מה התרחש לאחרונה?: אפריל 2016

חודש אפריל היה גדוש פעילויות לכבוד החג: התנסויות, יצירות, שירים ומשחקים עסקו כולם, בדרכים שונות ומגוונות, בחגיגות האביב.

 

 

שישי בא-לגן: סיפור, אתם רוצים סיפור?

ביום שישי, 01.04.16, פרופ' דורית ארם, ראש מגמת הייעוץ החינוכי באוניברסיטת תל אביב, הרצתה בפני הורי המעון ואורחים נוספים, אודות קריאת ספרים והתפתחות שפה רגשית-חברתית בגיל הרך.

למצגת של פרופ' ארם>>

 

קריאת ספרים נתפשת כאינטרקציה וחוויה טבעית בין הורים לילדים. קיימת הסכמה כי קריאת ספרים מקדמת אוצר מילים והבנת הנקרא אך תרומת קריאת ספרים למיומנויות אנלפבתיות (כגון ידע אותיות) פחות ברורה ויותר צנועה. בנוסף לכך, חשוב להורים לדעת כי בעת התבוננות בספר הילד מסתכל על הכל – מלבד הכתב! לכן ספרים עם מעט טקסט או ללא טקסט, מתאימים מאוד בגיל הרך.

 

השפה המופיעה ברוב הספרים העלילתיים לגיל הרך מתייחסת לעולמם הפנימי של הדמויות. ניתן לראות כי כל 3 משפטים לערך מופיעה התייחסות לרגש או אירוע חברתי. ריבוי הקריאות החוזרות ואופי הספרים מאפשר להורים להגיע לשיח מקדם עם ילדיהם בתחום הרגשי-חברתי. הסיפור מעודד הזדהות עם הגיבורים ומטפח תחושת אמפתיה כלפיהם. ספרים יכולים לזמן שיח על נושאים שונים מנקודה מבט מרוחקת. לדוגמה, הספר "ג'ינג'ר" (מאת: שרלוט ווק) עוזר לעסוק במתח בין אחים באווירה טובה דרך הדמויות בסיפור.

 

בגיל הרך קשה להבחין בין כעס לצער, התרגשות ושמחה וכן הלאה. שפה היא עולם של אפשרויות והיא קובעת את התודעה ולכן שיח על מגוון רגשות מעשיר את העולם המנטלי והרגשי של הילדים. בעזרת הספרים ניתן לשיים רגשות ואם הילד יודע שכעת הוא לא כועס אלא מקנא – האינטרקציה היא שונה. לכן ידע על רגשות (לדעת לזהות, לשיים, להבחין) הינו חשוב לילדינו.

 

על ההורים להיות המתווכים העיקריים של רגשות ואירועים חברתיים וזאת על ידי הרחבות, שאילת שאלות והתייחסויות לכלל סוגי הרגשות- השליליים והחיוביים (עליהם הרבה נוטים לדלג מתוך מחשבה שהם ברורים מאליהם, למרות שאינם).

 

מחקרים מראים כי קיימת משמעות לכמות הספרים אותם קוראים לילדים. בד בבד, יש משמעות חשובה לסגנון השיח המתנהל עם הילד. חשוב לזכור כי ישנם דברים שילדים לא יבינו לבדם, אלא אם יסבירו זאת להם. בעזרת הספר הורים יכולים להביא לדרגת מחשבה גבוהה יותר על ידי התבוננות מעמיקה, הדבר המתאפשר על ידי הקריאות החוזרות.

 

 

דגמאות לשאלות הרחבה שהורים שואלים:

מנטלי: למה הוא מתכוון?/ מה הוא רוצה?

תחום רגשי: X מאוד עצוב / מה X מרגיש?

תחום חברתי: זה יפה להתנהג ככה?

קישור לחיי הילד: אתה היית רוצה שיעשו לך...? / איך היית מרגיש במצב הזה...?

 

 

מודל קריאה המבוסס על Bruner, 1986:

שלב א' - התייחסות למבנה עלילה ואוצר מילים

התייחסות לכריכה, שם המחבר/ת, רצוי לשאול את הילד מה לדעתו יהיה הסיפור. (לפרש מילים קשות, לא חובה את כולן).​

 

שלב ב' - התייחסות להביטים מנטליים מרכזיים

על ההורה לעצור ולשוחח עם הילד על האמונות של הדמות, הכוונות שלה, והרגשות שלה. איך הוא מרגיש? מה הוא חושב? מה הוא רוצה? מה הוא מתכוון? מה הוא מקווה? מה החברים שלו עשו?​

 

שלב ג' - קישור לחיי הילד

על ההורה לקרוא את הסיפור ולעצור בנקודות אשר קרובות לחיי הילד (חבר לא הגיע, ריב עם חבר, מסיבת הפתעה וכו') על מנת לשוחח על איך מה שקרה בספר קשור לחייו האישיים של הילד. כמו כן, על ההורים להסביר איך הדמות מרגישה במצב מסוים ולשאול את הילד האם הם היו מרגישים / מתנהגים באותו אופן אם היו במקום הדמות? כך אנחנו מגדילים את ההשתתפות של הילד בקריאה וגם את השתתפותכם בחוויות של ילדכם. 

 

שלב ד' - עידוד הילד לספר את הסיפור

ההורה הופך למקשיב, לקהל בעוד הילד הופך, בעזרת ההורה, למספר הסיפור במילים שלו. האפשרות של הילד לספר את הסיפור ברצף, לראות ולחוות שישנו מישהו בצד השני שמבין אותו – זה חשוב עבורו. ההורים מצידם צריכים לשאול שאלות מכוונות: מי? לאן? למה? וכדומה.

 

 

ספרים מומלצים:

 

אריה הספריה/ מישל קנודסן

 

תנחש כמה אני אוהב אותך/ סם מקברטני

 

כספיון/ פאול קור

 

איתמר מטייל על הקירות/ דויד גרוסמן

 

טרופותי/ ג'וליה דונלדסון

 

אנטון והבנות/ אולה קונקה

 

משהו אחר/ קתרין קייב

 

פחדרון בארון/ מרסר מאיר

 

 

מה חדש?

 

  • בבחירות דמוקרטיות נבחרו שמות לכיתות המעון ושלטי עץ מיוחדים הוכנו על ידי דורית, מנהלת המעון.

  • לקראת הקיץ המעון התחדש במנועי מזגן חדשים.​​

  • משחקים חדשים, מהנים ומלמדים התווספו לכל כיתות המעון.

 

 

 

 

 

למידה והפעלות

כיתת הגן החלה בפרויקט חדש המקודם על ידי מנהלת המעון, דורית, "ילדים בעקבות אמן": הפרויקט יתנהל לאורך כל החודש וכולל הכרת אמן ויצירותיו. החודש הילדים נפגשו עם ציוריו המפורסמים של מנשה קדישמן ובעקבותיו ציירו את הכבשים הנודעות דרך עיניהם. הציורים הוצגו בתערוכה בכניסה למעון היום להנאת ההורים וגאוות הילדים.

 

כמו כן, הפעילויות החודש עסקו בעונת השנה הנעימה, האביב: למדו מהי פריחה, הכירו את פרחי האביב וחקרו את טיבם של החרקים השונים בתקופה זו. ההתנסויות היו מגוונות ורבות וכללו חומרים חדשים שחלק מהילדים לא התנסה בהם בעבר כגון: חימר, קורנפלור, ג'לי ועוד. הילדים למדו על חג האביב ומנהגיו, בנוסף סדר פסח נחגג בשמחה וצהלה: הוכנו כתרים, הוגשה צלחת מרכזית ומצות והילדים אכלו,שבעו ונהנו מאוד.

 

 

 

 

 

 
חוגים

 

"העשרה מוסיקלית" -  חג האביב והפריחה הביא עימו פעילויות מוסיקליות מהנות: האזנה ושירה לצללי הניגון של "מה נשתנה" במלודיקה, הכרת שירים חדשים כגון "בשדה הצב זוחל" (מילים: חיה שנהב, לחן: ציפי כהנוביץ'), "הפסנתר" (מאת: נעמי שמר) - במהלכו הילדים רקדו בחופשיות ו"הבלון" (מאת: ס. וידר). כמו כן, נלמד הדקלום 'לאט זוחל הצב' והתנסו בקבוצות קטנות בתיפוף על תוף איסוף.

"חינוך גופני לגיל הרך" –  בכל הכיתות עסקו בתנועה, מוטוריקה גסה ועדינה, שווי משקל וקורדינאציה על ידי פעילויות גופניות שונות: קפיצות, דילוגים, משחקי תנועה ועוד. כל הפעילויות מתבצעות תוך שימת דגש על מודעות לגבולות גופי והזולת.

 

 
"חוויה בעקבות סיפור" -  במהלך החודש הוצגו במעון ההצגות: "הסבון בכה מאוד" (מאת: מרים ילן שטקליס) ו"שלושת הפרפרים" (מאת: לוין קיפניס). ילדי המעון נהנו מאוד מהתפאורה המושקעת והקסם המיוחד של הצגות אלו. 
 

 

 

שעת סיפור - ספר מומלץ 


"איתמר מטייל על הקירות" הוא הספר הראשון בסדרת הספרים העוסקת בעלילותיו של איתמר. דויד גרוסמן אחראי על יצירת עולם הילדים הדמיוני והעשיר שלפנינו והאיורים הנעימים צויירו על ידי אורה אייל הכישרונית.

הסיפור עוסק באיתמר, ילד אדום שיער, טוב לב ובעל דמיון עשיר, היכול לטפס על הקירות ולהכנס לתמונות התלויות על הקיר. בלילה שהוא הולך לישון איתמר מזהה שהאריה והלביאה בתמונה שעל קיר חדרו עצובים, והוא נחלץ לעזרתם. איתמר נעזר ברותי פוצקי והעפיפון שבידה על מנת לעזור לגור האריות לשוב לחיק הוריו.

הספר כתוב בעברית נפלאה, מכיל נקודות רבות לשאילת שאלות והרחבות ומומלץ בחום לקריאה לילדים. 

 
 
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive