מה התרחש לאחרונה?: מאי 2016

חודש מאי היה מלא פעילויות מקסימות ומעשירות לימי חג - התנסויות, עבודות עם חומרים, שירים ומשחקים עסקו בדרכים שונות ומגוונות ביום העצמאות ול"ג בעומר.

 

 

 

מה חדש החודש?

 

  • לכבוד יום העצמאות הכיתות והחצרות קושטו בדגלים וחולקו דגלונים לילדים.

  • המעון התחדש בציוד יצירה ומשחקים נוספים לחדרי ההתנסויות.​

 

למידה והפעלות

 

ביום העצמאות המעון עטה אווירה חגיגית במיוחד: דגלים נתלו בכיתות, בחצרות המשחק ושער הכניסה. כמו כן, נלמדו שירי חג ודגלונים התנופפו בשמחה במעגלי הריקוד של הילדים והילדות. 

 

 

 

 

 

ל"ג בעומר נחגג במעון במגוון דרכים בהתאמה לכיתות: שירים וריקודים, אפיית ואכילת תפוחי-אדמה, הכנת מדורה מחומרי יצירה, למידת אוצר מילים חדש, הפכים, ניסויים מדעיים ופעילויות מוטריקה גסה ועדינה. הכרת המושג אש, היכן מדליקים אש, זהירות מאש, כיצד מכבים אש, מהם צבעי האש - כל זאת על ידי ציור, משחקי דמיון, התנסויות במגע עם דברים קרים וחמים, התנסויות בפסטלינה, גועש, מנקי מקטרות, מטפחות משי ועוד. פעילויות תפוחי האדמה היו מאוד מהנות לילדים: ניקוי, כיסוי בנייר כסף ואפייתם (על ידי נעימה, אשת הצוות במטבח) או בישולם ואז הפיכתם לפירה טעים במו ידיהם. צוותי הכיתות הבוגרות החביאו תפוחי אדמה באדמת מרחב הטבע והילדים היו צריכים לצאת אל הטבע ולחפש את המטמון.

 

 

 

 

 

חוגים

 

"העשרה מוסיקלית" -  חידוד מאפיינים מוזיקליים: פעמה, תבניות ריתמיות, מבנה השיר ופיסוק מוזיקלי  על ידי: תיפוף, הקשה במשלוש, ניגון על תבניות עץ ודלקום שירים. בנוסף הילדים למדו משירי משחק חדשים: "יש לי פרפרים" ו"קומו קומו ילדים" וחוו האזנה פעילה ליצירות: "הברבור" מקרנבל החיות מאת קמיל סן סנס ו"נסיעה במזחלת השלג" מאת לירוי אנדרסן.

 

"חינוך גופני לגיל הרך" –  בכל הכיתות הגדש הוא על תנועה, מוטוריקה גסה ועדינה, שווי משקל וקורדינאציה על ידי פעילויות גופניות שונות: קפיצות, דילוגים, משחקי תנועה ועוד. כל הפעילויות מתבצעות תוך לימוד מודעות לגבולות גופי והזולת.

 

"חוויה בעקבות סיפור" -  במהלך החודש ילדי המעון צפו ונהנו בהצגה : נרקיס מלך הביצה (מאת לוין קיפניס). ההצגה עוסקת במתן עזרה לזולת ואכפתיות - מתוך רצון טוב, והערכתה. התפאורה המיוחדת סיקרנה והלהיבה את הצופות והצופים הצעירים.

 

 

משולחן היועצת - ימי זיכרון בגיל הרך

 

לעיתים קרובות אני נשאלת על ידי הורים וגננות איך נכון להסביר לילד מה זה יום השואה ויום הזיכרון. האם לספר לילד צעיר על השנאה ליהודים? האם לספר על חיילים אמיצים שנהרגו כדי לשמור על המדינה שלנו? מה מהכול נכון לספר  לילד? ומה מתאים לנו ההורים לספר ואיך?

 

כהורים, אנחנו רוצים להגן על ילדנו ולסנן אינפורמציה שאינה נחוצה להם. לכן, הורים רבים מאמינים שאין צורך לספר לילדים דבר על יום השואה או להמעיט בדיבור על יום הזיכרון. הדילמה עולה היות וגם הילדים לא חיים בואקום והם חשופים לתכנים רבים המגיעים ממקורות שונים: גן, שידורי הטלוויזיה, שיחה בגן הציבורי ועוד.

 

אין אנו מתעלמים מהצפירה שילדינו שומעים אותה כמונו אך לא מבינים לעיתים מה זה. לחלק מהילדים הצפירה מזכירה חוויה לא נעימה של האזעקות. לכן, כבר מגיל שנתיים-שלוש, רצוי להכין את הילד לעובדה שאמורה להישמע צפירה (אפשר לשחק אתו לפני בצעצועים צופרים). ילדים רבים מגיבים לצפירה בצחקוק ילדי הנובע לעיתים מחשש וממבוכה. במעון אנו מסבירים לילדים כי בעת הצפירה אנו המבוגרים עומדים דום (מבלי לזוז) ומאפשרים להם לבחור אם  לעמוד עמנו, להמשיך לשחק, או לאחוז בידה של אחת מצוות המחנכות. חשוב לזכור שילדים רבים אינם מסוגלים לעמוד ללא תזוזה ואין זה נכון לבקשם לעמוד מבלי לזוז. אנו במעון ממשיכים בשגרת יומנו ושומרים על סדר היום הקבוע.  

 

בכל גיל יש ילדים אשר נבהלים ובוכים והצוותים קשובים ונמצאים כדי לעזור ולחבק. אנו בגן עסוקים בנושא של יום העצמאות  ואין אנו משוחחים על משמעותו של יום הזיכרון. לעיתים הילדים שואלים שאלות ואנו ניתן מענה קצר וקונקרטי לשאלותיהם. לילדים גדולים יותר אפשר להסביר (רק במידה והם שואלים) כי הצפירה נועדה כדי להיזכר בכל אנשי ההצלה: החיילים, השוטרים והכבאים שבאים לעזרתנו.  

 

את האינפורמציה בתקשורת אפשר ורצוי לסנן, כדי למנוע מצב שבו הילד יעבור חוויה שלא יוכל לעבד. ילדי גן – אם הם צופים בטלוויזיה בבית כדאי שיצפו רק בתוכניות שברור שמיועדות לגילאים הללו ומומלץ בהשגחת מבוגר.

 

ילדים הם חכמים וסקרנים וטוב שכך, הם שואלים שאלות ואנו ההורים והמחנכים אמורים לענות להם אך באחריותנו לענות בהתאמה לשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא - אינפורמציה קונקרטית שהילד יוכל לעבד. 

 

אנחנו המבוגרים מבינים ורואים דברים אחרת כמובן ומבינים מה יכול, עלול או חלילה עשוי לקרות אבל הילדים הרכים לא אמורים להיות חשופים לתובנות שלנו ולפחדים שלנו. בתחום זה אנחנו אמורים לספק להם בטחון ע"י שיחות ומתן תשובות קונקרטיות, הילד מקשיב, חושב, מפנים, נרגע ומרגיש בטוח יותר כשמרגיש שיש מבוגר ששומר עליו.                         

 

 בברכה,

 יהודית הניג-רוט ודורית דוקרקר

 

 

שעת סיפור - ספר מומלץ 

 

סיפורו עטור השבחים של פאול קור (כתב ואייר), מביא את עלילותיו של דג קטן וכסוף, אשר הרחיק-לכת בשחייתו כשלפתע הבחין בדבר הדומה להר במראהו אבל לאחר שראה של"הר" יש עין דומעת הוא הבין כי לא יכול להיות מדובר בהר ולפניו ניצב לוויתן. כספיון התרשם מאוד מגודלו של הלוויתן ותהה לגבי בכיו. כאשר כספיון מגלה שזהו לוויתן צעיר שאיבד את הוריו ומכאן הסיבה לבכיו. במהלך הסיפור הלוויתן וכספיון הופכים חברים מאוד טובים למרות השוני בין השניים.

כספיון הדג הקטן הוא ספר יפייפה עם ציורים מקסימים, מלא רגישות ושפה עשירה. הספר מומלץ בחום רב לפעילות הורה-ילד מהנה בגיל הרך. 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive