מה התרחש לאחרונה? נובמבר 2018

 

מה התרחש לאחרונה ?

חודש נובמבר, חלף עבר, עם מגוון פעילויות וחוויות לפעוטות ולפעוטים. מזג האוויר הולך ומתקרר ואף זכינו במספר ימי גשם נעימים וקשתות מרהיבות.

 

החודש נפתח את המידעון ב "מציאה", שיר טבע יפיפה בו היוצרת מסתכלת על תופעת טבע יומיומית ובונה סביבה "אירוע" מסקרן, ובכך הופכת אותה למשהו יחיד ומיוחד, משהו שהיא רואה בו יותר ממה שרואים בו אחרים. מילים: לאה גולדברג ולחן: יששכר מירון, מתוך זמרשת – פרויקט חירום להצלת הזמר העברי המוקדם.

 

חֲבֵרַי, מִי יוֹדֵעַ

מַה מָצָאתִי בָּרְחוֹב?

לֹא פְּרוּטָה, לֹא מַטְבֵּעַ

מָצָאתִי בָּרְחוֹב.

 

לֹא עָלֶה וְלֹא פֶּרַח,

לֹא כַּפְתּוֹר מְנַצְנֵץ,

מָצָאתִי בַּדֶּרֶךְ

מִתַּחַת לָעֵץ.

 

חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִם

מָצָאתִי בָּרְחוֹב,

בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִם

מוּל הָעֵץ שֶׁבָּרְחוֹב.

 

חֲתִיכָה שֶׁל שְׁמֵי תְּכֵלֶת

עֲמֻקָּה וּצְלוּלָה

כָּךְ, פָּשׁוּט, הִיא מֻטֶּלֶת

בַּשְּׁלוּלִית הַגְּדוֹלָה

 

וְגַם קֶרֶן שׁוֹבֶבֶת

שַׁבְרִירִים-שַׁבְרִירִים

בַּשְּׁלוּלִית מְהַבְהֶבֶת

לְרַגְלֵי הָעוֹבְרִים

 

וְאוֹרוֹת הָעֵינַיִם

וּמַה טוֹב לִי, מַה טוֹב:

חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִם

מָצָאתִי בָּרְחוֹב!

 

 

 

למידה והפעלות

 

החודש, החלו במעון לעבוד עם הפעוטות והפעוטים על מגוון תכנים מעשירים ומעניינים. הילדים למדו והעמיקו בלימוד נושא הסתיו וחג החנוכה. כל זאת תוך שימוש במגוון דרכי הוראה ולמידה כגון: שירים, סיפורים, תנועה, משחקים, יצירה, שימוש בחושים ופעילויות חשיבה מותאמות גיל. במרחבי המעון למדו הילדים להבחין בשינויים שחלו במזג האוויר.

 

 

אוניברסיטה במעון

מעורבות חברתית במעון. החודש החלו סטודנטים מהפקולטות השונות להתנדב במעון במסגרת פרויקט "מעורבות חברתית". הסטודנטים הביאו עימם צבע ייחודי, רעננות ומקוריות לפעילויות המשחק עם הפעוטות. שיתופי הפעולה עם צוות הגן עולים יפה, ונראה כי כל הנוגעים בדבר יוצאים נשכרים.

 

הורים מנגנים. החודש הורי הפעוטות המנגנים בכלי נגינה, הביעו את רצונם לנגן בפני על ילדי המעון בכל הכיתות, בבוקר יום שישי, אחת לשבוע-שבועיים. נטע מימון אמא של זהר מכיתת פעוטות, לקחה על עצמה את ארגון המפגשים ותוכנם. נקבע כי במפגש יחל בחשיפת הכלי בפני הילדים, תיאורו, ניגון של יצירה והתנסות. את המפגש הראשון והמוצלח העבירה נטע, אשר הצליחה לרגש את המאזינים הצעירים והמבוגרים כאחד.

 

 

שישי בא-לגן. פרופ' דורית ארם, ראש התוכנית לייעוץ חינוכי באוניברסיטה, הרצתה בפני הורי המעון על כלים ועקרונות להורות מטיבה בגיל הרך. המפגש התקיים בבוקר יום שישי ה-23/11/2018. דורית הציגה את מודל מחומש ההורות המבוסס על עקרונות של: אהבה, עצמאות, כללים, שותפות ומנהיגות הומנית.

ההרצאה הבאה תתקיים בסוף חודש דצמבר (תאריך מדויק יישלח בהמשך). פרופ' מיודוסר יספר על  חשיבה טכנולוגית בגיל הרך.

 

חוגים

יוגה: שיעורי היוגה החודש היו בסימנים של סתיו והתקררות. בעזרת המדריכה סיבל זוארץ, למדו הילדים להסתיר את פניהם, בדומה לשמש המסתתרת בינות לעננים והתאמנו בלהיות "רוח", המפזרת את ענני הנוצה ומאפשרת לשמש להאיר. הילדים גם תרגלו סדרות של מספרים באמצעות תנועה, צלילים ומחיאות כפיים. ניחוחות חנוכה, צוינו בפעילות עם שמן לעיסוי, אותו הילדים שפשפו וחיממו בכפות ידיהם, שאפו ונשפו.

 

ליווי התפתחותי: הפעילות החודש עסקה במשחקי כדור מתגלגל, התורמים לעידוד התנועה במרחב. את הכדורים גלגלו ביחד עם הילדים על הראש, על הבטן, על הרגליים, על כף הרגל – תוך שיום איברי הגוף. הכדורים גם הוכנסו לתוך הבגדים ונראו ניסיונות מצד הפעוטות להוציאם. במפגש יצרו ערימת כדורים בחדר ומשחק חופשי עם הכדורים, בזמן המשחק הצוות גלגל את הכדור על גופם של הילדים לגירוי תחושתי. המפגש הסתיים בתהליך רגוע של ריכוז צלילים בעזרת כלי נגינה שונים.

 

גינה חקלאית (רק לגנון): המדריכה אליאן תיארה בפני הילדים את השלבים בהכנת הלחם. באמצעות גילוי וחקירה הילדים התוודעו אל החיטה, הזרעים והקמח. הילדים למדו שהחיטה צומחת הודות לגשם, וכשהוא נפסק היא מצהיבה ומתייבשת, כמו עלה יבש.  בנוסף, הילדים עקבו אחר הצנונית שנשתלה בשבוע שעבר, וגילו כי נבטה. הילדים שתלו שתילים נוספים, התבוננו בשורשים, מהם שתיל יונק מים, גדל ומבשיל.

 

 

 

 

תיאטרון סיפור (אחת לשבועיים): במסגרת החוג הילדים צפו בהצגה "הארנב ממושי" מאת שלומית כהן אסיף, אשר הותאמה לגיל הילדים. הארנב ממושי נפרד מהוריו ויוצא אל היער לחפש לו חברים חדשים.  אימא מציידת אותו בשלושה בלונים אדומים ויפים. בדרכו פוגש את הפרפר, את הצב, את הקיפודים ואת הלטאה ומציע להם בלון במתנה. כאשר מתפוצץ הבלון הם מעדיפים ללכת לשחק עם מישהו אחר. בהצגה שולבו אלמנטים של מוסיקה, שירה ותנועה.

 

 

 

חיות והפתעות (אחת לשבועיים): למפגש החודש הביאה עמה המדריכה יעל, ארנב חמוד, אותו הילדים ליטפו והאכילו.  בעזרת המגע, והתחושה, למדו הילדים על אורח החיים של הארנב, מזונותיו, מקורותיו בעולם, לאיזו משפחה הוא שייך ועוד.

 

 

 

 

 

רעיונות לפעילויות העשרה

מופע לילדים הצגה אורחת של תיאטרון הרוח במוזיאון תל אביב לאמנות -  "בלונים" היא חוויה תיאטרלית ראשונית ורגישה הפונה לפעוטות ולילדים ומגרה את חושיהם. הילדים נשבים בקסמה של ילדת הבלונים המכניסה אותם אל תוך חוויה צבעונית, מיוחדת, עדינה ועוטפת. מדובר בהצגה ויזואלית ללא מילים המשלבת אנימציה, בובות, צלליות, מוסיקה, וידאו-ארט, תנועה והרבה מאוד בלונים. מתאים לגילי 1-2.5, משך ההצגה כ-40 דקות .יוצרת ובמאית: אלינור אגם בן-דוד, מוסיקה: אריאל קשת. ההצגה תעלה  ביום שלישי 4 בדצמבר בשעות 16:00 ו-17:00, יום ראשון 9 בדצמבר בשעות 16:00 ו-17:00 לפרטים נוספים>

 

חוויה משפחתית – סיור ערב חוויתי בעתיקות קיסריה, מלווה בעששיות: הסיור כולל מעבר בשער סתרים המוביל אל העיר העתיקה. ביקור בנמל העתיק ובהיפודרום והכל לאור עששיות. הזדמנות מיוחדת לראות את קיסריה באור אחר. מתאים לכל המשפחה, נא להצטייד בלבוש חם. לפרטים נוספים>

 

 

 

 

יצירה – קשת בענן: בעזרת דפים צבעוניים בגווני הקשת ונייר A4 בצבע תכלת, דבק, וצמר גפן, ניתן להכין מובייל של קשת בענן. היצירה מאפשרת פעילות חווייתית משותפת עם הילד, פיתוח היצירתיות ומודעות לסביבתו. לאחר הכנת המובייל ניתן לקשט בו את חדר הבית להוראות הכנה>

 

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

 

 

איפה הדב ? /  ג׳ונתן בנטלי

אף ילד לא רוצה ללכת לישון בלי הדוב שלו. אבל בסיפור המקסים הזה מסתתרת הפתעה... ספר איור-סיפור (picture books), המשלב  חוויה מוכרת מעולמם של הפעוטות התרים אחר צעצוע אהוב.

בספר רשימה של שאלות "איפה הדוב ?", המלוות באיורים גדולים המוסיפים עומק לטקסט החופשי, ומספקים הצצה נסתרת אל הדוב, המגבירה את הציפייה. 

 

המלצה לפעילויות

מעבר לחוויה של הקורא המזדהה  עם גיבור הסיפור, הספר מעודד את התפתחותה של ההבנה החברתית בקרב ילדים בגיל הרך.  לאחר קריאת הסיפור עם הילדים, תוכלו  לדון עם ילדיכם בשאלות חשובות: מדוע הילד אינו מוצא את הדוב? האם הוא הבחין בדוב  הגדול? ומתי בעצם אתה הבנת שהילד מחפש דובי אחר? בדרך כלל האיור בספרי ילדים תומך ותורם להבנה של העלילה והתפתחותה. אולם במקרה זה, אפשר לשאול את הפעוט, האם האיורים בלבלו אותך? תוכלו לחשוב יחדיו על המשך לסיפור: מה יעשה עתה הילד, כשמצא את הדוב? האם יצליח להירדם? מה יעשה על מנת שלא לאבדו? בעקבות הסיפור תוכלו לתאר מצבים דומים שקרו לכם, להם נקודות ראות שונות, כמו בשיר "מציאה" שבפתח הידיעון.

לפי תיאוריית המיינד  (ToM: Theory of Mind) לשיח מסוג זה תרומה להבנה של מצבים מנטליים (מחשבות, כוונות, רצונות ורגשות) של העצמי ושל האחר. בכוחה לטפח הבנה חברתית אצל ילדים ולמידה על מחשבות ומניעים שמעצם טבעם אינם גלויים לעין. בהמשך יכולת זו מסייעת ביצירת יחסי חברות ויכולת לשחק משחקי דימיון חברתי (ארם, זיו וסמדג'ה, 2013).

 

ביבליוגרפיה

ארם, ד', זיו, מ', סמדג'ה מ', (2013). טיפוח התפתחות הבנת הזולת אצל ילדים בגיל הגן: תיווך הורי בעת קריאת ספרים. מגמות, מ"ט (1), 82-105

 

כתבה: גליה מעודד קראבאנוב, רכזת פעילות מעון אוניברסיטה

 

 

מאמר החודש

כמדי חודש, להלן תקציר של מאמר עדכני ורלוונטי, הפעם מעורבותו של האב בטיפול בילדיו, תוך ניסיון להשיב לשאלה באם השינויים הנוירולוגיים המתרחשים במוח האם לאחר הלידה ייחודיים רק לה?

 

 

מוחו של האב רגיש לטיפול בילדו 

רקע: עניין ציבורי הולך וגובר בשנים האחרונות בכל הנוגע לאבהות. עם זאת דל הידע על האופן שבו בסיס המוח של האבהות האנושית קשור לחוויית הטיפול בילד. שיטה: נמדדו תגובות מוח של ההורים לגירוי של תינוק באמצעות fMRI, אוקסיטוצין בדגימות רוק, ותצפיות על התנהגות הורית. משתתפים: שלוש קבוצות (n=89) של הורים ובנם הפעוט: אימהות הטרוסקסואליות מטפלות עיקריות בילד, אבות הטרוסקסואלים מטפלים משניים ואבות הומוסקסואליים מטפלים עיקריים ללא מעורבות של אם. תוצאות: תוצאות המחקר הצביעו על קיומה של "רשת מוחית הורית" הכוללת שתי מערכות. האחת, אחראית על עיבוד רגשי והאחרת, על תהליכים מנטליים. המערכת הראשונה,  עשירה בקולטנים לאוקסיטוצין, מאפשרת להורה לזהות את אותות התינוק או הפעוט ולהגיב למצוקתו. המערכת השנייה, בעת אינטראקציה עם התינוק פועלת באופן מוגבר ומאפשרת להורה לקרוא את הסיגנלים שלו טוב יותר, להגיב אליהם בהתאם ולצפות מראש את צרכיו. נמצא כי רמת הפעילות של הרשת היתה גבוהה פי חמישה אצל אימהות מאשר אצל אבות מטפלים משניים, ונמצאה קשורה לרמות אוקסיטוצין וסינכרוניות עם הפעוט. עוד נמצא כי, פעילות מערכת המנטליזציה היתה גבוהה פי ארבעה אצל האבות המטפלים המשניים ביחס לאימהות ונמצאה קשורה למדדי סינכרוניות ורמות אוקסיטוצין. עם זאת, בקרב אבות מטפלים עיקריים פעילות הרשת המוחית היתה גבוהה באופן דומה לאימהות ופעילות המערכת המנטלית היתה דומה לזו של האבות המטפלים המשניים. מסקנות: החוקרים הסיקו כי פעילות גבוהה של הרשת המוחית הינה פונקציה של רמת הטיפול בפעוט, וכי  "גמישות" (Plasticity) מוחית אצל אבות תלויה בהתנהגות הורית מושקעת ומיטיבה, והיא מתעצבת דרך טיפול יומיומי, הסתגלות וניסיון. למאמר המלא>

 

Abraham, E., Hendler, T., Shapira-Lichter, I., Kanat-Maymon, Y., Zagoory-Sharon, O., & Feldman, R. (2014). Father's brain is sensitive to childcare experiences. Proceedings of the National Academy of Sciences, 201402569.

 

משולחנה של היועצת החינוכית

 

שינה לא חייבת להיות חלום רחוק 

 

עיסוק משמעותי עבור הורים בשנות חייהם הראשונות של ילדיהם נסוב סביב הרדמות ושינה. בהחלט ניתן להזדהות ולהבין את המצוקה של הורים לילדים צעירים הנאלצים להתמודד לא רק עם משימות חיים רבות ומורכבות, אלא גם עם תינוקות ופעוטות המתקשים להירדם ולישון לילות רצופים. העדר שינה משפיע באופן משמעותי על איכות החיים, שכן שינה מהווה מדד משמעותי לבריאות גופנית ונפשית של בני אדם.

שינה משפיעה הן על היכולת של ילדים והן של מבוגרים לשלוט ולווסת את רגשותיהם. תוך כדי שנת חלום המוח שלנו מעבד ומטפל בחוויות עמם התמודדנו במשך היום כך שביכולתנו לזכור אותם בצורה מותאמת שמאפשרת לנו להמשיך ולתפקד. החסך בשינה פוגע ביכולות שלנו לעכב תגובות, גורם לעצבנות ולחוסר מנוחה.

בקרב תינוקות, חלק מתהליכי הלמידה וההתפתחות כוללים רכישה ולמידה של דפוסי השינה ההולכים ומתבססים לאורך ההתפתחות. קשיי שינה יכולים להיגרם, בין היתר, משיבושים בתהליכי ההקניה של הרגלי השינה, כך שהורים יכולים למצוא עצמם למול מציאות בה ילדיהם הפנימו הרגלי הרדמות ושינה בעיתיים שנוצרו במהלך חודשי ואף שנות חייהם הראשונות. לעיתים הורים מצליחים לייצר אצל ילדיהם דפוסי שינה ורצף שינה, אך זאת מופרת בשל שיבושים הנובעים ממחלות שהן שכיחות בקרב תינוקות כגון, כאבי בטן, דלקות אוזניים, פקיעת שניים, אלרגיות רגשיות בעור או בקיבה, וככל מחלות הפוגעות בדרכי הנשימה. על כן הורים רבים נאלצים להתמודד שוב ושוב עם שיבושי שינה. לכך יש להוסיף מצבים רגשים ובעיות התפתחותיות והתנהגותיות שיכולות גם הן להשפיע ולפגוע בשינה בקרב פעוטות. 

בשנה הראשונה לחייו של תינוק דפוסי השינה והערות עוברים תהליך התפתחות. תינוק בימיו הראשונים יישן  16 שעות בממוצע, כך ששעות הערות שלו הן מועטות. בהמשך חייו, ישן התינוק פחות לאורך היממה והשינה תהייה מפוזרת על פני היום כולו ותכלול מספר שינות קצרות. לאט לאט במהלך החודשים הראשונים לחייו של התינוק תלך ותצטמצם שנת היום ושנת הלילה תהפוך להיות יותר ויותר רציפה. עם זאת, קיימים הבדלים בדפוסי השינה של ילדים שונים כבר מהלידה- יש הישנים 20 שעות ויש המסתפקים ב 10 שעות ופחות, יש תינוקות המפתחים שגרת שינה ויש כאלו המתקשים לישון שינות רציפות.

תהליך התרכזות השינה בלילה מושפע מגורמים פיזיולוגים וסביבתיים כך שלהורים יש השפעה על דפוסי ודרכי השינה של ילדיהם. שיבוש בתהליך היווצרות השינה הרציפה מוביל להתפתחות של הפרעות שינה. הדבר מתבטא בקשיי הירדמות ויקיצות מרובות וממושכות בלילה.

שנת הלילה חשובה מאד עבור תינוקות וילדים משום שאלו מבלים זמן רב בשנת חלום, ((REM  sleep המאופיינת בתנועות עיניים מהירות, דפוס נשימה לא סדיר ופעילות מוחית מוגברת. לפי מחקרים בתחום, בשנת החלום המוח מעבד מידע שקלט במשך היום ומאחסן מידע בזיכרון לטווח ארוך. לפיכך, ככל שהילד גדל ומספר שעות השינה שלו מתקצר, מתקצרת גם שנת החלום החשובה. במידה ולהתקצרות משך שנת החלום נלווית גם שגרת הירדמות ושינה לא מיטבית, שנת החלום מופרעת עוד יותר. 

 

כיצד מוגדרת הפרעת שינה?

 

בגיל חצי שנה רוב התינוקות מסוגלים לישון לילה רצוף (5 שעות לפחות), זאת בנוסף למספר שינות יום קצרות. ילד המתעורר במהלך הלילה ומתקשה לחזור להירדם בעצמו, קרוב לוודאי שיהיה נכון להגדיר שיש לו קשיי שינה.

ישנן סיבות מגוונות ורבות להיווצרות של הפרעות שינה בילדות, וחשוב במצבים שונים לאבחן את הקושי בצורה יסודית על ממנת לטפל בצורה יעילה בבעיה. יש לזכור שתופעה מסוימת יכולה להיות שכיחה ונורמטיבית בגיל צעיר, אך בהמשך יכולה להפוך להיות בעיה המצריכה התערבות מקצועית.

בשנת 2007 במסגרת מאמר לכתב העת של פסיכולוגיה משפחתית סקר שדה (Sadeh), שיטות יעילות לטיפול בבעיות שינה של תינוקות. במאמרו נסקרו עשרות מחקרים על שיטות טיפול התנהגותיות מהירות בבעיות שינה של תינוקות וילדים צעירים. השיטות שנבחנו במאמר היו שיטות מבוססות על הדרכת הורים בהתמודדות עם תהליכי ההרדמות של תינוק בתחילת הלילה ובמהלכו, כאשר הקו המנחה לטיפול בגישות השונות הוא, כי המפתח להקניית הרגלי שינה בריאים הוא גמילת התינוק ממעורבות מוגזמת של ההורים בתהליכי ההרדמות, ומתן אפשרות לתינוק ללמוד להירגע בעצמו ולהירדם במיטתו. החוקרים הגיעו למסקנה ששיטות טיפול מסוג אלה מובילות לתוצאות מהירות, והן עמידות לאורך זמן. בהקשר זה חשוב לציין כי התערבויות התנהגותיות הן אמנם יעילות, אך דורשות התמדה ועקביות.

תופעות נוספת הקימות בקרב ילדים עם קשיי שינה יש הסובלים מסיוטי לילה -  מתעוררים באמצע הלילה בבכי ובבהלה ומדווחים על חלום מפחיד. אלו ילדים שיגיבו לנוכחותו של ההורה ויירגעו ממנה, ובדרך כלל יזכרו את החלום בבוקר. כמו כן ישנם ילדים צעירים הסובלים מביעותי לילה- התעוררות בבכי , דופק מואץ, נשימה מהירה והזעה. ילדים במהלך ביעותי לילה לא מגיבים לסביבה בזמן ההתעוררות  ובבוקר אינם  זוכרים דבר.

סיוטי וביעותי לילה הן תופעות נורמטיביות, אך עלולות לייצר בהלה בקרב ההורים. בהלה זו עשויה להפריע לתינוק לייצר שגרות שינה איכותיות בשל המתח הרב הנחווה סביבן. על כן, כמו בהתמודדויות הוריות אחרות, הדרך הטובה ביותר להתמודד היא להקפיד להישאר רגועים לא להיבהל. אם אתם תהיו קשובים ותומכים  תאכלו לסייע בהתמודדות של ילדכם עם פחד או החלום. 

 

דרכים לטיפוח שינה טובה אצל תינוקות וילדים צעירים

 

לקראת שנת לילה נכון לייצר אווירה מזמינה ורגועה, להיעזר במוסיקה, ולנסות לייצר בבית תחושה של רוגע ושינוי לקראת שינה. כמו כן, יש להימנע מפעילות מעוררת ומגירויים סביבתיים רבים.

אמצעי נוסף המסייע להירדמות הינו קיום של טקס יומי הכולל התנהגויות קבועות לקראת ההשכבה לישון. דפוס כזה יכול לכלול אכילה, אמבטיה, עיסוי, הקראת סיפור והשמעת מוזיקה. טקס יומי שכזה מאפשר חיבור והרגעה  לקראת השינה ובכך הופכת ההליכה לישון לתהליך נעים יותר, צפוי וקבוע. למעשה, הטקס הוא אמצעי מאותת לילד לקראת השינה. על פי מחקרים נמצא שהורים שמשתמשים בקביעות בטקס לקראת שינה ילדיהם ישנים יותר טוב במהלך הלילה .

חשוב מאוד ללמוד לזהות את סימני עייפות של כל תינוק ולהגיב בהתאם. סימנים שיכולים להיות איתותים לעייפות: שפשוף עיניים, פיהוקים, יללות, חוסר שקט. יש תינוקות שאם מחכים הם נרדמים בקלות, מנגד יש כאלה שאם נעבור את סף העייפות שלהם, נאבד את המומנטום הנכון עבורם, הם יהפכו להיות עצבנים ויהיה להם קשה יותר להירדם, על כן חשוב לקחת בחשבון את ההרגלים והמזג (טמפרמנט) של כל ילד.

בהקשר של הקניית הרגלי שינה טובים שהוזכרו לעיל לפיה המפתח להקניית הרגלי שינה בריאים הוא גמילת התינוק ממעורבות מוגזמת של ההורים בתהליכי ההרדמות, חשוב לא להגיב מיד, במהירות ובצורה מוגזמת לכל קול. יללה ובכי עשויים להיות סימני מחאה בתהליך ההירדמות של התינוק. תינוקות שהוריהם משהים קצת את תגובתם מסייעם להתפתחות ההרגעה העצמית של ילדיהם.

נקודה נוספת אותה חשוב לקחת בחשבון היא כי מחקרים מראים שכשתינוק ישנים עם אמם באותה מיטה בדרך כלל איכות השינה הן של התינוק והן של האם פוחת. (שדה, 2015).

למרות הנטייה הרווחת בקרב הורים להעיר את התינוקות במהלך הלילה לצורך האכלה, התפיסה רווחת היא כי תינוקות בין לידה לגיל 6 חודשים אשר שהתפתחותם תקינה ואין להם בעיות תזונה ומשקל, אינם זקוקים לארוחת לילה. מעבר לטווח גילאים אלה רצוי לצמצם כליל את ארוחות הלילה (גם אם התינוק מתעורר בעצמו) ולהימנע ממתן שתיה ממותקת במהלך הלילה.

לסיום חשוב לציין כי תינוק שהוריו אינם זמינים עבורו במשך היום עשוי לפתח דפוס קשר לילי עם ההורה החסר ביום. לכן, רצוי להקדיש זמן לקשר איכותי וייחודי עם התינוק לפני השינה.

 

המעבדה להפרעות שינה ועוררות בילדים/ בית ספר למדעי הפסיכולוגיה / אוניברסיטת תל אביב  תכני האתר סייעו לכתיבת הפינה, כל הזכויות שמורות לפרופסור אבי שדה.

 

 

Sadeh, A.,Flint -Ofir, E.,Tirosh T.,& Tikotzky, L.(2007). Infant sleep and parental sleep- related cognitions. Journal of Family Psychology, 21, 74-87.

Frank MG, Issa NP, Stryker MP (2001). Sleep enhances plasticity in the developing visual cortex, Neuron, 30 (1): 275-287.

 

 

כתבה: אפרת דור יועצת חינוכית של מעון האוניברסיטה

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive