מה התרחש לאחרונה? אוקטובר 2018

leaf

מה התרחש לאחרונה ?

חודש אוקטובר עבר בנעימים, עם מגוון פעילויות וחוויות לפעוטות ולפעוטים. מזג האוויר החל להתקרר ואף זכינו במספר ימי גשם נעימים. החודש נפתח את המידעון בשיר המקסים "פזמון ליקינתון", מילים: לאה גולדברג ולחן: רבקה גוילי ברוידא.

לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה

בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה,

בְּצִיצֵי הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן

לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.

 

וְאוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים

תְּנוּ טִפָּה וְעוֹד טִפֹּנֶת לַגַּנִּים

שֶׁיִּפְרַח הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן

כָּךְ אוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים.

 

בָּא הַגֶּשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי

שָׁר נִגּוּן עַלִּיז לַפֶּרַח בְּגַנִּי

וְעָנָה הַיָּקִינְתּוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן

לַמָּטָר אֲשֶׁר צִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי.

 

וּמָחָר נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַגַּן

וְנִרְאֶה שָׁם אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן,

וְלִכְבוֹד הַיָּקִינְתּוֹן בְּנִי יָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן

וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאוֹד תִּהְיֶה בַּגַּן.

 

אתם מוזמנים להאזין לשיר עם הילדים, בביצוע נפלא של הזמרת ליאורה יצחק, מתוך בייבי אוריינטל 2.

 

למידה והפעלות

החודש, החלו במעון לעבוד עם הפעוטות והפעוטים על מגוון תכנים מעשירים ומעניינים. הילדים למדו את נושא הסתיו – מזג האוויר עם יפה הג'ירפה החזאית, משב הרוח בעלים, טפטוף של גשם ראשון והיכרות עם נחליאלי וחילזון.

 

כל זאת תוך שימוש במגוון דרכי הוראה ולמידה כגון: שירים, סיפורים, תנועה, משחקים, יצירה, שימוש בחושים ופעילויות חשיבה (בהתאם לגיל).

 

הילדים אף יצאו החוצה, אל הטבע מסביב למעון ולמדו להבחין בשינויים שחלו במזג האוויר.

 

חוגים

יוגה: שיעורי היוגה החודש היו בסימן של סתיו. המדריכה סיבל זוארץ, הביאה רעם שהרעיש ומקל גשם שהוריד טיפות של מים. הילדים התחפרו והסתתרו מפני הגשם ותרגלו סדרת תרגילים המשלבים תנוחות של עכבר וכלבלב. המדריכה גם הקריאה את הסיפור "הצבע הכי יפה" של פאול קור והילדים עסקו בחקירה של צבעי הקשת, והבינו שיופיים ניכר כשהם יחדיו. נעשתה הקנייה וחזרה על שמות הצבעים (אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול), ולסיום הילדים תרגלו הרפיה ומנוחה.

 

במפגש נוסף, הילדים תרגלו את תנועה חדשה "מפרח לכדור", ונשפו ושיחררו רגשות של כעס, עצב ולחץ. המדריכה הקריאה את הסיפור " החסידה ששכחה איך לעוף", בו משולבים שלושה תרגילי יוגה – עץ חסידה וגיבור.

 

ליווי התפתחותי: המדריכה הכירה לילדים מגע בעל מרקם מחוספס והם חוו גירוי למערכת שיווי משקל, באמצעות ליפות מחוספסות, שפשוף איברי הגוף השונים ושיומם. כמו כן, הילדים למדו לייצב את גופם ביציאה משיווי משקל, וגירוי המערכת הוסטיבולרית, בגלגולים  בתוך מזרן כמו נקניקיה. במפגש נוסף, הילדים עסקו בתחושה עם מטפחת, עידוד התקשורת החברתית ומשחקי שיווי משקל בעזרת כדור פיזיו לחיזוק טונוס השרירים ושיווי המשקל לקראת זחילת 6 והליכה. המפגש הסתיים בתהליך רגוע של ריכוז בצלילים באמצעות כלי נגינה שונים.

 

גינה חקלאית (רק לגנון): בחוג חקלאות הסבירה המדריכה אליאן, על מקורם של הפירות והירקות, ועל החקלאי אשר מגדל אותם בשדה, אוסף אותם לתוך ארגזים  ומובילם אל המרכולים. הילדים חקרו את הפלפל והתפוז, ונעשתה הבחנה בין הזרעים לגרעינים. הילדים למדו שאת הזרעים זורעים באדמה, משקים, השמש מחממת את הניצנים אשר מהם מתפתחים עצים ושיחים של פירות וירקות. במפגש הילדים טעמו מן הפרי והירק, הריחו, חשו והתבוננו.

 

  

 

תיאטרון סיפור (אחת לשבועיים): במסגרת החוג הילדים צפו בהצגה "איה פלוטו", אשר הותאמה לגיל הילדים. בהצגה משולבים אלמנטים של מוסיקה, שירה ותנועה.

 

 

חיות והפתעות (אחת לשבועיים): בחוג, המדריכה סיפרה תחילה באופן כללי על בעלי חיים, הזקוקים לטיפול, מזון ודאגה לצרכים שלהם. למפגש ראשון החודש הביאה עמה שרקן חמוד, אותו הילדים ליטפו והאכילו.  בעזרת המגע, והתחושה, למדו הילדים על אורח החיים של השרקן, מזונותיו, מניין הוא מגיע בעולם, לאיזו משפחה הוא שייך ועוד. במפגש נוסף, הביאה המדריכה אפרוחים קטנטנים, והדגימה כיצד מתפתח האפרוח מביצה לתרנגולת.

 

 

רעיונות לפעילויות העשרה

מופע לילדים – תירס חם בים בם בם: תיאטרון הילדים הישראלי במופע חדש ומרהיב, המבוסס על הספר האהוב "תירס חם" של מרים רות. המופע משלב מוזיקה קצבית ותנועה. אופיר, גיבור העלילה יוצא לרחוב, שר ומתופף: "בִּים-בָּם-בָּם תִּירָס חַם". אליו מצטרפים ילדים נוספים וכל אחד משמיע צליל: לירון עם פעמון, יהב, שחף וגם הדובון שרים, צור מחצרר, ואֵלִית מתופפת, אך כאשר הם מגיעים אל ביתו של אופיר הילדים מגלים כי אין תירס חם

.

המופע יעלה  ב-10/11/2018 באודיטוריום רוזין שברמת אביב וב-9/12/2018 בבית החייל בתל אביב. לפרטים נוספים>

 

חוויה משפחתית – ללכת בשלכת בעין חמד: בעונת הסתיו נצבע גן לאומי עין חמד בגוונים של כתום, אדום וצהוב בזכות אלפי עלי שלכת צבעוניים שנושרים מעצי הדולב הגבוהים שבגן. הצבעים ושפע העלים היבשים מעוררים במבקר במקום השראה לשחק, להצטלם או פשוט ליהנות מהמחזה המרהיב. אנו מזמינים אתכם לשלב בחוויה המיוחדת גם הדרכה פעילה ויצירה מקורית.  לפרטים נוספים>

 

יצירה – עץ בשלכת מצבעי גואש: בעזרת בריסטול לבן, צבעי גואש, קסמי אוזניים וגומיה, ניתן להכין עץ בשלכת לקישוט. היצירה מאפשרת פעילות חוויתית משותפת עם הילד, פיתוח היצירתיות ומודעות לסביבת החי. לאחר הכנת האבן ניתן לקשט בה את חדר הבית להוראות הכנה>

 

שעת סיפור - ספר מומלץ

לאיבוד הלך לי זבוב (כתבה: מיריק שניר, איורים: מושיק לין)

 

סיפור מזמזם המתנגן בהומור וברצינות על הטבע סביבנו. ילד מספר על מפגש סקרני ואחר עם זבוב: "זבוב עמד לי על האף, התעטשתי!!! והוא עף! אך זה לא עזר, כי הזבוב עשה סיבוב ואלי חזר."

 

האיורים הגדולים המלווים את העלילה מחזקים את הקו התמים של הסיפור. ספר זה, הוא חלק מסדרה ייחודית של ספרי איור-סיפור (picture books), המשלבת  חוויה ספרותית, רגשית ואמנותית לפעוטות ולילדים בשלבים ראשונים של ראשית קריאה.

 

המלצה לפעילויות
הסיפור מזמן הפעלה עם תנועה: מחיאות כף, זמזום, קפיצה ומשחק תופסת. לדעת המחברת, ילדים נהנים מאוד לשחק ויוצרים סיטואציות משחקיות בכל תקופת הילדות. המשחק משלב למידה, התקדמות, השתנות והתפתחות.

 

לאחר קריאת הסיפור עם הילדים, תוכלו  לדון עם ילדיכם בשאלות כמו: מה חשב הילד על המפגש עם הזבוב? כשקראתם את הסיפור, כיצד לדעתכם הייתם מגיבים לביקור קצר של זבוב, אצלנו?

 

ניתן להסב את תשומת לב הפעוט אל הדובי בסיפור. הילד בסיפור אינו מתארו, אך האיור תומך ותורם להבנה של תחושות הילד. אפשר לשאול את הפעוט, אילו  היה מדבר, כיצד היה מתאר את המפגש שלו עם הזבוב? בסוף הסיפור הזבוב "הלך לאיבוד".  תוכלו לחשוב יחד על המשך לסיפור: לאן הוא נעלם? האם יחזור? והאם מדובר באותו זבוב או אחר? בעקבות הסיפור תוכלו לעקוב אחר חרקים נוספים (פרפרים ונמלים) בסביבתכם הקרובה, ולהדגיש את התועלת בכל יצור חי לאדם, ולסביבה.

כתבה: גליה מעודד קראבאנוב, רכזת פעילות מעון אוניברסיטה

 

מאמר החודש

כמדי חודש, להלן תקציר של מאמר עדכני ורלוונטי הפעם בנושא שינה לגיל הרך.

 

שגרת השינה של ילדים צעירים: הקשר שבין שגרת שינה מסודרת לתוצאות השינה

הרקע: ביסוסה של שגרת שינה עקבית (הכוונה, לפעילות המתרחשת טרם כיבוי אורות) מומלצת כחלק מהרגלי שינה בריאים. עם זאת, טרם נחקר הקשר שבין המינון של שגרת השינה עם תוצאות השינה, בקרב ילדים צעירים עבורם שגרת השינה חיונית במיוחד. מטרת המחקר בא לבחון את הקשר שבין שגרת השינה עקבית לבין תוצאות השינה אצל ילדים צעירים (בגילאים 0 עד 5 שנים) ולהעריך האם קיים קשר תלוי-מינון בין תדירות שגרת השינה באופן שוטף ובדיעבד עם תוצאות השינה. משתתפים: אימהות של 10,085 ילדים במדגם עולמי גדול, מילאו שאלון קצר לתינוקות/ילדים. תוצאות: ביסוסה של שגרת שינה עקבית היתה קשורה לתוצאות שינה טובות יותר, הכוללות זמן שינה מוקדם יותר, זמן קצר יותר לפני הכניסה לשינה, הפחתה ביקיצה ומשך שינה מוגבר. גם אצל ההורים נמצאה, הפחתה בבעיות השינה ובעיות התנהגות בשעות היום, אשר נמצאו  קשורות למיסודה של שגרת שינה. בנוסף, נמצא קשר תלוי מינון, עם תוצאות טובות יותר במינונים מוגברים של שגרת השינה, באופן שוטף ובדיעבד עם תוצאות השינה באוכלוסיות שונות. מסקנות: תוצאות המחקר מצביעות על כך ששגרת שינה קבועה קשורה לשיפור בשינה טובה בקרב ילדים צעירים. החוקרים ממליצים על שמירה של שגרת שינה עקבית עבור ילדים צעירים, לה תרומה חיובית לתחילתו של יום חדש. למאמר המלא>

Mindell, J. A., Li, A. M., Sadeh, A., Kwon, R., & Goh, D. Y. (2015). Bedtime routines for young children: a dose-dependent association with sleep outcomes. Sleep38(5), 717-722. https://doi.org/10.5665/sleep.4662

 

משולחנה של היועצת החינוכית

משחק בגיל הרך

במהלך שנות החיים הראשונות של הילד, הוא קולט את העולם בהדרגה באמצעות חושיו. משחק הינו אחד מהאמצעים ללמידה והיכרות עם העולם מתוך חוויה חושית. לכל ילד קצב התפתחות לגיטימי וייחודי משלו, אישיות ומרכיבי מזג אחרים וצרכים אישיים שונים.

 

משחק הינה פעילות אשר נועדה לגרום להנאה וכיף עבור העוסקים בה, המשלבת גמישות וספונטניות וכן השתתפות אקטיבית המאפשרת ל"שחקן" לבצע חקירה והתנסות עצמית. כמו כן, המשחק מהווה אינטראקציה מרכזית וחשובה בקשר שבין ההורה והילד והילד וסביבתו החברתית. הוא מהווה מראה טובה המשקפת את ההבדלים הבינאישיים, ומאפשר הקשר חוויתי אשר בו הילד שותף פעיל ומרכזי ודרכו נחשפות דרכי התמודדות ולמידה שונים. כמו כן, באמצעות המשחק הילד בא במגע ישיר עם עולמו על ידי חידוד ופיתוח חושיו בעזרתם הוא לומד להכיר חפצים, מרקמים, ריחות, טעמים ומראות.

 

משחק והציר ההתפתחותי בקרב ילדים צעירים

במהלך שנת החיים הראשונה של התינוק, מאופיין המשחק כתרגול סנסו-מוטורי בעל אופי חקרני, במהלכו הילד חוקר את גבולות גופו והסביבה הקרובה.

 

במהלך שנת החיים השניה, המשחק הופך להיות מובנה יותר. לפעוט שליטה רבה יותר בגופו, הוא פנוי רגשית לחקור את המתרחש בסביבתו והמשחק הופך להיות קונסטרוקטיבי.

 

בשנה השלישית לחיים, הילד מתחיל לקחת חלק במשחקי תפקידים (משחק סימבולי) ומשחקי "כאילו" מכוונים ורצוניים. הודות לבשלות הרגשית, ביכולתו לקחת חלק במשחקים בעלי חוקיות, ומתפתחות היכולות הקוגניטיביות והרגשיות המאפשרות לראות ולהכיר בקיומו של האחר.

 

בגילאים ובשלבי התפתחות שונים,  נראה שהילד שואב הנאה ממשחק שונה. המשחק מספק לילד תחושת מסוגלות ומפתח מיומנות המאפשרת תחושת ביטחון ואמונה ביכולתם לבצע משימות שונות תוך כדי משחק.

 

המשחק גם מאפשר להורה להיחשף ליכולות ולצרכיו המשתנים של ילדו, לסגנונות הלמידה ודרכי התמודדותו עם קשיים ותסכולים. על ידי משחק משותף של ההורה עם ילדו יכול ההורה ללמוד על יכולותיו שלו עצמו כגון האם הוא הורה מתערב, האם הוא מאפשר לילדו התנסות עצמית וחקירה, האם הוא מצליח להתאפק ולא לתת את הפתרון ועוד כהנה וכהנה. אם כהורים לעיתים נתאפק ונצליח לעמוד מהצד ולראות כיצד ואיך ילדינו משחקים, תינתן לנו הזדמנות להכיר ולהבין טוב יותר את עולמו הפנימי של ילדינו. בהתאם, נוכל לעצב גישה המתאימה לילדנו ולדרכי פעולתו ומקורות הנעתו והנאתו.

 

התחום הסנסו-מוטורי

התנסות בסוגי משחק שונים מסייעת בפיתוח יכולות מוטוריות מגוונות ובשיפור הקואורדינציה וחיזוק השרירים. מימיו הראשונים של התינוק הוא מתנסה בהפעלת גופו. תחילה משכיבים אותו על בטנו על מנת שירים את ראשו ויחזק את שרירי החזה, הצוואר והידיים. בהמשך לומד התינוק להתהפך, להתנדנד, לזחול, לשבת, ללכת ולבצע פעולות מוטוריות רבות, לרבות פעולות המצריכות מיומנות וריכוז המכונות בשם מוטוריקה עדינה. פעילויות וסוגי משחק המשפרים את מיומנויות המוטוריקה העדינה הינם ציור בצבעים ומכחולים, גזירה, השחלת חרוזים, עבודה עם פלסטלינה וחמר, הדבקות וכו'. בהמשך, ייקח הילד חלק במשחקים המהווים אמצעי פיתוח של המוטוריקה הגסה כגון קפיצות, ריצות, סולמות לטיפוס ומתקני חצר.

 

 התחום הקוגניטיבי

גירוי החושים באמצעות משחקים וצעצועים שונים מעשיר את הדמיון ומפתח את היכולת המחשבתית. כמו כן המשחק משפר את הזיכרון ומעצים את עולם המושגים של הילד. התנסות במגוון רחב של חומרים מזמנת אתגרים מחשבתיים ופתרונות יצירתיים, מרחיבה את האופקים ומשפרת את האינטליגנציה השכלית. לדוגמא, פאזלים מסייעים ללמוד על תהליכים והדרך אל השלם באמצעות השערות ומסקנות. משחקי חשיבה מעמידים אתגרים אינטלקטואליים. ארגז החול משמש זירת חקירה והתנסות עבור החוקר הזעיר. שימוש בחלקי משחק ומשחקי הרכבה מעודדים ומפתחים יצירתיות, ומזמנים מצבים בהם ילדים נדרשים לנתח מצבים ולמצוא פתרונות. המשחק בקוביות מאפשר למידה של חוקי מרחב, גובה, עומק, אורך, יציבות וסימטריות. הציור מהווה חשיפה לצבע, אור וצל, קווים, צורות ומרקמים. התנסות בחומר ופלסטלינה מפתח את הדמיון, שרירים ומחדד חושים.

 

הפעוט אם כן, לומד להשוות בין חומרים וחפצים, להבחין בדומה ובשונה, ומפתח את יכולות ההשוואה, אבחנה, מיון, הכללה והסקה. בנוסף, התנסות חווייתית של משחק מאפשרת גילוי של עקרונות פיסיקליים שונים.

 

התחום הרגשי

המשחק מאפשר לילד להביא לידי ביטוי חיצוני את עולמו הפנימי, ולפתח את הבנתו הרגשית. על ידי משחק הוא חווה שחזור ועיבוד של אירועים שונים. לדוגמא, ילד אשר חווה אובדן שליטה בחייו בעקבות אירועים משפחתיים כגון גירושין, יכול באמצעות המשחק לחוות שוב תחושת שליטה במשחק ובתוצאותיו.

 

המשחק גם מאפשר לילד לבטא רגשות אסורים ולפרוק אגרסיות, לבטא משאלות כמוסות שאינן  ניתנות להגשמה במציאות כגון להיות חזק וכל יכול. שיתופן של דמויות על אנושיות כגון "גיבורי על" מסייע בהפגת חרדות ופחדים וגם מתיר לילד להתעלם מאיסורים והגבלות חברתיים מוכרים. באמצעות משחק תפקידים יכול הילד לעצב את זהותו המגדרית על ידי למידת תפקידי המינים השונים והיחסים ביניהם.

 

התחום החברתי

לרוב עד גיל שלוש, מרבית המשחקים מתנהלים במקביל, ילדים יותר משחקים זה לצד זה תוך שהם עסוקים בעצמם וברצונותיהם בעולמם הפנימי. תהליך החברות באמצעות המשחק מתחיל בגילאי שלוש-ארבע כאשר הילד מתחיל לשחק עם ילדים אחרים באופן יזום.

 

המשחק החברתי, בניגוד למשחק האינדיבידואלי, מתנהל לפי כללים ברורים וקבועים מראש, ומפגיש את הילד עם סיטואציות חברתיות מורכבות. סגנון משחק זה משמש כלי לשיפור האינטליגנציה הרגשית, המשפיעה על האינטליגנציה השכלית. באמצעותו, לומד הילד לפתח יכולות חברתיות כגון לעמוד על שלו, להתווכח, לוותר, להיכנע, לרחם, להסביר את עצמו, לחלוק עם אחרים, להתיידד, לעמוד מול לחץ חברתי, להתפשר, לשתף פעולה, התמודדות עם תסכול, משא ומתן ועוד. באמצעות המשחק הם לומדים לחוות הדדיות, להתנסות באיפוק, עמידה בתור המתנה בסבלנות, ילדים לומדים תוך משחק להתמודד ולשאת הפסדים, לפעמים אנצח ולעיתים חברי ינצחו.

 

לסיכום

משחק הינו כלי חשוב והכרחי בהתפתחות הילד בכל תחומי החיים- מוטורי, קוגניטיבי, רגשי וחברתי. כאמור, משחקים שונים משלבים התנסות בתחומים שונים:

משחק בקוביות מאפשר ללמוד על חוקי המרחב, המשחק בטבע מאפשר חקירה וחשיפה לאיתני הטבע, החי והצומח ומפתח סקרנות הציור מהווה חשיפה למרקמים, צבעים, ארגון במרחב והשימוש בחומרים כפלסטלינה מפתח דמיון, שרירים ומחדד חושים. התנועה במהלך המשחק מאפשרת לילד לגלות את גופו ביחס למרחב, למידה ופיתוח של מיומנויות והרגלים של פעילות גופנית.

 

השימוש בנייר, עפרונות, עטים וצבעים זורע את ניצני האוריינות, בעזרתם הילד לומד שזהו אמצעי תקשורת בעזרתו כותבים מילים. במקביל הוא מחזק ומפתח שרירים קטנים ונותן כלים לביטוי רגשות ומחשבות.

 

משחק תפקידים עוזר לילד להפנים דמויות סמכות, להזדהות עם תפקידי מגדר שונים ולתרגל חוקים חברתיים.

 

אמנם ילדי המעון צעירים עדיין, אך חלקם כבר לוקחים חלק במשחק הסוציו-דרמטי בו הם יכולים לבטא רגשות, מחשבות ומאווים שאינם באים לידי ביטוי באופן אחר. על כן, כל שנותר לנו המבוגרים הוא לאפשר לילדינו לשחק, ואולי באמצעות משחק משותף נצליח גם אנחנו להסיר את המחסומים שרכשנו עם הגיל, ונחזור ונשחק- כמו ילדים.

 

ביבליוגרפיה

בקר, ע. (2009) עם מי שיחקת בגן היום? עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך. מכון מופ"ת 

שמעוני, לאה. (2006). חשיבות המשחק להתפתחות הילד. אוגדן "דרור". פרק ב. מאמר 19.

כתבה: אפרת דור יועצת חינוכית של מעון האוניברסיטה

 

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive