 

בתאריך 15.1.16 איריס הלמן, רכזת ארצית בשפ"י היחידה למיניות ומניעת פגיעה, הרצתה בפני הורי המעון ואורחים נוספים, אודות התפתחות מינית טבעית והתנהגויות לא מותאמות בגיל הרך.

 

ילדים בגיל הגן הינם סקרנים, ומבטאים סקרנותם בכל התחומים, כולל בגופם ובגופם של חבריהם. תפקידנו כהורים ומחנכים לווסת סקרנות זו ולתחום אותה, כך שתימנע התנהגות מינית שאינה מתאימה או כזאת שפוגעת בחברים. תהליך חינוכי זה מבוצע בעקביות ובאהבה ומסייע לגדל ילדים המקבלים את עצמם את גופם. כמו כן, הוא מאפשר לילדים לקבל תחושותיהם באהבה, ללא בושה או הטלת אשמה, ומקיימים קשר עם חבריהם מתוך הבנה של הגבולות בקשר ביניהם.

 

בני אדם הם יצורים מיניים מרגע לידתם וילדים עוסקים במגוון רחב של פעילויות מיניות המתרחשות בעיקר בקרב בני גילם. מרבית הפעילות המינית הילדית מתרחשת בסתר, מעבר לעיניי המבוגרים.

 

לכל גיל התנהגות מינית אופיינית:

תינוקות (עד גיל שנה):

זקוקים למגע ונהנים ממנו
לעתים יש עוררות מינית בעת המגע
נוגעים בעצמם

 

פעוטות (שנתיים – שלוש שנים):

שליטה על סוגרים
עיסוק בצואה ושתן
אוננות
הצצות

 

גילאי שלוש – ארבע:

ממשיכים משחקי החקירה המינית (רופא חולה)
משחקי שיוך מגדרי (אמא אבא)

 

גילאי ארבע – חמש:

גירוי עצמי במשחק  (נדנה, קצה של שולחן)
חשיפה עצמית
עיסוק באיך ילדים באים לעולם
התפתחות ההסתרה

 

מה מאפיין את ההתנהגות המינית בגן?

הרגש האופייני לחקירה מינית בריאה וטבעית הוא עליצות, ספונטניות, גיחוך ומבוכה קלה. התנהגות מינית בריאה היא תהליך של איסוף מידע לו מספר מאפיינים:

  • ילדים חוקרים את גופם שלהם ונוגעים בו
  • ילדים חוקרים את גופם של חבריהם ונוגעים בו

 

מה מאפיין את ההתנהגות המינית הנורמטיבית בגיל הגן?

  • הילדים בני אותו גיל, ובעלי ממדי גוף ורמת התפתחות דומים.
  • ילדים שיש ביניהם מערכת יחסים ממושכת, המבוססת על משחק משותף או על חברות.
  • העניין המיני מאוזן על ידי תחומי עניין אחרים.
  • החקירה המינית נעשית בדרך כלל בחשאי. כאשר הילדים מתגלים ונאמר להם להפסיק – המעשים המיניים יפחתו או ייפסקו.
  • החקירה המינית ההדדית נעשית ללא כפייה.

 

למה אנחנו כהורים צריכים להתערב?

ישנם המון דברים טבעיים שאנו בתור הורים וחברה מתערבים בהם ומעוניינים לחנך אליהם.

  • אם כדי שהילד יתפתח היטב. חשיפה לגירוי לא מותאם עלולה ליצור "החתמה" והפרעה בהתפתחות התקינה.
  • כדי שהילד ילמד איך להתאים את הביטוי המיני שלו לנורמות הסביבתיות.
  • כדי שהילד ילמד לא לפגוע באחרים, ולשמור על עצמו מפגיעה.

 

מתי נדלקת נורה אדומה?

 

המיניות הילדית היא בדרך כלל הדדית כמו כל משחק אחר. כאשר אינה הדדית, חשוב לשים לב:

  • לילדים המעורבים במעשים המיניים אין יחסי משחק מתמשכים והדדיים.
  • הילדים המעורבים במעשים המיניים הם בגילאים שונים או רמות התפתחות שונות.
  • כאשר ההתנהגות המינית קשורה בכפייה או שימוש בכוח.

 

המיניות הילדית מלווה בדרך כלל ברגשות נעימים. כאשר הרגשות שליליים, עלינו כהורים ואנשי חינוך, לשים לב:

  • התנהגות מינית של ילדים הגוררת תלונות אצל ילדים אחרים, או שמשפיעה באופן שלילי על ילדים אחרים.
  • כאשר להתנהגויות המיניות מתלווים רגשות פחד, חרדה, בושה ותחושת אשמה.
  • מעשים מיניים הגורמים כאב או אי-נוחות פיזיים או רגשיים לילד עצמו או לאחרים.
  • כאשר ההתנהגות המינית מלווה בביטויי כעס מילולים או פיזיים. תוקפנות המלווה התנהגות המינית היא תגובה נלמדת.

 

המיניות הילדית הבריאה מתאזנת על ידי תחומי עניין אחרים. יש לשים לב במקרים בהם:

  • ילד מפגין עיסוק יתר במיניות.
  • ילדים שנראה כי אינם מסוגלים להימנע מלעסוק בפעילות מינית.
  • התנהגות מינית שתדירותה, עוצמתה או אופייה הפולשני הולכים וגוברים עם הזמן.
  • התנהגויות מיניות אשר ממשיכות למרות דרישות ברורות ותקיפות להפסיקן.
  • ילדים המייחסים אופי מיני לדברים לא מיניים.

 

 

לסיכום, ילדים בגיל הרך מבטאים סקרנות מינית ותפקידנו כהורים לווסת התנהגות זו ולתחום אותה על מנת שתימנע התנהגות שאינה תואמת גיל ופגיעה בחברים. זהו תהליך חינוכי חשוב, בעקביות, הכלה ואהבה, המסייע לגדל בני אדם המקבלים את עצמם וגופם ללא אשמה או בושה ומנהלים קשרים תוך הבנת גבולות האחר.  למידע נוסף>> 

 

 

למידה והפעלות

 

מרחב הטבע מסמל את החשיבות של קירוב הטבע אל חיי הילדים וכחלק מפרויקט זה חצרות כיתות הגן, גנון ופעוטון התחדשו בארגזי חול. ההתנסויות בחול, המגע ומרקמו המשתנה, אפשרויות הבנייה והעיצוב - מעשירים את המשחק, מעודדים חקירה ושימוש בדמיון.

 

​​

 
 

בפעוטון ובתינוקיה הקטנטנות והקטנטנים נחשפו לחומרי עבודה חדשים (כגון צבעי ידיים מעורבבים עם קצף גילוח עטופים בניילון), פעילויות עם דבקיות והכרת איברי הגוף ועבודה על מוטוריקה עדינה. כיתת התינוקות החלה החודש לצאת בקבוצות קטנות לחדר הג'ימבורי. 

 

 

במסגרת פרויקט "ספריית פיג'מה" ילדי הגן והגנון החדשו בספרי קריאה. בכיתת הגן חולק הספר "אוי, לא, ג'ורג'!" (מאת כריס הוטון) המספר על ג'ורג' הכלבלב שקשה להתאפק מלעשות דברים שאסור לו. לפעמים הוא מצליח, ולפעמים לא כל כך. סיפור בחירה ועל האפשרות לתקן גם אם אנחנו מקלקלים. (מידע נוסף על פעילויות הקשורות לספר>>) לכיתת הגנון הספר "ברוזים" (מאת לאה גולדברג). סיפור הבנוי כשיר טבע. ספר פשוט אך קלאסי ואהוב מאוד על פעוטות. בטרם לקיחת הספרים הבייתה ההילדים מעלעלים בדפים ובתמונות והסיפורים נקראים בכיתות.

 

חוגים

 

"העשרה מוסיקלית" -  החודש הפעילות המוזיקלית עסקה בצלילים הנוגעים לחורף. האזנה לקולות גשם ורוח, לסולם דו מז'ור ושירה ונגינה במטלופון מתפרק. במהלך החודש התאמנו הילדים, בשירה בקבוצות ויחידים, על השיר "רוח חורף" .

 

"חינוך גופני לגיל הרך" –  בכל הכיתות עסקו בהנעת הגוף, מוטוריקה גסה ועדינה, שווי משקל וקורדינאציה: קפיצות ב-2 רגליים ורגל אחת, תפיסת ומסירת כדור ועוד. כל הפעילויות  ושימת דגש על מודעות ללמידת הגבולות שלי ושל חבריי. 

 

"חוויה בעקבות סיפור" - במהלך ינואר הוצגה במעון ההצגות:  "מעשה בחמישה בלונים" (כתבה: מרים רות) ו"הפיל שרצה להיות הכי" (מאת פאול קור). ההצגות היו צבעוניות ושמחות, עוררו סקרנות ועניין בקרב הצופים הקטנים. כיתת הגן גוייסה להיות שותפה מלאה במהלך ההצגה, מה שיצר עשייה מאוד מהנה בין הילדים למדריכה.

 

 

 

משולחן היועצת - נשיכות בגיל הרך / יהודית הניג-רוט

 

נשיכות בקרב ילדי הגיל הרך, ובעיקר עד לקראת גיל שלוש, הן תופעה מוכרת ושכיחה. כהורים, עלינו להבין כי מדובר בתופעה התפתחותית, הנעוצה בגורמים המאפיינים את גילאי הילדים:

 

גורמים תחושתיים:
הקשר הראשוני ביותר של תינוקות עם העולם נוצר באמצעות הפה (השלב האוראלי עפ"י פרויד). דרך הפה התינוק מספק את צרכיו הבסיסיים ביותר: אוכל, שתיה ונשימה. מאוחר יותר, הוא לומד להכיר חפצים בעולם על ידי הכנסתם אל פיו: באופן כזה הוא בוחן את החפץ, עורך מאין "בדיקה" למהותו.

 

מכיוון שילדים במהותם שונים זה מזה, הצורך שלהם לבחון את העולם ע"י החושים ועוצמת הבדיקה – משתנה מילד לילד. ילדים הזקוקים לגירויים תחושתיים חזקים יותר, יהיו בהרבה מן המקרים אלה הנוטים לנשוך יותר ובעוצמות חזקות יותר. בשלב זה התינוק אינו מודע לכך שמדובר בנשיכות ומבחינתו הוא בודק את הסביבה.

 

 

גורמים רגשיים:
ניתן לראות על פני התינוק הרך תסכול – שרירי גופו מתכווצים, וכן גם שרירי הפנים והפה. זהו הביטוי הפיזיולוגי הפרימיטיבי ביותר של מצבי התסכול השונים של הילד. בשלב זה התינוק אינו יודע להביע את רגשותיו באופן אחר. הוא מרגיש, ובאופן ישיר - מגיב.

 

כאשר התינוק הופך לפעוט, הוא עדיין לא פיתוח את יכולת האמפטיה, להזדהות ולהבין את כאב הזולת. בשלב שבו הפעוט כבר מבין כי המעשה מסב כאב לזולת, לעיתים הוא עדיין לא מסוגל להיות אמפטי ולהבין את האחר. זהו שלב בו קשה לעכב התנהגות גם כאשר מודעים לכך שהדבר ישתלם בהמשך.

 

בהדרגה, כשהפעוט גדל, מתפתח שימוש בנשיכות. עם זאת, ישנם ילדים המוצאים אפיקים אחרים לגילויי המרדנות שלהם, ולכן לא משתמשים בנשיכות על מנת לבטא זאת.

 

הילד נושך כדי לקבל חפץ מילד אחר, והוא נושך כביטוי לכעס, למשל כאשר מתעלמים ממנו. התנהגותו היא התחלה פשוטה של התנהגות חברתית. גם התוקפנות שלו עדיין אינה מעודנת ומורכבת כמו בחברת המבוגרים. הפעוט, שעושה את צעדיו הראשונים בתפקוד חברתי, משתמש לעתים בכלי פרימיטיבי שאימץ לעצמו בשלב מוקדם של ההתפתחות – הנשיכה. בסופו של דבר, כשהילד יגדל, הוא יוכל בעזרת תוקפנות מעודנת להיות אסרטיבי ולתפוס את מקומו בחברה.

 

 

גורמים סביבתיים:
הורים נוהגים להביע חיבה ואהבה לילדיהם ע"י נשיכות "ידידותיות" ("הוא כל כך חמוד שבא לי לאכול אותו לפעמים"). לנו כמבוגרים יש יכולת שליטה טובה בשרירי הפה שלנו, אנו יכולים לחוש באיזו עוצמה נכון יהיה "לנגוס" בבשרו של ילדנו מבלי להכאיב.

 

ילדים בגיל הרך עדיין אינם מסוגלים לווסת את עוצמת הנשיכות וכאשר הם רוצים להביע אהבה לאדם אחר, הם עלולים ללא כונות זדון להפעיל כוח רב ולהכאיב.

 

גורם סביבתי נוסף קשור גם ללמידה חברתית של הפעוט על דרכים להבעת כעס ותסכולים. ילד הגדל בסביבה שבה ילדים אחרים, כמו אחים גדולים, מביעים את כעסם על ידי נשיכות, עלול אף הוא לנהוג כך.

 

 

גורמים הבעתיים שפתיים:
לקראת גיל שלוש, כאשר יכולת ההבנה המילולית של רוב הילדים גבוהה יחסית, ניתן להבחין בנשיכות על רקע קושי בהבעה. ילדים בשלב זה מבינים את המתרחש סביבם ועלולים להשתמש בנשיכות מתוך תסכול על חוסר יכולתם להתבטא.

 

ביטויי תוקפנות מתרחשים אצל ילדים מסיבות שונות כמו שינויים דרסטים בסביבתו של ילד (מעברים בין מסגרות, הולדת אח, גירושי הורים וכו'). במקרים אלה, ייתכנו נשיכות כחלק משינויים בהתנהגות הכללית של הילד.

 

 

מכאן, ניתן לצפות שכמעט כל ילד, בשלב כלשהו בטווח הגילאים המדובר, יתנסה על בשרו בנשיכות, בין אם הוא נמצא בצד הנושך ובין אם בצד הננשך.

 

אז מה עושים?

 

לתגובות הסביבה יש תפקיד חשוב בהתמודדות עם הבעיה ומזעורה עד העלמתה. למרות שפעוטות נמצאים רק בתחילת הפנמת מושג האיסור, יש להתמיד בתהליך החינוך, הכולל בתוכו הפנמה של חוקים וכללים. חינוך נכון נעשה עם הרבה סבלנות. הכוונה בסבלנות היא שלא מוותרים, מתוך הבנה שיש תהליכים שאורכים זמן בגידול ילדים.

 

אין לעבור לסדר היום גם בעקבות נשיכות, למרות שהן אינן התנהגויות חריגה אצל פעוטות. בניגוד להתנהגויות אחרות, הנשיכות פועלות כמטה קסם נגד סבלנות של הורים וצוות חינוכי. פעוטות שמשתמשים בנשיכות במקום התנהגות בעייתית אחרת, סופגים לעתים מנה גדושה של ענישה וחוסר שביעות רצון.

 

במקרים בהם ילדיכם הוא הנושך – כאשר מדובר בנשיכות במסגרת הגן, סביר שתקבלו את הדיווח לאחר מעשה. תפקידה של המטפלת במקרה זה הוא ליידע אתכם, לשתף אתכם. בשום אופן אין זה אומר שמתפקידכם לכעוס כעת על הילד בנוגע למה שנעשה בגן. מטרת השיתוף של ההורים במקרה כזה הוא למידה טובה יותר על התנהגותו של הילד:

  • האם מדובר בתופעה חד פעמית?
  • האם מדובר בילד שמרבה לבטא את תסכוליו ע"י נשיכות?
  • האם ניתן למצוא דפוסי התנהגות דומים גם בבית?

לאינפורמציה זו יש חשיבות במציאת הגורמים לנשיכות ולאופן ההתייחסות אליהם.

 

ילדים המתקרבים לגיל שלוש, ואף בוגרים יותר, שנושכים מתוך צורך בגירויים חזקים במיוחד, יכולים למתן צורך זה ע"י הדרכה של מרפאה בעיסוק. ילדים אלה יביעו לרוב צורך בגירויים חזקים גם בתחומים אחרים.

 

במקרים בהם ילדים נושכים מתוך צורך ביצירת קשר, מתוך חיבה או שמחה, חשוב שנערוך עם עצמנו כהורים וכאנשי חינוך בדק בית, באשר להתייחסות שלנו לנשיכות הנובעות מאהבה. באם הן קיימות, יש להפסיקן מייד.

 

כאשר אתם נתקלים בנשיכות של ילדיכם, בהשגחתכם, חשוב לעצור את נשיכה במהירות האפשרית, לומר בתקיפות "אנחנו לא נושכים", לנסות לברר מהי סיבת הנשיכה ולהציע דרך חלופית לפתרון התסכול (למשל: "אם אתה רוצה שיחזיר לך את הכדור, אתה יכול לומר לו: תחזיר לי את הכדור" וכו'). על התהליך להיות קצר וענייני. חשוב שהילד לא ירוויח מהנשיכה את הצעצוע שבגינו היה מתוסכל, או את תשומת הלב אותה ביקש. המסר חייב להיות כזה שלשימוש בנשיכה (כמו כל אלימות אחרת) אין רווח! כמו כן, היות ומדובר בשלב התפתחותי מומלץ שיהיה בבית (וגם בגן) חפץ אותו מותר לנשוך. כך נוכל לתת מענה לצורך הטבעי של הילד ויהיה אפשר לומר "אתה לא נושך את X אבל את הנשכן אתה יכול לנשוך".

 

במקרים בהם ילדיכם הוא הננשך – כאשר הנשיכה מתרחשת שלא בנוכחותכם, ואתם מקבלים את האינפורמציה לאחר שוך הסערה, חשוב שתדעו שברוב המקרים, ילדיכם כבר אינו זוכר את הנשיכה, וגם אם הוא זוכר, הוא כבר שם את האירוע מאחוריו, וסביר שכבר שיחק שוב בהנאה עם הילד שנשך אותו. ילדים בגיל זה אינם נוטרים טינה.

 

חשוב לזכור כי נשיכות אינן מתרחשות רק במקרים של חוסר בהשגחה. הן יכולות להתרחש גם כאשר הילד נמצא עם הוריו או בטיפול אישי צמוד אחר. החשיבות הגדולה ביותר היא בתגובת המטפלת/הגננת/ההורה לאירוע. חשוב להגיב בזריזות, בהחלטיות ובחד משמעיות לאירוע כמובן לשמור על פרופורציות ולתת מענה רגשי לנושך ולננשך.

 

 

 
שעת סיפור - ספר מומלץ 
 
 "החתולים של סבתא נעמי" מאת מרים רות (איירה: הילה חבקין). רות היא מסופרות הילדים האהובות ("מעשה בחמישה בלונים" ו"הבית של יעל") והספר "החתולים של סבתא נעמי" מספר על סבתא שמאוד אוהבת חתולים, לכל אחד מהם היא מעניקה שם מיוחד. העלילה מסתבכת כשאר יום אחד נעלמים גוריה של החתולה פרנצ'סקה.
 
האיורים של הילה חבקין מאוד מוחשיים ולכל חתול וחתולה יש ציור מיוחד, כמו שמם. כמו כן, הספר כתוב בחרוזים ושפה עשירה וציורית. הסופרת האהובה ממשיכה בקו האישי שלה ומשתמשת במילים אותן אנו לא שומעים ביום-יום (כגון: "מתרפקים" או "להדוף"), דבר המסייע להורים לחשוף ילדים למילים חדשות בשפה העברית.
 
"החתולים של סבתא נעמי"  הוא סיפור של הנאה, שמירה על ייחודיות בתוך חבורה בד בבד עם עלילה מקסימה ונוגעת ללב. 
 
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>