מה התרחש לאחרונה? נובמבר 2017

חודש נובמבר חלף עבר, מזג האוויר החל להתקרר, עננים כיסו את השמים ומידי פעם ירדו גשמי ברכה על הארץ. לכבוד תחילתו הרשמית של החורף בחודש זה, נפתח את המידעון בשיר המקסים "אח איזה חורף" (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש):

הרוח, הרוח 
ניפח את כיסי. 
הרוח, הרוח 
צבט את ריסי. 
אח, הרוח הזה - הפרו - ח! 

אח, איזה חורף! 
ים פרם פם פם 
נוטף לי על העורף 
ועל המצח גם. 
אח, איזה חורף! 
אח, איזה חורף! 
ים פרם פם פם 
ים פאם פם פם. 

הגשם, הגשם 
נקש על כפי 
הגשם, הגשם 
נפל על אפי 
אח, הגשם הזה - הרוגש - ם! 

אח, איזה חורף... 

הרעם, הרעם 
החריש את אזני. 
הרעם, הרעם 
הרעיד את שיני. 
אח, הרעם הזה הנורא - ם! 

מוזמנים להאזין לשיר, יחד עם הילדים, בביצועה של חוה אלברשטיין בקישור הבא >

 

 

למידה והפעלות

 

החודש עסקו במעון במגוון תכנים מעשירים וחוויתיים, בכל כיתה באופן מותאם לפי גיל והתפתחות הילדים. עם התינוקות והפעוטות נעשו הפעלות בעזרת שירי אצבעות, הקראת סיפורים, התנסות במגוון חומרים בעלי מרקמים מגוונים (עם הילדים הגדולים יותר), התנסות בכלי נגינה ויציאה החוצה ליער הקסום. בנוסף, מתקיימת עבודה עם הילדים על הרגלים שונים, כגון: רחיחצה ידיים, הגיינה, הרגלי אכילה ועוד- בכל כיתה על פי המתאים לגיל הילדים. 

הילדים נהנו משעת סיפור עם פולי, מצוות הגנון. בנוסף, נפגשו הילדים עם חברים חדשים- ארנבון ושרקנים. המיפגש עם החברים הפרוותיים רשם התרגשות רבה בקרב הילדים, אשר נהנו לצפות בהם אוכלים חסה, כרוב וגזר, ואף נהנו ללטף את בעלי החיים ולצפות בהם קופצים וזזים ברחבי החדר.  

 

 

חוגים

 

יוגה: הילדים למדו את הסיפור "חיוך של נסיך" ויצאו למסע בחיפוש אחר החיוך. במסע הילדים חיפשו את החיוך בדרכים שונות, תוך תרגול תנועת החיפוש למעלה ומלטה ברחבי החדר. לבסוף מצאו הילדים את החיוך וסיפרו על דברים שמשמחים אותם. הילדים אף חקרו את הצורות (עיגול, ריבוע, מלבן ומשולש), זאת תוך שימוש בחפצים בצורות שונות ותנועה איתם בישיבה ועמידה. בנוסף, נעשה תרגול של מושגים שונים במרחב ועבודה עם חישוקים אותם הילדים גילגלו בחדר וביצעו איתם שלל פעילויות מוטוריות ותרגילי יוגה. זאת ועוד, הילדים תרגלו את "ברכת השמש" המסורתית- תרגיל אשר מכיל בתוכו מספר תנוחות יוגה שמוכרות לילדים ומשלב מעבר ביניהן. 

 

ליווי התפתחותי: החודש עבדו בקבוצות הקטנות בעזרת מנשא בד. תחילה שיחקו עם פעוטות ב"קוקו", הפנים מאחורי בד המנשא ומציצים החוצה בכל פעם לכיוון אחר תוך השמעת הצליל "קוקו". המשחק חשוב ליצירת קשר עם הילדים ולעידוד התמצאות במרחב והכרת כיוונים. לאחר מכן נעשתה פעילות של גרירה על גבי בד המנשא קדימה ואחורה ונידנוד בתוך המנשא, כל זאת לתרגול שיווי משקל. בנוסף, תורגלה זחילה מתחת לבד המנשא שהוצב בגובה נמוך, ועם הילדים ההולכים תרגול של מעבר מעל בד המנשא המוצב כמכשול. עם התינוקות נעשתה עבוה עם גליל ספוג- גלגול על הגוף, שכיבה על הגב/בטן על הגליל ועוד, זאת בכדי לתרגל שיווי משקל ומתיחה של הגב.  

 

מרחב הטבע: עם בוא הגשמים, הילדים החלו לשתול מגוון ירקות בגינה והתבוננו בחלקי השתיל השונים- שורשים, גבעול ועלים. בנוסף, הילדים זרעו זרעים של גזר וצנונית. הם חפרו עם האצבעות גומה קטנה באדמה ובה טמנו את הזרעים הקטנים, אשר יהפכו לירקות מאכל טעימים. לאחר זריעת הצנונית והגזר, הילדים אף זרעו חיטה ולמדו על השימושים הרבים שיש לחיטה בחיינו- הכנת קמח ומוצרים מגוונים. הילדים חשו את הקמח בידייהם ושיחקו איתו. זאת ועוד, הילדים למדו על הפריחה שתגיעה באביב, בעוד מספר חודשים, מזרעי פרחים שהילדים פיזרו ברחבי מרחב הטבע. לקראת סוף החודש הילדים ראו כי זרעי הצנונית והחיטה כבר החלו לנבוט באדמה. 

​תיאטרון סיפור: ילדי הגנון נהנו מההצגה "זרע של צנונית" על פי ספרה של חנה הורן. בשאר הכיתות צפו בהצגה "האריה שאהב תות" על פי ספרה המקסים של תרצה אתר. בנוסף, צפו כל הכיתות בהצגה "אליעזר להגזר" על פי ספרו של לוין קיפניס. הילדים נהנו מאוד מצפייה בהצגות על פי ספרי ילדים מוכרים ואהובים, שמעו שירים והתרשמו מהתלבושות הססגוניות.  

 

 

 

השתלמות לצוות החינוכי

החודש התקיימה השתלמות לצוות החינוכי בנושא שינויים ומעברים, אותה העבירה אפרת דור- היועצת החינוכית של המעון. בהשתלמו למדו נשות הצוות על ההתמודדות שלנו עם שינויים בחיי היום-יום, כיצד ילדים מתמודדים עם שינויים וגם כיצד ההורים מתמודדים איתם. נשות הצוות למדו מגוון כלים איתם ניתן להתמודד עם שינויים- מיינדפולנס, פסיכולוגיה חיובית והסיפור "הלן ואני" (כתבו: ד"ר טל בן שחר ושירלי יובל-יאיר) העוסק אף הוא בפסיכולוגיה חיובית כאסטרטגיה להתמודדות עם קשיים. 

 
 
 
 
רעיונות לפעילויות העשרה
 

 

הצגה - עליסה קרקס בארץ הפלאות: הצגה מרשימה בסגנון קרקס בעקבות סיפורו של לואיס קרול- עליסה בארץ הפלאות. ההצגה כוללת שירים מוכרים לילדים ושירים חדשים שנכתבו במיוחד עבורה ומשלבת אקרובטיקה מרשימה, תלבושות מרהיבות ומוזיקה קצבית. מומלץ גם עבור ילדים צעירים. לפרטים נוספים >

 

חוויה משפחתית: 

  1. חנוכה בדבורת התבור: לכבוד חג חנוכה מתקיימות פעילויות מיוחדות במרכז המבקרים "דבורת התבור". במסגרת הפעילות דבורת ענק תדליק נרות חנוכה בכל יום, הילדים ילמדו על נרות משעוות דבורים, ייצרו נרות, יבקרו בכוורות הדבורים ויטעמו סופגניות מיוחדות עם דבש. למידע נוסף >
  2. טיול לעיר התחתית בחיפה- החג של החגים: חיפה, כעיר מעורבת, חוגגת בכל שנה את ה"חנוכריסמס" (החג של החגים)- שילוב בין חנוכה לקריסמס. ניתן להסתובב עם הילדים באזור העיר התחתית והמושבה הגרמנית ולחוות מאווירת החג המיוחד הזה, לראות עץ אשוח מקושט, קישוטי קריסמס אופיניים ברחובות, שירים, מאכלים והצגות- כל זאת ברוח שני החגים. החוויה המשפחתית נעימה גם לילדים צעירים ואפשר להעביר יום שלם בשוטטות בין שלל הפעילויות והמיצגים בעיר בתקופה זו של השנה. מומלץ במיוחד לצפות במיצג "אורו במושבה" בשעות הערב. לפרטים נוספים> 

 

יצירה - סביבון לדמי חנוכה: לכבוד חג החנוכה, מוזמנים להכין עם הילדים סביבון שבתוכו ניתן להכניס את דמי בחנוכה. את הסביבון עצמו הכינו כאשר הילדים מסתכלים ואז תנו להם לקשט אותו במדבקות וצבעים ככל העולה על רוחם. לאחר הקישוט ניתן להכניס בתוך הסביבון דמי חנוכה, למשל מטבעות שוקולד, ולהביא תמנה לחבר/ה. להוראות הכנה > 

 

 

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

 

​​​"הקטר שרצה לנסוע לרומא" (כתב: מאיר שלו, אייר: ליאב צברי): הספר מגולל את סיפורו של קטר קטן בסיציליה, אשר מסיע נוסעים למעבורת הגדולה ששטה לרומא. הקטר הקטן רוצה גם הוא להגיע לרומא, לראות אותה ולטייל בה, אך הוא אינו יכול- איך יעזוב את המסילה שלו? לבסוף מצליח הקטר הקטן להגיע לרומא, לטייל בה ולבקר באתרים המפורסמים של העיר, המוצגים בספר במלוא הדרם.  

הסיפור עוסק בכוח רצון להשיג דברים, גם כאשר נראה שהם רחוקים מאוד מהישג ידנו. העלילה כתובה בצורה נעימה, מתובלת בעברית היפה והעשירה של מאיר שלו ומספקת רגעים קסומים בין דפי הספר.     

המלצה לפעילויות: מוזמנים לשוחח עם הילדים על החלומות שלהם- דברים שהיו רוצים להשיג. לאחר מכן אתם יכולים לתת לילדים דף וצבעים ולאפשר להם לצייר את חלומם בכל צורה שירצו. בסיום, אפשר לתלות את הציורים בחדר הילדים, בכדי שישמשו כתזכורת לחלומות שהם רוצים להשיג. 
 

 

 

 

מאמר החודש

 

כמדי חודש להלן תקציר של מאמר עדכני ורלוונטי לגיל הרך.

 

בחירת ספר לקריאה משותפת: שיקולי דעת של הורים והשקפת החוקרים. למאמר המלא >

המחקר המוצג במאמר זה בודק את שיקולי הדעת של הורים בבחירת ספרי הילדים שהם קוראים לילדיהם. השתתפו במחקר 104 הורים לילדים לילדי גן ממיצב חברתי כלכלי בינוני (84 אימהות  ו20 אבות). הוצגו להורים שני ספרי ילדים של סופרים מוכרים (ארץ יצורי הפרא/מוריס סנדק ולקוף יש בעיה/גוליה דונלדסון). הם התבקשו לבחור ביניהם ולנמק את בחירתם. מערכת השיקולים שמנחה הורים בבחירת ספרים הוערכה באמצעות ראיון חצי מובנה שבחן מה הורים מחשיבים כספר איכותי להקריא לילדיהם, מה הם אוהבים בספר ילדים טוב ומדוע. ההורים העלו ארבע תמות מרכזיות המניעות אותם בבחירת ספר:  המטרה לשמה הם קוראים לילדיהם, השפה בה כתוב הספר (אוצר מילים, מקצב הטקסט ואורך הטקסט), מראהו החיצוני (צבעוניות הספר והרגש שהאיור מעורר בקורא) ומבנה הספר (מרחב פתוח לעומת מבנה ברור ומאורגן). החוקרות בוחנות במאמר כיצד האלמנטים אותם ציינו ההורים כחשובים דומים ושונים מאלו שאליהם מתייחסים מומחים לספרות ילדים ולהתפתחות הילד. הן ממליצות  על הרחבת השיח שבין הקהילה המדעית העוסקת בקריאת ספרים לילדים לבין הורים בדרך שעשויה לקדם את האינטראקציה מבוגר-ילד בעת קריאת ספרים.

Aram, D., & Adar, G. (2017). Book selection for shared reading: Parents’ considerations and researchers’ views. Journal of Early Childhood Literacy, 0(0), 1-25

 

 

 

משולחנה של היועצת החינוכית

פרידה בגיל הרך:

 

פרידות אם בוחרים, הן גם התחלות.

בוקר, השמש זורחת ויום חדש מתחיל. אנו מתארגנים, ממהרים, ומגיעים לגן עם ילדינו ותוך כדי מדמיינים פרידה מושלמת ומהירה המלווה בחיוך ונשיקה. אולם אז, לעיתים אנו מופתעים לגלות כיצד הפרידה הנינוחה מתרחקת מאתנו כמו ספינה המפליגה מהמזח בים סוער, והכניסה לגן הופכת לקשה, מתוחה וכואבת לילד ולהורה.

מכאן, ההורה נותר עם מועקת הפרידה ותחושת תסכול, הרהורים ומחשבות כגון מה עשיתי לא נכון? מה יהיה? אולי לא טוב לילדי בגן? בעוד לדברי הצוות החינוכי הילד אשר צעק ובכה והתקשה להיפרד כבר מזמן צוחק, משחק ועסוק בשגרת הפעילות במעון.

על מנת להקל על התסכול היומיומי האפשרי, אנסה לספק לכם קצת מידע על פרידה, תרומתה להתפתחותו הרגשית של הילד, ודרכי התמודדות מיטיבות הן של ההורה והן של הילד.

 

התמודדות עם פרידה

לכל אורך החיים אנו נאלצים להתמודד עם שינויים, מעברים, התחלות ופרידות. רבות נכתב אודות תהליך ההתקשרות של התינוק עם הדמות המטפלת (לרוב ההורה), המשפיע ישירות על תחושת הרווחה הנפשית של הילד ויכולתו ליצור קשרים חברתיים משמעותיים ובריאים בעתיד. תחושת הילד שהוא נאהב, בטוח ומוגן, מובן ועל כן צרכיו נענים, יהוו את הבסיס לתחושת מוגנות בעולם, ביטחון עצמי וערך עצמי.

במקביל, קיים הפן המולד של התינוק, המהווה מגוון התנהגויות ותכונות אופי, אשר מעוררים באופן טבעי תגובה אצל ההורה המשפיעה על טיב הטיפול ומידת הקרבה שהוא חש לתינוק.               סגנון ההתקשרות הורה-ילד וטיב הקשר ביניהם, משפיעים גם הם על אופן ההתמודדות עם פרידה. גם כניסתו של הצוות החינוכי למשוואה הורה-ילד משפיעה, כיוון שבין הצוות לילד נוצר קשר שבו ההורה אינו צד, ועל הילד וההורה לסמוך על הצוות שיהווה דמות התקשרות משנית משמעותית ומיטיבה לילד. הקשר גננת-ילד נחוץ על מנת שהילד וההורה יוכלו לשרוד את הפרידה היומיומית לאורך שעות, ואת התחושה של ההורה שהילד מטופל פיזית ורגשית, ואת התחושה של הילד שהוא בטוח, מוגן ומוכל במסגרת החינוכית.

בנוסף, קיימת חשיבות ליצירת קשרים עם דמויות מטפלות משניות כיוון שהן מאפשרות הן יצירת קשר בריא במקרה שהקשר עם ההורה אינו כזה, והן בסיס ללמידה של הילד שהוא יכול לסמוך גם על מבוגרים אחרים מלבד דמויות ההתקשרות הראשוניות שיטיבו עמו. זירת הגן גם מאפשרת התנסות לחוות פרידה בטוחה אשר תהווה בסיס לפרידות ושינויים עימם הילד יאלץ להתמודד לאורך חייו הבוגרים. ניתן לראות בפרידה בגן גם הזדמנות להתמודד עם מצבים המתרגלים צורך בוויסות רגשי ולמידה של זמן, תהליכים בעלי התחלה אמצע וסוף, פיתוח חוסן אישי ויכולת להתמודד ולהתנהל בזירות חברתיות שונות המתקיימות בגן.

סגנונות פרידה שונים:

ילדים, בדיוק כמו מבוגרים, שונים אחד מהשני בטמפרמנט שלהם (מזג), באופי, ברגישות לסביבה, בקצב ההתפתחות, ביכולת ההסתגלות, בקצב הלמידה ובהתמודדותם עם מצבי חיים שונים. בהתאם, ניתן לראות דרכי התמודדות ותגובות שונות ומגוונים לכל ילד:

  • ילדים הנפרדים בקושי ובכי.
  • ילדים הזקוקים לחיבוק נוסף וכמה פרידות במקומות שונים בגן.
  • ילדים מופנמים, המעדיפים להסתגר למשך מספר דקות עם חפץ או מוצץ בצד.
  • ילדים פעלתנים הנכנסים בריצה לגן ומיד משתפים את סביבתם בחוויות.
  • ילדים שהפרידה קלה עבורם והם צמאים לזמן איכות עם קבוצת השווים (ילדי המעון).
  • ילדים המחפשים דמות התקשרות מהצוות וזקוקים למעבר מחיבוק ההורה לחיבוק הצוות.
  • ילדים סקרנים ויצירתיים המוכנים להיכנס ישר לפעילות או משימה מזדמנת במעון.

גם להורים דרכי התמודדות ותגובות שונות:

  • הורה המחבק, מנשק ונפרד מהר.
  • הורה המתגנב מהמעון בהיסח הדעת של ילדו.
  • הורה המספר עוד סיפור, משחק עוד משחק ובעצם מתקשה בעצמו להיפרד מילדו.

 

קשיי פרידה

באופן טבעי, לרובנו קיים קושי עם פרידות, ככל הנראה כיוון שאנו יצורים חברתיים, בעלי מעגלים חברתיים קרובים ורחוקים, וצורך ראשוני להיות בקרבת דמויות המעניקות לנו אהבה וחום. ילדים החווים קשיי פרידה, חשים חרדה מפני נטישת דמות ההתקשרות לבלי שוב, בנוסף לחוסר הבנה של תחושת הזמן הנחווה כפרידה בלתי נסבלת לנצח. כאשר ההורה חוזר בסוף היום, הילד "הנעזב" עלול להגיב בכמה אופנים:

בכי וחרדה המבטאים את רגשות הילד מכל היום.

רגיעה ושמחה.

התעלמות המבטאת כעס וחוסר בטחון ואמונה שההורה יישאר על כן הילד/ה מכין עצמו ומגן על עצמו מפרידה נוספת.

לרוב, קשיי פרידה יבואו לידי ביטוי גם במישורים אחרים, כגון קושי בפרידה מחפצים (כגון שמיכי), מצעצועים ומההורה לפני השינה. השאיפה הינה אפוא, לייצר עבור הילד מציאות קבועה ויציבה, ברורה בלי הרבה תזוזות ושינויים לא צפויים. גורם מרכזי ביצירת שגרה בריאה שכזו כולל תחושת ביטחון ויציבות בקשר עם ההורה, ובביסוס הידיעה של הילד שקיים סדר בעולם, ובו ההורה תמיד חוזר בסוף כל פרידה.

 

כיצד ההורה יכול להשפיע על יצירת פרידות טובות?

דבר ראשון, להכין את הילד מראש לכל שינוי אפשרי במטרה לייצר וודאות המונעת חרדה. לספר לילד/ה מי לוקח אותו/ה מהגן, כיצד יהיה תהליך הפרידה והיכן. מומלץ שהמסרים יהיו קצרים וברורים: היום ניפרד מהגן בכניסה, עם חיבוק ונשיקה, אמא נוסעת לעבודה והיא תחזור לקחת אותך בסוף היום לאחר המפגש (אם ידועה הפעילות המסכמת את היום אפשר לנקוב בשמה, זה יתן לילד יותר מושג על זמן ההגעה של ההורה). חשוב לזכור שיש ילדים המגיבים בבכי ועלינו לכבד תגובה זו כמבטאת את רגשותיו של הילד ואת העצב שהוא חש. במיוחד אצל ילדים קטנים, אשר עוד לא פיתחו שפה המאפשרת להם לבטא את רגשותיהם באופן מילולי, בכי מהווה תחליף ודרך ביטוי.

דבר שני, חשוב שנעמוד ב"מילה". אם קבענו עם הילד/ה שהיום נקריא לו/ה סיפור, נעמוד בהבטחה זו אל מול כל לחץ הזמנים של העבודה ונשתדל להגיע מוקדם יותר. חשוב גם לכבד את מסגרת הזמנים וסדר היום של הגן, במטרה שהילד ילמד שאנו מכבדים את הצוות והמסגרת הגנית.

דבר שלישי, חשוב לכבד את הילד ולא "להימלט" מבלי שידע. ילדים זקוקים לאמון ובטחון, ככל שנכין את הילד לפרידה, ולא נעלם לו מאחורי גבו יהיה לו קל לחוש בטחון וודאות והוא יתמודד בצורה בריאה יותר עם הפרידה. כמו כן, ילדים זקוקים להורה מכוון אשר אפשר לסמוך עליו שלא יעלם, ושכשהוא הולך, הוא גם תמיד חוזר.

לבסוף, מומלץ להתאים את הפרידה וההתארגנות למזג של הילד, ילד המתקשה להיפרד לאחר שהיה ממושכת עם ההורה בגן, מומלץ שהפרידה תהיה קצרה יותר. לעומת זאת ילד אשר מגיב טוב יותר לפרידה לאחר קצת זמן איכות עם ההורה בבוקר, יתכן שפרידה לאחר משחק או יצירה משותפת תיטיב עימו.

 

פרידה טובה כחוויה נלמדת

כבתחומים רבים עימם מתמודדים הורים, גם פרידות יכולות להוות תהליך הדדי של התפתחות ולמידה על התקשרות, נפרדות, התמודדות עם קשיים ויצירת קשרים משמעותיים. הורה בעל גבולות יציבים וברורים, עקבי ואמין, יאפשר תשתית אשר תסייע לילדו להתמודד עם משימות התפתחותיות כגון התמודדות עם שינויים ופרידות.

לכן, אם רק נבחר, גם בוקר סוער יכול להסתיים בספינה העוגנת בשמש בנמל.

 

אפרת דור

יועצת חינוכית

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>