פחדים בגיל הרך והקשר שלהם לחג הפורים

סטודנטיות לייעוץ חינוכי, המתנסות במעון, מרחיבות בנושאים מחיי היומיום שבגן

לכתבות קודמות

"משנכנס אדר מרבים בשמחה". האמנם תמיד?

 

חג הפורים, ומנהג התחפושות הקשור אליו, מעוררים התרגשות רבה, צהלה ושמחה, אולם גם חששות ופחדים. רוב הילדים נהנים, אולי להתחפש ביום החג, אך ישנם גם כאלו שלא. הצעירים שבהם, יכולים אף להביע חששות.

 

במידעון זה אנו רוצות להרחיב את נושא הפחדים הבאים לידי ביטוי אצל ילדים בגיל הרך ולקשר את הנושא לחג פורים הקרב. נמנה את מקורות הפחד והביטויים שלו על פי שלבי ההתפתחות של הילד, התמודדות ההורים עם נושא הפחד בכלל, ולקראת פורים בפרט.

 

ילדים חווים פחד באופן שונה ממבוגרים

פחד הינו נושא שנוגע בכולנו מבוגרים וילדים כאחד: "הפחד הוא תחושה, הרגשה עמוקה אותה כולנו חווים במצבים בעוצמות ובתדירות שונה. כמו כן הפחד נחווה על ידי כל אחד בדרך שונה". הילדים חווים את העולם בדרך שונה מאוד מהאופן שבו אנו המבוגרים חווים אותו. יכולת השיח, החשיבה והשפה העשירה של ילדים נוטה לבלבל אותנו המבוגרים, ולגרום לנו לחשוב כי תפיסת עולמם זהה לדרך תפיסת העולם שלנו. אחת מדרכי הביטוי לתפיסת העולם באופן שונה הוא הפחד.

 

נבחן תחילה את הפחדים המופיעים בראשית חייו של התינוק. אנו מתקשים להגדיר את רגשותיו של התינוק במדויק, אך ניתן לראות סימנים המשדרים פחד מולד כגון רפלקס מורו,  הגורם לגופו של התינוק להירתע לאחור, ידיו נפרשות לצדדים ואז ידיו מתכנסות והגוף מתכווץ. (תפקידו של אפקט מורו הינו לאותת לסביבה מתי הגרייה לה חשוף התינוק היא חזקה מדי,למשל  כאשר הוא שומע רעש חזק). תגובת ההורים הראשונית לסממנים צריכה להיות הנמכת עוצמת הגרייה שלה נחשף התינוק.

 

פחד בקרב תינוקות מגיל חצי שנה

מגיל 6-8 חודשים מתחילים הילדים לפתח  חרדת זרים וחרדת פרידה. הופעתם של פחדים אלה מעידה על יכולתו של התינוק להבחין בין המבוגרים המטפלים בו באופן קבוע לבין האחרים. ככל שהילד גדל, הוא לומד שכאשר אימו לא נמצאת לידו היא ממשיכה להתקיים. כך בהמשך, כאשר היא תלך, הילד יודע לצפות לשובה. באופן כזה חרדת הנטישה הולכת ונעלמת. ניתן לצפות בהתנהגות זו בכיתת התינוקייה אשר במעון. כך לדוגמא, בתחילת השנה תגובת הילד לצוות היא של בכי וחשש ובחלוף הזמן ניתן לראות כי הילד הולך בשמחה לזרועות המטפלת. תהליך זה מתרחש בסמוך להתגברות על חרדת הפרידה בעקבות היכרותו עם המטפלת וההבנה של הילד כי הוריו יחזרו. הורים יכולים לעזור לילדם לחוש ביטחון ולהתגבר על הפחד בשלב זה, על ידי משחקים שונים, כגון "קוקו", "מחבואים", השמעת קול בחדר אחר ולימוד בהדרגה שהם הולכים וחוזרים, ובאופן ספציפי להתמודדות עם פרידה ראו מידעון ועוד ינואר.

 

פחד בשלב הפרה-אופרציונלי

השלב הבא בהתפתחותו של הילד המביא עימו פחדים חדשים הינו השלב הפרה-אפרציונלי (גיל שנתיים עד שבע). נרחיב על שלב זה מאחר והוא מאפיין את רוב ילדי המעון.  פיאז'ה מדבר על  ארבעה מאפיינים מרכזיים בשלב זה: אגוצנטריות, אינטואיטיביות, הנפשה וחשיבה טרנסדוקטיבית. מאפיינים אלו גורמים לעיתים לפערים בתפיסת עולמו של הילד ובעקבות כך עשויים להעלות פחדים.

 

חשיבה אגוצנטרית – הילד מתקשה לראות נקודת מבט שונה משלו(Miller,1990). התפתחות האגוצנטריות והתחושה של עוצמה יתרה הינן תופעות בריאות, בלעדיהן היה הילד חש עצמו חסר חשיבות וחסר אונים. תופעה אשר ממחישה את אפיון זה ניתן לראות כאשר ילדים אינם מעוניינים לחלוק את הצעצוע או המשחק אשר בידם עם חבר.

 

חשיבה אינטואיטיביות – הילדים מושפעים מהחושים אשר משמשים אותם ככלי מרכזי להבנת העולם. הסקותיהם הינן סובייקטיביות ללא שימוש בידע לוגי (שם). חווית העולם דרך החושים בלבד ללא שימוש בהגיון יכולה להיתפס לפעמים כחוויה מפחידה ומאיימת. לדוגמא הילד חש כי הוא עלול להישאב באמבטיה כמו המים!! חששות אלה מעלים חיוכים וצחוק אצלנו המבוגרים, אולם עלינו להבין שהילדים אכן חשים פחד חזק, ולכן אין ללעוג.כדי לסייע לילדים, ההורים יכולים להסביר ולהמחיש את הסיבה לתופעה. למשל, במקרה זה, הם יכולים לומר: "אתה לא יכול להישאב מהאמבטיה כי אתה גדול והחור קטן".

 

חשיבה טרנסדוקטיבית - הילדים יוצרים קשר בין שתי תופעות המתרחשות באותו הזמן, גם אם אין ביניהן כל קשר סיבתי. ילדינו הם תצפיתנים מעולים אך פרשנים לא טובים המעוותים את המציאות. חשיבה מסוג זה יוצרת פחדים רבים הנובעים מהקשרים לא נכונים של ילדינו. כך לדוגמא ילדה אשר רואה את אימה בוכה בעקבות צפייה בסרט, יכולה לפרש זאת באופן לא נכון, ולחשוב שבר מה נוראי קרה לאם. על כן, חשוב שהורים יסבירו לילד את המציאות (בהתאם לגילו ההתפתחותי, כמובן), בכדי להרגיע את חששותיו ולמנוע הקצנה בפירוש הדברים.

 

הנפשה (אנימיזם) - הענקת רוח חיים, תודעה, רצון ומחשבה לגירויים דוממים. למשל: ילדים חושבים כי גם עצמים הם יצורים חיים. הם נתקלים בקושי להבחין באורח ברור בין מציאות לדמיון. יכולתו של הילד לדמיין דברים, יחד עם הקושי להבחין בין דמיון למציאות, גורמים לשתי מגמות מנוגדות לכאורה: מצד אחד הם מולידים פחד, מצד שני השימוש בדמיון עשוי להיות כלי מצוין להבריח פחדים. ביטוי לכך ניתן לראות במשחק תפקידים בו הילד הינו נמר, אריה טורף, גיבור על, נסיכה, ועוד. כך גם ילדים נוהגים לומר משפטים כמו: "אני אוכל אותך". החבר שנאמר לו המשפט הזה עלול להיבהל עד מאוד ולהאמין כי אכן חברו מסוגל לאכול אותו..  .הורים רבים תופסים התנהגות זו כתוקפנות, אולם זהו כלי מצוין "להבריח" פחדים, כיוון שזו דרכו של הילד להתגבר ולבטא את הפחד. דוגמא יפה לשלב זה ניתן למצוא בספר נמרת של אורנה לנדאו (שהומלץ ב"מידעון ועוד" הקודם), שבה האם נותנת לגיטימציה לבתה הקטנה להיות "נמרת". 

 

פחדים בחג הפורים

"אם כל העולם במה ואנחנו שחקנים הדבר בא לידי ביטוי באופן מוחשי ביותר בחג פורים" התחפושת מאפשרת לילדים חופש וביטוי לצרכים הרגשיים המודעים והלא מודעים שלהם. לעיתים התחפושות יהיו ביטוי למשאלות הכי כמוסות של הילד, ולעיתים יעזרו לילד לבטא ולהתמודד עם פחדיו (לדוגמא תחפושת של אריה, גיבור על ועוד).

 

ניתן להבחין בהבדלים השונים בתפישת התחפושת. בהתאם למאפיין האנמיזים, ישנם ילדים העלולים לפחד "להבלע" על ידי התחפושת, ולכן כדאי להימנע מחשיפת הילדים לתחפושות ומסיכות מפחידות. לעומת זאת, יש ילדים המשתוקקים לבטא באמצעות התחפושת שלהם את הפנטזיות והמשאלות שלהם וישנם אחרים אשר עדיין פוחדים, לכן חשוב לכבד את השונות הקיימת בין הילדים. חשוב מאד לשתף את הילדים בבחירת התחפושת ולנסות לערוך "תאום ציפיות" מדוקדק ככל האפשר.

 

ילד החושש מתחפושות צריך הכנה: לשחק בתחפושות ומסכות, לגעת בהן להתקרב בהדרגה, וכל זה בכדי להפחית את החרדה והחשש. במקרה שילד, למרות ההכנה המוקדמת מסרב ללכת לגן מחופש חשוב לא לכעוס ולא להכריח, במצב כזה אפשר להביא את התחפושת בתיק. לעיתים כאשר הם רואים ילדים נוספים מחופשים הם יצטרפו לחגיגה ולפעמים לא.

 

לסיום, חשוב להאמין שתחושת הפחד אמיתית, כמו גם האמונה שהדמיונות ממשיים. פורים הינו חג המעצים יצרים ורגשות המטשטשים את הגבול בין מציאות לדמיון, לכן חשוב להתנהל במתינות ולהסביר לילדכם שזה רק משחק וזהותו לא משתנה גם כשהוא מתחפש. ניתן להתחפש לפרק זמן קצר, כך הגשמת הפנטזיה הרבה פחות מחייבת ומאיימת. יש לקחת בחשבון שבעולם של ילדינו  פועלים כוחות מנוגדים. מצד אחד, הפחד המרתיע מהלא נודע, ומצד שני הסקרנות הדוחפת אותו לחקירה ולהבנה של דברים חדשים. אנו כהורים פועלים לתיווך והסבר של המציאות לילדינו על מנת שיחקרו את המציאות ללא חשש.

 

שיהיה לכולנו חג פורים שמח!

 

 

ביבליוגרפיה מומלצת לעיון ולהרחבה

כצנלסון,ע. (1998). הורים וילדים ומה שביניהם : פסיכולוגיה של הורים. רמת גן: הורים וילדים.

עמר,ח., ליבוביץ, א, . (2007). פחדים של ילדים: איך לתמוך במקום לגונן. (עורך: גרין, ד.). צפת: ספרים.

קלודי, ט,. (1991). התמודדות עם פחדים בגיל הרך . עומר: הוצאה ביתית.          

 

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive