מה התרחש לאחרונה?: נובמבר 2015

הורים יקרים,

בחודש נומבמבר ילדות וילדי המעון נהנו מכונניות הטבע החדשות שהתווספו לכיתות, נפרדו מעונת הסתיו והחלו ללמוד נושאים חדשים. 

 

 

השתלמות מקצועית לצוות המעון

השנה עלה בידינו לעגן באופן שיטתי השתלמות חודשית לצוות החינוכי במעון. העשרת המחנכות במגוון נושאים קשורי הגיל הרך, הקניית ידע עדכני, מתן כישורים ומיומנויות והצגת דגמי התערבות חלופיים - הינם תנאי הכרחי להתפתחות מקצועית של צוות המעון.

 

וכך, החודש נפתחה סדרת ההשתלמויות בנושא מיניות בגיל הרך בהרצאתה של הגב' איריס הלמן, פסיכולוגית חינוכית, המרכזת הארצית של השירותים הפסיכולוגים - חינוכיים (שפ"ח) של משרד החינוך בנושא התפתחות פסיכו-סקסואלית בגיל הרך. 

 

ילדים בגיל הגן הינם סקרנים והדבר בא לידי ביטוי בתחומים רבים, כולל בגופם ובגופם של חבריהם. ההשתלמות סיפקה לצוות המעון תשתית תיאורטית על ההתפתחות המינית בגיל הרך, ובתוך כך הצגת התנהגויות תואמות גיל, ודרכי פעולה להתמודדות וטיפול בעת הצורך.

 

נשות הצוות למדו על תפקידן כמחנכות: לווסת סקרנות זו ולתחום אותה, בעקביות ואהבה. התהליך החינוכי יסייע לגדל ילדים המקבלים את עצמם, את גופם ואת תחושותיהם ללא בושה או הטלת אשמה, ויהיו בעלי יכולת להבין את הגבולות בקשר עם חבריהם. 

 

 

שישי בא-לגן: לא רוצים לישון

המרכז לגיל הרך ויצ"ו - אוניברסיטת תל אביב השיק את שישי בא-לגן, סדרת הרצאות חדשה להורים. אחת למספר שבועות, בבוקר יום שישי, מיטב המוחות בתחום הגיל הרך באוניברסיטה יגיע לשוחח על מה שחשוב להורים: תזונה, שינה, תוקפנות בגיל הרך ועוד. למידע נוסף>>

 

בתאריך 27.11.15, פרופ' אבי שדה, חוקר מוביל ומנהל מעבדת השינה לתינוקות וילדים באוניברסיטת תל-אביב, הרצה בפני הוריי המעון ואורחים נוספים, אודות בעיות שינה שכיחות בגיל הרך.

 

ילודים מבלים חצי מזמן השינה שלהם בשינה פעילה. שינה המלווה בפעילות יתר - פרצופים, תנועת עיניים מהירה, חיוכים. אצל אדם בוגר, שינה פעילה מלווה בדרך כלל בחלום. ישנה חשיבות רבה לשינה עמוקה בינקות בפרט ובילדות בכלל. בזמן זה מתרחשים תהליכים חשובים, ובהם: עיבוד מידע, ויסות רגשי וטיפול בזכרונות רגשיים, צמיחה פיזית (הורמון הגדילה מופרש בעת השינה העמוקה) והבשלת המוח. עד גיל שלוש גדל מוחו של הפעוט מ 30%, עימם בא לעולם, ל 90% מהמוח הבוגר כלומר, מדובר בשנים קריטיות.

 

שתי הסיבות העיקריות לחסך בשינה הן:

  • כמות שינה לא מספקת
  • איכות שינה ירודה

 

בחצי השנה הראשונה לחיי התינוק, מתחילה להתגבש השינה הרצופה בלילה. כ-30% מההורים מדווחים כי ילדם מתקשה להירדם או מתעורר פעמים רבות בלילה. כלומר, תהליך גיבוש השינה הרצופה לא הושלם. לרוב, ככל שגיל התינוק עולה, שכיחות הקשיים יורדת. ישנם כמובן הבדלים בין התינוקות, הנובעים מתורשה וסביבה. מחקרים מראים כי תינוקות המתעוררים פעמים מספר בלילה מועדים ליותר קשיי קשב וריכוז ובעיות התנהגות מאלה הנהנים משינה רצופה.

 

הסיבות העיקריות לקושי להירדם או ליקיצות מרובות:

  • נושאים בריאותיים
  • מעורבות יתר של ההורים – הרגלים לקויים המונעים למידת הרגעה עצמאית ויכולת הירדמות במיטה
  • חרדה פרידה, חרדה מלהיות לבד (בגיל הרך מתחיל הפעוט לדמיין)

 

עקרונות הטיפול בקשיי הירדמות ויקיצות מרובות:

  • בירור וטיפול בנושאים רפואיים (לדוגמה: תולעים, דלקות אוזניים, בעיות עיכול)
  • גמילה ממעורבות יתר של הורים
  • לימוד הרגעה עצמית והירדמות עצמאית
  • על ההורים להקנות לילד בטחון שהם נוכחים ובקרבת מקום

 

ילדי הגן

בגיל הגן (4-6) הדמיון מתפתח ועמו מתחילים גם פחדי לילה וחיפוש אחר ההורים. למי שאינם דוגלים בעיקרון הרצף, ישנה חשיבות בהקניית תחושת ביטחון של הילד בחדרו שלו.

בחיפוש אחר פתרון לפחדי הלילה, נערך ניסוי באמצעות בובה (חיבוקי). לילדים שהשתתפו במחקר סיפרו כי חיבוקי מרגיש עצוב ושאלו אותם מדוע. תשובות הילדים היו מגוונות. בהמשך נשאל כל ילד אם יוכל לדאוג ל"חיבוקי". המחקר הראה כי ילדים שלקחו על עצמם לדאוג לחיבוקי חוו ירידה בפחדי הלילה.

 

באתר מעבדת השינה של אוניברסיטת תל אביב ניתן להצטרף לתכנית אינטרנטית בה הורים מקבלים מידע (און ליין) בנושא שינה בילדות. התכנית ניתנת בחינם ומכילה מידע רב (למידע נוסף>>). כמו כן, ניתן למלא שאלון אינטרנטי "איך ילדי יישן?", ולקבל משובי לגבי שינת ילדכם (למידע נוסף>>).

 
 
 

מה חדש במעון?

  • פרוייקט "ספריית פיג'מה" החל לפעול בכיתות הגן והגנון. מטרת הפרוייקט להנחיל לילדים אהבה לקריאה ולספרים. התוכנית פועלת בגנים השונים ברחבי הארץ, והספרים מאושרים ומפוקחים על ידי משרד החינוך. למידע נוסף>>​

  • מסדרון תחושתי – מדי יום הילדים מתהלכים במסדרון המעון. לאורכו של המסדרון נתלו חפצים מסקרנים ובעלי מרקמים שונים. כעת, הילדות והילדים (ואף ההורים) יכולים לעבור דרכו ליהנות מהתחושה והמגע המתחלף בין החפצים. החשיפה למרקמים שונים חשובה מאוד בגיל הרך, והמסדרון התחושתי בעל ערך רב בתהליך הלמידה. ​

 

ספריית פיג'מה

​ 

 

​מסדרון תחושתי

 

 

למידה והפעלות

ספריי ספריית פיג'מה, "את זה!" (מאת נירה הראל) ו-"הבלגן שלי" (מאת: טל ניצן) חולקו לילדות וילדי כיתת הגן והגנון. בספר "את זה!" אבא של נועם מנסה להבין מה נועם רוצה, אך ללא הצלחה. הספר עוסק בנקודה מאוד רגישה להורים, בבכי והקושי להתמודד. הספר מקסים, כתוב בחרוזים, ואיוריו כובשים את לב הילדים וההורים. "הבלגן שלי" הינו שיר-סיפור לכל הדברים הקטנים שעושים אותנו למי שאנחנו, ואת מה שסביבנו - למוכר ואהוב. הספר עוסק בהתבוננות חיובית בחיים ונוגע ללב. עוד בטרם נלקחו הספרים הביתה, עסק הצוות החינוכי במגוון פעילויות הקשורות לנושאי הספר (כיצד מעיינים בספר, מהי הכריכה, התבוננות בציורים ועוד). לכל ספר נוספו המלצות לפעילויות נוספות שניתן לעשות עם הילדים בבית.

 

בכיתת הגן חודש נובמבר עמד בסימן אור וחושך. הילדים והילדות נחשפו לאור וחושך, ירח וכוכבים, שינה וערות על ידי התנסויות שונות. הילדים למדו על חג החנוכה ודרכו עסקו בשיום, זיהוי, תיאור, מוטוריקה עדינה וגסה (מריחת פלסטלינה, גזירה, הדבקה ועוד), מושגים מתחום החשיבה המתמטית (הרבה-מעט, קטן-גדול), למדו על עץ הזית, הפקת ושימושי שמן הזית.

 

בכיתת הגנון נפרדו מהסתיו והחלו להתמקד בנושא "אני וגופי". הגוף הוא הכלי באמצעותו אנחנו נעים במרחב וחשים עמו את הסביבה ויש חשיבות להכרת גבולות הגוף והיכרות עם אבריו השונים. הילדות והילדים למדו את שמות איברי הגוף השונים וחקרו מה ניתן לבצע באמצעות איברים שונים. ההתנסויות היו רבות וביניהן: ציור כפות ידיהם, מריחת פלסטלינה על בריסטול, משחקי הליכה על עקבים ואצבעות, ספירת איברים (לדוגמה: אצבעות, רגליים, לחיים), פעילויות עם איברי הגוף (לקפוץ, לרוץ, לנתר, לעמוד, ללטף, למחוא כף, ללוש בצק, הבעות פנים שונות ועוד). התנסויות נעשו תוך דקלום שירים (משחק אצבעות/ נורית ארבל, מי מכיר את מר מרפק/ אריאלה סביר, הגוף שלי נוסע כמו מכונית/ אריאלה סביר), חידונים, ריקודים ומשחקי חברה. לקראת חנוכה, הנושא הלימודי הוא עץ הזית. הילדים אספו ענפי זית וזיתים, התנסו עם מגע של שמן זית, הכינו פיתות עם שמן זית וזעתר.

 

הקטנטנים והקטנטנות בכיתת הפעוטון למדו על ירח ושמש, הירדמות והתעוררות. לקראת חנוכה הילדים החלו ללמוד על דברים המסתובבים ואובייקטים המפיצים אור. הצוות החינוכי העביר את הנושא תוך שירים, סיפורים, משחקי פנס, סיבובים של איברי גוף ועוד. 

 

בכיתת התינוקות הימים חולפים עם שירי אצבעות, מוזיקת עולם מחד ומוזיקה קלאסית מאידך, משחקים התפתחותיים, חשיפה הדרגתית לגירויים חדשים (הכרת החצר, זהו מרחב חדש ואינו מוכר), יציאה למרחב הטבע הנעים בקבוצות קטנות, לשחק עם אצטרובלים ולחוות את הטבע.

 

מגלים את הסביבה

 

 

 

פעילות: חפצים עגולים

 

 

 

תזונה בריאה וטעימה בימי ההולדת

 

 

חוגים

"העשרה מוסיקלית" - בחודש נובמבר הילדים בכיתות הפעוטון, גנון וגן הכירו את ה'ציפור המוסיקלית' שלימדה את הקטנטנות והקטנטנים לבצע תרגילים של "פעל וחדל". הילדים האזינו, בליווי הציפור, ליצירה שעון שוויצרי מתוך "סוויטה אלפינית" מאת בנג'מין בריטן, ביצעו משחקי הליכה וריצה, למדו את שיר המשחק "עכביש קטן", דקלמו "ציפור אחת קטנה" והתנסו בהקשה עם מקושים על כדים מעץ. 

 

"חינוך גופני לגיל הרך" –  בכל הכיתות, ילדות והילדים עסקו בהנעת הגוף, מוטוריקה עדינה וגסה, תיאום עין-יד ושווי משקל. כל הפעילויות התבצעו בהתאם לגיל ושימת דגש על מודעות למה נחשב האזור המקיף אותי ומה הגבולות שלו ושל חבריי. המשחקים הועברו עם הרבה יצירתיות, פעילות ספורטיבית, עניין, הנעה והנאה. 

 

פעילות במסגרת חוג תנועה

 
 

 

משולחן היועצת - הצבת גבולות וסמכות הורית / יהודית הניג-רוט

חוקים, איסורים ומגבלות הם חלק בלתי נפרד ממציאות החיים היומיומית בכל חברה אנושית. חוקי החברה מסדירים את פעילות האנשים החיים בה, מגנים עליהם ודואגים לרווחתם. החוקים הראשונים בהם נתקל הילד הם אלו שמציבים לו הוריו. להצבת הגבולות קיים ערך התפתחותי רב עבור הילדים. הגבולות מעבירים מסר לילדים כי הוריהם דואגים להם וניתן לסמוך עליהם. הגבולות הברורים מעניקים לילד תחושת בטחון ורק מתוך עמדה כזו יוכל הילד לחקור את יכולותיו בחופשיות ולבחון עד היכן הן מגיעות. תחושה זו מאפשרת מאוחר יותר לילדים לסמוך יותר ויותר על עצמם.

 

מהו גבול?

גבול הוא דבר המגדיר איפה דבר אחד מתחיל ואחד מסתיים. כמו למשל גבול בין מדינות. בבית, הגבול של השטח של המשפחתי, הוא עד הדלת, מעבר לו נמצאים השכנים. יש גבולות בין מערכות שונות במשפחה: בין יחידה הורית לילדית ועוד. לגבול ברור יש חוקים שברורים לשני הצדדים אבל ישנה גמישות בהתאם לתנאים ולגיל הילדים דוגמא לגבול וחוק ברור: כניסה למיטה בשעה קבועה. כשאין חוק וגבול ברור בעניין הילד הולך לישון מתי והיכן שהוא רוצה. חשוב לציין כי גמישות והתחשבות במצבים מיוחדים או ימים מיוחדים הכרחית לא פחות. זכרו, גמישות היא תכונה חיובית לצד בהירות וקביעות.   

 

ההורים הם המחליטים מהם החוקים והגבולות בביתם ומשפחתם כך שהמסר לילד יעבור בצורה ברורה וחד משמעית. התיאום בין ההורים חשוב ומשמעותי כדי להימנע מקואליציות בתוך המשפחה. כשאנחנו מדברים על גבולות אנו מדברים בו זמנית על סמכות ונוכחות הורית.

                           

סמכות הורית משמעותית ביותר היות והילד יכול לסמוך על הוריו היות והם הדמויות המשמעותיות והמטפלות העיקריות בו והם אלה הקובעים כללים משמעותיים, על מנת לשמור על הילדים ולמנוע מהם לעשות מעשים העלולים לפגוע בהם או בסביבתם. נושא זה הינו משמעותי בימינו כיוון שאנו נתקלים בקושי רב של הורים להקנות גבולות והרגלים במשפחה. ומחקרים רבים הראו כי ילדים שגדלים בחוסר גבולות לא מכבדים סמכות ומגלים יותר הפרעות התנהגות או דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון הן בלמידה והן בתהליכי החיברות כבר בגיל הגן.

 

מטרת הנוכחות ההורית לפני הכל היא לבסס ביטחון ומסגרת במטרה ליצור יחסים קרובים, שיח ודיאלוג. אך כדי להיות סמכותי על ההורה להיות נוכח בחיי הילד. להיות נוכח פירושו להיות אדם עם רגשות משלו, מחשבות ורצונות משלו. רק עם דמות שנוכחת באופן אישי יכול הילד להרגיש בטוח. בניגוד לו, הורה שהופך ל"משרת של רצונות הילד" מותיר את הילד בריק. זכותו של הילד שישימו לו גבולות שמהם יוכל להבחין בין טוב לרע, בין מותר ואסור, בין רצוי לבלתי רצוי. בהעדר גבולות הילד הולך לאיבוד בעולמו הפנימי כאשר אין מבוגר הנמצא כדי לראות את צרכיו האמתיים.

 

אם ההורים לא מציבים גבולות, הילד הופך "למנהל" ואז מתחילה להיווצר בעיה. מצד אחד, הילד הצעיר מקבל כוחות ומרגיש כביכול יציב וחזק לעיתים יותר מדמות המבוגר ומצד שני, הילד חש חרדה ובדידות כשהוא זקוק להוריו וברגעי קושי  ומצוקה אין לו בעצם למי לפנות. ההורים שהעבירו לילד את תחושת הכל יכול ולעיתים אף "אתה המלך" מצטיירים בעיניו כחלשים ולכן אינם מהווים כתובת עבורו. דבר המותיר אותו בחוסר ביטחון ובחרדה.

 

לעיתים קרובות אני נפגשת עם הורים שמאוד קשה להם לומר לילד "לא",  "די " או "אסור". במקרים כאלה חשוב לבדוק את אמונותיו והשקפותיו של ההורה כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי זה. חוסר ידע בחשיבות הגבולות? אולי אמונות והבטחות שונות לעצמם על "איזה הורה אני רוצה להיות וכיצד אני רוצה או לא רוצה להיתפס"?                                                                                                                                

חשוב מאד להתאים את הגבולות לגיל הילד ושלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. כמו כן כדאי למנוע פיצולים בתוך המשפחה ולקבוע יחד מהם הערכים המשפחתיים המשמעותיים לכם ולפיהם לקבוע את חוקי הבית. ככל שהגבולות והחוקים בבית יהיו ברורים ועקביים הצורך להתעסק בהם ילך ויפחת, ילד שגדל בבית אוהב וחם אשר הוריו ברורים ועקביים גדל להיות ילד משוחרר ובטוח בעצמו.

 

 

שעת סיפור - ספר מומלץ
 
אדון אגודל מחפש אחר גברת זרת. בדרכו הוא פוגש את גברת אצבע עם הקוקו האדום, את גברת אמה המתולתלת, את גברת קמיצה המגונדרת ורגע לפני שהוא נשבר ובוכה מופיעה לה גברת זרת.
 

דפיו של הספר עשויים מחומר פלסטי שמותאם במיוחד לגיל הרך (אפשר ללעוס או לקשקש אך אי אפשר לקרוע) והוא מלווה בכובעונים קטנים לאצבעות כף היד שבאמצעותם ניתן להמחיז את הסיפור.

 

"איפה גברת זרת?" (כתבה: שולה מודן, איירה: אלונה פרנקל) הינו ספר-משחק מתוק לגיל הרך בו הופכות האצבעות לשחקניות וההנאה מרובה. הבובות הקטנות מאפשרת לתת לילד לשחק עם האצבעות ולספר את הסיפור במילותיו, כמו גם להמשיך ולשחק עם הבובות על האצבעות מחוץ לדפי הספר, ולפתח סיפורים עם הדמיון הפורה, של הילד ושלנו.

 
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>