מה התרחש לאחרונה? ינואר 2019
מה התרחש לאחרונה ?
חודש ינואר נפתח בימים רבים של גשמי ברכה וסימנים ראשונים של התחממות ופריחת האביב. לכבוד מזג האוויר המשתנה ולחג האילנות, נפתח את המדריך הקטן בשיר "ולס להגנת הצומח", מילים ולחן: נעמי שמר.
השיר שנחשב לאחד השירים הירוקים האהובים בישראל, מקבל בימים אלו גם משמעויות נוספות.
כְּבָר פּוֹרְחִים נַרְקִיסִים בִּשְׁמוּרוֹת-הַטֶּבַע
מַרְבַדִּים נִפְרָשִׂים בִּשְׁפֵלַת הַחוֹף
כַּלָּנִית וְכַרכֹּם, אֶלֶף גּוֹן וָצֶבַע
וְהַחֹק שֶׁאוֹמֵר – כָּאן אָסוּר לִקְטֹף!
רַק עָלַי אֵין הַחֹק מַשְׁגִּיחַ
רַק עָלַי אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹמֵר
לוֹ הָיוּ לִי עָלֵי-גָּבִיעַ
אָז, הָיָה מַצָּבִי אַחֵר!
צִפֳּרִים נְדִירוּת כְּבָר דוֹגְרוֹת בַּסֶּלַע
אִילָנוֹת נְדִירִים נִשְׁמָרִים לְחוּד
אַיָּלוֹת נִבְהָלוֹת מִסְתַּכְּלוֹת בַּשֶׁלֶט
בּוֹ כָּתוּב בְּפֵרוּש שֶׁאָסוּר לָצוּד
רַק עָלַי עוֹד לֹא שָׂמוֹ שֶׁלֶט
מִסָּבִיב אֵין לִי כָּל גָּדֵר
לוּ הָיִיתִי, נֹאמַר – אַיֶּלֶת
אָז הָיָה מַצָּבִי אַחֵר!
אֲדוֹנִי, הִזָּהֵר, אַל תִּגַּע בָּאִירִיס!
צִבְעוֹנִי-הֶהָרִים הוּא מִחוּץ לַתְּחוּם!
כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה בְּשׁוּלֵי-הָעִיר הִיא
שֶׁטַח בָּר מְגֻּדָּר וְאֵזוֹר רָשׁוּם!
– אָז אֲנִי לִפְעָמִים חוֹשֶׁבֶת
כִּי הָיָה זֶה אוּלַי רָצוּי
לוֹ הָיִיתִי נַרְקִיס אוֹ רַקֶּפֶת
אוֹ אֲפִילּוּ אֵיזֶה בֶּן-חָצָב מָצוּי
הִסְתַּכְּלוּ מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי בַּדֶּרֶך:
כָּל אֶחָד עוֹבֵר-חוֹטֵף-קוֹטֵף-קוֹלֵעַ לוֹ זֵר –
לוֹ הָיִיתִי חַיָּה אוֹ פֶּרַח
אָז הָיָה מַצָּבִי אַחֵר!
אתם מוזמנים להאזין לשיר עם הילדים, בביצוע של גידי גוב ומזי כהן.
למידה והפעלות
במהלך החודש עסקו הילדים במעון במגוון פעילויות מעשירות וחווייתיות. החודש נחגג במעון טו בשבט - וכיתת דובדבן נרתמו והכינה תערוכה לבאי המעון, תערוכה ובה עצי משאלות ססגוניים ומושקעים לחג האילנות.
שישי בא לגן
הרצאתו של פרופ' דוד מיודוסר וד"ר אסי קופרמן בנושא: טכנולוגיה ורובוטיקה בגיל הרך
ברוח מסורת שישי בא לגן, גם החודש התקיימה במעון הרצאה ומפגש מרתק בתחילת החודש. החוקרים תיארו מחקר, פיתוח ויישום של פעילויות בגן המקדמות פיתוח חשיבה טכנולוגית אצל ילדים צעירים. החוקרים, גם הדגימו כיצד ילדים תופסים את הסביבה הטכנולוגית המתוחכמת, ומהן המיומנויות וכלי החשיבה המתפתחים אצלם באינטראקציה עם סביבה זאת? לדוגמה, באמצעות תכנות רובוטים פשוטים. הורי הגן הביעו סקרנות, והתעורר שיח ער בנושא.
חוגים
יוגה: בשיעורי היוגה החודש למדו את סדרת הפרצב (פרפר+צב). המדריכה סיביל סיפרה את סיפורם של הפרפר והצב, וצפרדע שמבקשת להתיידד עימם. התרגול נערך עם כלי נגינה ייחודיים בכל תרגיל, כאשר כל צליל מייצג חבר אחר. הילדים זכרו את הצלילים וקישרו בין החברים בסיפור לצליל המתאים.
גינה חקלאית (רק לגנון): המדריכה אליאן והילדים שתלו שתילים של תותים. תחילה הפעוטות חיפשו את הפרי, אולם מן הסתם מצאו רק עלים, שורשים ואדמה. הוסבר לילדים כי עליהם להתאזר בסבלנות עד להופעתה של פריחה לבנה. הוסבר, ההפריה באמצעות חרקים, עד להופעתו של פרי אדום, מתוק וטעים.
משולחנה של היועצת החינוכית
התפתחות שפתית
השפה מוגדרת כמערכת סמלים מוסכמים באמצעותה אנשים יכולים לייצג מחשבות, רעיונות כוונות תקשורתיות. בכל שפה ישנם מערכות כללים מסוגים שונים. המחולקים לחמישה תחומים: פונולוגיה (תורת הצלילים), מורפולוגיה(תורת הצורות), תחביר (תורת המפשט) , סמנטיקה (תורת המשמעות), ופרגמטיקה ( תורת השימוש) .
ילדים מתחילים ליצור קשר עם המבוגרים הסובבים אותם כבר בחודשים הראשונים לחייהם. התפתחות השפה בקרב ילדים נמשכת זמן רב. ממספר חודשים ועדי לכדי שנים.
פרופסור אסתר דרומי מגדירה את תהליך התפתחות השפה כמורכב מארבע שלבים: השלב הקדם מילי, השלב החד מילי, שלב הדקדוקי המוקדם, ושלב הדקדוקי המאוחר.
שלבי ההתפתות של שפה
השלב הקדם מילי- היכולת התקשורתית ל התינוק בשלב זה הינה הבסיס להתפתחות השפה בשלבים הבאים. שלב זה מתחיל בלידתו של התינוק ומסתיים כאשר הוא מתחיל להשתמש במילים כאמצעי להבעת מחשבות, רגשות, צרכים ורצונות. (עד להופעת כעשר מילים מובנות בסביבות גיל שנה וחצי). בכדי שתינוק ירכוש את שפת אמו נדרשת קודם התבססות של דפוסי התקשרות של התינוק עם דמויות משמעותיות בסביבתו הקרובה.
הביטויים הראשוניים של תקשורת הנראים לעין הינם תינוקת בת חודשיים המביטה בעיניי אמה בזמן הנקה, צחוק של תינוק כתגובה לצחוקה של אם וכן הבעת רגשות באמצעות שינוים בהבעות פנים. תינוק שלמד בשלב הקדם מילי להתמקד בחפץ שהאם מצביעה לכיוונו, או הגיב לשייח עם האחר יעשה שימוש בהתנהגויות אלו כאשר יתחיל, בעתיד, להביע את עצמו בעזרת שפה ומילים חדשות שירכוש.
עד גיל שנה הילד אמור להגיב בעקביות למשמע שמו, להפיק מגוון של הברות, להשתתף במשחקי 'קוקו', להראות יכולת חיקוי, ולסמן על דברים בהם הוא מעונין תוך יצירת קשר עין עם ההורה.
השלב החד מילי - תחילה יפיק התינוק קולות, ימלמל ( מלמולל קנוני) ויפיק סדרות של הבהרות בנות עיצור ותנועה כגון "באבא", "גאגא" או "מאמא" ומשם לא רחוק היום בו יעשה את הקישור בין המילה "אבא" לאביו ו"אמא" לאמו. מילים מובנות ושלמות לרוב נשמעות סביב גיל שנה. אז גם לומד הילד לקשר בין המילים (הסמליים הלשוניים) שהמבוגרים משתמשים בהם ,לבין המשמעותיות שהמילים מייצגות והמושגים שכבר יש לילד על העולם.
ילדים שהתפתחותם השפתית תקינה מתחילים להפיק מילים מובנות ראשונות סביב יום הולדתם הראשון. לרוב הם ממשיכים להפיק מביעים בני מילה אחת במשך מספר חודשים ולעיתים אפילו במשך שנה . הם צוברים אוצר מילים פעיל הכולל מאות מילים באמצעות למידה איטית, ולאחר מספר חודשים קיימת האצה בקצב רכישת המילים החדשות והם לומדים לזהות את עיקרון הסימבוליות של השפה .
הציפיה הינה שסביב גיל 18 ח' לילד יהיה אוצר מלים של כ - 20 מילים ועד גיל שנתיים אוצר מילים הינו סביב 50 מלים, וכן שתתפתח יכולת לצרף שתי מילים יחדיו לכדי משפטים קצרים. לרוב, בגיל 3 שנים הילד יוכל לנהל שיחה של ממש עם מבוגר בעזרת אוצר מילים עשיר ורחב.
תינוקות מבססים את היכולת שלהם לתקשורת הדדית כמו התגובה למבוגר והצחוק. התינוק מביע את רגשותיו באמצעות שינוים בהבעות פנים. היכולת התקשורתית של התינוק בשלב הקדם – מילי היא הבסיס להתפתחות השפה בשלבים הבאים. השלב הקדם – מילי מתחיל בלידתו של התינוק ומסתיים כאשר ילדים מתחילים להשתמש במילים כאמצעי להבעת מחשבות רגשות צרכים ורצונות. (מהלידה ועד להופעת כעשר מילים מובנות בסביבות גיל שנה וחצי)
שלב הדקדוק המוקדם זהו שלב פעיל של רכישת השפה, והמילים משמשות אבני בניין ליצירה של משפטים. המטלה העיקרית של ילדים בשלב זה הוא זיהוי של חוקי המבנה של שפת האם. צירופים אליהם הילדים נחשפים מהווים תחילתו של תהליך גילוי חוקי המורפולוגיה של השפה. בשלב התפתחותי זה ילד שדובר עברית משתלט על הדקדוקי הבסיסי, ויכולת התחביר והמורפולוגיה מאפשרת לילד להשתמש במבני השפה בכדי לתאר אירועים פשוטים. כמו כן מתפתחת היכולת של ילד להוסיף ידע חדש לשיחה, וגם מערכת ההיגוי משתכללת. בהדרגה מתמעטים שיבושי הגיה שהיו שכיחים בגיל צעיר יותר, המילים נשמעות דומות למילים משפת המבוגרים.
בשלב הדקדוקי המאוחר – מתקיימת יציאה מעבר לגבולות של משפט בודד, מתפתחת גם ההבנה שהשפה משמשת אמצעי להבעת רעיונות מורכבים. זוהי תקופה בה הילד מתחיל להיות מודע לכללים הפנומנולוגיים כגון חריזה ושרירותיות של השפה. הוא לומד את חוקי הדקדוק וההטיה ומתחיל להשתמש במשפטים שהולכים ומתארחים כמו , 'אמא הולכת לעבודה', או ' אני לא רוצה לישון'. ההגייה שלו הופכת ליותר ברורה וכבר ניתן להבין את דבריו. שלב זה חל מגיל שלוש וחצי ועד לגיל בית ספר.
קושי שפתי
לקות שפתית הינה הקושי בלמידה או זיכרון של מילים, או בהבנה והפנמה של חוקי הדקדוק. ברוב המקרים כאשר הילד מאחר או מתקשה לדבר על רקע של התפתחות תקינה בשאר התחומים, מדובר בתופעה שנעלמת עד גיל שלוש. אם הקושי ממשיך או גדל, יכולות להיות לכך מספר סיבות:
שפה מאפשרת לבני אדם בחברה לתקשר זו עם זו. היא כוללת מילים ואת החוקים לצירוף של מילים למשפטים. כאשר טוענים שקימת
התפתחות שפתית בקרב ילדים
בסביבות גיל שנה מופיעות מילים ראשונות או חלקי מילים, הבהרות והגיות שמוכרות ומזכירות שמות של דברים. במהלך השנה השנייה לחייו הילד מראה קצב מהיר של למידת מילים חדשות. בשלב זה ניתן לצפות להתפרצות לקסיקלית של המילים שנרכשו על ידי הילד. לקראת גיל שנתיים הילד מתחיל לחבר 2-3 מילים לכדי משפטים קצרים .
במהלך השנה השלישית לחייהם ילדים לומדים את חוקי הדקדוק של שפתם, בשלב זה נראה שימוש במשפטים שהולכים ומתארכים כמו 'אימא הולכת לעבודה או 'אני לא רוצה לישון'. מגיל 3 ואילך הילד מדבר במשפטים עם דקדוק תקין (הטיה של משפטים כגון: יושב/יושבת/יושבים בהתאם לנושא המשפט) וההגייה שלו הופכת ליותר ברורה כך שהמבוגרים יכולים להבין את דבריו.
ברוב המקרים, כאשר הילד מאחר או מתקשה לדבר על רקע של התפתחות תקינה בשאר התחומים, מדובר בתופעה שנעלמת עד גיל שלוש. אם הקושי ממשיך או גדל, יכולות להיות לכך מספר סיבות:
- בעיית שמיעה- לדוגמא ירידה קלה בשמיעה עקב נוזלים יכולה להיות גורם לעיכוב שפתי. קיימת חשיבות גבוהה לביצוע בדיקת שמיעה , מקיפה ומוסדרת ניתן לקבל הפניה לבדיקת שמיעה מטעם קופות החולים.
- בית דו לשוני – יתכן כי הילד החשוף לשתי שפות אם עלול להראות דפוס הדומה בתצורתו ל'עיכוב'. אך למעשה הם עסוק בלמידה של שתי שפות במקביל. יש מומחים שסבורים שההורים לא צריכים להימנע מחשיפת הילד לשתי שפות, מפני שדו- לשוניות תורמת רבות להתפתחות המוח. מה שנראה כעיכוב שפתי מסתדר אצל מרבית מהילדים האלה עד גיל 5-6, הם מגלים שליטה בשתי השפות. יתכן גם כי הילד חשוף בביתו לשפת אם ובמסגרת החינוכית מדברים בשפה אחרת, מצב זה עלול לייצר עיכוב שפתי זמני.
- קושי רגשי שיכול לגרום לרגרסיה והימנעות מדיבור. במקרים כאלה יש לפנות לייעוץ אצל מטפל רגשי (פסיכולוג/ית או מטפל/ת באומנות וכו').
- 'לקות שפה ספציפית' - לקות מולדת במנגנון השפתי במוח, המקשה על הילד בתהליך רכישת השפה. לקות זו מאובחנת בכ-7% מהילדים בגילאי הגן. היא יכולה להופיע בדרגות חומרה קלה עד קשה, ודורשת התערבות של קלינאית תקשורת ויצירת סביבה חינוכית וביתית שמטפחת ומעודדת את רכישת השפה.
- כאשר הקושי של הילד מתבטא לא רק בשפה, אלא גם במנגנוני התקשורת, ופוגע ביכולתו לנהל אינטראקציות יעילות ומתגמלות עם סביבתו, ייתכן שמדובר בלקות תקשורתית, כלומר בהפרעה על רצף האוטיזם. במקרה זה יש לפנות לאבחון התפתחותי מקיף במכונים להתפתחות הילד, אשר נותנים אבחנה והמלצות באשר לתוכנית ההתערבות המלאה הנדרשת.
מה עושים אם חושדים שיש לילד עיכוב שפתי
כאשר מתעורר חשש שישנו קושי או עיכוב בהתפתחות השפה והדיבור, רצוי לבחון את הנושא לעמוק במהירות, ולהגיע לאבחון שפתי. (מחקרים רבים גורסים שבמידה וקיימת בעיה שדורשת התערבות, ככל שהתערבות מתחילה בגיל צעיר יותר עולה היעלות שלה והיא משמעותית יותר).
בגיל הרך קלינאיות תקשורת מאבחנות במסגרת המכונים להתפתחות הילד, ומבצעות הערכה מקיפה של כל תחומי ההתפתחות הנחוצה לביצוע 'אבחנה מבדלת' – היכולת לקבוע את המהות (הסיבות והגורמים) של הקושי בשפה/דיבור. ניתן לפנות למכונים דרך קופות החולים או דרך המגזר הפרטי.
באבחון שפתי, נעשה שימוש בכלי הערכה פורמאליים (מבחנים המאפשרים לקלינאית להעריך את יכולותיו השפתיות של הילד ביחס למצופה בגילו), וכן כלי הערכה בלתי פורמאליים (תצפיות על השימוש של הילד בדיבור ובהתנהגויות תקשורת – כגון כיצד הילד פונה לאחרים, ומבטא את צרכיו ורצונותיו, האם יוצר קשר עיין, האם משתף במשחקו אדם אחר בהקשרים טבעיים יותר של משחק ושיחה.) בנוסף, הקלינאית מקבל/ת מידע חשוב מההורים לגבי מצב הדיבור של הילד בבית ובגן. לאחר שנאסף המידע מכל המקורות הללו, ניתן לקבוע האם אכן לילד יש עיכוב שפתי, מה גודלו, והאם יש צורך בטיפול שפתי. לאחר האבחון, קלינאית התקשורת תעניק המלצות להמשך הדרך החינוכית המתאימה ביותר לילד.
טיפול של קלינאי התקשורת משלב הן מטרות של פיתוח השפה (אוצר מילים, מבנים תחביריים וצורניים-דקדוקיים) והן מטרות חברתיות של שימוש ביכולות הלשוניות במצבים חברתיים שונים (יכולות פרגמטיות). הטיפול תלוי ברמת השפה הנוכחית של הילד, בגילו ובידע ההתפתחותי אודות שלבי רכישת השפה.
גן שפתי
ילדים המגיעים לגן שפתי עברו אבחון שפתי ונמצא שיש להם קושי משמעותי בהתפתחות השפה והם זקוקים ליותר מאשר טיפול של פעם בשבוע. בגן השפתי הילדים מקבלים טיפול מוגבר של קלינאית תקשורת וכן של אנשי טיפול מקצועי נוספים. בנוסף, הם נמצאים במסגרת קטנה ותומכת אשר יש בה התייחסות אישית, ופעילויות השמות במרכז את יכולות השפה והדיבור במקביל לתמיכה והכלה של המשפחה. לגבי הרבה מהילדים מסגרות אלו נותנות הזדמנות להתפתחות מזורזת, ולאחר שנה או שנתיים הם חוזרים למסגרות החינוך הרגיל.
מה ההורים יכולים לעשות בבית
לילדים אשר מתקשים ברכישת השפה עוזר מאד שחוזרים על מילים/משפטים מספר פעמים במסגרת אינטראקציות טבעיות ותוך משחק עם הילד. כאשר הילד אומר מילה או משפט עם שגיאה, מומלץ להימנע מלתקן אותו. במקום זאת, כדאי לחזור על המשפט שאמר בצורה מדויקת, פשוט על מנת שישמע את האופן הנכון לביטוי.
ביבליוגרפיה
דרומי, א.,רינגוולד -פרימרמן ד., בר לב ,ח. שלבים בהתפתחות השפה, באתר "מקום מיוחד"
קריזר, ו. (1997), רכישת שפת – אם על ידי הילד. אוריינות הלכה למעשה, 4, 94-87 .
נדלה : אלכס דורון, מילה של ילד: מדוע חשוב שהילד ידבר עד גיל שנתיים?, באתר nrg, 29 בספטמבר 2012
http://www.child-development.org.il
כתבה: אפרת דור יועצת חינוכית של מעון האוניברסיטה
שעת סיפור - ספר מומלץ
זפת / לאו תמרס
החיים של "זפת" מזופתים. הוא אינו מבין מדוע הציפורים האחרות מתרחקות ממנו. "מה לא בסדר איתי?", הוא שואל, אך כשהוא מנסה לגשת אל שלוש ציפורי שיר צבעוניות ועליזות - ירגזי, תוכי ופרוש - הן מיד מתעופפות משם בבהלה. איור-סיפור (picture books) מינימליסטי, המתרחש על חוט חשמל עירוני.
עם זאת, מבט בוחן בשינויים קלים באישון העין, בעיקול המקור, ותנועת העפעף – מצליחים להעביר קשת רחב של רגשות ולהוביל לאמפתיה אמיתית כלפי זפת הדחוי. העיסוק בפרטים הקטנים מספק גם דרך הומוריסטית וחוויה ייחודית של קבלת האחר אל מול התמודדות עם דעות קדומות.
המלצה לפעילויות
מעבר לחוויה הקריאה משותפת והמהנה, הספר מעודד את התפתחותם של כישורים רגשיים וחברתיים בקרב ילדים בגיל הרך. בספר איורים גדולים המרמזים על תחושותיו של זפת ושל הציפורים האחרות. לאחר קריאת הסיפור עם הילדים, תוכלו לדון עם ילדיכם בשאלות חשובות: מה בעצם מרגישות הציפורים כשהן פוגשות את זפת הצבוע? מה מרגיש זפת בכל פעם כשנדחה מחדש?
כישורים רגשיים וחברתיים מהווים היבט מרכזי של התפתחות בגיל הרך, ותורמים לאיכות האינטראקציות של הילדים עם בני גילם. ידע רגשי של ילדים מסייע להם בהבנת וזיהוי של רגשות בסיסיים (שמחה, עצב, כעס ופחד) ומאפשר התפתחותם של רגשות מורכבים יותר (גאווה, בושה, אשמה מבוכה), לפי רמזים מילוליים ולא מילוליים, ומלמד על רגשות סמויים הנובעים מהתנהגות.
חברות ויכולת לשחק משחקי דימיון חברתי (ארם, זיו וסמדג'ה, 2013).
שפירא, ר', ארם, ד' (2016). כישורים רגשיים וחברתיים של ילדי גן והקשרים בין שני סוגי הכישורים הללו. גליון מספר 4, מכללת לוינסקי
כתבה: גליה מעודד קראבאנוב, רכזת פעילות מעון אוניברסיטה
מאמר החודש
כמדי חודש, להלן תקציר של מאמר עדכני ורלוונטי, העוסק בחמלה ודעות קדומות, תוך ניסיון להשיב לשאלה באם מדיטציה מסוג מיינדפולנס ותכנית חברתית רגשית להפחתת דעות קדומות, בכוחן לקדם יחסים חברתיים בין קבוצת הפנים לקבוצות החוץ . למאמר המלא>
רקע: המחקר בוחן את תרומתה של מדיטציית מיינדפולנס ותכנית חברתית רגשית להפחתת דעות קדומות של תלמידי כיתות א' יהודים כלפי בני גילם ישראלים פלסטינים. הדעות הקדומות הוערכו על ידי סטריאוטיפים, דעות קדומות רגשיות ונכונות למגע חברתי. בנוסף, נערכה התערבות חברתית רגשית אשר נועדה לטפח חמלה כלפי העצמי וכלפי האחר. ממצאי המחקר הראו כי בקרב צעירים ישראלים יהודים שהשתתפו בתכנית ההתערבות, חלה הפחתה משמעותית בדעות הקדומות והסטריאוטיפים השליליים כלפי צעירים ישראלים פלסטינים לצד נכונות גוברת ליצירת קשרים עם ישראלים פלסטינים, גם לאחר 6 חודשים מתום ההתערבות. לתוצאות אלו השלכות משמעותיות ליישום מדיטציית מיינדפולנס ושיטות מבוססות חמלה לקידום יחסים חיוביים בין קבוצות הפנים וקבוצות החוץ, באזורים המאופיינים במתח אתני ובסכסוכים אלימים.
Berger, R., Brenick, A., & Tarrasch, R. (2018). Reducing Israeli-Jewish Pupils’ Outgroup Prejudice with a Mindfulness and
Compassion-Based Social-Emotional Program. Mindfulness, 1-12. https://doi.org/10.1007/s12671-018-0919-y
המלצות ורעיונות לפעילויות העשרה
פרויקט רגעי קסם – הזמן שלנו יחד: פרויקט ייחודי המעניק להורים ולמשפחות כלים פשוטים כדי להפוך את הזמן היומיומי המשותף עם הילדים, לזמן מהנה ומקרב, המעשיר ומקדם את התפתחותו של הילד. בצפייה במומחים תוכלו למצוא בין היתר, את הרצאתה של פרופ' דורית ארם על קריאת ספרים. לפרטים נוספים>
חוויה משפחתית – ביקור באתר החרמון: החרמון הוא אחד מהאתרים היפים והמעניינים בארץ. ההר מחזיק במספר שיאים: הוא מהווה את הנקודה הצפונית ביותר בישראל, המקום הגבוה בארץ וגם אתר הסקי היחיד במדינה. החורף הר חרמון נראה נפלא, שלג עמוק מכסה את כול, והמקום מספק חוויה נעימה לכל המשפחה. מומלץ לבקר ביום חול. לפרטים נוספים>
בישול עם ילדים – כדורי תמרים, קוקוס ושקדים. מתכון בריא מאוד וטעים שמתאים לכולם, טבעוני, נטול גלוטן וללא תוספת סוכר. המצרכים: תמרים, שקדים, אבקת קקאו, שמן קוקוס וקוקוס טחון. זמן הכנה: 20 דקות. להוראות הכנה>
כתבות קודמות
